מסכת ערובין

פרק ח


(א) כיצד משתתפין בתחומין
מניח את החבית ואומר
הרי זה לכל בני עירי
לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה
וכל שקבל עליו מבעוד יום מתר
משתחשך אסור
שאין מערבין משתחשך


(ב) כמה הוא שעורו
מזון שתי סעודות לכל אחד
מזונו לחל ולא לשבת דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר לשבת ולא לחל
וזה וזה מתכונין להקל
רבי יוחנן בן ברוקה אומר
מככר בפנדיון מארבע סאין בסלע
רבי שמעון אומר שתי ידות לככר משלש לקב
חציה לבית המנגע וחצי חציה לפסול את הגביה


(ג) אנשי חצר ואנשי מרפסת
ששכחו ולא ערבו
כל שגבוה עשרה טפחים למרפסת
פחות מכאן לחצר
חלית הבור והסלע
גבוהים עשרה טפחים למרפסת
פחות מכאן לחצר
במה דברים אמורים בסמוכה
אבל במפלגת
אפלו גבוהה עשרה טפחים לחצר
ואיזו היא סמוכה
כל שאינה רחוקה ארבעה טפחים


(ד) הנותן את ערובו
בבית שער אכסדרה ומרפסת
אינו ערוב
והדר שם אינו אוסר עליו
בבית התבן
ובבית הבקר
ובבית העצים
ובבית האוצרות
הרי זה ערוב
והדר שם אוסר עליו
רבי יהודה אומר
אם יש שם תפיסת יד שלבעל הבית
אינו אוסר עליו


(ה) המניח את ביתו
והלך לשבות בעיר אחרת
אחד נכרי ואחד ישראל הרי זה אוסר
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר אינו אוסר
רבי יוסי אומר
נכרי אוסר ישראל אינו אוסר
שאין דרך ישראל לבא בשבת
רבי שמעון אומר
אפלו הניח את ביתו
והלך לשבות אצל בתו באותה העיר
אינו אוסר
שכבר הסיע מלבו


A
(ו) בור שבין שתי חצרות אין ממלאין ממנו בשבת
אלא אם כן עשו לו מחצה גבוהה עשרה טפחים
בין מלמעלה בין מלמטה בין מתוך אגנו
רבן שמעון בן גמליאל אומר
בית שמאי אומרים מלמטה
ובית הלל אומרים מלמעלה
אמר רבי יהודה
לא תהא מחצה גדולה מן הכתל שביניהם
B (ז) אמת המים שהיא עוברת בחצר
אין ממלאין הימנה בשבת
אלא אם כן עשה לה
מחצה גבוהה עשרה טפחים בכניסה וביציאה
רבי יהודה אומר
כתל שעל גבה תדון משום מחצה
אמר רבי יהודה
מעשה באמה שלאבל
שהיו ממלאין ממנה על פי הזקנים בשבת
אמרו לו מפני שלא היה בה כשעור


A
(ח) גזזטרא שהיא למעלה מן המים אין ממלאין הימנה בשבת
אלא אם כן עשו לה מחצה גבוהה עשרה טפחים
בין מלמעלה בין מלמטה
וכן שתי גזזטראות זו למעלה מזו
עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה
שתיהן אסורות עד שיערבו
B (ט) חצר שהיא פחותה מארבע אמות
אין שופכין בתוכה מים בשבת
אלא אם כן עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה
בין מבחוץ בין מבפנים
אלא שמבחוץ צריך לקמור מבפנים אין צריך לקמור
(י) רבי אליעזר בן יעקב אומר
ביב שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים
שופכין לתוכו מים בשבת
וחכמים אומרים
אפלו גג או חצר מאה אמה לא ישפך על פי הביב
אבל שופך מגג לגג והמים יורדין לביב
החצר והאכסדרה מצטרפין לארבע אמות
(יא) וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו
מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה
את שעשו עוקה מתרין ואת שלא עשו עוקה אסורין