1א א. ויקרא אל משה וידבר ה’ אליו מאהל מועד לאמר ב. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן לה’ מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם ג. אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני ה’ ד. וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו ה. ושחט את בן הבקר לפני ה’ והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד ו. והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה ז. ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש ח. וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המזבח ט. וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח לה’ ס | 1ב י. ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעלה זכר תמים יקריבנו יא. ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני ה’ וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב יב. ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח יג. והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח לה’ פ
| 1ג יד. ואם מן העוף עלה קרבנו לה’ והקריב מן התרים או מן בני היונה את קרבנו טו. והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח טז. והסיר את מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן יז. ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח לה’ ס
|
2א פרק ב א. ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה’ סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה ב. והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח לה’ ג. והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי ה’ ס
| 2ב ד. וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ס ה. ואם מנחה על המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה ו. פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא ס ז. ואם מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה ח. והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה לה’ והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח ט. והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח לה’ י. והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי ה’ יא. כל המנחה אשר תקריבו לה’ לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה’ יב. קרבן ראשית תקריבו אתם לה’ ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח יג. וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח ס | 2ג יד. ואם תקריב מנחת בכורים לה’ אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך טו. ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא טז. והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה אשה לה’ פ
|
3א פרק ג א. ואם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני ה’ ב. וסמך ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח סביב ג. והקריב מזבח השלמים אשה לה’ את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ד. ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה ה. והקטירו אתו בני אהרן המזבחה על העלה אשר על העצים אשר על האש אשה ריח ניחח לה’ פ | 3ב ו. ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים לה’ זכר או נקבה תמים יקריבנו ז. אם כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אתו לפני ה’ ח. וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב ט. והקריב מזבח השלמים אשה לה’ חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב י. ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה יא. והקטירו הכהן המזבחה לחם אשה לה’ פ | 3ג יב. ואם עז קרבנו והקריבו לפני ה’ יג. וסמך את ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב יד. והקריב ממנו קרבנו אשה לה’ את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב טו. ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה טז. והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח כל חלב לה’ יז. חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו פ |