אלה המשפטים ערוכים כשלחן

ואלה המשפטים ערוכים כשולחן

(פ"א) ואלה המשפטים ר' ישמעאל אומר אלו מוסיפין על העליונים מה העליונים מסיני אף התחתונים מסיני.
רבי עקיבא אומר ואלה המשפטים למה נאמר
לפי שהוא אומר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם
אין לו אלא פעם אחת מנין שנה ושלש ורבע עד שילמדו
תלמוד לומר ולמדה את בני ישראל (דברים לא).
יכול למדין ולא שונין תלמוד לומר שימה בפיהם.
יכול שונין ולא יודעים תלמוד לומר ואלה המשפטים וגו'
ערכם לפניהם כשלחן ערוך כענין שנאמר אתה הראית לדעת (שם ד). מכלתא

1ב A ס זוכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים חאם רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה טואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה ריאם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע יאואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף	1א Aבכי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם גאם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו דאם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו הואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי ווהגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם
B ס טזוגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת	B ס יבמכה איש ומת מות יומת יגואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה ס ידוכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות
2ב A ס יזומקלל אביו ואמו מות יומת	2א A ס טוומכה אביו ואמו מות יומת
B ס כבוכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ו יצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים כגואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש כדעין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל כהכויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה	B ס יחוכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב יטאם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא
3ב A ס כווכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו כזואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו	3א A ס כוכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם כאאך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא
B ס להוכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון לואו נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו	B פ כחוכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי כטואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת לאם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו לאאו בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו לבאם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל
4ב A ס לזכי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה כב: אאם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים באם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו גאם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם	4א A ס לגוכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור לדבעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו
B ס הכי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה	B ס דכי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם
5ב A ס טכי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה ישבעת ה' תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם יאואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו יבאם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם	5א A ס וכי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים זאם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו חעל כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו
B ס טווכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה טזאם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת	B פ יגוכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם ידאם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו

1ג ס יטזבח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו	1ב יחכל שכב עם בהמה מות יומת	1א ס יזמכשפה לא תחיה
2ג פ כדאם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך כהאם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו כוכי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני	2ב כאכל אלמנה ויתום לא תענון כבאם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו כגוחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים	2א כוגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים
3ג לואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו	3ב כחמלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי כטכן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי	3א ס כזאלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר
4ג Aזמדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע B חושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים C טוגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים	4ב A ס דכי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו B ס הכי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו C ס ולא תטה משפט אבינך בריבו	4א A ס כג אלא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס B בלא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת C גודל לא תהדר בריבו
5ג ידשלש רגלים תחג לי בשנה טואת חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם טזוחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה יזשלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן ה' יחלא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר יטראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו	5ב יבששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר יגובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך	5א יושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה יאוהשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך