Mesechet Zevachim

Mesechet Zevachim

פרק א	המשנה כדרכה	מסכת זבחים
1ג (ג) הפסח ששחטו בשחרית בארבעה עשר שלא לשמו רבי יהושע מכשיר כאלו נשחט בשלשה עשר בן בתירא פוסל כאלו נשחט בין הערבים	1ב (ב) יוסי בן חוני אומר הנשחטים לשם פסח ולשם חטאת פסולים שמעון אחי עזריה אומר שחטן לשם גבוה מהם כשרין לשם נמוך מהם פסולין כיצד קדשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים פסולין קדשים קלים ששחטן לשם קדשי קדשים כשרין הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים כשרין ושלמים ששחטן לשם בכור לשם מעשר פסולין	1א (א) כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ מן הפסח ומן החטאת הפסח בזמנו והחטאת בכל זמן רבי אליעזר אומר אף האשם הפסח בזמנו והחטאת והאשם בכל זמן אמר רבי אליעזר החטאת באה על חטא והאשם בא על חטא מה החטאת פסולה שלא לשמה אף האשם פסול שלא לשמו
2ג רבי אלעזר אומר המהלך במקום שהוא צריך להלך המחשבה פוסלת ובמקום שאינו צריך להלך אין המחשבה פוסלת	2ב (ד) הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן קבל והלך וזרק שלא לשמן או לשמן ושלא לשמן או שלא לשמן ולשמן פסולים כיצד לשמן ושלא לשמן לשם פסח ולשם שלמים שלא לשמן ולשמן לשם שלמים ולשם הפסח שהזבח נפסל בארבעה דברים בשחיטה ובקבול ובהלוך ובזריקה רבי שמעון מכשיר בהלוך שהיה רבי שמעון אומר אי אפשר שלא בשחיטה ושלא בקבלה ושלא בזריקה אבל אפשר שלא בהלוך שוחט בצד המזבח וזורק	2א אמר שמעון בן עזאי מקבל אני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה שכל הזבחים הנאכלים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים משום חובה חוץ מן הפסח ומן החטאת ולא הוסיף בן עזאי אלא העולה ולא הודו לו חכמים

פרק ב	המשנה כדרכה		מסכת זבחים
1ב A (ב) השוחט את הזבח לזרוק דמו בחוץ או מקצת דמו בחוץ להקטיר את אמוריו בחוץ או מקצת אמוריו בחוץ לאכול בשרו בחוץ או כזית מבשרו בחוץ או לאכול כזית מעור האליה בחוץ פסול ואין בו כרת B לזרוק דמו למחר או מקצת דמו למחר להקטיר אמוריו למחר או מקצת אמוריו למחר לאכול בשרו למחר או כזית מבשרו למחר או כזית מעור האליה למחר פגול וחיבין עליו כרת (ג) זה הכלל כל השוחט והמקבל והמהלך והזורק לאכול דבר שדרכו לאכול להקטיר דבר שדרכו להקטיר חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פגול וחיבין עליו כרת ובלבד שיקרב המתיר כמצותו		1א A (א) כל הזבחים שקבל דמן זר אונן טבול יום מחסר בגדים מחסר כפורים שלא רחוץ ידים ורגלים ערל טמא יושב עומד על גבי כלים על גבי בהמה על רגלי חברו פסל קבל בשמאל פסל רבי שמעון מכשיר B נשפך על הרצפה ואספו פסול נתנו על גבי הכבש שלא כנגד היסוד נתן את הנתנין למטן למעלה ואת הנתנין למעלן למטן את הנתנים בפנים בחוץ ואת הנתנין בחוץ בפנים פסול ואין בו כרת
2ב A (ה) לאכול כזית בחוץ וכזית למחר כזית למחר וכזית בחוץ כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ פסול ואין בו כרת אמר רבי יהודה זה הכלל אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום פגול וחיבים עליו כרת ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן פסול ואין בו כרת וחכמים אומרים זה וזה פסול ואין בו כרת B לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין		2א A (ד) כיצד קרב המתיר כמצותו שחט בשתיקה קבל והלך וזרק חוץ לזמנו או ששחט חוץ לזמנו קבל והלך וזרק בשתיקה או ששחט קבל והלך וזרק חוץ לזמנו זה הוא שקרב המתיר כמצותו B כיצד לא קרב המתיר כמצותו שחט חוץ למקומו קבל והלך וזרק חוץ לזמנו או ששחט חוץ לזמנו קבל והלך וזרק חוץ למקומו או ששחט קבל והלך וזרק חוץ למקומו הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן קבל והלך וזרק חוץ לזמנן או ששחט חוץ לזמנן קבל והלך וזרק שלא לשמן או ששחט קבל והלך וזרק שלא לשמן זה הוא שלא קרב המתיר כמצותו

פרק ג	המשנה כדרכה		מסכת זבחים
1ב (ב) קבל הכשר ונתן לפסול יחזיר לכשר קבל בימינו ונתן לשמאלו יחזיר לימינו קבל בכלי קדש ונתן בכלי חל יחזיר לכלי קדש נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר נתנו על גבי הכבש שלא כנגד היסוד נתן את הנתנין למטה למעלה ואת הנתנים למעלה למטה את הנתנים בפנים בחוץ ואת הנתנין בחוץ בפנים אם יש דם הנפש יחזר הכשר ויקבל		1א (א) כל הפסולין ששחטו שחיטתן כשרה שהשחיטה כשרה בזרים בנשים ובעבדים ובטמאים אפלו בקדשי קדשים ובלבד שלא יהיו טמאים נוגעים בבשר לפיכך הם פוסלים במחשבה וכלן שקבלו את הדם חוץ לזמנו וחוץ למקומו אם יש דם הנפש יחזר הכשר ויקבל
2ג (ה) השוחט את המקדשין לאכול שליל או שליא בחוץ לא פגל המולק תורין בפנים לאכול ביציהם בחוץ לא פגל חלב המקדשין וביצי תורין אין חיבין עליהן משום פגול ונותר וטמא	2ב (ד) השוחט את הזבח לאכול כזית מן העור מן הרטב מן הקיפה מן האלל מן העצמות מן הגידים מן הטלפים מן הקרנים חוץ לזמנו או חוץ למקומו כשר ואין חיבים עליהם משום פגול ונותר וטמא		2א (ג) השוחט את הזבח לאכול דבר שאין דרכו לאכול ולהקטיר דבר שאין דרכו להקטיר כשר רבי אליעזר פוסל לאכול דבר שדרכו לאכול ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר פחות מכזית כשר לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין
3ב שחטו על מנת לתנו על גבי הכבש שלא כנגד היסוד לתן את הנתנין למטה למעלה ואת הנתנין למעלה למטה את הנתנין בפנים בחוץ ואת הנתנין בחוץ בפנים שיאכלוהו טמאים שיקריבוהו טמאים שיאכלוהו ערלים שיקריבוהו ערלים לשבר עצמות הפסח ולאכול ממנו נא לערב דמו בדם פסולין כשר שאין המחשבה פוסלת אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו והפסח והחטאת שלא לשמן		3א (ו) שחטו על מנת להניח את דמו או את אמוריו למחר או להוציאן לחוץ רבי יהודה פוסל וחכמים מכשירין

פרק ד	המשנה כדרכה		מסכת זבחים
1ב (ב) כל הנתנין על מזבח הפנימי שאם חסר אחת מן המתנות לא כפר לפיכך אם נתן כלן כתקנן ואחת שלא כתקנה פסול ואין בו כרת		1א (א) בית שמאי אומרים כל הנתנין על מזבח החיצון שאם נתנן מתנה אחת כפר ובחטאת שתי מתנות ובית הלל אומרים אף חטאת שנתנה מתנה אחת כפר לפיכך אם נתן את הראשונה כתקנה ואת השניה חוץ לזמנה כפר נתן את הראשונה חוץ לזמנה ואת השניה חוץ למקומה פגול וחיבין עליו כרת
2ג (ה) קדשי גוים אין חיבין עליהם משום פגול נותר וטמא והשוחטן בחוץ פטור דברי רבי מאיר רבי יוסי מחיב	2ב A לג שמן שלמצרע רבי שמעון אומר אין חיבין עליו משום פגול ורבי מאיר אומר חיבין עליו משום פגול שדם האשם מתירו וכל שיש לו מתירים בין לאדם בין למזבח חיבין עליו משום פגול B (ד) העולה דמה מתיר את בשרה למזבח ועורה לכהנים עולת העוף דמה מתיר את בשרה למזבח חטאת העוף דמה מתיר את בשרה לכהנים פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים דמן מתיר את אמוריהן לקרב רבי שמעון אומר כל שאינו על מזבח החיצון כשלמים אין חיבין עליו משום פגול		2א (ג) אלו דברים שאין חיבין עליהם משום פגול הקמץ והלבונה והקטרת ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים והדם והנסכים הבאים בפני עצמן דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אף הבאים עם הבהמה
3ב (ו) לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם זבח לשם זובח לשם השם לשם אשים לשם ריח לשם ניחוח והחטאת והאשם לשם חטא אמר רבי יוסי אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו כשר שהוא תנאי בית דין שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד		3א דברים שאין חיבים עליהם משום פגול חיבין עליהם משום נותר משום טמא חוץ מן הדם רבי שמעון אומר בדבר שדרכו להאכל אבל כגון העצים והלבונה והקטרת אין חיבין עליהם משום טמאה

פרק ה	המשנה כדרכה		מסכת זבחים
1ג (ג) חטאות הצבור והיחיד אלו הן חטאות הצבור שעירי ראשי חדשים ושלמועדות שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות כיצד עלה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית שירי הדם היה שופך על יסוד דרומי ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהנה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות	1ב (ב) פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון הזיה על הפרכת ועל מזבח הזהב מתנה אחת מהן מעכבת שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי שלמזבח החיצון אם לא נתן לא עכב אלו ואלו נשרפין בבית הדשן		1א (א) איזהו מקומן שלזבחים קדשי קדשים שחיטתן בצפון פר ושעיר שליום הכפורים שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון הזיה על בין הבדים ועל הפרכת ועל מזבח הזהב מתנה אחת מהן מעכבת שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי שלמזבח החיצון אם לא נתן לא עכב
2ב (ה) זבחי שלמי צבור ואשמות אלו הן אשמות אשם גזלות אשם מעילות אשם שפחה חרופה אשם נזיר אשם מצרע אשם תלוי שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהנה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות		2א (ד) העולה קדשי קדשים שחיטתה בצפון וקבול דמה בכלי שרת בצפון ודמה טעון שתי מתנות שהן ארבע וטעונה הפשט ונתוח וכליל לאשים
3ג (ח) הבכור והמעשר והפסח קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון מתנה אחת ובלבד שיתן כנגד היסוד שנה באכילתן הבכור נאכל לכהנים והמעשר לכל אדם ונאכלין בכל העיר (לכל אדם) בכל מאכל לשני ימים ולילה אחד הפסח אינו נאכל אלא בלילה ואינו נאכל אלא עד חצות ואינו נאכל אלא למנויו ואינו נאכל אלא צלי	3ב (ז) שלמים קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל לשני ימים ולילה אחד המורם מהם כיוצא בהן אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם		3א (ו) התודה ואיל נזיר קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל ליום ולילה עד חצות המורם מהם כיוצא בהן אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם

פרק ה	המשנה כדרכה		מסכת זבחים
1 (א) איזהו מקומן שלזבחים קדשי קדשים שחיטתן בצפון
2ב (ב) פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון הזיה על הפרכת ועל מזבח הזהב מתנה אחת מהן מעכבת שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי שלמזבח החיצון אם לא נתן לא עכב אלו ואלו נשרפין בבית הדשן		2א פר ושעיר שליום הכפורים שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון הזיה על בין הבדים ועל הפרכת ועל מזבח הזהב מתנה אחת מהן מעכבת שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי שלמזבח החיצון אם לא נתן לא עכב
3ג (ה) זבחי שלמי צבור ואשמות אלו הן אשמות אשם גזלות אשם מעילות אשם שפחה חרופה אשם נזיר אשם מצרע אשם תלוי שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהנה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות	3ב (ד) העולה קדשי קדשים שחיטתה בצפון וקבול דמה בכלי שרת בצפון ודמה טעון שתי מתנות שהן ארבע וטעונה הפשט ונתוח וכליל לאשים		3א (ג) חטאות הצבור והיחיד אלו הן חטאות הצבור שעירי ראשי חדשים ושלמועדות שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות כיצד עלה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית שירי הדם היה שופך על יסוד דרומי ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהנה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות
4ב (ז) שלמים קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל לשני ימים ולילה אחד המורם מהם כיוצא בהן אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם		4א (ו) התודה ואיל נזיר קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל ליום ולילה עד חצות המורם מהם כיוצא בהן אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם
5ג (ח) הבכור והמעשר והפסח קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון מתנה אחת ובלבד שיתן כנגד היסוד שנה באכילתן הבכור נאכל לכהנים והמעשר לכל אדם ונאכלין בכל העיר (לכל אדם) בכל מאכל לשני ימים ולילה אחד הפסח אינו נאכל אלא בלילה ואינו נאכל אלא עד חצות ואינו נאכל אלא למנויו ואינו נאכל אלא צלי

פרק ו	המשנה כדרכה		מסכת זבחים
A (ב) חטאת העוף היתה נעשית על קרן דרומית מערבית בכל מקום היתה כשרה אלא זה היה מקומה ושלשה דברים היתה אותה הקרן משמשת מלמטן ושלשה מלמעלן מלמטן חטאת העוף וההגשות ושירי הדם מלמעלן נסוך המים והיין ועולת העוף כשהיא רבה במזרח B (ג) כל העולים למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל חוץ מן העולה לשלשה דברים אלו שהיו עולים וחוזרים לעקב		1א A (א) קדשי קדשים ששחטן בראש המזבח רבי יוסי אומר כאלו נשחטו בצפון רבי יוסי בר יהודה אומר מחצי המזבח ולצפון כצפון מחצי המזבח ולדרום כדרום B המנחות היו נקמצות בכל מקום בעזרה ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהנה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות
2ב A (ו) לא הסיר לא את המראה ולא את הנוצה ולא את בני מעים היוצאין עמה ולא ספגו במלח כל ששנה בה מאחר שמצה את דמה כשרה הבדיל בחטאת ולא הבדיל בעולה פסל מצה דם הראש ולא מצה דם הגוף פסולה מצה דם הגוף ולא מצה דם הראש כשרה B (ז) חטאת העוף שמלקה שלא לשמה מצה דמה שלא לשמה או לשמה ושלא לשמה או שלא לשמה ולשמה פסולה עולת העוף כשרה ובלבד שלא עלתה לבעלים אחד חטאת העוף ואחד עולת העוף שמלקן ושמצה דמן לאכול דבר שדרכו לאכול להקטיר דבר שדרכו להקטיר חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פגול וחיבין עליו כרת ובלבד שיקרב המתיר כמצותו		2א A (ד) חטאת העוף כיצד היתה נעשית היה מולק את ראשה ממול ערפה ואינו מבדיל ומזה מדמה על קיר המזבח שירי הדם היה מתמצה על היסוד אין למזבח אלא דמה וכלה לכהנים B (ה) עולת העוף כיצד היתה נעשית עלה בכבש ופנה לסובב בא לו לקרן דרומית מזרחית היה מולק את ראשה ממול ערפה ומבדיל וממצה את דמה על קיר המזבח נטל את הראש והקיף בית מליקתו למזבח וספגו במלח וזרקו על גבי האשים בא לו לגוף והסיר את המראה ואת הנוצה ואת בני מעים היוצאים עמה והשליכן לבית הדשן שסע ולא הבדיל ואם הבדיל כשר וספגו במלח וזרקו על גבי האשים
3ב עולת העוף כשרה ובלבד שלא עלתה לבעלים אחד חטאת העוף ואחד עולת העוף שמלקן ושמצה דמן לאכול דבר שדרכו לאכול להקטיר דבר שדרכו להקטיר חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פגול וחיבין עליו כרת ובלבד שיקרב המתיר כמצותו		3א A כיצד קרב המתיר כמצותו מלק בשתיקה ומצה הדם חוץ לזמנו או שמלק חוץ לזמנו ומצה הדם בשתיקה או שמלק ומצה הדם חוץ לזמנו זה הוא שקרב המתיר כמצותו B כיצד לא קרב המתיר כמצותו מלק חוץ למקומו ומצה הדם חוץ לזמנו או שמלק חוץ לזמנו ומצה הדם חוץ למקומו או שמלק ומצה הדם חוץ למקומו חטאת העוף שמלקה שלא לשמה ומצה דמה חוץ לזמנה או שמלקה חוץ לזמנה ומצה דמה שלא לשמה או שמלקה ומצה דמה שלא לשמה זה הוא שלא קרב המתיר כמצותו
3ב A לאכול כזית בחוץ וכזית למחר כזית למחר וכזית בחוץ כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ פסול ואין בו כרת אמר רבי יהודה זה הכלל אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום פגול וחיבין עליו כרת ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן פסול ואין בו כרת וחכמים אומרים זה וזה פסול ואין בו כרת B לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין		3א A כיצד קרב המתיר כמצותו מלק בשתיקה ומצה הדם חוץ לזמנו או שמלק חוץ לזמנו ומצה הדם בשתיקה או שמלק ומצה הדם חוץ לזמנו זה הוא שקרב המתיר כמצותו B כיצד לא קרב המתיר כמצותו מלק חוץ למקומו ומצה הדם חוץ לזמנו או שמלק חוץ לזמנו ומצה הדם חוץ למקומו או שמלק ומצה הדם חוץ למקומו חטאת העוף שמלקה שלא לשמה ומצה דמה חוץ לזמנה או שמלקה חוץ לזמנה ומצה דמה שלא לשמה או שמלקה ומצה דמה שלא לשמה זה הוא שלא קרב המתיר כמצותו

פרק ז	המשנה כדרכה		מסכת זבחים
1ב (ד) עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת רבי אליעזר אומר מועלין בה רבי יהושע אומר אין מועלין בה אמר רבי אליעזר מה אם חטאת שאין מועלין בה לשמה כששנה את שמה מועלין בה עולה שמועלין בה לשמה כששנה את שמה אינו דין שימעלו בה אמר לו רבי יהושע לא אם אמרת בחטאת ששנה את שמה לשם עולה שכן שנה את שמה לדבר שיש בו מעילה תאמר בעולה ששנה את שמה לשם חטאת שכן שנה את שמה לדבר שאין בו מעילה אמר לו רבי אליעזר והרי קדשי קדשים ששחטן בדרום ושחטן לשם קדשים קלים יוכיחו שכן שנה את שמן לדבר שאין בו מעילה ומועלין בהן אף אתה על תתמה על העולה שאף על פי ששנה את שמה לדבר שאין בו מעילה שימעלו בה אמר לו רבי יהושע לא אם אמרת בקדשי קדשים ששחטן בדרום ושחטן לשם קדשים קלים שכן שנה את שמן בדבר שיש בו אסור והתר תאמר בעולה ששנה את שמה בדבר שכלו התר		1א (א) חטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת כשרה כמעשה חטאת לשם עולה כמעשה עולה לשם חטאת כמעשה עולה לשם עולה פסולה עשאה למעלה כמעשה כלם פסולה (ב) עולת העוף שעשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה כשרה כמעשה עולה לשם חטאת כשרה ובלבד שלא עלתה לבעלים כמעשה חטאת לשם עולה כמעשה חטאת לשם חטאת פסולה עשאה למטה כמעשה כלן פסולה (ג) וכלן אינן מטמאות בבית הבליעה ומועלין בהן חוץ מחטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת
2ב (ו) מלק ונמצא טרפה רבי מאיר אומר אינה מטמאה בבית הבליעה רבי יהודה אומר מטמאה בבית הבליעה אמר רבי מאיר מה אם נבלת בהמה שהיא מטמאה במגע ובמשא שחיטתה מטהרת את טרפתה מטמאתה נבלת העוף שאינה מטמאה במגע ובמשא אינו דין שתהא שחיטתה מטהרת את טרפתה מטמאתה מה מצינו בשחיטתה שהיא מכשרתה באכילה ומטהרת את טרפתה מטמאתה אף מליקתה שהיא מכשרתה באכילה תטהר את טרפתה מטמאתה רבי יוסי אומר דיה כנבלת בהמה שחיטתה מטהרתה אבל לא מליקתה		2א (ה) מלק בשמאלו או בלילה שחט חלין בפנים וקדשים בחוץ אינן מטמאין בבית הבליעה מלק בסכין מלק חלין בפנים וקדשים בחוץ תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן שיבש גפה ושנסמית עינה ושנקטעה רגלה מטמא בבית הבליעה זה הכלל כל שהיה פסולה בקדש אינה מטמא בבית הבליעה לא היה פסולה בקדש מטמא בבית הבליעה וכל הפסולים שמלקו מליקתן פסולה ואינן מטמאות בבית הבליעה

פרק ח	המשנה כדרכה		מסכת זבחים
1ג A הכל יכולין להתערב חוץ מן החטאת ומן האשם B (ג) אשם שנתערב בשלמים ירעו עד שיסתאבו רבי שמעון אומר שניהם ישחטו בצפון ויאכלו כחמור שבהן אמרו לו אין מביאין קדשים לבית הפסול C נתערבו חתיכות בחתיכות קדשי קדשים בקדשים קלים הנאכלין ליום אחד בנאכלים לשני ימים יאכלו כחמור שבהן	1ב A (ב) קדשים בקדשים מין במינו זה יקרב לשם מי שהוא וזה יקרב לשם מי שהוא B קדשים בקדשים מין בשאינו מינו ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן ממין זה ובדמי היפה שבהן ממין זה ויפסיד המותר מביתו C נתערבו בבכור ובמעשר ירעו עד שיסתאבו ויאכלו כבכור וכמעשר		1א A (א) כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אפלו אחד ברבוא ימותו כלם B נתערבו בשור שנעבדה בו עברה או שהמית את האדם על פי עד אחד או על פי הבעלים ברובע ובנרבע ובמקצה ובנעבד ובאתנן ובמחיר ובכלאים ובטרפה וביוצא דפן ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן מאותו המין C נתערבו בחלין תמימים ימכרו החלין לצריכי אותו המין
2ב (ה) אברין באברי בעלי מומין רבי אליעזר אומר אם קרב ראש אחד מהן יקרבו כל הראשין כרעו שלאחד מהן יקרבו כל הכרעים וחכמים אומרים אפלו קרבו כלם חוץ מאחד מהן יצא לבית השרפה		2א (ד) אברי חטאת שנתערבו באברי עולה רבי אליעזר אומר יתן למעלן ורואה אני את בשר החטאת מלמעלן כאלו הוא עצים וחכמים אומרים תעבר צורתן ויצאו לבית השרפה
3ג A (יב) חטאת שקבל דמה בשני כוסות יצא אחד מהן לחוץ הפנימי כשר נכנס אחד מהן לפנים רבי יוסי הגלילי מכשיר בחיצון וחכמים פוסלין אמר רבי יוסי הגלילי מה אם במקום שהמחשבה פוסלת בחוץ לא עשה את המשאר כיוצא מקום שאין המחשבה פוסלת בפנים אינו דין שלא נעשה את המשאר כנכנס B נכנס לכפר אף על פי שלא כפר פסול דברי רבי אליעזר רבי שמעון אומר עד שיכפר רבי יהודה אומר אם הכניס שוגג כשר C כל הדמים הפסולין שנתנו על גבי המזבח לא הרצה הציץ אלא על הטמא שהציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה על היוצא	3ב A (ט) הנתנין למטה שנתערבו בנתנין למעלה רבי אליעזר אומר יתן למעלה ורואה אני את התחתונים למעלה כאלו הן מים ויחזר ויתן למטה וחכמים אומרים ישפכו לאמה ואם לא נמלך ונתן כשר B (י) הנתנין מתנה אחת שנתערבו בנתנין במתנה אחת ינתנו מתנה אחת מתן ארבע במתן ארבע ינתנו במתן ארבע מתן ארבע במתנה אחת רבי אליעזר אומר ינתנו במתן ארבע רבי יהושע אומר ינתנו במתנה אחת אמר לו רבי אליעזר והרי הוא עובר על בל תגרע אמר לו רבי יהושע והרי הוא עובר על בל תוסף אמר לו רבי אליעזר לא נאמר בל תוסף אלא כשהוא בעצמו אמר לו רבי יהושע לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא בעצמו ועוד אמר רבי יהושע כשנתת עברת על בל תוסף ועשית מעשה בידך וכשלא נתת עברת על בל תגרע ולא עשית מעשה בידך C (יא) הנתנין בפנים שנתערבו עם הנתנין בחוץ ישפכו לאמה נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים כשר בפנים וחזר ונתן בחוץ רבי עקיבא פוסל וחכמים מכשירים שהיה רבי עקיבא אומר כל הדמים שנכנסו לכפר בהיכל פסולין וחכמים אומרים חטאת בלבד רבי אליעזר אומר אף האשם שנאמר כחטאת כאשם		3א A (ו) דם שנתערב במים אם יש בו מראה דם כשר נתערב ביין רואין אותו כאלו הוא מים נתערב בדם בהמה או בדם החיה רואין אותו כאלו הוא מים רבי יהודה אומר אין דם מבטל דם B (ז) נתערב בדם פסולין ישפך לאמה בדם תמצית ישפך לאמה רבי אליעזר מכשיר אם לא נמלך ונתן כשר C (ח) דם תמימים בדם בעלי מומים ישפך לאמה כוס בכוסות רבי אליעזר אומר קרב כוס אחד יקרבו כל הכוסות וחכמים אומרים אפלו קרבו כלם חוץ מאחד מהן ישפך לאמה

פרק ט	המשנה כדרכה	מסכת זבחים
1ג A (ה) ואלו אם עלו ירדו בשר קדשי קדשים ובשר קדשים קלים ומותר העמר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והקטרת B הצמר שבראשי כבשים והשער שבזקן תישים והעצמות והגידים והקרנים והטלפים בזמן שהן מחברים יעלו שנאמר והקטיר הכהן את הכל המזבחה פרשו לא יעלו שנאמר ועשית עלתיך הבשר והדם C (ו) וכלם שפקעו מעל גבי המזבח לא יחזיר וכן גחלת שפקעה מעל גבי המזבח אברים שפקעו מעל גבי המזבח קדם לחצות יחזיר ומועלין בהן לאחר חצות לא יחזיר ואין מועלין בהן	1ב A (ב) ואלו אם עלו לא ירדו הלן והטמא והיוצא ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו ושקבלו פסולים וזרקו את דמו רבי יהודה אומר שנשחטה בלילה שנשפך את דמה ושיצא דמה חוץ לקלעים אם עלתה תרד רבי שמעון אומר לא תרד שהיה רבי שמעון אומר כל שפסולו בקדש הקדש מקבלו לא היה פסולו בקדש אין הקדש מקבלו B (ג) אלו לא היה פסולן בקדש הרובע והנרבע והמקצה והנעבד והאתנן והמחיר והכלאים והטרפה והיוצא דפן ובעלי מומין רבי עקיבא מכשיר בבעלי מומין רבי חנניה סגן הכהנים אומר דוחה היה אבא את בעלי מומין מעל גבי המזבח (ד) כשם שאם עלו לא ירדו כך אם ירדו לא יעלו C וכלן שעלו חיים לראש המזבח ירדו עולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד שחטה בראש המזבח יפשיט וינתח במקומה	1א A (א) המזבח מקדש את הראוי לו רבי יהושע אומר כל הראוי לאשים אם עלה לא ירד שנאמר היא העלה על מוקדה על המזבח מה העולה שהיא ראויה לאשים אם עלתה לא תרד אף כל דבר שהוא ראוי לאשים אם עלה לא ירד B רבן גמליאל אומר כל הראוי למזבח אם עלה לא ירד שנאמר היא העלה על מוקדה על המזבח מה העולה שהיא ראויה למזבח אם עלתה לא תרד אף כל דבר שהוא ראוי למזבח אם עלה לא ירד אין בין דברי רבן גמליאל לדברי רבי יהושע אלא הדם והנסכים שרבן גמליאל אומר לא ירדו ורבי יהושע אומר ירדו C רבי שמעון אומר הזבח כשר והנסכים פסולים הנסכים כשרין והזבח פסול אפלו זה וזה פסול הזבח לא ירד והנסכים ירדו
2ג כלי הקדש שנקבו אם עושים הם מעין מלאכתן שהיו עושין והם שלמים מקדשין ואם לאו אין מקדשים וכלן אין מקדשים אלא בקדש	2ב כשם שהמזבח והכבש מקדשין את הראוי להן כך הכלים מקדשים כלי הלח מקדשין את הלח ומדות היבש מקדשות את היבש אין כלי הלח מקדשין את היבש ולא מדות היבש מקדשות את הלח	2א (ז) כשם שהמזבח מקדש את הראוי לו כך הכבש מקדש

פרק י	המשנה כדרכה		מסכת זבחים
1ב (ב) וכל המקדש מחברו קודם את חברו דם חטאת קודם לדם עולה מפני שהוא מרצה אברי עולה קודמין לאמורי חטאת מפני שהן כליל לאשים חטאת קודמת לאשם מפני שדמה נתן על ארבע קרנות ועל היסוד אשם קודם לתודה ולאיל נזיר מפני שהוא קדשי קדשים התודה ואיל נזיר קודמין לשלמים מפני שהן נאכלין ליום אחד וטעונים לחם שלמים קודמין לבכור מפני שהם טעונין מתן ארבע וסמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק (ג) הבכור קודם למעשר מפני שקדשתו מרחם ונאכל לכהנים המעשר קודם לעופות מפני שהוא זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואמוריו (ד) העופות קודמין למנחות מפני שהן מיני דמים מנחת חוטא קודמת למנחת נדבה מפני שהיא באה על חטא חטאת העוף קודמת לעולת העוף וכן בהקדשה		1א (א) כל התדיר מחברו קודם את חברו התמידים קודמין למוספין מוספי שבת קודמין למוספי ראש חדש מוספי ראש חדש קודמין למוספי ראש השנה שנאמר מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה
2ב כל האשמות שבתורה באים בני שתים ובאין בכסף שקלים חוץ מאשם נזיר ואשם מצרע שהן באין בני שנתן ואינן באין בכסף שקלים		2א (ה) כל החטאות שבתורה קודמות לאשמות חוץ מאשם מצרע מפני שהוא בא על ידי הכשר
3ב (ז) ובכלם הכהנים רשאין לשנות באכילתן לאכלן צלויים שלוקים ומבשלים ולתת לתוכן תבלי חלין ותבלי תרומה דברי רבי שמעון רבי מאיר אומר לא יתן לתוכן תבלי תרומה שלא יביא את התרומה לידי פסול		3א (ו) כשם שהן קודמים בהקרבתן כך הן קודמין באכילתן שלמים שלאמש ושלמים שלהיום שלאמש קודמין שלמים שלאמש וחטאת ואשם שלהיום שלאמש קודמין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים החטאת קודמת מפני שהיא קדשי קדשים
4ב אם ראית שמן שהוא נתון על גבי האשים אין אתה צריך לשאול מה הוא אלא מותר רקיקי מנחות כהנים ומנחת כהן המשיח שאין מתנדבים שמן רבי טרפון אומר מתנדבים שמן		4א (ח) אמר רבי שמעון אם ראית שמן שהוא מתחלק בעזרה אין אתה צריך לשאול מה הוא אלא מותר רקיקי מנחות ישראל ולג שמן שלמצרע

פרק יא	המשנה כדרכה		מסכת זבחים
1ב (ב) חטאת פסולה אין דמה טעון כבוס בין שהיה לה שעת הכשר בין שלא היה לה שעת הכשר איזו היא שהיה לה שעת הכשר שלנה שנטמאה ושיצאה ואיזו היא שלא היה לה שעת הכשר שנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה ושקבלו פסולין וזרקו את דמה		1א (א) דם חטאת שנתז על בגד הרי זה טעון כבוס אף על פי שאין הכתוב מדבר אלא בנאכלות שנאמר במקום קדש תאכל אחד הנאכלת ואחד הפנימית טעונות כבוס שנאמר תורת החטאת תורה אחת לכל החטאות
2ב נתז על העור עד שלא הפשט אינו טעון כבוס משהפשט טעון כבוס דברי רבי יהודה רבי אלעזר אומר אף משהפשט אינו טעון כבוס אינו טעון כבוס אלא מקום הדם ודבר שהוא ראוי לקבל טמאה וראוי לכבוס		2א (ג) נתז מן הצואר על הבגד אינו טעון כבוס מן הקרן ומן היסוד אינו טעון כבוס נשפך על הרצפה ואספו אינו טעון כבוס אין טעון כבוס אלא הדם שנתקבל בכלי וראוי להזיה
3ב (ה) בגד שיצא חוץ לקלעים נכנס ומכבסו במקום קדוש נטמא חוץ לקלעים קורעו ונכנס ומכבסו במקום קדוש כלי חרס שיצא חוץ לקלעים נכנס ושוברו במקום קדוש נטמא חוץ לקלעים נוקבו ונכנס ושוברו במקום קדוש (ו) כלי נחשת שיצא חוץ לקלעים נכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש נטמא חוץ לקלעים פוחתו ונכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש		3א (ד) אחד הבגד ואחד השק ואחד העור טעונין כבוס במקום קדוש ושבירת כלי חרס במקום קדוש ומריקה ושטיפה בכלי נחשת במקום קדוש זה חמר בחטאת מקדשי קדשים
4ב מריקה כמריקת הכוס ושטיפה כשטיפת הכוס מריקה בחמין ושטיפה בצונין והשפוד והאסכלה מגעילן בחמין		4א (ז) אחד שבשל בו ואחד שערה לתוכו רותח אחד קדשי קדשים ואחד קדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה רבי שמעון אומר קדשים קלים אינן טעונין מריקה ושטיפה רבי טרפון אומר אם בשל בו מתחלת הרגל יבשל בו את כל הרגל וחכמים אומרים עד זמן אכילה מריקה ושטיפה
5ב רקיק שנגע ברקיק וחתיכה בחתיכה לא כל הרקיק ולא כל החתיכות אסורין אינו אסור אלא מקום שבלע		5א (ח) בשל בו קדשים וחלין או קדשי קדשים וקדשים קלים אם יש בהן בנותן טעם הרי הקלים נאכלין כחמורין ואינן טעונין מריקה ושטיפה ואינם פוסלין במגע

פרק יב	המשנה כדרכה		מסכת זבחים
1ב וכל שאינו ראוי לעבודה אינו חולק בבשר וכל שאין לו בבשר אין לו בעורות אפלו טמא בשעת זריקת דמים וטהור בשעת הקטר חלבים אינו חולק בבשר שנאמר המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה		1א (א) טבול יום ומחסר כפורים אינן חולקים בקדשים לאכול לערב אונן נוגע ואינו מקריב ואינו חולק לאכול לערב בעלי מומין בין בעלי מומין קבועין בין בעלי מומין עוברין חולקין ואוכלין אבל לא מקריבין
2ב A (ד) כל הקדשים שארע בהם פסול קדם להפשטן אין עורותיהם לכהנים לאחר הפשטן עורותיהן לכהנים B אמר רבי חנניה סגן הכהנים מימי לא ראיתי עור יוצא לבית השרפה אמר רבי עקיבא מדבריו למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טרפה שיאותו הכהנים בעורו וחכמים אומרים אין לא ראינו ראיה אלא יוצא לבית השרפה		2א A (ב) כל שלא זכה המזבח בבשרה לא זכו הכהנים בעורה שנאמר עלת איש עולה שעלתה לאיש עולה שנשחטה שלא לשמה אף על פי שלא עלתה לבעלים עורה לכהנים אחד עולת האיש ואחד עולת האשה עורתיהן לכהנים B (ג) עורות קדשים קלים לבעלים ועורות קדשי קדשים לכהנים קל וחמר מה אם עולה שלא זכו בבשרה זכו בעורה קדשי קדשים שזכו בבשרן אינו דין שיזכו בעורן אין מזבח יוכיח שאין לו עור מכל מקום
3ב (ו) היו סובלין אותם במוטות יצאו הראשונים חוץ לחומת העזרה והאחרונים לא יצאו הראשונים מטמאין בגדים והאחרונים אינן מטמאין עד שיצאו יצאו אלו ואלו אלו ואלו מטמאין בגדים רבי שמעון אומר אלו ואלו אינן מטמאין בגדים עד שיצת האור ברבן נתך הבשר אין השורף מטמא בגדים		3א (ה) פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים בזמן שהן נשרפין כמצותן נשרפים בבית הדשן ומטמאין בגדים ואם אינן נשרפין כמצותן נשרפין בבית הבירה ואינם מטמאין בגדים

פרק יג	המשנה כדרכה		מסכת זבחים
1ג (ד) אחד קדשים כשרין ואחד קדשים פסולין שהיה פסולן בקדש והקריבן בחוץ חיב	1ב (ג) חמר בשחיטה מבעליה ובעליה מבשחיטה חמר בשחיטה שהשוחט להדיוט חיב והמעלה להדיוט פטור חמר בעליה שנים שאחזו בסכין ושחטו פטורים אחזו באבר והעלוהו חיבין העלה וחזר והעלה וחזר והעלה חיב על כל עליה ועליה דברי רבי שמעון רבי יוסי אומר אינו חיב אלא אחת ואינו חיב עד שיעלה לראש המזבח רבי שמעון אומר אפלו העלה על הסלע או על האבן חיב		1א A (א) השוחט והמעלה בחוץ חיב על השחיטה וחיב על העליה רבי יוסי הגלילי אומר שחט בפנים והעלה בחוץ חיב שחט בחוץ והעלה בחוץ פטור שלא העלה בחוץ אלא דבר פסול אמרו לו אף השוחט בפנים ומעלה בחוץ כיון שהוציאו פסלו B (ב) טמא שאכל בין קדש טמא ובין קדש טהור חיב רבי יוסי הגלילי אומר טמא שאכל טהור חיב וטמא שאכל טמא פטור שלא אכל אלא דבר טמא אמרו לו אף טמא שאכל טהור כיון שנגע בו טמאהו וטהור שאכל טמא פטור שאינו חיב אלא על טמאת הגוף
2ב A (ה) המקריב קדשים ואמוריהם בחוץ חיב B מנחה שלא נקמצה והקריבה בחוץ פטור קמצה וחזר קמצה לתוכה והקריבה בחוץ חיב		2א A המעלה כזית מן העולה ומן האמורין בחוץ חיב B הקמץ והלבונה והקטרת ומנחת כהנים ומנחת כהן המשיח ומנחת נסכין שהקריב מאחד מהן כזית בחוץ חיב רבי אלעזר פוטר עד שיקריב את כלו וכלם שהקריבן בפנים ושיר בהן כזית והקריבן בחוץ חיב וכלם שחסרו כל שהן והקריבן בחוץ פטור
3ב A הזורק מקצת דמים בחוץ חיב רבי אלעזר אומר אף המנסך מי חג בחג בחוץ חיב B רבי נחמיה אומר שירי הדם שהקריבן בחוץ חיב		3א A (ו) הקמץ והלבונה שהקריב את אחד מהן בחוץ חיב רבי אלעזר פוטר עד שיקריב את השני אחד בפנים ואחד בחוץ חיב B שני בזכי לבונה שהקריב את אחד מהן בחוץ חיב רבי אלעזר פוטר עד שיקריב את השני אחד בפנים ואחד בחוץ חיב
4ב נמצא דרך הכשרו מבפנים פטורו בחוץ דרך הכשרו בחוץ פטורו בפנים		4א (ז) המולק את העוף בפנים והעלה בחוץ חיב מלק בחוץ והעלה בחוץ פטור
5ג A קבל דמה בשני כוסות נתן שניהם בפנים פטור שניהם בחוץ חיב אחד בפנים ואחד בחוץ פטור אחד בחוץ ואחד בפנים חיב על החיצון והפנימי מכפר B למה הדבר דומה למפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ואחר כך נמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות שחט שתיהן בפנים פטור שחט שתיהן בחוץ חיב אחת בפנים ואחת בחוץ פטור אחת בחוץ ואחת בפנים חיב על החיצונה והפנימית מכפרת כשם שדמה פוטר את בשרה כך הוא פוטר את בשר חברתה	5ב (ח) החטאת שקבל דמה בכוס אחד נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים בפנים וחזר ונתן בחוץ חיב שכלו ראוי לבא בפנים		5א רבי שמעון אומר כל שחיבין עליו בחוץ חיבין על כיוצא בו בפנים שהעלהו בחוץ חוץ מן השוחט בפנים ומעלה בחוץ

פרק יד	המשנה כדרכה	מסכת זבחים
1ג A (ג) מחסר זמן בין בגופו בין בבעליו איזה הוא מחסר זמן בבעליו הזב והזבה והיולדת והמצרע שהקריבו חטאתם ואשמם בחוץ פטורין עולותיהן ושלמיהן בחוץ חיבין B המעלה מבשר חטאת מבשר אשם מבשר קדשי קדשים מבשר קדשים קלים ומותר העמר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות היוצק הבולל הפותת המולח המניף המגיש המסדר את השלחן והמטיב את הנרות והקומץ והמקבל דמים בחוץ פטור אין חיבין עליו לא משום זרות ולא משום טמאה ולא משום מחסר בגדים ולא משום רחוץ ידים ורגלים	1ב A בעלי מומין בין בעלי מומין קבועים בין בעלי מומין עוברים שהקריבן בחוץ פטור רבי שמעון אומר בעלי מומין קבועין פטור ובעלי מומין עוברין עוברין בלא תעשה B תורים שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן שהקריבן בחוץ פטור רבי שמעון אומר בני יונה שעבר זמנן פטור ותורים שלא הגיע זמנן בלא תעשה C אותו ואת בנו ומחסר זמן פטור רבי שמעון אומר הרי זה בלא תעשה שהיה רבי שמעון אומר כל שהוא ראוי לבא לאחר זמן הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת וחכמים אומרים כל שאין בו כרת אין בו בלא תעשה	1א A (א) פרת חטאת ששרפה חוץ מגתה וכן שעיר המשתלח שהקריבו בחוץ פטור שנאמר ואל פתח אהל מועד לא הביאו כל שאינו ראוי לבא אל פתח אהל מועד אין חיבין עליו B (ב) הרובע והנרבע והמקצה והנעבד והאתנן והמחיר והכלאים והטרפה ויוצא דפן שהקריבן בחוץ פטור שנאמר לפני משכן ה' כל שאינו ראוי לפני משכן ה' אין חיבין עליו
2ג A (י) אלו קדשים קרבים במשכן קדשים שהקדשו למשכן קרבנות הצבור קרבין במשכן וקרבנות היחיד בבמה קרבנות היחיד שהקדשו למשכן יקרבו במשכן ואם הקריבן בבמה פטור B מה בין במת יחיד לבמת צבור סמיכה ושחיטת צפון ומתן סביב ותנופה והגשה רבי יהודה אומר אין מנחה בבמה וכהון ובגדי שרת וכלי שרת וריח ניחוח ומחצה בדמים ורחוץ ידים ורגלים אבל הזמן והנותר והטמא שוים בזה ובזה	2ב A (ט) כל הקדשים שהקדישן בשעת אסור במות והקריבן בשעת אסור במות בחוץ הרי אלו בעשה ולא תעשה וחיבין עליהן כרת B הקדישן בשעת התר במות והקריבן בשעת אסור במות הרי אלו בעשה ולא תעשה ואין חיבין עליהן כרת C הקדישן בשעת אסור במות והקריבן בשעת התר במות הרי אלו בעשה ואין בהם בלא תעשה	2א A (ד) עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מתרות ועבודה בבכורות משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל מחנה ישראל B (ה) באו לגלגל התרו הבמות קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל מקום C (ו) באו לשילה נאסרו הבמות לא היה שם תקרה אלא בית שלאבנים מלמטן ויריעות מלמעלן והיא היתה מנוחה קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה D (ז) באו לנוב ולגבעון התרו הבמות קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל ערי ישראל E (ח) באו לירושלם נאסרו הבמות ולא היה להם עוד התר והיא היתה נחלה קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומעשר שני לפנים מן החומה