Mesechet Zavim

Mesechet Zavim

פרק א	המשנה כדרכה	מסכת זבים
1ג )ב( הרואה קרי ביום השלישי לספירת זובו בית שמאי אומרים סותר שני ימים שלפניו ובית הלל אומרים לא סתר אלא יומו רבי ישמעאל אומר הרואה בשני סותר את שלפניו רבי עקיבא אומר אחד הרואה בשני ואחד הרואה בשלישי שבית שמאי אומרים סתר שני ימים )שלפניו( ובית הלל אומרים לא סתר אלא יומו ומודים ברואה ברביעי שלא סתר אלא יומו ברואה קרי אבל אם ראה זוב אפלו יום שביעי סתר את שלפניו	1ב ראה אחת ובשני הפסיק ובשלישי ראה שתים או אחת מרבה כשתים בית שמאי אומרים זב גמור ובית הלל אומרים מטמא משכב ומושב וצריך ביאת מים חיים ופטור מן הקרבן אמר רבי אלעזר בן יהודה מודים בית שמאי בזה שאינו זב גמור ועל מה נחלקו על הרואה שתים או אחת מרבה כשתים ובשני הפסיק ובשלישי ראה אחת בית שמאי אומרים זב גמור ובית הלל אומרים מטמא משכב ומושב וצריך ביאת מים חיים ופטור מן הקרבן	1א )א( הרואה ראיה אחת שלזוב בית שמאי אומרים כשומרת יום כנגד יום ובית הלל אומרים כבעל קרי
2ג A )ו( ראה אחת היום ואחת בין השמשות אחת בין השמשות ואחת למחר אם ידוע שמקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר ודאי לקרבן ולטמאה אם ספק שמקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר ודאי לטמאה וספק לקרבן B ראה שני ימים בין השמשות ספק לטמאה ולקרבן אחת בין השמשות ספק לטמאה	2ב A )ה( ראה אחת מרבה כשלש שהיא כמן גד יון לשלח שהן כדי שתי טבילות וכשני ספוגין הרי זה זב גמור B ראה אחת מרבה כשתים מטמא משכב ומושב וצריך ביאת מים חיים ופטור מן הקרבן אמר רבי יוסי לא אמרו אחת מרבה אלא אם כן יש בה כדי שלש	2א A )ג( ראה אחת היום ושתים למחר שתים היום ואחת למחר שלש לשלשה ימים או לשלשה לילות הרי זה זב גמור B )ד( ראה אחת והפסיק כדי טבילה וספוג ואחר כך ראה שתים או אחת מרבה כשתים או ראה שתים או אחת מרבה כשתים והפסיק כדי טבילה וספוג ואחר כך ראה אחת הרי זה זב גמור

פרק ב	המשנה כדרכה		מסכת זבים
1ב טמטום ואנדרוגינוס נותנין עליהן חמרי האיש וחמרי האשה מטמאין בדם כאשה ובלבן כאיש וטמאתן בספק		1א )א( הכל מטמאין בזיבה אף הגרים אף העבדים בין משחררין בין שאינן משחררין חרש שוטה וקטן סריס אדם סריס חמה
2ג ראה ראיה ראשונה בודקין אותו בשניה בודקין אותו בשלישית אין בודקין אותו רבי אליעזר אומר אף בשלישית בודקין אותו מפני הקרבן	2ב משנזקק לזיבה אין בודקין אותו אנסו וספקו ושכבת זרעו טמאים שרגלים לדבר		2א )ב( בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה במאכל במשתה ובמשא בקפיצה בחלי ובמראה ובהרהור הרהר עד שלא ראה או שראה עד שלא הרהר רבי יהודה אומר אפלו ראה בהמה חיה ועוף מתעסקין זה עם זה אפלו ראה בגדי צבע האשה רבי עקיבא אומר אפלו אכל כל מאכל בין רע בין יפה ושתה כל משקה אמרו לו אין כאן זבין מעתה אמר להם אין אחריות זבים עליכם
3ג A והמכה את עבדו יום יומים מעת לעת B כלב שאכל בשר המת שלשה ימים מעת לעת הרי הוא כבריתו	3ב הרואה דם והמקשה מעת לעת		3א A )ג( הרואה קרי אינו מטמא בזיבה מעת לעת רבי יוסי אומר יומו B גוי שראה קרי ונתגיר מיד הוא מטמא בזיבה
4ב המשכב מטמא את האדם בשבעה דרכים לטמא בגדים עומד יושב שוכב נתלה ונשען במגע ובמשא		4א )ד( הזב מטמא את המשכב בחמשה דרכים לטמא אדם לטמא בגדים עומד יושב שוכב נתלה ונשען

פרק ג	המשנה כדרכה		מסכת זבים
1ב A )ב( מגיפין או פותחין וחכמים אומרים עד שיהא זה מגיף וזה פותח B מעלין זה את זה מן הבור רבי יהודה אומר עד שיהא הטהור מעלה את הטמא C מפשילין בחבלין וחכמים אומרים עד שיהיה זה מושך הילך וזה מושך הילך D אורגים בין בעומדין בין ביושבין או טוחנין רבי שמעון מטהר בכלן חוץ מן הטוחנין ברחים שליד E פורקין מן החמור או טוענין בזמן שמשאם כבד טמאין בזמן שמשאם קל טהורין וכלן טהורין לבני הכנסת וטמאין לתרומה		1א )א( הזב והטהור שישבו בספינה או באסדא או שרכבו על גבי בהמה אף על פי שאין בגדיהם נוגעים הרי אלו טמאים מדרס ישבו על הנסר על הספסל על הגשיש שלמטה ועל האכלונס בזמן שהן מחגירין עלו באילן שכחו רע בסוכה שכחה רע באילן יפה בסלם מצרי בזמן שאינו קבוע במסמר על הכבש ועל הקורה ועל הדלת בזמן שאינם עשוין בטיט טמאים רבי יהודה מטהר
2ב הטהור מכה את הטמא טהור הטמא מכה את הטהור טמא שאם ימשך הטהור הרי הטמא נופל		2א )ג( הזב והטהור שישבו בספינה גדולה איזו היא ספינה גדולה רבי יהודה אומר כל שאינה יכולה להמיט באדם ישבו על הנסר על הספסל על הגשיש שלמטה ועל האכלונס בזמן שאינן מחגירין עלו באילן שכחו יפה בסוכה שכחה יפה ובסלם צורי או מצרי בזמן שהוא קבוע במסמר על הכבש על הקורה ועל הדלת בזמן שהן עשויין בטיט אפלו מצד אחד טהורין

פרק ד	המשנה כדרכה	מסכת זבים
1ג נוטלת ערבה מלאה בגדים בזמן שמשאן כבד טמאין בזמן שמשאן קל טהורין	1ב ישבה בספינה כלים שבראש הנס שבספינה טמאין מדרס	1א )א( רבי יהושע אומר נדה שישבה עם הטהורה במטה כפה שבראשה טמא מדרס
2ג )ג( הקיש על הדלת על הנגר על המנעול על המשוט ועל הקלת ועל אילן שכחו רע ועל סוכה שכחה רע על אילן יפה על סלם מצרי בזמן שאינו קבוע במסמר על הכבש על הקורה ועל הדלת בזמן שאינן עשוין בטיט טמאין על השדה על התבה ועל המגדל טמאין רבי נחמיה ורבי שמעון מטהרין באלו	2ב )ב( הקיש על המריש על המלבן על הצנור ועל הדף אף על פי שהוא עשוי בחבלים על התנור ועל הים ועל האצטרובל ועל חמור שלרחים שליד ועל סאה שלרחים שלזיתים רבי יוסי אומר אף על קורת הבלנין טהור	2א זב שהקיש על כצוצרא ונפל ככר שלתרומה טהור
3ג )ה( עשר טליות זו על גב זו ישן על גבי העליונה כלן טמאות	3ב היה מטל על ששה כסיות שתי ידיו על שנים שתי רגליו על שנים ראשו על אחד גופו על אחד אין טמא אלא זה שתחת הגוף עומד על שני כסאות רבי שמעון אומר אם רחוקין זה מזה טהורין	3א )ד( זב שהיה מטל על חמשה ספסלים או על חמש פנדיות לארכן טמאין לרחבן טהורין ישן ספק שנתהפך עליהן טמאין
4ג זה חמר בזב מבמת וחמר במת מבזב שהזב עושה משכב ומושב מתחתיו לטמא אדם ולטמא בגדים ועל גביו מדף לטמא אכלין ומשקין מה שאין המת מטמא חמר במת שהמת מטמא באהל ומטמא טמאת שבעה מה שאין הזב מטמא	4ב )ו( הזב בכף מאזנים ואכלין ומשקין בכף שניה טמאין ובמת הכל טהור חוץ מן האדם	4א הזב בכף מאזנים ומשכב ומושב כנגדו כרע הזב טהורין כרעו הן טמאין רבי שמעון אומר ביחידי טמא ובמרבין טהור שאין אחד נושא את רבו
5ג ישב על קורת בית הבד כלים שבעקל טמאין על המכבש שלכובס כלים שתחתיו טהורין רבי נחמיה מטמא	5ב היה רוכב על גבי בהמה וארבע טליות תחת ארבע רגלי בהמה טהורות מפני שהיא יכולה לעמוד על שלש היתה טלית אחת תחת שתי ידים תחת שתי רגלים תחת יד ורגל טמאה רבי יוסי אומר הסוס מטמא ברגליו והחמור בידיו שמשענת הסוס על רגליו ומשענת החמור על ידיו	5א )ז( היה יושב על גבי המטה וארבע טליות תחת ארבע רגלי המטה טמאות מפני שאינה יכולה לעמוד על שלש רבי שמעון מטהר

פרק ה	המשנה כדרכה	מסכת זבים
1ג A )ד( מקצת טמא על הטהור ומקצת טהור על הטמא חבורי טמא על הטהור וחבורי טהור על הטמא טמא רבי שמעון אומר מקצת טמא על הטהור טמא ומקצת טהור על הטמא טהור B )ה( הטמא על מקצת המשכב והטהור על מקצת המשכב טמא מקצת טמא על המשכב ומקצת טהור על המשכב טהור נמצאת טמאה נכנסת לו ויוצאת ממנו במעוטו C וכן ככר שלתרומה שהוא נתון על גבי משכב והניר בנתים בין מלמעלן בין מלמטן טהור וכן באבן ומנגעת טהור רבי שמעון מטמא בזו	1ב A )ב( ועוד כלל אחר אמרו כל הנשא על גב הזב טמא וכל שהזב נשא עליו טהור חוץ מן הראוי למשכב ולמושב והאדם כיצד אצבעו שלזב תחת הנדבך הטהור מלמעלן מטמא שנים ופוסל אחד פרש מטמא אחד ופוסל אחד הטמא מלמעלן והטהור מלמטן מטמא שנים ופוסל אחד פרש מטמא אחד ופוסל אחד האכלין והמשקין המשכב והמושב והמדף מלמעלן מטמאין שנים ופוסלין אחד פרשו מטמאין אחד ופוסלין אחד )ו(המשכב והמושב מלמטן מטמאין שנים ופוסלין אחד פרשו מטמאין שנים ופוסלין אחד B האכלין והמשקין והמדף מלמטן טהורין )ג( מפני שאמרו כל הנושא ונשא על גבי משכב טהור חוץ מן האדם כל הנושא ונשא על גבי הנבלה טהור חוץ מן המסיט רבי אליעזר אומר אף הנושא כל הנושא ונשא על גבי המת טהור חוץ מן המאהיל ואדם בזמן שהוא מסיט	1א A )א( הנוגע בזב או שהזב נוגע בו המסיט את הזב או שהזב מסיטו מטמא אכלים ומשקים וכלי שטף במגע אבל לא במשא B כלל אמר רבי יהושע כל המטמא בגדים בשעת מגעו מטמא אכלים ומשקין להיות תחלה והידים להיות שניות ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרס לאחר פרישתו ממטמאיו מטמא משקין להיות תחלה והאכלין והידים להיות שניות ואינו מטמא בגדים
2ג )ט( האוכל מנבלת עוף טהור והיא בבית הבליעה מטמא שנים ופוסל אחד הכניס ראשו לאויר התנור טהור )וטהור( התנור הקיאה או בלעה מטמא אחד ופוסל אחד וכשהיא בתוך פיו עד שיבלענה טהור	2ב A )ח( הנושא את המרכב והנשא עליו והמסיטו מטמא שנים ופוסל אחד פרש מטמא אחד ופוסל אחד B הנושא את הנבלה ואת מי חטאת שיש בהם כדי הזיה מטמא שנים ופוסל אחד פרש מטמא אחד ופוסל אחד	2א A )ו( הנוגע בזב ובזבה ובנדה וביולדת ובמצרע במשכב ובמושב מטמא שנים ופוסל אחד פרש מטמא אחד ופוסל אחד אחד הנוגע ואחד המסיט ואחד הנושא ואחד הנשא B )ז( הנוגע בזובו שלזב וברקו בשכבת זרעו במימי רגליו ובדם הנדה מטמא שנים ופוסל אחד פרש מטמא אחד ופוסל אחד אחד הנוגע ואחד המסיט רבי אליעזר אומר אף הנושא
3ג )יב( אלו פוסלים את התרומה האוכל אכל ראשון והאוכל אכל שני והשותה משקין טמאין והבא ראשו ורבו במים שאובין וטהור שנפלו על ראשו ועל רבו שלשה לגים מים שאובין והספר והידים וטבול יום והאכלים והכלים שנטמאו במשקים	3ב )יא( בעל קרי כמגע שרץ ובועל נדה כטמא מת אלא שחמור ממנו בועל נדה שהוא מטמא משכב ומושב טמאה קלה לטמא אכלין ומשקין	3א )י( הנוגע בשרץ ובשכבת זרע ובטמא מת ובמצרע בימי ספרו ובמי חטאת שאין בהם כדי הזיה ובנבלה ובמרכב מטמא אחד ופוסל אחד זה הכלל כל הנוגע באחד מכל אבות הטמאות שבתורה מטמא אחד ופוסל אחד חוץ מן האדם פרש מטמא אחד ופוסל אחד