פרק א

המשנה כדרכה

מסכת יומא

1ג
(ג) מסרו לו זקנים מזקני בית דין
וקורין לפניו בסדר היום
ואומרים לו
אישי כהן גדול קרא אתה בפיך
שמא שכחת או שמא לא למדת

1ב
(ב) כל שבעת הימים
הוא זורק את הדם
ומקטיר את הקטרת
ומטיב את הנרות
ומקריב את הראש ואת הרגל
ושאר כל הימים
אם רצה להקריב מקריב
שכהן גדול מקריב חלק בראש
ונוטל חלק בראש

1א
(א) שבעה ימים קדם יום הכפורים
מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין
ומתקינין לו כהן אחר תחתיו
שמא יארע בו פסול
רבי יהודה אומר
אף אשה אחרת מתקינין לו
שמא תמות אשתו
שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו
ביתו זו אשתו
אמרו לו אם כן אין לדבר סוף

2ג
(ה) מסרוהו זקני בית דין לזקני כהנה
והעלוהו לעלית בית אבטינס והשביעוהו
ונפטרו והלכו להם
ואמרו לו
אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין
ואתה שלוחנו ושליח בית דין
משביעין אנו עליך
במי ששכן שמו בבית הזה
שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך
הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין

2ב
(ד) כל שבעת הימים
לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה
ערב יום הכפורים עם חשכה
לא היו מניחים אותו לאכול הרבה
מפני שהמאכל מביא את השנה

2א
ערב יום הכפורים שחרית
מעמידין אותו בשער המזרח
ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים
כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה

3ג
(ח) בכל יום תורמין את המזבח
בקריאת הגבר או סמוך לו
בין לפניו בין לאחריו
ביום הכפורים מחצות
וברגלים מאשמורה הראשונה
ולא היתה קריאת הגבר מגעת
עד שהיתה העזרה מלאה מישראל

3ב
(ז) בקש להתנמנם
פרחי כהנה מכין לפניו באצבע צרדה
ואומרים לו
אישי כהן גדול עמד והפג אחת על הרצפה
ומעסיקין אותו עד שיגיע זמן השחיטה

3א
(ו) אם היה חכם דורש
ואם לאו תלמידי חכמים דורשין לפניו
ואם רגיל לקרות קורא
ואם לאו קורין לפניו
ובמה קורין לפניו
באיוב ובעזרא ובדברי הימים
זכריה בן קבוטל אומר
פעמים הרבה קריתי לפניו בדניאל

פרק ב

המשנה כדרכה

מסכת יומא

1ג
(ב) מעשה שהיו שניהם שוין
ורצין ועולין בכבש
ודחף אחד מהן את חברו
ונפל ונשברה רגלו
וכיון שראו בית דין
שבאין לידי סכנה
התקינו שלא יהו תורמין את המזבח
אלא בפיס
ארבעה פיסות היו שם וזה הפיס הראשון

1ב
ואם היו שניהם שוין
הממנה אומר להם הצביעו
ומה הן מוציאין
אחת או שתים
ואין מוציאין אגדל במקדש

1א
(א) בראשונה
כל מי שרוצה לתרום את המזבח
תורם
ובזמן שהן מרבין
רצין ועולין בכבש
וכל הקודם את חברו בארבע אמות זכה

2ג
והרביעי
חדשים עם ישנים
מי מעלה אברים מן הכבש למזבח

2ב
(ד) הפיס השלישי
חדשים לקטרת
בואו והפיסו

2א
(ג) הפיס השני
מי שוחט
מי זורק
מי מדשן מזבח הפנימי
ומי מדשן את המנורה
ומי מעלה אברים לכבש
הראש והרגל
ושתי הידים
העקץ והרגל
החזה והגרה
ושתי הדפנות
והקרבים
והסלת
והחבתין
והיין
שלשה עשר כהנים זכו בו
אמר בן עזאי לפני רבי עקיבא
משום רבי יהושע
דרך הלוכו היה קרב

3ג
(ז) פר קרב בעשרים וארבעה
הראש והרגל
הראש באחד והרגל בשנים
העקץ והרגל
העקץ בשנים והרגל בשנים
החזה והגרה
החזה באחד והגרה בשלשה
שתי הידים בשנים
שתי הדפנות בשנים
הקרבים והסלת והיין בשלשה שלשה
במה דברים אמורים
בקרבנות הצבור
אבל בקרבן היחיד
אם רצה להקריב מקריב
הפשטן ונתוחן שלאלו ואלו שוין

3ב
(ו) איל קרב באחד עשר
הבשר בחמשה
הקרבים
והסלת והיין
בשנים שנים

3א
(ה) תמיד קרב בתשעה בעשרה באחד עשר
בשנים עשר לא פחות ולא יותר
כיצד
עצמו בתשעה
בחג ביד אחד צלוחית שלמים
הרי כאן עשרה
בין הערבים באחד עשר
הוא עצמו בתשעה
ושנים בידם שני גזרי עצים
ובשבת באחד עשר
הוא עצמו בתשעה ושנים בידם
שני בזכי לבונה שללחם הפנים
ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית שלמים

פרק ג

המשנה כדרכה

מסכת יומא

1ב
(ב) ולמה הצרכו לכך
שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודמו שהאיר המזרח
ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השרפה

1א
(א) אמר להם הממנה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה
אם הגיע הרואה אומר ברקאי
מתתיא בן שמואל אומר
 האיר את פני כל המזרח עד שבחברון
והוא אומר הן

2ב
A אם היה כהן גדול זקן או אסטניס
מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונין
כדי שתפוג צנתן
B (ו) הביאוהו לבית הפרוה ובקדש היתה
פרסו סדין שלבוץ בינו לבין העם
קדש ידיו ורגליו ופשט
רבי מאיר אומר פשט קדש ידיו ורגליו
ירד וטבל עלה ונסתפג
C הביאו לו בגדי לבן לבש וקדש ידיו ורגליו
D (ז) בשחר היה לובש פלוסין שלשנים עשר מנה
ובין הערבים הנדוין שלשמונה מאות זוז
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
בשחר היה לובש שלשמונה עשר מנה
ובין הערבים שלשנים עשר מנה
הכל שלשים מנה
אלו משלצבור ואם רצה להוסיף מוסיף משלו

2א
A הורידו כהן גדול לבית הטבילה
זה הכלל היה במקדש
כל המסיך את רגליו טעון טבילה
וכל המטיל מים טעון קדוש ידים ורגלים
(ג) אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפלו טהור עד שיטבל
B חמש טבילות ועשרה קדושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום
וכלן בקדש על בית הפרוה חוץ מזו בלבד
(ד) פרסו סדין שלבוץ בינו לבין העם
פשט ירד וטבל עלה ונסתפג
הביאו לו בגדי זהב ולבש וקדש ידיו ורגליו
C הביאו לו את התמיד
קרצו ומרק אחר שחיטה על ידו קבל את הדם וזרקו
נכנס להקטיר קטרת שלשחר ולהטיב את הנרות
ולהקריב את הראש ואת האברים ואת החבתין ואת היין
D (ה) קטרת שלשחר היתה קרבה בין הדם לאברים
שלבין הערבים בין אברים לנסכים

3ב
(ט) בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח
הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו
ושם שני שעירים
וקלפי היתה שם
ובה שני גורלות
שלאשכרוע היו
ועשאן בן גמלא שלזהב
והיו מזכירין אותו לשבח

3א
(ח) בא לו אצל פרו
ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח ראשו לדרום ופניו למערב
והכהן עומד במזרח ופניו למערב
וסומך שתי ידיו עליו ומתודה וכך היה אומר
אנא השם עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי
אנא השם כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים
שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי
ככתוב בתורת משה עבדך כי ביום הזה יכפר עליכם וגו'
והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

4ב
A (יא) ואלו לגנאי
שלבית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים
B שלבית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטרת
C הגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד
D בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב
על הראשונים נאמר זכר צדיק לברכה
ועל אלו נאמר ושם רשעים ירקב

4א
A (י) בן קטין עשה שנים עשר דד לכיור שלא היו לו אלא שנים
ואף הוא עשה מוכני לכיור שלא יהיו מימיו נפסלין בלינה
B מנבז המלך היה עושה כל ידות הכלים שליום הכפורים שלזהב
C הילני אמו עשתה נברשת שלזהב על פתחו שלהיכל
ואף היא עשתה טבלא שלזהב שפרשת סוטה כתובה עליה
D ניקנור נעשו נסים לדלתותיו והיו מזכירין אותו לשבח

פרק ד

המשנה כדרכה

מסכת יומא

1ג
נטל את המחתה ועלה לראש המזבח
ופנה גחלים אילך ואילך
וחותה מן המעכלות הפנימיות
וירד והניחה על הרובד הרביעי שבעזרה

1ב
בא לו אצל פרו שניה
וסומך שתי ידיו עליו ומתודה
וכך היה אומר
אנא השם
עויתי פשעתי חטאתי לפניך
אני וביתי ובני אהרן עם קדושיך
אנא השם
כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים
שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך
אני וביתי ובני אהרן עם קדושיך
ככתוב בתורת משה עבדך
כי ביום הזה יכפר עליכם
לטהר אתכם מכל חטאתיכם
לפני ה' תטהרו
והן עונין אחריו
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
(ג) שחטו וקבל במזרק את דמו
ונתנו למי שהוא ממרס בו
על הרובד הרביעי שבהיכל
כדי שלא יקרש

1א
(א) טרף בקלפי והעלה שני גורלות
אחד כתוב עליו לשם
ואחד כתוב עליו לעזאזל
הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו
אם שלשם עלה בימינו הסגן אומר לו
אישי כהן גדול הגבה ימינך
ואם שלשם עלה בשמאלו
ראש בית אב אומר לו
אישי כהן גדול הגבה שמאלך
נתנן על שני השעירים ואומר
לה' חטאת
רבי ישמעאל אומר
לא היה צריך לומר חטאת אלא לה'
והן עונין אחריו
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
(ב) קשר לשון שלזהורית
בראש שעיר המשתלח
והעמידו כנגד בית שלוחו
ולנשחט כנגד בית שחיטתו

2ג
A בכל יום מקריב פרס בשחרית
ופרס בין הערבים
והיום מוסיף מלא חפניו
B בכל יום היתה דקה
והיום דקה מן הדקה

2ב
A בכל יום היתה כבדה
והיום קלה
B בכל יום היתה ידה קצרה
והיום ארכה
C בכל יום היה זהבה ירק
והיום אדם
דברי רבי מנחם

2א
A (ד) בכל יום היה חותה בשלכסף
ומערה בתוך שלזהב
והיום חותה בשלזהב ובה היה מכניס
B בכל יום חותה בשלארבעת קבין
ומערה בתוך שלשלשת קבין
והיום חותה בשלשלשת קבין
ובה היה מכניס
רבי יוסי אומר
בכל יום חותה בשלסאה
ומערה בתוך שלשלשת קבין
והיום חותה בשלשלשת קבין
ובה היה מכניס

3ג
(ו) בכל יום היו שם ארבע מערכות
והיום חמש
דברי רבי מאיר
רבי יוסי אומר
בכל יום שלש והיום ארבע
רבי יהודה אומר
בכל יום שתים והיום שלש

3ב
בכל יום
כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור
והיום מן הקיתון שלזהב
רבי יהודה אומר
לעולם כהן גדול מקדש ידיו ורגליו
מן הקיתון שלזהב

3א
(ה) בכל יום
כהנים עולין במזרחו שלכבש
ויורדין במערבו
והיום כהן גדול עולה באמצע
ויורד באמצע
רבי יהודה אומר
לעולם כהן גדול עולה באמצע
ויורד באמצע

פרק ה

המשנה כדרכה

מסכת יומא

1
(א) הוציאו לו את הכף ואת המחתה וחפן מלא חפניו
 ונתן לתוך הכף הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו וכך היתה מדתה

2ב
(ב) משנטל הארון
אבן היתה שם מימות נביאים הראשונים
ושתיה היתה נקראת
גבוהה מן הארץ שלש אצבעות
ועליה היה נותן

2א
נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו
היה מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרכות
המבדילות בין הקדש ובין קדש הקדשים
ובניהן אמה
רבי יוסי אומר לא היתה שם אלא פרכת אחת בלבד
שנאמר והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים
החיצונה היתה פרופה מן הדרום והפנימית מן הצפון
מהלך ביניהן עד שמגיע לצפון הגיע לצפון הופך פניו לדרום
מהלך לשמאלו עם הפרכת עד שהוא מגיע לארון
הגיע לארון נותן את המחתה בין שני הבדים
צבר את הקטרת על גבי הגחלים ונתמלא כל הבית כלו עשן
יצא ובא לו בדרך בית כניסתו ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון
ולא היה מאריך בתפלתו שלא להבעית את ישראל

3ב
A נטל דם הפר והניח דם השעיר
והזה ממנו על הפרכת שכנגד הארון מבחוץ
אחת למעלה ושבע למטה
ולא היה מתכון להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף
וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש
אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע
B נטל דם השעיר והניח דם הפר
והזה ממנו על הפרכת שכנגד הארון מבחוץ
אחת למעלה ושבע למטה
ולא היה מתכון להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף
וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש
אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע
ערה דם הפר לתוך דם השעיר ונתן את המלא בריקן
(ה) ויצא אל המזבח אשר לפני ה'
זה מזבח הזהב

3א
A (ג) נטל את הדם ממי שהיה ממרס בו
נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה ממנו
אחת למעלה ושבע למטה
ולא היה מתכון להזות לא למעלה ולא למטה אלא היה כמצליף
וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש
אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע
יצא והניחו על כן הזהב שבהיכל
B (ד) הביאו לו את השעיר
שחטו וקבל במזרק את דמו
נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה ממנו
אחת למעלה ושבע למטה
ולא היה מתכון להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף
וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש
אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע
יצא והניחו על כן השני שהיה בהיכל
רבי יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד

4ב
(ו) הזה על טהרו שלמזבח שבע פעמים
ושירי הדם היה שופך על יסוד מערבי שלמזבח החיצון
ושלמזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומי
אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון
ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בהן

4א
התחיל מחטא ויורד
מהיכן הוא מתחיל
מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית
מערבית דרומית דרומית מזרחית
מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון
משם היה גומר על מזבח הפנימי
רבי אליעזר אומר במקומו היה עומד ומחטא
ועל כלן היה נותן מלמטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו
שעליה היה נותן מלמעלה למטה

5
(ז) כל מעשה יום הכפורים האמור על הסדר אם הקדים מעשה לחברו לא עשה כלום
הקדים דם השעיר לדם הפר יחזר ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר
ואם עד שלא גמר את המתנות שבפנים נשפך הדם
יביא דם אחר ויחזר ויזה בתחלה בפנים
וכן בהיכל וכן במזבח הזהב שכלן כפרה בפני עצמן
רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים ממקום שפסק משם הוא מתחיל

פרק ו

המשנה כדרכה

מסכת יומא

1ג
A (ג) מסרו למי שהיה מוליכו
הכל כשרין להוליכו
אלא שעשו כהנים גדולים קבע
ולא היו מניחין את ישראל להוליכו
אמר רבי יוסי
מעשה והוליכו ערסלא וישראל היה
B (ד) וכבש עשו לו מפני הבבליים
שהיו מתלשים בשערו ואומרים לו
טל וצא טל וצא
C מיקירי ירושלם
היו מלוין אותו עד סכה הראשונה
עשר סכות מירושלם ועד צוק
תשעים ריס שבעה ומחצה לכל מיל
(ה) על כל סכה וסכה אומרים לו
הרי מזון והרי מים
ומלוין אותו מסכה לסכה
חוץ מאחרונה שבהן
שאינו מגיע עמו לצוק
אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו

1ב
A (ב) בא לו אצל שעיר המשתלח
וסומך שתי ידיו עליו ומתודה
וכך היה אומר
אנא השם עוו פשעו חטאו לפניך
עמך בית ישראל
אנא בשם כפר נא
לעונות ולפשעים ולחטאים
שעוו ושפשעו ושחטאו לפניך
עמך בית ישראל
ככתוב בתורת משה עבדך לאמר
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם
מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו
B והכהנים והעם העומדים בעזרה
כשהיו שומעים שם המפרש
שהוא יוצא מפי כהן גדול
היו כורעים ומשתחוים
ונופלים על פניהם ואומרים
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

1א
A (א) שני שעירי יום הכפורים
מצותן שיהיו שניהן שוין
במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כאחת
ואף על פי שאינן שוין כשרין
לקח אחד היום ואחד למחר כשרין
B מת אחד מהן
אם עד שלא הגריל מת יקח זוג לשני
ואם משהגריל מת יביא זוג אחר
ויגריל עליהם בתחלה ויאמר
אם שלשם מת
זה שעלה עליו הגורל לשם
יתקים תחתיו
ואם שלעזאזל מת
זה שעלה עליו הגורל לעזאזל
יתקים תחתיו
והשני ירעה עד שיסתאב וימכר
ויפלו דמיו לנדבה
שאין חטאת צבור מתה
רבי יהודה אומר תמות
C ועוד אמר רבי יהודה
נשפך הדם ימות המשתלח
מת המשתלח ישפך הדם

2ג
A (ח) אמרו לו לכהן גדול
הגיע שעיר למדבר
B ומנין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר
דרכיות היו עושין ומניפין בסודרין
ויודעין שהגיע שעיר למדבר
אמר רבי יהודה
והלא סימן גדול היה להם
מירושלם ועד בית חדודו שלשה מילין
הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל
ויודעין שהגיע שעיר למדבר
רבי ישמעאל אומר
והלא סימן אחר היה להם
לשון שלזהורית היה קשור על פתחו שלהיכל
וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין
שנאמר
אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו

2ב
A (ז) בא לו אצל הפר
    ואצל השעיר הנשרפין
קרען והוציא את אמוריהן
נתנן במגיס והקטירן על גבי המזבח
קלען במקלעות והוציאן לבית השרפה
B ומאימתי מטמאין בגדים
משיצאו חוץ לחומת העזרה
רבי שמעון אומר משיצת האור ברבן

2א
A (ו) מה היה עושה
חולק לשון שלזהורית
חציו קשר בסלע
וחציו קשר בין שתי קרניו
ודחפו לאחוריו והוא מתגלגל ויורד
ולא היה מגיע לחצי ההר
עד שנעשה אברים אברים
בא וישב לו תחת סכה האחרונה
עד שתחשך
B ומאימתי מטמא בגדים
משיצא חוץ לחומת ירושלם
רבי שמעון אומר
משעת דחיתו לצוק

פרק ז

המשנה כדרכה

מסכת יומא

1
(א) בא לו כהן גדול לקרות
אם רצה לקרות בבגדי בוץ קורא
ואם לא
קורא באצטלית לבן משלו

2ג
(ג) אם בבגדי בוץ קורא
קדש ידיו ורגליו
פשט ירד וטבל עלה ונסתפג
הביאו לו בגדי זהב
ולבש וקדש ידיו ורגליו
ויצא ועשה את אילו ואת איל העם
ואת שבעת כבשים תמימים בני שנה
דברי רבי אליעזר
רבי עקיבא אומר
עם תמיד שלשחר היו קרבין
ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ
היו קרבין עם תמיד שלבין הערבים

2ב
(ב) הרואה כהן גדול כשהוא קורא
אינו רואה פר ושעיר הנשרפים
והרואה פר ושעיר הנשרפים
אינו רואה כהן גדול כשהוא קורא
ולא מפני שאינו רשאי
אלא שהיתה דרך רחוקה
ומלאכת שניהן שוה כאחת

2א
חזן הכנסת נוטל ספר תורה
ונותנו לראש הכנסת
וראש הכנסת נותנו לסגן
והסגן נותנו לכהן גדול
וכהן גדול עומד ומקבל וקורא
(עומד וקורא)
אחרי מות ואך בעשור
וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר
יותר ממהשקראתי לפניכם כתוב כאן
ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה
ומברך עליה שמונה ברכות
על התורה ועל העבודה ועל ההודאה
ועל מחילת העון
ועל המקדש בפני עצמו
ועל ישראל בפני עצמן
(ועל ירושלם בפני עצמה)
ועל הכהנים בפני עצמן
ועל שאר התפלה

3ג
וקדש ידיו ורגליו ופשט
הביאו לו בגדי עצמו ולבש
ומלוין אותו עד ביתו
ויום טוב היה עושה לאוהביו
בשעה שיצא בשלום מן הקדש

3ב
קדש ידיו ורגליו
ופשט וירד וטבל עלה ונסתפג
הביאו לו בגדי זהב ולבש
וקדש ידיו ורגליו
ונכנס להקטיר
את הקטרת שלבין הערבים
ולהטיב את הנרות

3א
(ד) קדש ידיו ורגליו
ופשט וירד וטבל ועלה ונסתפג
הביאו לו בגדי לבן ולבש
וקדש ידיו ורגליו
נכנס להוציא את הכף ואת המחתה

4
(ה) כהן גדול משמש בשמונה כלים
וההדיוט בארבעה
בכתנת ומכנסים ומצנפת ובאבנט
מוסיף עליו כהן גדול
חשן ואפוד ומעיל וציץבאלו נשאלין באורים ותמים
ואין נשאלין אלא למלך ולבית דין
ולמי שהצבור צריך בו

פרק ח

המשנה כדרכה

מסכת יומא

1ג
(ג) אכל ושתה בהעלם אחד
אינו חיב אלא חטאת אחת
אכל ועשה מלאכה חיב שתי חטאות
אכל אכלין שאינן ראויין לאכילה
ושתה משקין שאינן ראויין לשתיה
ושתה ציר או מריס
פטור

1ב
(ב) האוכל ככותבת הגסה
כמוה וכגרעינתה
והשותה מלא לגמיו
חיב
כל האכלין מצטרפין לככותבת
וכל המשקין מצטרפין למלא לגמיו
האוכל ושותה אין מצטרפין

1א
(א) יום הכפורים
אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה
ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה
והמלך והכלה ירחצו את פניהם
והחיה תנעל את הסנדל
דברי רבי אליעזר
וחכמים אוסרין

2ג
A מי שנשכו כלב שוטה
אין מאכילין אותו מחצר הכבד שלו
ורבי מתיא בן חרש מתיר
ועוד אמר רבי מתיא בן חרש
החושש בגרונו
מטילין לו סם בתוך פיו בשבת
מפני שהוא ספק נפשות
וכל ספק נפשות דוחה את השבת
B (ז) מי שנפלה עליו מפלת
ספק הוא שם ספק אינו שם
ספק חי ספק מת
ספק נכרי ספק ישראל
מפקחין עליו את הגל
מצאוהו חי מפקחין עליו
ואם מת יניחוהו

2ב
A חולה
מאכילין אותו על פי בקיאין
ואם אין שם בקיאין
מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר די
B (ו) מי שאחזו בלמוס
מאכילין אותו אפלו דברים טמאים
עד שיאורו עיניו

2א
A (ד) התינוקות
אין מענין אותן ביום הכפורים
אבל מחנכין אותם לפני שנה ולפני שנתים
בשביל שיהיו רגילין במצות
B (ה) עברה שהריחה
מאכילין אותה עד שתשוב נפשה

3ג
אמר רבי עקיבא
אשריכם ישראל
לפני מי אתם מטהרין
מי מטהר אתכם
אביכם שבשמים שנאמר
וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם
ואומר מקוה ישראל ה'
מה המקוה מטהר את הטמאים
אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל

3ב
עברות שבין אדם למקום
יום הכפורים מכפר
עברות שבין אדם לחברו
אין יום הכפורים מכפר
עד שירצה את חברו
את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה
מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו
עברות שבין אדם למקום
יום הכפורים מכפר
עברות שבין אדם לחברו
אין יום הכפורים מכפר
עד שירצה את חברו

3א
(ח) חטאת ואשם ודאי מכפרין
מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה
התשובה מכפרת על עברות הקלות
על עשה ועל לא תעשה
ועל החמורות היא תולה
עד שיבא יום הכפורים ויכפר
(ט) האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב
אין מספיקין בידו לעשות תשובה
אחטא ויום הכפורים מכפר
אין יום הכפורים מכפר