פרק א

המשנה כדרכה

מסכת תמיד

1ג
A (ב) מי שהוא רוצה לתרום את המזבח
משכים וטובל
עד שלא יבא הממנה
וכי באיזו שעה הממנה בא
לא כל העתים שוות
פעמים שהוא בא מקריאת הגבר
או סמוך לו מלפניו או מלאחריו
B הממנה בא ודופק עליהם
והם פתחו לו
אמר להן מי שטבל יבא ויפיס
הפיסו זכה מי שזכה

1ב
ארע קרי לאחד מהן
יוצא והולך לו במסבה ההולכת תחת הבירה
והנרות דולקין מכאן ומכאן
עד שהוא מגיע לבית הטבילה
ומדורה היתה שם ובית כסא שלכבוד
וזה היה כבודו
מצאו נעול יודע שיש שם אדם
פתוח יודע שאין שם אדם
ירד וטבל עלה ונסתפג
ונתחמם כנגד המדורה
בא וישב לו אצל אחיו הכהנים
עד שהשערים נפתחים יוצא והולך לו

1א
A (א) בשלשה מקומות הכהנים שומרים
בבית המקדש
בבית אבטינס בבית הניצוץ ובבית המוקד
בית אבטינס ובית הניצוץ היו עליות
והרובים שומרים שם
בית המוקד כפה ובית גדול היה
מקף רובדים שלאבן
וזקני בית אב ישנים שם
ומפתחות העזרה בידם
ופרחי כהנה איש כסתו בארץ
B לא היו ישנים בבגדי קדש
אלא פושטין ומקפלין
ומניחים אותן תחת ראשיהן
ומתכסין בכסות עצמן

2ג
קדש ידיו ורגליו מן הכיור
נטל מחתת הכסף ועלה לראש המזבח
ופנה את הגחלים הילך והילך
חתה מן המאכלות הפנימיות וירד
הגיע לרצפה
הפך פניו לצפון
הלך למזרחו שלכבש כעשר אמות
צבר את הגחלים על גבי הרצפה
רחוק מן הכבש שלשה טפחים
מקום שנותנין מראות העוף
ודשון מזבח הפנימי
והמנורה

2ב
A (ד) מי שזכה לתרום את המזבח
הוא יתרם את המזבח
והם אומרים לו
הזהר שמא תגע בכלי
עד שתקדש ידיך ורגליך מן הכיור
והרי המחתה נתונה במקצוע
בין הכבש למזבח במערבו שלכבש
B אין אדם נכנס עמו ולא נר בידו
אלא מהלך לאור המערכה
לא היו רואין אותו
ולא שומעין את קולו
עד ששומעין קול העץ
שעשה בן קטין מוכני לכיור
והן אומרים הגיע עת

2א
(ג) נטל את המפתח ופתח את הפשפש
ונכנס מבית המוקד לעזרה ונכנסו אחריו
ושתי אבוקות שלאור בידם
ונחלקו לשתי כתות
אלו הולכים באכסדרא דרך המזרח
ואלו הולכים באכסדרא דרך המערב
היו בודקין והולכין
עד שמגיעין למקום בית עושי חבתים
הגיעו אלו ואלו אמרו שלום הכל שלום
העמידו עושי חבתים לעשות חבתים

פרק ב

המשנה כדרכה

מסכת תמיד

1ב
האברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב
סונקין אותם לצדדי המזבח
אם אין הצדדין מחזיקין סודרין אותם בסובב על הכבש

1א
(א) ראוהו אחיו שירד
והם רצו ובאו מהרו וקדשו ידיהן ורגליהן מן הכיור
נטלו את המגרפות ואת הצנורות ועלו לראש המזבח

2ג
A (ד) סדר המערכה גדולה מזרחה
וחזיתה מזרחה
וראשי הגזרין הפנימיים
היו נוגעים בתפוח
ורוח היה בין הגזרים
שהיו מציתין את האליתא משם
B (ה) בררו משם עצי תאנה יפין
לסדר המערכה שניה לקטרת
מכנגד קרן מערבית דרומית
משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות
בעמד חמש סאים גחלים
ובשבת בעמד שמונת סאין גחלים
ששם היו נותנין שני בזכי לבונה
שללחם הפנים

2ב
A (ג) החלו מעלין בגזרין
לסדר אש המערכה
B וכי כל העצים כשרים למערכה
הין כל העצים כשרין למערכה
חוץ משלזית ושלגפן
אבל באלו רגילין
במרביות שלתאנה ושלאגוז ושלעץ שמן

2א
A (ב) החלו מעלין באפר על גבי התפוח
ותפוח היה באמצע המזבח
פעמים עליו כשלש מאות כור
וברגלים לא היו מדשנין אותו
מפני שהוא נוי למזבח
B מימיו לא נתעצל הכהן
מלהוציא את הדשן

3ב
הציתו שתי המערכות באש
וירדו ובאו להם ללשכת הגזית

3א
האברים והפדרים שלא נתאכלו מבערב
מחזירין אותן למערכה

פרק ג

המשנה כדרכה

מסכת תמיד

1ג
(ג) אמר להם
צאו והביאו טלה מלשכת הטלאים
והרי לשכת הטלאים
היתה במקצוע צפונית מערבית
וארבע לשכות היו שם
אחת לשכת הטלאים ואחת לשכת החותמות
ואחת לשכת בית המוקד
ואחת לשכה שהיו עושין בה לחם הפנים
(ד) נכנסו ללשכת הכלים והוציאו משם
תשעים ושלשה כלי כסף וכלי זהב
השקו את התמיד בכוס שלזהב
אף על פי שהוא מבקר מבערב
מבקרין אותו לאור האבוקות

1ב
(ב) אמר להם הממנה צאו וראו
אם הגיע זמן השחיטה
אם הגיע הרואה אומר ברקאי
מתיא בן שמואל אומר
האיר פני כל המזרח עד שהוא בחברון
והוא אומר הין

1א
(א) אמר להם הממנה בואו והפיסו
מי שוחט מי זורק
מי מדשן מזבח הפנימי מי מדשן את המנורה
מי מעלה אברים לכבש
הראש והרגל ושתי הידים
העקץ והרגל החזה והגרה
ושתי הדפנות הקרבים
והסלת והחבתים והיין
הפיסו זכה מי שזכה

2ג
A (ט) מי שזכה בדשון מזבח הפנימי
נכנס ונטל הטני
והניחו לפניו
והיה חופן ונותן לתוכו
ובאחרונה כבד את השאר לתוכו
והניחו ויצא
B מי שזכה בדשון המנורה
נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקים
מדשן את השאר
ומניח את אלו דולקים במקומן
מצאן שכבו מדשנן ומדליקן מן הדולקים
ואחר כך מדשן את השאר
ואבן היתה לפני המנורה
ובה שלש מעלות
שעליה הכהן עומד ומטיב את הנרות
והניח את הכוז על מעלה שניה ויצא

2ב
(ח) מיריחו היו שומעין
קול שער הגדול שנפתח
מיריחו היו שומעין
קול המגרפה
מיריחו היו שומעין
קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור
מיריחו היו שומעין
קול גביני כרוז
מיריחו היו שומעין
קול החליל
מיריחו היו שומעין
קול הצלצל
מיריחו היו שומעין
קול השיר
מיריחו היו שומעין
קול השופר
ויש אומרים אף קולו שלכהן גדול
בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכפורים
מיריחו היו מריחים
ריח פטום הקטרת
אמר רבי אליעזר בן דגלאי
עזים היו לבית אבא בהר מכור
והיו מתעטשות מריח פטום הקטרת

2א
A (ה) מי שזכה בתמיד
מושכו והולך לבית המטבחים
ומי שזכו באברים הולכין אחריו
בית המטבחים היה לצפונו שלמזבח
ועליו שמונה עמודים ננסין
ורביעין שלארז על גביהן
ואנקליות שלברזל היו קבועין בהן
ושלשה סדרים היה לכל אחד ואחד
שבהן תולין ומפשיטין
על שלחנות שלשיש שבין העמודים
B (ו) מי שזכו
בדשון מזבח הפנימי והמנורה
היו מקדימין וארבעה כלים בידם
הטני והכוז ושני מפתחות
הטני דומה לתרקב גדול שלזהב
מחזיק קבין וחצי
והכוז דומה לקיתון גדול שלזהב
ושני מפתחות
אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון
(ז) בא לו לפשפש הצפוני
ושני פשפשין היו לו לשער הגדול
אחד בצפון ואחד בדרום
שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם
ועליו הוא מפרש על ידי יחזקאל
ויאמר אלי ה' השער הזה סגור יהיה
לא יפתח ואיש לא יבא בו
כי ה' אלהי ישראל בא בו והיה סגור
נטל את המפתח ופתח את הפשפש
נכנס לתא ומן התא אל ההיכל
עד שהוא מגיע לשער הגדול
הגיע לשער הגדול
העביר את הנגר ואת הפותחיות ופתחו
לא היה שוחט השוחט
עד ששומע קול שער הגדול שנפתח

פרק ד

המשנה כדרכה

מסכת תמיד

1
לא היו כופתין את הטלה אלא מעקדין אותו
מי שזכו באברים אוחזים בו
וכך היתה עקידתו
ראשו לדרום ופניו למערב השוחט עומד במזרח ופניו למערב
שלשחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית על טבעת שניה
שלבין הערבים היה נשחט על קרן מזרחית צפונית על טבעת שניה
שחט השוחט וקבל המקבל
בא לו לקרן מזרחית צפונית ונותן מזרחה צפונה
מערבית דרומית ונותן מערבה דרומה
שירי הדם היה שופך על יסוד דרומי

2ב
נמצאו כלן עומדין בשורה והאברים בידם
הראשון בראש וברגל
הראש בימינו וחטמו כלפי זרועו וקרניו בין אצבעותיו
ובית שחיטתו מלמעלן והפדר נתון עליה
והרגל שלימין בשמאלו ובית עורה לחוץ
השני בשתי ידים
שלימין בימינו שלשמאל בשמאלו ובית עורן לחוץ
השלישי בעקץ וברגל
העקץ בימינו והאליה מדלדלת בין אצבעותיו
ואצבע הכבד ושתי הכליות עמו
הרגל שלשמאל בשמאלו ובית עורה לחוץ
הרביעי בחזה ובגרה
החזה בימינו והגרה בשמאלו וצלעותיה בין אצבעותיו
החמישי בשתי דפנות
שלימין בימינו ושלשמאל בשמאלו ובית עורן לחוץ
הששי בקרבים הנתונים בבזך וכרעים על גביהם מלמעלה
השביעי בסלת
השמיני בחבתים
התשיעי ביין

2א
(ב) לא היה שובר בו את הרגל אלא נוקבו מתוך ערכבו ותולה בו
היה מפשיט ויורד עד שהוא מגיע לחזה
הגיע לחזה חתך את הראש ונתנו למי שזכה בו
חתך את הכרעים ונתנן למי שזכה בהן
מרק את ההפשט קרע את הלב והוציא את דמו
חתך את הידים ונתנן למי שזכה בהן
עלה לרגל הימנית חתכה ונתנה למי שזכה בה ושתי ביצים עמה
קרעו ונמצא כלו גלוי לפניו
נטל את הפדר ונתנו על בית שחיטת הראש מלמעלן
נטל את הקרבים ונתנן למי שזכה בהם להדיחן
והכרס מדיחין אותה בבית מדיחין כל צרכה
והקרבים מדיחין אותן שלשה פעמים במעוטה
על שלחנות שלשיש שבין העמודים
(ג) נטל את הסכין והפריש את הראה מן הכבד ואצבע הכבד מן הכבד
ולא היה מזיזה ממקומה
נקב את החזה ונתנו למי שזכה בו

3
הלכו ונתנום מחצי הכבש ולמטה במערבו ומלחום
וירדו ובאו להם ללשכת הגזית לקרות את שמע

פרק ה

המשנה כדרכה

מסכת תמיד

1ג
(ג) מסרום לחזנים
היו מפשיטין אותם את בגדיהם
ולא היו מניחין עליהם אלא מכנסים בלבד
וחלונות היו שם
וכתוב עליהם תשמישי הכלים

1ב
(ב) אמר להם
חדשים לקטרת באו והפיסו
הפיסו
זכה מי שזכה
חדשים עם ישנים בואו והפיסו
מי מעלה אברים מן הכבש למזבח
רבי אליעזר בן יעקב אומר
המעלה אברים לכבש
הוא מעלה אותן על גבי המזבח

1א
(א) אמר להם הממנה
ברכו ברכה אחת
והן ברכו
קראו עשרת הדברים
שמע והיה אם שמוע ויאמר
ברכו את העם שלש ברכות
אמת ויציב והעבודה וברכת כהנים
ובשבת מוסיפין ברכה אחת
למשמר היוצא

2ג
(ו) הגיעו בין האולם למזבח
נטל אחד את המגרפה
וזורקה בין האולם למזבח
אין אדם שומע קול חברו בירושלם
מקול המגרפה
ושלשה דברים היתה משמשת
כהן ששומע את קולה יודע
שאחיו הכהנים נכנסים להשתחוות
והוא רץ ובא
ובן לוי שהוא שומע את קולה
יודע שאחיו הלוים נכנסים לדבר בשיר
והוא רץ ובא
וראש המעמד
היה מעמיד את הטמאים בשער המזרח

2ב
(ה) מי שזכה במחתה
נטל מחתת הכסף ועלה לראש המזבח
ופנה את הגחלים הילך והילך וחתה
ירד וערן לתוך שלזהב
נתפזר ממנו כקב גחלים והיה מכבדן לאמה
ובשבת היה כופה עליהן פסכתר
ופסכתר היתה כלי גדול מחזקת לתך
ושתי שרשרות היו בה
אחת שהוא מושך בה ויורד
ואחת שהוא אוחז בה מלמעלן
בשביל שלא תתגלגל
ושלשה דברים היתה משמשת
כופין אותה על גב גחלים
ועל השרץ בשבת
ומורידין בה את הדשן מעל גבי המזבח

2א
(ד) מי שזכה בקטרת
היה נוטל את הכף
והכף דומה לתרקב גדול שלזהב
מחזיק שלשת קבים
והבזך היה בתוכו מלא וגדוש קטרת
וכסוי היה לו
וכמין מטוטלת היה עליו מלמעלן

פרק ו

המשנה כדרכה

מסכת תמיד

1
(א) החלו עולים במעלות האולם
מי שזכו בדשון מזבח הפנימי והמנורה היו מקדימין לפניהם

2ב
מי שזכה בדשון המנורה
נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקין
מדשן את המזרחי ומניח את המערבי דולק
שממנו היה מדליק את המנורה בין הערבים
מצאו שכבה מדשנו ומדליקו ממזבח העולה
נטל את הכוז ממעלה שניה
והשתחוה ויצא

2א
מי שזכה בדשון מזבח הפנימי
נכנס ונטל את הטני
והשתחוה ויצא

3ב
(ג) מי שזכה בקטרת
היה נוטל את הבזך מתוך הכף ונותנו לאוהבו או לקרובו
נתפזר ממנו לתוכו נותנו לו בחפניו
ומלמדים אותו הוי זהיר שמא תתחיל לפניך שלא תכוה
התחיל מרדד ויוצא

3א
(ב) מי שזכה במחתה
צבר את הגחלים על גבי המזבח
ורדדן בשולי המחתה
והשתחוה ויצא

4
לא היה המקטיר מקטיר עד שהממנה אומר לו הקטר
אם היה כהן גדול הממנה אומר אישי כהן גדול הקטר
פרשו העם
והקטיר והשתחוה ויצא

פרק ז

המשנה כדרכה

מסכת תמיד

1ג
וברכו את העם ברכה אחת
אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות
ובמקדש ברכה אחת
במקדש היו אומרים את השם ככתבו
ובמדינה בכנויו
במדינה הכהנים נושאים את כפיהם
ידיהם כנגד כתפותיהם
ובמקדש על גבי ראשיהן
חוץ מכהן גדול
שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ
רבי יהודה אומר
אף כהן גדול
מגביה את ידיו למעלה מן הציץ שנאמר
וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם

1ב
(ב) באו ועמדו על מעלות האולם
עמדו הראשונים לדרום אחיהם הכהנים
וחמשה כלים בידם
הטני ביד אחד
והכוז ביד אחד
והמחתה ביד אחד
והבזך ביד אחד
וכף וכסויה ביד אחד

1א
(א) בזמן שכהן גדול נכנס להשתחוות
שלשה אוחזין בו
אחד בימינו ואחד בשמאלו
ואחד באבנים טובות
וכיון ששמע הממנה קול רגליו שלכהן גדול
שהוא יוצא
הגביה לו את הפרכת
נכנס והשתחוה ויצא
ונכנסו אחיו הכהנים
והשתחוו ויצאו

2ג
(ד) השיר שהיו הלוים אומרים במקדש
ביום הראשון היו אומרים
לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה
בשני היו אומרים
גדול ה' ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו
בשלישי היו אומרים
אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט
ברביעי היו אומרים
אל נקמות ה' אל נקמות הופיע וגו'
בחמישי היו אומרים
הרנינו לאלהים עזנו הריעו לאלהי יעקב
בששי היו אומרים
ה' מלך גאות לבש וגו'
בשבת היו אומרים
מזמור שיר ליום השבת
מזמור שיר לעתיד לבא
ליום שכלו שבת מנוחה לחיי העולמים

2ב
באו ועמדו אצל בן ארזא
אחד מימינו ואחד משמאלו
שחה לנסך והניף הסגן בסודרין
והקיש בן ארזא בצלצל
ודברו הלוים בשיר
הגיעו לפרק תקעו והשתחוו העם
על כל פרק תקיעה
ועל כל תקיעה השתחויה
זה הוא סדר התמיד לעבודת בית אלהינו
יהי רצון שיבנה במהרה בימינו אמן

2א
(ג) בזמן שכהן גדול רוצה להקטיר
היה עולה בכבש והסגן בימינו
הגיע למחצית הכבש
אחז הסגן בימינו והעלהו
הושיט לו הראשון הראש והרגל
וסמך עליהם וזרקן
הושיט השני לראשון שתי הידים
נותנן לכהן גדול וסמך עליהן וזרקן
נשמט השני והלך לו
וכך היו מושיטין לו שאר כל האברין
והוא סומך עליהן וזורקן
ובזמן שהוא רוצה
הוא סומך ואחרים זורקין
בא לו להקיף את המזבח
מהיכן הוא מתחיל
מקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית
צפונית מערבית מערבית דרומית
נתנו לו יין לנסך
הסגן עומד על הקרן והסודרים בידו
ושני כהנים עומדים על שלחן החלבים
ושתי חצוצרות שלכסף בידם
תקעו והריעו ותקעו