פרק א

המשנה כדרכה

מסכת שקלים

A (ג) בחמשה עשר בו
שלחנות היו יושבין במדינה
B בעשרים וחמשה ישבו במקדש
משישבו במקדש התחילו למשכן
את מי ממשכנין
לוים וישראלים גרים ועבדים משחררים
אבל לא נשים ועבדים וקטנים
כל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו
שוב אינו פוסק
ואין ממשכנין את הכהנים
מפני דרכי שלום
C (ד) אמר רבי יהודה
העיד בן בוכרי ביבנה
כל כהן ששוקל אינו חוטא
אמר לו רבן יוחנן בן זכאי
לא כי אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא
אלא שהכהנים דורשים מקרא זה לעצמן
כל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל
הואיל והעמר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו
היאך נאכלים

1א
A (א) באחד באדר
משמיעין על השקלים
ועל הכלאים
B בחמשה עשר בו
קורין את המגלה בכרכין
ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות
ואת מקואות המים
ועושין כל צרכי הרבים
ומצינין את הקברות
ויוצאין אף על הכלאים
C (ב) אמר רבי יהודה
בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהם
משרבו עוברי עברה
היו עוקרין ומשליכין על הדרכים
התקינו שיהו מפקירין כל השדה כלה

2ב
(ו) ואלו שחיבין בקלבון
לוים וישראלים וגרים ועבדים משחררים
אבל לא כהנים ונשים ועבדים וקטנים
השוקל על ידי כהן על ידי אשה על ידי עבד על ידי קטן
פטור
ואם שקל על ידו ועל יד חברו חיב בקלבון אחד
רבי מאיר אומר שני קלבונות
הנותן סלע ונוטל שקל חיב שני קלבונות
(ז) השוקל על ידי עני ועל ידי שכנו ועל ידי בן עירו
פטור
ואם הלום חיב
האחין והשתפין שחיבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה
וכשחיבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון
וכמה הוא קלבון
מעה כסף דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים חצי

2א
(ה) אף על פי שאמרו
אין ממשכנין נשים ועבדים וקטנים
אם שקלו מקבלין מידן
הנכרי והכותי ששקלו
אין מקבלין מידן
ואין מקבלין מידן
קני זבין וקני זבות וקני יולדות וחטאות ואשמות
אבל נדרים ונדבות מקבלין מידן
זה הכלל
כל שנדר ונדב מקבלין מידן
כל שאינו נדר ונדב אין מקבלין מידן
וכן הוא מפרש על ידי עזרא שנאמר
לא לכם ולנו לבנות את בית אלהינו

פרק ב

המשנה כדרכה

מסכת שקלים

ב
כשם שהיו שופרות במקדש
כך היו שופרות במדינה

1א
(א) מצרפין שקלים לדרכונות
מפני משוי הדרך

2ג
השוקל שקלו ממעות הקדש
אם נתרמה התרומה
וקרבה הבהמה
מעל
מדמי מעשר שני מדמי שביעית
יאכל כנגדן

2ב
(ב) הנותן שקלו לחברו
לשקול על ידו
ושקלו על ידי עצמו
אם נתרמה התרומה
מעל

2א
בני העיר ששלחו את שקליהן
ונגנבו או שאבדו
אם נתרמה התרומה
נשבעין לגזברים
ואם לאו נשבעין לבני העיר
ובני העיר שוקלין תחתיהן
נמצאו או שהחזירום הגנבים
אלו ואלו שקלים
ואין עולין להן לשנה הבאה

3ב
A (ה) מותר שקלים חלין
מותר עשירית האפה
מותר קני זבין קני זבות וקני יולדות וחטאות ואשמות
מותריהן נדבה
זה הכלל
כל שהוא בא לשם חטאת ולשם אשמה מותרן נדבה
B מותר עולה לעולה מותר מנחה למנחה
מותר שלמים לשלמים מותר פסח לשלמים
מותר נזירים לנזירים מותר נזיר לנדבה
מותר עניים לעניים מותר עני לאותו עני
מותר שבוים לשבוים מותר שבוי לאותו שבוי
מותר המתים למתים מותר המת ליורשיו
רבי מאיר אומר
מותר המת יהא מנח עד שיבא אליהו
רבי נתן אומר
מותר המת בונין לו נפש על קברו

3א
A (ג) המכנס מעות ואמר הרי אלו לשקלי
בית שמאי אומרים מותרן נדבה
ובית הלל אומרים מותרן חלין
שאביא מהן לשקלי שוין שמותרן חלין
אלו לחטאת שוין שהמותר נדבה
שאביא מהן לחטאת שוין שהמותר חלין
B (ד) אמר רבי שמעון
מה בין שקלים לחטאת
שקלים יש להם קצבה וחטאת אין לה קצבה
רבי יהודה אומר
אף לשקלים אין להם קצבה
שכשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלים דרכונות
חזרו לשקול סלעים
חזרו לשקול טבעין ובקשו לשקול דינרים
אמר רבי שמעון
אף על פי כן יד כלן שוה
אבל חטאת זה מביא בסלע וזה מביא בשתים וזה מביא בשלש

פרק ג

המשנה כדרכה

מסכת שקלים

1ב
(ב) בשלש קפות שלשלש שלש סאין תורמין את הלשכה
וכתוב בהן אל"ף בי"ת גימ"ל
רבי ישמעאל אומר
יונית כתוב בהן אלפ"א בית"א גמל"א

1א
בפרוס הפסח
בפרוס העצרת
בפרוס החג
והן גרנות למעשר בהמה
דברי רבי עקיבא
בן עזאי אומר
בעשרים ותשעה באדר ובאחד בסיון ובעשרים ותשעה באב
רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים
באחד בניסן באחד בסיון בעשרים ותשעה באלול
מפני מה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי
מפני שהוא יום טוב ואי אפשר לעשר ביום טוב
לפיכך הקדימוהו לעשרים ותשעה באלול

2ג
אין התורם תורם
עד שיאמר להם
אתרם
והן אומרים לו
תרם תרם תרם
שלש פעמים

2ב
(ג) שלבית רבן גמליאל היה נכנס
ושקלו בין אצבעותיו
וזורקו לפני התורם
והתורם מתכון ודוחפו לקפה

2א
אין התורם נכנס
לא בפרגוד חפות
ולא במנעל ולא בסנדל
ולא בתפלין ולא בקמיע
שמא יעני ויאמרו
מעון הלשכה העני
או שמא יעשיר ויאמרו
מתרומת הלשכה העשיר
לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות
כדרך שצריך לצאת ידי המקום
שנאמר והייתם נקים מה' ומישראל
ואומר ומצא חן ושכל טוב
בעיני אלהים ואדם

3ב
תרם את הראשונה לשום ארץ ישראל
והשניה לשום כרכים המקפין לה
והשלישית לשום בבל ולשום מדי
ולשום מדינות הרחוקות

3א
(ד) תרם את הראשונה ומחפה בקטבלאות
השניה ומחפה בקטבלאות
השלישית לא היה מחפה
שמא ישכח ויתרם מן הדבר התרום

פרק ד

המשנה כדרכה

מסכת שקלים

1ג
(ב) פרה ושעיר המשתלח
ולשון שלזהורית
באין מתרומת הלשכה
כבש פרה וכבש שעיר המשתלח
ולשון שבין קרניו
ואמת המים וחומת העיר ומגדלותיה
וכל צרכי העיר
באין משירי הלשכה
אבא שאול אומר כבש פרה
כהנים גדולים עושין אותו משלעצמן

1ב
שומרי ספיחים בשביעית
נוטלין שכרן מתרומת הלשכה
רבי יוסי אומר
אף הרוצה מתנדב שומר חנם
אמרו לו
אף אתה אומר שאינן באין אלא משלצבור

1א
(א) התרומה מה היו עושים בה
לוקחין בה תמידין ומוספין ונסכיהם
העמר ושתי הלחם ולחם הפנים
וכל קרבנות הצבור

2ג
(ה) מותר הקטרת מה היו עושין בה
מפרישין ממנה שכר האמנין
ומחללין אותה על שכר האמנין
ונותנין אותה לאמנין בשכרן
וחוזרין ולוקחין אותה מתרומה חדשה
אם בא החדש בזמנו
לוקחין אותה מתרומה חדשה
ואם לאו מן הישנה

2ב
(ד) מותר תרומה מה היו עושין בה
רקועי זהב צפוי לבית קדשי הקדשים
רבי ישמעאל אומר
מותר הפרות לקיץ המזבח
ומותר התרומה לכלי שרת
רבי עקיבא אומר
מותר התרומה לקיץ המזבח
ומותר נסכים לכלי שרת
רבי חנניה סגן הכהנים אומר
מותר נסכים לקיץ המזבח
ומותר התרומה לכלי שרת
זה וזה לא היו מודים בפרות

2א
(ג) מותר שירי הלשכה מה היו עושין בהן
לוקחין בהן
יינות שמנים וסלתות והשכר להקדש
דברי רבי ישמעאל
רבי עקיבא אומר
אין משתכרין משלהקדש ולא משלעניים

3ג
(ח) המקדיש נכסים
והיו בהן דברים ראוין על גבי המזבח
יינות שמנים ועופות
רבי אלעזר אומר
ימכרו לצרכי אותו המין
ויביא בדמיהן עולות
ושאר נכסים יפלו לבדק הבית

3ב
(ז) המקדיש נכסיו
והיתה בהן בהמה ראויה לגבי המזבח
זכרים ונקבות
רבי אליעזר אומר
זכרים ימכרו לצרכי עולות
ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים
ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית
רבי יהושע אומר
זכרים עצמן יקרבו עולות
ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים
ויביא בדמיהן עולות
ושאר נכסים יפלו לבדק הבית
רבי עקיבא אומר רואה אני
את דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע
שרבי אליעזר השוה את מדתו
ורבי יהושע חלק
אמר רבי פפיס שמעתי כדברי שניהן
שהמקדיש בפרוש כדברי רבי אליעזר
והמקדיש סתם כדברי רבי יהושע

3א
(ו) המקדיש נכסיו
והיו בהן דברים ראוין לקרבנות הצבור
ינתנו לאמנין בשכרן
דברי רבי עקיבא
אמר לו בן עזאי
אינה היא המדה
אלא מפרישין מהן שכר האמנין
ומחללין אותן על מעות האמנין
ונותנין אותן לאמנין בשכרן
וחוזרין ולוקחין אותן מתרומה חדשה

4ג
ואם התליעה סלת התליעה לו
ואם החמיץ יין החמיץ לו
ואינו מקבל את מעותיו
עד שיהא המזבח מרצה

4ב
כל המקבל עליו לספק סלתות מארבע
עמדו משלש יספק מארבע
משלש ועמדו מארבע יספק מארבע
שיד הקדש על העליונה

4א
(ט) אחת לשלשים יום
משערין את הלשכה

פרק ה

המשנה כדרכה

מסכת שקלים

1ב
(ב) אין פוחתין משלשה גזברין ומשבעה אמרכלין
ואין עושין שררה על הצבור בממון פחות משנים
חוץ מבן אחיה שעל חולי מעים ואלעזר שעל הפרכות
שאותן קבלו רב הצבור עליהן

1א
(א) אלו הן הממנין שהיו במקדש
יוחנן בן פינחס על החותמות
אחיה על הנסכים
מתתיה בן שמואל על הפיסות
פתחיה על הקנין פתחיה זה מרדכי
למה נקרא שמו פתחיה שהיה פותח בדברים ודורשן
ויודע שבעים לשון
בן אחיה על חולי מעים
נחוניא חופר שיחין
גביני כרוז
בן גבר על נעילת שערים
בן בבי על הפקיע
בן ארזה על הצלצל
הגרס בן לוי על השיר
בית גרמו על מעשה לחם הפנים
בית אבטינס על מעשה הקטרת
אלעזר על הפרכות
ופינחס על המלבוש

2ג
(ה) מי שאבד חותמו
ממתינין לו עד הערב
אם מצאו לו כדי חותמו נותנין לו
ואם לאו
לא היה לו
ושם היום כתוב עליהן מפני הרמאין

2ב
(ד) מי שהוא מבקש נסכים
הולך לו אצל יוחנן
שהוא ממנה על החותמות
נותן לו מעות ומקבל ממנו חותם
בא לו אצל אחיה שהוא ממנה על הנסכים
ונותן לו חותם ומקבל ממנו נסכים
ולערב באין זה אצל זה
ואחיה מוציא את החותמות
ומקבל כנגדן מעות
ואם הותירו הותירו להקדש
ואם פחתו היה משלם יוחנן מביתו
שיד הקדש על העליונה

2א
(ג) ארבעה חותמות היו במקדש
וכתוב עליהן
עגל זכר גדי חוטא
בן עזאי אומר
חמישה היו וארמית כתוב עליהן
עגל זכר גדי חוטא דל וחוטא עשיר
עגל משמש עם נסכי בקר
גדולים וקטנים זכרים ונקבות
גדי משמש עם נסכי צאן
גדולים וקטנים זכרים ונקבות
חוץ משלאילים
זכר משמש עם נסכי אילים בלבד
חוטא משמש
עם נסכי שלש בהמות שלמצרעין

3ב
לשכת הכלים
כל מי שהוא מתנדב כלי זורקו לתוכה
ואחת לשלשים יום הגזברין פותחין אותה
וכל כלי שמצאו בו צרך לבדק הבית
מניחין אותו
והשאר נמכרין בדמיהן
ונופלין ללשכת בדק הבית

3א
(ו) שתי לשכות היו במקדש
אחת לשכת חשאים ואחת לשכת הכלים
לשכת חשאים
יראי חטא נותנים לתוכה בחשאי
ועניים בני טובים
מתפרנסים מתוכה בחשאי

פרק ו

המשנה כדרכה

מסכת שקלים

1ג
(ג) והיכן היו השתחויות האלו
ארבע בצפון וארבע בדרום
שלש במזרח ושתים במערב
כנגד שלשה עשר השערים
שערים דרומיים סמוכין למערב
שער העליון שער הדלק
שער הבכורות שער המים
ולמה נקרא שמו שער המים
שבו מכניסין צלוחית שלמים שלנסוך בחג
רבי אליעזר בן יעקב אומר
בו המים מפכים
ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית
לעמתן בצפון סמוכין למערב
שער יכניה שער הקרבן
שער הנשים שער השיר
ולמה נקרא שמו שער יכניה
שבו יצא יכניה בגלותו
במזרח שער ניקנור ושני פשפשין היו לו
אחד בימינו ואחד בשמאלו
ושנים במערב שלא היה להן שם

1ב
שלבית רבן גמליאל
ושלבית רבי חנניה סגן הכהנים
היו משתחוין ארבע עשרה
והיכן היתה יתרה
כנגד דיר העצים
שכן מסורת בידם מאבותיהם
ששם הארון נגנז
(ב) מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק
וראה הרצפה שהיא משנה מחברותיה
בא ואמר לחברו
לא הספיק לגמור את הדבר
עד שיצתה נשמתו
וידעו ביחוד
ששם הארון נגנז

1א
(א) שלשה עשר שופרות
שלשה עשר שלחנות
שלש עשרה השתחויות
היו במקדש

2
(ד) שלשה עשר שלחנות היו במקדש
שמונה שלשיש בבית המטבחים שעליהן מדיחין את הקרבים
ושנים במערב הכבש אחד שלשיש ואחד שלכסף
על שלשיש היו נותנים את האברים
על שלכסף כלי שרת
ושנים באולם מבפנים על פתח הבית אחד שלשיש ואחד שלזהב
על שלשיש נותנין לחם הפנים בכניסתו
ועל שלזהב ביציאתו
שמעלין בקדש ולא מורידין
ואחד שלזהב מבפנים שעליו לחם הפנים תמיד

3ג
ששה לנדבה
נדבה מה היו עושין בה
לוקחין בה עולות
הבשר לשם והעורות לכהנים
זה מדרש דרש יהוידע כהן גדול
אשם הוא אשם אשם לה'
זה הכלל
כל שהוא בא משום חטא ומשום אשמה
ילקח בו עולות
הבשר לשם והעורות לכהנים
נמצאו שני כתובים קימים
אשם לה' ואשם לכהנים
ואומר
כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית ה'
לכהנים יהיו

3ב
(ו) האומר הרי עלי עצים
לא יפחת משני גזרין
לבונה לא יפחת מקמץ
זהב לא יפחת מדינר זהב

3א
(ה) שלשה עשר שופרות היו במקדש
וכתוב עליהם
תקלין חדתין ותקלין עתיקין
קנין וגוזלי עולה
עצים ולבונה זהב לכפרת
ששה לנדבה
תקלין חדתין
שבכל שנה ושנה
ועתיקין
מי שלא שקל אשתקד שוקל לשנה הבאה
קנין הם תורים
וגוזלי עולה הן בני יונה
וכלן עולות
דברי רבי יהודה
וחכמים אומרים
קנין אחד חטאת ואחד עולה
וגוזלי עולה כלן עולות

פרק ז

המשנה כדרכה

מסכת שקלים

1ב
A (ב)מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה
לעולם מעשר
בהר הבית חלין
בירושלם בשעת הרגל מעשר
ובשאר כל ימות השנה חלין
B (ג) בשר שנמצא בעזרה
אברין עולות וחתיכות חטאות
בירושלם זבחי שלמים
זה וזה תעבר צורתו ויצא לבית השרפה
C נמצא בגבולין
אברין נבלות חתיכות מתרות
ובשעת הרגל שהבשר מרבה
אף אברין מתרין
D (ד) בהמה שנמצאת
מירושלם עד מגדל עדר וכמדתה לכל רוח
זכרים עולות נקבות זבחי שלמים
רבי יהודה אומר
הראוי לפסחים פסחים קדם לרגל שלשים יום

1א
A (א) מעות שנמצאו בין שקלים לנדבה
קרוב לשקלים יפלו לשקלים
לנדבה יפלו לנדבה
מחצה למחצה יפלו לנדבה
B בין עצים ללבונה
קרוב לעצים יפלו לעצים
ללבונה יפלו ללבונה
מחצה למחצה יפלו ללבונה
C בין קנין לגוזלי עולה
קרוב לקנין יפלו לקנין
לגוזלי עולה יפלו לגוזלי עולה
מחצה למחצה יפלו לגוזלי עולה
D בין חלין למעשר שני
קרוב לחלין יפלו לחלין
למעשר שני יפלו למעשר שני
מחצה למחצה יפלו למעשר שני
זה הכלל
הולכים אחר הקרוב להקל
מחצה למחצה להחמיר

2
(ה) בראשונה היו ממשכנין את מוצאיה עד שהוא מביא נסכיה
חזרו להיות מניחין אותה ובורחין
התקינו בית דין שיהו נסכיה באין משלצבור
(ו) אמר רבי שמעון שבעה דברים התקינו בית דין וזה אחד מהן

3ב
A (ז) על המלח ועל העצים
שיהו הכהנים נאותים בהן
B ועל הפרה
שלא יהו מועלין באפרה
C ועל הקנין הפסולות
שיהו באות משל צבור
רבי יוסי אומר
המספק את הקנין מספק את הפסולות

3א
A נכרי ששלח עולתו ממדינת הים ושלח עמה נסכים
קרבין משלו
ואם לאו קרבין משלצבור
B וכן גר שמת והניח זבחים
אם יש לו נסכים
קרבין משלו
ואם לאו קרבין משלצבור
C ותנאי בית דין הוא
על כהן גדול שמת
שתהא מנחתו קרבה משלצבור
רבי יהודה אומר
משליורשין ושלמה היתה קרבה

פרק ח

המשנה כדרכה

מסכת שקלים

1ב
(ב) כל הכלים הנמצאין בירושלם
דרך ירידה לבית הטבילה טמאין
דרך עליה טהורין
שלא כדרך ירידתן עליתן
דברי רבי מאיר
רבי יוסי אומר
כלן טהורין
חוץ מן הסל והמגריפה והמרצה המיחדין לקברות

1א
(א) כל הרקין הנמצאים בירושלם טהורין
חוץ משלשוק העליון
דברי רבי מאיר
רבי יוסי אומר
בשאר ימות השנה שבאמצע טמאין
ושבצדדין טהורין
ובשעת הרגל שבאמצע טהורין ושבצדדין טמאין
שמפני שהן מעטין מסתלקין לצדדין

2
(ג) סכין שנמצאת בארבעה עשר שוחט בה מיד
בשלשה עשר שונה ומטביל
וקופיץ בין בזה ובין בזה שונה ומטביל
חל ארבעה עשר להיות בשבת שוחט בה מיד
בחמשה עשר שוחט בה מיד
נמצאת קשורה לסכין הרי זו כסכין

3ג
(ו) בשר קדשי קדשים שנטמא
בין באב הטמאה בין בולד הטמאה
בין בפנים בין בחוץ
בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים
חוץ משנטמא באב הטמאה בחוץ
ובית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ
חוץ משנטמא בולד הטמאה בפנים
(ז) רבי אליעזר אומר
את שנטמא באב הטמאה
בין בפנים בין בחוץ ישרף בחוץ
ואת שנטמא בולד הטמאה
בין בפנים בין בחוץ ישרף בפנים
רבי עקיבא אומר
מקום טמאתו שם שרפתו

3ב
(ה) רבן שמעון בן גמליאל אומר
משום רבי שמעון בן הסגן
פרכת עביה טפח
ועל שבעים ושתים נימין נארגת
ועל כל נימא ונימא עשרים וארבעה חוטין
ארכה ארבעים אמה
ורחבה עשרים אמה
ומשמונים ושתי רבוא נעשית
ושתים עושין בכל שנה
ושלש מאות כהנים מטבילין אותה

3א
(ד) פרכת שנטמאת בולד הטמאה
מטבילין אותה בפנים
ומכניסין אותה מיד
ואת שנטמאת באב הטמאה
מטבילין אותה בחוץ
ושוטחין אותה בחיל
ואם היתה חדשה
שוטחין אותה על גג האצטבא
כדי שיראו העם את מלאכתה שהיא נאה

4
(ח) אברי התמיד נתנין מחצי כבש ולמטה במזרח
ושלמוספין נתנין מחצי כבש ולמטה במערב
ושלראשי חדשים נתנין על כרכב המזבח מלמעלה

5ב
המקדיש שקלים ובכורים
הרי זה קדש
רבי שמעון אומר
האומר בכורים קדש אינן קדש

5א
השקלים והבכורים
אין נוהגין אלא בפני הבית
אבל מעשר דגן ומעשר בהמה והבכורות
נוהגין בין בפני הבית בין שלא בפני הבית