פרק א

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1
(א) יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ
כיצד
העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים
פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו שלבעל הבית או שנטל מתוכה והוציא העני חיב
ובעל הבית פטור
פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו שלעני או שנטל מתוכה והכניס בעל הבית חיב
והעני פטור
פשט העני את ידו לפנים ונטל בעל הבית מתוכה או שנתן לתוכה והוציא שניהן פטורין
פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה או שנתן לתוכה והכניס שניהם פטורין

2ג
A (ד) אלו מן ההלכות שאמרו
בעלית חנניה בן חזקיהו בן גריון
כשעלו לבקרו
נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל
ושמונה עשר דברים גזרו בו ביום
(ה) בית שמאי אומרים
אין שורין דיו וסממנים וכרשינים
אלא כדי שישורו מבעוד יום
ובית הלל מתירין
B (ו) בית שמאי אומרים
אין נותנין אונין שלפשתן לתוך התנור
אלא כדי שיהבילו מבעוד יום
ולא את הצמר ליורה אלא כדי שיקלט העין
ובית הלל מתירין
C בית שמאי אומרים
אין פורשין מצודות חיה ועופות ודגים
אלא כדי שיצודו מבעוד יום
ובית הלל מתירין
D (ז) בית שמאי אומרים
אין מוכרין לנכרי ואין טוענין עמו
ואין מגביהין עליו
אלא כדי שיגיע למקום קרוב
ובית הלל מתירין
E (ח) בית שמאי אומרים
אין נותנין עורות לעבדן
ולא כלים לכובס נכרי
אלא כדי שיעשו מבעוד יום
ובכלן בית הלל מתירין עם השמש
(ט) אמר רבן שמעון בן גמליאל
נוהגין היו בית אבא
שהיו נותנין כלי לבן לכובס נכרי
שלשה ימים קדם לשבת
ושוין אלו ואלו
שטוענים קורות בית הבד ועגולי הגת

2ב
A (ג) לא יצא החיט במחטו
סמוך לחשכה
שמא ישכח ויצא
B ולא הלבלר בקלמוסו
C ולא יפלה את כליו
D ולא יקרא לאור הנר
באמת אמרו
החזן רואה היכן התינוקות קוראים
אבל הוא לא יקרא
E כיוצא בו
לא יאכל הזב עם הזבה
מפני הרגל עברה

2א
A (ב) לא ישב אדם לפני הספר
סמוך למנחה עד שיתפלל
B לא יכנס אדם למרחץ
C ולא לברסקי
D ולא לאכול
E ולא לדין
ואם התחילו אין מפסיקים
מפסיקים לקרות קריאת שמע
ואין מפסיקין לתפלה

3ג
(יא) משלשלין את הפסח בתנור עם חשכה
ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד
ובגבולין כדי שיאחז האור ברבן
רבי יהודה אומר בפחמין כל שהן

3ב
אין נותנין את הפת לתנור עם חשכה
ולא את החררה על גבי הגחלים
אלא כדי שיקרמו פניה מבעוד יום
רבי אליעזר אומר כדי שיקרם התחתון שלה

3א
(י) אין צולין בשר בצל וביצה
אלא כדי שיצולו מבעוד יום

פרק ב

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ג
A (ד) לא יקב אדם שפופרת שלביצה
וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר
בשביל שתהא מנטפת
אפלו היא שלחרס
ורבי יהודה מתיר
אבל אם חברה היוצר מתחלה
מתר
מפני שהוא כלי אחד
B לא ימלא אדם את הקערה שמן
ויתננה בצד הנר
ויתן ראש הפתילה בתוכה
בשביל שתהא שואבת
ורבי יהודה מתיר

1ב
A (ג) כל היוצא מן העץ
אין מדליקין בו
אלא פשתן
וכל היוצא מן העץ
אינו מטמא טמאת אהלים
אלא פשתן
B פתילת הבגד שקפלה ולא הבהבה
רבי אליעזר אומר
טמאה ואין מדליקין בה
רבי עקיבא אומר
טהורה ומדליקין בה

1A
A (א) במה מדליקין ובמה אין מדליקין
אין מדליקין
לא בלכש ולא בחסן ולא בכלך
ולא בפתילת האידן ולא בפתילת המדבר
ולא בירוקה שעל פני המים
ולא בזפת ולא בשעוה ולא בשמן קיק
ולא בשמן שרפה ולא באליה ולא בחלב
נחום המדי אומר
מדליקין בחלב מבשל
וחכמים אומרים
אחד מבשל אחד שאינו מבשל
אין מדליקין בו
B (ב) אין מדליקין
בשמן שרפה ביום טוב
רבי ישמעאל אומר אין מדליקין
בעטרן מפני כבוד השבת
וחכמים מתירין בכל השמנים
בשמן שמשמין בשמן אגוזים
בשמן צנונות בשמן דגים
בשמן פקועות בעטרן ובנפט
רבי טרפון אומר
אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד

2ג
(ז) שלשה דברים צריך אדם לומר
בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה
עשרתם
ערבתם
הדליקו את הנר
ספק חשכה ספק אינה חשכה
אין מעשרין את הודאי
ואין מטבילין את הכלים
ואין מדליקין את הנרות
אבל מעשרין את הדמאי
ומערבין
וטומנין את החמין

2ב
(ו) על שלש עברות
הנשים מתות בשעת לדתן
על שאינן זהירות
בנדה
ובחלה
ובהדלקת הנר

2א
(ה) המכבה את הנר
מפני שהוא מתירא מפני גוים
מפני לסטים
מפני רוח רעה
ואם בשביל החולה שיישן
פטור
כחס על הנר
כחס על השמן
כחס על הפתילה
חיב
ורבי יוסי פוטר בכלן
חוץ מן הפתילה
מפני שהוא עושה פחם

פרק ג

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ג
כפח שהסיקוהו בקש ובגבבא
הרי זה ככירים
בגפת ובעצים
הרי הוא כתנור

1ב
(ב)תנור שהסיקוהו בקש וגבבא
לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו

1א
(א) כירה שהסיקוה בקש ובגבבא
נותנים עליה תבשיל
בגפת ובעצים
לא יתן עד שיגרף או עד שיתן את האפר
בית שמאי אומרים
חמין אבל לא תבשיל
ובית הלל אומרים
חמין ותבשיל
בית שמאי אומרים
נוטלין אבל לא מחזירין
ובית הלל אומרים
אף מחזירין

2ג
A (ה) המחם שפנהו
לא יתן לתוכו צונין בשביל שיחמו
אבל נותן הוא לתוכו או לתוך הכוס
כדי להפשירן
B האלפס והקדרה שהעבירן מרתחין
לא יתן לתוכן תבלין
אבל נותן הוא לתוך הקערה
או לתוך התמחוי
רבי יהודה אומר לכל הוא נותן
חוץ מדבר שיש בו חמץ וציר

2ב
A מליאר הגרוף
שותין הימנו בשבת
B אנטיכי אף על פי שגרופה
אין שותין ממנה

2א
A (ג) אין נותנין ביצה בצד המחם
בשביל שתתגלגל
ולא יפקיענה בסודרין
ורבי יוסי מתיר
ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים
בשביל שתצלה
B (ד) מעשה שעשו אנשי טבריא
והביאו סילון שלצונין לתוך אמה שלחמין
אמרו להן חכמים
אם בשבת כחמין שהוחמו בשבת
אסורין ברחיצה ובשתיה
ביום טוב כחמין שהוחמו ביום טוב
אסורין ברחיצה ומתרין בשתיה

3ג
נותנין כלי תחת הנר
לקבל ניצוצות
ולא יתן לתוכו מים
מפני שהוא מכבה

3ב
מטלטלין נר חדש אבל לא ישן
רבי שמעון אומר כל הנרות מטלטלין
חוץ מן הנר הדולק בשבת

3א
(ו) אין נותנין כלי תחת הנר
לקבל בו את השמן
ואם נותנו מבעוד יום מתר
ואין נאותין ממנו
לפי שאינו מן המוכן

פרק ד

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ג
טומנין
בכסות
ובפרות
בכנפי יונה
ובנסרת שלחרשים
ובנערת שלפשתן דקה
רבי יהודה אוסר בדקה ומתיר בגסה

1ב
לא בתבן
ולא בזגים
ולא במוכים
ולא בעשבים
בזמן שהן לחים
אבל טומנין בהן כשהן יבשין

1א
(א) במה טומנין
ובמה אין טומנין
אין טומנין
לא בגפת
ולא בזבל
לא במלח
ולא בסיד
ולא בחול
בין לחים בין יבשים

2ג
ממלא את הקיתון
ונותן לתחת הכר או תחת הכסת

2ב
לא כסהו מבעוד יום
לא יכסנו משתחשך
כסהו ונתגלה מתר לכסותו

2א
(ב) טומנין בשלחין ומטלטלין אותן
בגזי צמר ואין מטלטלין אותן
כיצד הוא עושה
נוטל את הכסוי והן נופלות
רבי אלעזר בן עזריה אומר
קפה מטה על צדה ונוטל
שמא יטל ואינו יכול להחזיר
וחכמים אומרים
נוטל ומחזיר

פרק ה

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ב
(ג) ובמה אינה יוצאה
לא יצא גמל במטוטלת
לא עקוד
ולא רגול
וכן שאר כל הבהמות
לא יקשר גמלים זה בזה וימשך
אבל מכניס חבלים לתוך ידו וימשך
ובלבד שלא יכרך
(ד) אין חמור יוצא במרדעת
בזמן שאינה קשורה לו
ולא בזוג אף על פי שהוא פקוק
ולא בסלם שבצוארו
ולא ברצועה שברגלו
ואין התרנגולין יוצאין בחוטין
ולא ברצועות שברגליהם
ואין הזכרים יוצאין
בעגלה שתחת האליה שלהן
ואין הרחלים יוצאות חנונות
ואין העגל יוצא בגימון
ולא פרה בעור הקפד
ולא ברצועה שבין קרניה
פרתו שלרבי אלעזר בן עזריה
היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה
שלא ברצון חכמים

1א
(א) במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה
יוצא הגמל באפסר
והנאקה בחטם
והלבדקיס בפרמביא
והסוס בשיר
וכל בעלי השיר
יוצאים בשיר ונמשכים בשיר
ומזין עליהם וטובלין במקומן
(ב) חמור יוצא במרדעת
בזמן שהיא קשורה לו
הזכרים יוצאין לבובין
הרחלות יוצאות שחוזות כבולות וכבונות
העזים יוצאות צרורות
רבי יוסי אוסר בכלן
חוץ מן הרחלין הכבונות
רבי יהודה אומר
העזים יוצאות צרורות ליבש אבל לא לחלב

פרק ו

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ב
(ב) לא יצא האיש בסנדל המסמר
ולא ביחיד בזמן שאין ברגלו מכה
ולא בתפלין
ולא בקמיע בזמן שאינו מן הממחה
ולא בשריון
ולא בקסדא
ולא במגפים
ואם יצא אינו חיב חטאת

1א
(א) במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה
לא תצא אשה לא בחוטי צמר
ולא בחוטי פשתן
ולא ברצועות שבראשה
ולא תטבל בהן עד שתרפם
ולא בטוטפת
ולא בסנבוטין בזמן שאינן תפורין
ולא בכבול לרשות הרבים
ולא בעיר שלזהב
ולא בקטלא
ולא בנזמים
ולא בטבעת שאין עליה חותם
ולא במחט שאינה נקובה
ואם יצאת אינה חיבת חטאת

2ב
(ד) לא יצא האיש לא בסיף
ולא בקשת
ולא בתריס
ולא באלה
ולא ברמח
ואם יצא חיב חטאת
רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו
וחכמים אומרים אינן אלא לגנאי
שנאמר וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות
לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה

2א
(ג) לא תצא אשה במחט הנקובה
ולא בטבעת שיש עליה חותם
ולא בכליאר
ולא בכובלת
ולא בצלוחית שלפליטון
ואם יצתה חיבת חטאת
דברי רבי מאיר
וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית שלפליטון

3ב
A (ח) הקטע יוצא בקב שלו
דברי רבי מאיר
ורבי יוסי אוסר
ואם יש לו בית קבול כתותים טמא
סמוכות שלו טמאין מדרס
ויצאין בהן בשבת
ונכנסין בהן בעזרה
כסא וסמוכות שלו טמאין מדרס
ואין יוצאין בהם בשבת
ואין נכנסין בהן בעזרה
אנקטמין טהורין
ואין יוצאין בהן
B (ט) הבנים יוצאין בקשרים
ובני מלכים בזוגין
וכל אדם אלא דברו חכמים בהווה
C יוצאין בביצת החרגול
ובשן שלשועל ובמסמר הצלוב
משום רפואה
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים אף בחל אסור משום דרכי האמורי

3א
A בירית טהורה ויוצאין בה בשבת
כבלים טמאין ואין יוצאין בהם בשבת
(ה)יוצאה אשה בחוטי שער
בין משלה בין משלחברתה בין משלבהמה
ובטוטפת ובסנבוטין בזמן שהן תפורין
בכבול ובפאה נכרית לחצר
במוך שבאזנה ובמוך שבסנדלה ובמוך שהתקינה לנדתה
בפלפל ובגרגיר מלח ובכל דבר שתתן לתוך פיה
ובלבד שלא תתן לכתחילה בשבת ואם נפל לא תחזיר
שן תותבת ושן שלזהב
רבי מתיר וחכמים אוסרים
(ו) יוצאה בסלע שעל הצינית
B הבנות הקטנות יוצאות בחוטין ואפלו בקיסמין שבאזניהן
ערביות יוצאות רעולות
ומדיות פרופות
וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה
C (ז) פורפת על האבן
ועל האגוז
ועל המטבע
ובלבד שלא תפרף לכתחילה בשבת

פרק ז

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1 ב
היודע שהוא שבת
ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה
חיב על כל אב מלאכה ומלאכה
העושה מלאכות הרבה
מעין מלאכה אחת
אינו חיב אלא חטאת אחת

1 א
(א) כלל גדול אמרו בשבת
כל השוכח עקר השבת
ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה
אינו חיב אלא חטאת אחת
היודע עקר השבת
ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה
חיב על כל שבת ושבת

2
(ב) אבות מלאכות ארבעים חסר אחת

2 ג
הצד צבי
השוחטו
והמפשיטו
המולחו
והמעבד את עורו
והמוחקו
והמחתכו
הכותב שתי אותיות
והמוחק על מנת לכתוב שתי אותיות
הבונה
והסותר
המכבה
והמבעיר
המכה בפטיש
המוציא מרשות לרשות

2 ב
הגוזז את הצמר
המלבנו
והמנפצו
והצובעו
והטווה
והמסך
והעושה שני בתי נירין
והאורג שני חוטין
והפוצע שני חוטין
הקושר
והמתיר
והתופר שתי תפירות
הקורע על מנת לתפור שתי תפירות

2 א
הזורע
והחורש
והקוצר
והמעמר
הדש
והזורה
הבורר
הטוחן
והמרקיד
והלש
והאופה

הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת

3 ב
(ד) המוציא תבן כמלא פי פרה
עצה כמלא פי גמל
עמיר כמלא פי טלה
עשבים כמלא פי גדי
עלי שום ועלי בצלים לחים כגרוגרת
יבשים כמלא פי גדי
ואין מצטרפין זה עם זה
מפני שלא שוו בשעוריהן
המוציא אכלים כגרוגרת חיב
ומצטרפין זה עם זה
מפני ששוו בשעוריהן
חוץ מקלפיהן וגרעיניהן ועקציהן
וסבן ומרסנן
רבי יהודה אומר
חוץ מקלפי עדשים שמתבשלות עמהן

3 א
(ג) ועוד כלל אחר אמרו
כל הכשר להצניע
ומצניעין כמוהו
והוציאו בשבת
חיב עליו חטאת
וכל שאינו כשר להצניע
ואין מצניעין כמוהו
והוציאו בשבת
אינו חיב אלא המצניעו

פרק ח

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ג
ושאר כל המשקין ברביעית
וכל השופכין ברביעית
רבי שמעון אומר כלן ברביעית
ולא אמרו כל השעורין הללו
אלא למצניעיהן

1ב
דבש כדי לתן על הכתית
שמן כדי לסוך אבר קטן
מים כדי לשוף בהם את הקלור

1א
(א) המוציא יין כדי מזיגת הכוס
חלב כדי גמיעה

2ג
(ג) עור כדי לעשות קמיע
קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפלין
שהיא שמע ישראל

2ב
ניר כדי לכתוב עליו קשר מוכסין
והמוציא קשר מוכסין חיב
ניר מחוק
כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה שלפליטון

2א
(ב) המוציא חבל
כדי לעשות אזן לקפה
גמי כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה
רבי יהודה אומר
כדי לטול ממנו מדת מנעל לקטן

3ג
זפת וגפרית כדי לעשות נקב
שעוה כדי לתן על פי נקב קטן

3ב
(ד) דבק כדי לתן בראש השבשבת

3א
דיו כדי לכתוב שתי אותיות
כחול כדי לכחול עין אחת

4ג
זבל וחול הדק
כדי לזבל קלח שלכרוב
דברי רבי עקיבא
וחכמים אומרים
כדי לזבל כרישא
חול הגס
כדי לתן על מלא כף סיד

4ב
סיד כדי לסוד קטנה שבבנות
רבי יהודה אומר כדי לעשות כלכול
רבי נחמיה אומר כדי לעשות אנדיפי
אדמה כחותם המרצופים דברי רבי עקיבא
וחכמים אומרים כחותם האגרות

4א
חרסית כדי לעשות פי כור שלצורפי זהב
רבי יהודה אומר כדי לעשות פטפוט
סבין כדי לתן על פי כור שלצורפי זהב

5ג
צרור או אבן כדי לזרוק בעוף
רבי אליעזר בר יעקב אומר
כדי לזרוק בבהמה
(ז) חרס כדי לתן בין פצים לחברו
דברי רבי יהודה
רבי מאיר אומר כדי לחתות בו את האור
רבי יוסי אומר כדי לקבל בו רביעית
אמר רבי מאיר
אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר
ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד
אמר לו רבי יוסי
משם ראיה ולחשוף מים מגבא

5ב
זכוכית כדי לגרור בו ראש הכרכר

5א
קנה כדי לעשות קלמוס
ואם היה עבה או מרסס
כדי לבשל בו ביצה קלה שבביצים
טרופה ונתונה באלפס
(ו) עצם כדי לעשות תרוד
רבי יהודה אומר כדי לעשות ממנו חף

פרק ט

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ב
מנין לערוגה
שהיא ששה על ששה טפחים
שזורעין בתוכה חמשה זרעונין
ארבעה בארבעה רוחות הערוגה
ואחד באמצע
שנאמר כי כארץ תוציא צמחה
וכגנה זרועיה תצמיח
זרעה לא נאמר אלא זרועיה

1א
(א) אמר רבי עקיבא
מנין לעבודה זרה
שמטמאה במשא כנדה
שנאמר תזרם כמו דוה צא תאמר לו
מה הנדה מטמאה במשא
אף עבודה זרה מטמאה במשא
(ב) מנין לספינה שהיא טהורה
שנאמר
דרך אניה בלב ים

2ב
מנין שקושרין לשון שלזהורית
בראש שעיר המשתלח
שנאמר
אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו
(ד) מנין לסיכה שהיא כשתיה
ביום הכפורים
אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר
שנאמר
ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו

2א
(ג) מנין לפולטת שכבת זרע
ביום השלישי שהיא טמאה
שנאמר היו נכנים לשלשת ימים
מנין שמרחיצין את המילה
ביום השלישי שחל להיות בשבת
שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים

3ב
קלפי אגוזים קלפי רמונים
אסטיס ופואה
כדי לצבוע בהן בגד קטן בסבכה
מי רגלים נתר ובורית קמוניא ואשלג
כדי לכבס בהן בגד קטן בסבכה
רבי יהודה אומר
כדי להעביר על הכתם

3א
(ה) המוציא עצים
כדי לבשל ביצה קלה
תבלין כדי לתבל ביצה קלה
ומצטרפין זה עם זה

4ב
(ז) המוציא קפת הרוכלין
אף על פי שיש בה מינין הרבה
אינו חיב אלא חטאת אחת
זרעוני גנה פחות מכגרוגרת
רבי יהודה בן בתירא אומר חמשה
זרע קשואין שנים
זרע דלועין שנים
זרע פול המצרי שנים
חגב חי טהור כל שהוא
מת כגרוגרת
צפרת כרמים
בין חיה בין מתה כל  שהיא
שמצניעין אותה לרפואה
רבי יהודה אומר
אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא
שמצניעין אותו לקטן לשחק בו

4א
(ו) פלפלת כל שהיא
ועטרן כל שהוא
מיני בשמים ומני מתכות כל שהן
מאבני המזבח ומעפר המזבח
מקק ספרים ומקק מטפחותיהם כל שהן
שמצניעין אותן לגנזן
רבי יהודה אומר
אף המוציא ממשמשי עבודה זרה כל שהוא
שנאמר
ולא ידבק בידך מאומה מן החרם

פרק י

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ג
קפה שהיא מלאה פרות
ונתנה על האסקפה החיצונה
אף על פי שרב הפרות מבחוץ
פטור
עד שיוציא את כל הקפה

1ב
(ב) המוציא אכלין ונתנן על האסקפה
בין שחזר והוציאן
בין שהוציאן אחר
פטור
מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת

1א
(א) המצניע
לזרע ולדגמא ולרפואה
והוציאו בשבת
חיב בכל שהוא
וכל אדם אין חיב אלא כשעורו
חזר והכניסו
אינו חיב אלא כשעורו

2ג
(ה) המוציא ככר לרשות הרבים חיב
הוציאוהו שנים פטורין
לא יכל אחד להוציאו
והוציאוהו שנים חיבים
ורבי שמעון פוטר

2ב
(ד) המתכון להוציא לפניו
ובא לו לאחריו פטור
לאחריו ובא לו לפניו חיב
באמת אמרו
האשה החוגרת בסינר
בין מלפניה ובין מלאחריה
חיבת
שכן ראוי להיות חוזר
רבי יהודה אומר
אף מקבלי פתקין

2א
(ג) המוציא בין בימינו בין בשמאלו
בתוך חיקו או על כתפו
חיב
שכן משא בני קהת
כלאחר ידו ברגלו
בפיו ובמרפקו
באזנו ובשערו
ובפנדתו ופיה למטה
בין פנדתו לחלוקו
ובשפת חלוקו
במנעלו בסנדלו
פטור
שלא הוציא כדרך המוציאין

3ג
התולש מעציץ נקוב חיב
ושאינו נקוב פטור
ורבי שמעון פוטר בזה ובזה

3ב
הנוטל צפרניו זו בזו או בשניו
וכן שערו
וכן שפמו
וכן זקנו
וכן הגודלת
וכן הכוחלת
וכן הפוסקת
רבי אליעזר מחיב
וחכמים אוסרין משום שבות

3א
המוציא אכלין פחות מכשעור בכלי
פטור אף על הכלי
שהכלי טפלה לו
את החי במטה
פטור אף על המטה
שהמטה טפלה לו
את המת במטה חיב
וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה
וכעדשה מן השרץ
חיב
ורבי שמעון פוטר

פרק יא

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1
(א) הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים
מרשות הרבים לרשות היחיד
חיב
מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע
רבי עקיבא מחיב וחכמים פוטרין
(ב) כיצד
שתי גזזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים
המושיט והזורק מזו לזו פטור
היו שתיהן בדיוטא אחת
המושיט חיב והזורק פטור
שכך היתה עבודת הלוים
שתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים
מושיטין הקרשים מזו לזו אבל לא זורקין

2ג
A (ה) הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים
ומן הים לספינה ומן הספינה לים
ומן הספינה לחברתה
פטור
B ספינות קשורות זו בזו מטלטלין מזו לזו
אם אינן קשורות
אף על פי שמקפות אין מטלטלין מזו לזו

2ב
A הזורק בארץ ארבע אמות חיב
זרק לתוך ארבע אמות
ונתגלגל חוץ לארבע אמות
פטור
חוץ לארבע אמות
ונתגלגל לתוך ארבע אמות
חיב
B (ד) הזורק בים ארבע אמות פטור
אם היה רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו
הזורק לתוכו ארבע אמות חיב
וכמה הוא רקק מים
פחות מעשרה טפחים
רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו
הזורק בתוכו ארבע אמות חיב

2א
A חלית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה
ורחבן ארבעה
הנוטל מהן והנותן על גבן חיב
פחות מכן פטור
B (ג) הזורק ארבע אמות בכתל
למעלה מעשרה טפחים כזורק באויר
למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ

3
(ו) הזורק ונזכר לאחר שיצתה מידו
קלטה אחר קלטה כלב או שנשרפה פטור
זרק לעשות חבורה בין באדם ובין בבהמה ונזכר עד שלא נעשית חבורה פטור
זה הכלל
כל חיבי חטאות אינן חיבין עד שתהא תחלתן וסופן שגגה
תחלתן שגגה וסופן זדון תחלתן זדון וסופן שגגה
פטורין עד שתהא תחלתן וסופן שגגה

פרק יב

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ג
המלקט עצים
אם לתקן כל שהן
אם להסק כדי לבשל ביצה קלה
המלקט עשבים
אם לתקן כל שהן
אם לבהמה כמלא פי הגדי

1ב
(ב) החורש כל שהוא
המנכש והמקרסם והמזרד
כל שהוא חיב

1א
(א) הבונה כמה יבנה ויהא חיב
הבונה כל שהוא
והמסתת והמכה בפטיש ובמעצד הקודח
כל שהוא חיב
זה הכלל
כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקימת בשבת
חיב
רבן שמעון בן גמליאל אומר
אף המכה בקרנס על הסדן בשעת מלאכה חיב
מפני שהוא כמתקן מלאכה

2ג
A (ה) כתב במשקין במי פרות
באבק דרכים באבק סופרים
ובכל דבר שאינו מתקים
פטור
לאחר ידו ברגלו בפיו ובמרפקו
כתב אות אחת סמוך לכתב
כתב על גבי כתב
נתכון לכתוב חית וכתב שני זיינין
אחד בארץ ואחד בקורה
כתב על שני כתלי הבית
על שני דפי פנקס
ואין נהגין זה עם זה
פטור
כתב אות אחת נוטריקון
רבי יהושע בן בתירא מחיב
וחכמים פוטרין
B (ו) הכותב שתי אותיות בשני העלמות
אחת שחרית ואחת בין הערבים
רבן גמליאל מחיב
וחכמים פוטרין

2ב
A הכותב על בשרו חיב
B המסרט על בשרו
רבי אליעזר מחיב חטאת
ורבי יהושע פוטר

2א
A (ג) הכותב שתי אותיות
בין בימינו בין בשמאלו
בין משם אחד בין משני שמות
בין משני סממניות
בכל לשון
חיב
אמר רבי יוסי
לא חיבו שתי אותיות אלא משום רשם
שכך היו כותבין על קרשי המשכן
לידע איזהו בן זוגו
אמר רבי
מצינו שם קטן משם גדול
שם משמעון ושמואל נח מנחור
דן מדניאל גד מגדיאל
B (ד) הכותב שתי אותיות בהעלם אחד חיב
כתב בדיו בסם בסקרא בקומוס ובקנקנתום
ובכל דבר שהוא רושם
על שני כתלי זויות ועל שני לוחי פנקס
והן נהגין זה עם זה
חיב

פרק יג

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ג
(ד) שעור המלבן והמנפץ
והצובע והטווה
כמלא רחב הסיט כפול
והאורג שני חוטין
שעורו כמלא הסיט

1ב
והתופר שתי תפירות
והקורע על מנת לתפור שתי תפירות
(ג) הקורע בחמתו ועל מתו
וכל המקלקלין
פטורין
והמקלקל על מנת לתקן
שעורו כמתקן

1א
(א) רבי אליעזר אומר
האורג שלשה חוטין בתחלה
ואחד על האריג
חיב
וחכמים אומרים
בין בתחלה בין בסוף
שעורו שני חוטין
(ב) העושה שני בתי נירין
בנירין בקירוס בנפה בכברה ובסל
חיב

2ג
(ז) ישב האחד על הפתח ולא מלאהו
ישב השני ומלאהו
השני חיב
ישב הראשון על הפתח ומלאהו
ובא השני וישב בצדו
אף על פי שעמד הראשון והלך לו
הראשון חיב והשני פטור
הא למה זה דומה
לנועל את ביתו לשמרו
ונמצא צבי שמור בתוכו

2ב
(ו) צבי שנכנס לבית
ונעל אחד בפניו חיב
נעלו שנים פטורין
לא יכל אחד לנעול ונעלו שנים
חיבין
ורבי שמעון פוטר

2א
(ה) רבי יהודה אומר
הצד צפור למגדל וצבי לבית חיב
וחכמים אומרים
צפור למגדל וצבי לבית ולחצר ולביברין
רבן שמעון בן גמליאל אומר
לא כל הביברין שוין
זה הכלל
מחסר צידה פטור
ושאינו מחסר צידה חיב

פרק יד

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ג
חיה ועוף שברשותו
הצדן פטור והחובל בהן חיב

1ב
ושאר שקצים ורמשים החובל בהן פטור
הצדן לצרך חיב
שלא לצרך פטור

1א
(א) שמונה שרצים האמורים בתורה
הצדן והחובל בהן חיב

2ג
כל האכלין אוכל אדם לרפואה
וכל המשקין הוא שותה
חוץ ממי דקלים וכוס עקרים
מפני שהן לירוקה
אבל שותה הוא מי דקלים לצמאו
וסך שמן עקרין שלא לרפואה

2ב
(ג) אין אוכלין אזוביון בשבת
לפי שאינו מאכל בריאים
אבל אוכל הוא את יועזר
ושותה אבוב רועה

2א
(ב) אין עושין הילמי בשבת
אבל עושה הוא את מי המלח
וטובל בהן פתו
ונותן לתוך התבשיל
אמר רבי יוסי
והלא הוא הילמי בין מרבה ובין מעט
אלו הן מי מלח המתרין
נותן שמן בתחלה
לתוך המים או לתוך המלח

3ג
בני מלכים סכין שמן ורד על מכותיהן
שכן דרכם לסוך בחל
רבי שמעון אומר
כל ישראל בני מלכים הם

3ב
החושש במתניו
לא יסוך יין וחמץ
אבל סך הוא את השמן
ולא שמן ורד

3א
(ד) החושש בשניו
לא יגמע בהן את החמץ
אבל מטבל הוא כדרכו
ואם נתרפא נתרפא

פרק טו

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ב
A רבי אליעזר בן יעקב אומר
קושרין לפני הבהמה
בשביל שלא תצא
B קושרין דלי בפסיקיא
אבל לא בחבל
רבי יהודה מתיר
כלל אמר רבי יהודה
כל קשר שאינו שלקימא
אין חיבין עליו

1א
A (א) אלו קשרין שחיבין עליהן
קשר הגמלין
וקשר הספנין
וכשם שהוא חיב על קשורן
כך הוא חיב על התרן
רבי מאיר אומר
כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו
אין חיבין עליו
B (ב) יש לך קשרים שאין חיבין עליהן
כקשר הגמלין וכקשר הספנין
קושרת אשה
מפתח חלוקה וחוטי סבכה ושלפסיקיא
ורצועות מנעל וסנדל
ונודות יין ושמן
וקדרה שלבשר

2ב
רבי ישמעאל אומר
מקפלין את הכלים ומציעין את המטות מיום הכפורים לשבת
וחלבי שבת קרבין ביום הכפורים
רבי עקיבא אומר
לא שלשבת קרבין ביום הכפורים
ולא שליום הכפורים קרבין בשבת

2א
(ג) מקפלין את הכלים אפלו ארבעה וחמשה פעמים
ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת
אבל לא משבת למוצאי שבת

פרק טז

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ב
A (ב) מצילין מזון שלש סעודות
הראוי לאדם לאדם הראוי לבהמה לבהמה
כיצד
נפלה דלקה בלילי שבת מצילין מזון שלש סעודות
בשחרית מצילין מזון שתי סעודות
במנחה מזון סעודה אחת
רבי יוסי אומר לעולם מצילין מזון שלש סעודות
B (ג) מצילין סל מלא ככרות
ואף על פי שיש בו מאה סעודות
ועגול שלדבלה וחבית שליין
ואומר לאחרים בואו והצילו לכם
ואם היו פקחין עושין עמו חשבון אחר השבת
C להיכן מצילין אותן
לחצר המערבת
בן בתירא אומר אף לשאינה מערבת
(ד) ולשם מוציא כל כלי תשמישו
ולובש כל מה שיכול ללבוש
ועוטף כל מה שיכול לעטוף
רבי יוסי אומר שמונה עשר כלים
וחוזר ולובש ומוציא
ואומר לאחרים בואו והצילו עמי

1א
A (א) כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדלקה
בין שקורין בהן ובין שאין קורין בהן
ואף על פי שכתובים בכל לשון טעונים גניזה
ומפני מה אין קורין בהם
מפני בטול בית המדרש
B מצילין תיק הספר עם הספר
ותיק התפלין עם התפלין
ואף על פי שיש בתוכן מעות
C ולהיכן מצילין אותן
למבוי שאינו מפלש
בן בתירא אומר אף למפלש

2ב
(ו) נכרי שבא לכבות
אין אומרים לו כבה ואל תכבה
מפני שאין שביתתו עליהן
אבל קטן שבא לכבות
אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן

2א
(ה) רבי שמעון בן ננס אומר
פורסין עור שלגדי
על גבי שדה תיבה ומגדל שאחז בהן את האור
מפני שהוא מחרך
ועושין מחצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנים
בשביל שלא תעבר הדלקה
רבי יוסי אוסר בכלי חרש חדשים מלאין מים
לפי שאין יכולין לקבל את האור
והן מתבקעין ומכבין את הדלקה

3ב
(ח) נכרי שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל
ואם בשביל ישראל אסור
מלא מים להשקות בהמתו משקה אחריו ישראל
ואם בשביל ישראל אסור
עשה גוי כבש לירד בו יורד אחריו ישראל
ואם בשביל ישראל אסור
מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באין בספינה
ועשה גוי כבש לירד בו
וירדו בו רבן גמליאל והזקנים

3א
(ז) כופין קערה על גבי הנר
בשביל שלא תאחז בקורה
ועל צואה שלקטן
ועל עקרב שלא תשך
אמר רבי יהודה
מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב
ואמר חוששני לו מחטאת

פרק יז

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1
(א) כל הכלים נטלין בשבת ודלתותיהן עמהן
אף על פי שנתפרקו בשבת
שאינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מן המוכן

2ג
(ד) רבי יוסי אומר כל הכלים נטלין
חוץ מן המסר הגדול
ויתד שלמחרשה

2ב
(ג) קנה שלזיתים
אם יש קשר בראשו מקבל טמאה
ואם לאו אין מקבל טמאה
בין כך ובין כך נטל בשבת

2א
(ב) נוטל אדם קרנס לפצע בו את האגוזים
וקרדם לחתוך את הדבלה
מגרה לגרור בה את הגבינה
מגרפה לגרוף בה את הגרוגרות
את הרחת ואת המזלג לתת עליו לקטן
את הכוש ואת הכרכר לתחוב בו
מחט שליד לטול בו את הקוץ
ושלסקאים לפתוח בו את הדלת

3ב
(ה) כל הכלים הנטלין בשבת
שבריהן נטלין עמהן
ובלבד שיהיו עושין מעין מלאכה
שברי ערבה לכסות בהן את פי החבית
שברי זכוכית לכסות בהן את פי הפך
רבי יהודה אומר
ובלבד שיהיו עושין מעין מלאכתן
שברי ערבה לצוק לתוכן מקפה
ושלזכוכית לצוק לתוכן שמן

3א
כל הכלים נטלין לצרך ושלא לצרך
רבי נחמיה אומר
אין נטלין אלא לצרך

4ג
(ז) פקק החלון
רבי אליעזר אומר
בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו
ואם לאו אין פוקקין בו
וחכמים אומרים
בין כך ובין כך פוקקין בו

4ב
זמורה שהיא קשורה בטפיח
ממלאין בה בשבת

4א
(ו) האבן שבקרויה
אם ממלאין בה ואינה נופלת ממלאין בה
ואם לאו אין ממלאין בה

5
(ח) כל כסויי הכלים שיש להם בית אחיזה נטלים בשבת
אמר רבי יוסי
במה דברים אמורים
בכסויי הקרקעות
אבל בכסויי הכלים בין כך ובין כך נטלים בשבת

פרק יח

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ג
(ב) חבילי קש
וחבילי עצים
וחבילי זרדים
אם התקינן למאכל בהמה
מטלטלין אותן
ואם לאו
אין מטלטלין אותן

1ב
מפנין תרומה טהורה
ודמאי
ומעשר ראשון שנטלה תרומתו
ומעשר שני והקדש שנפדו
והתרמוס היבש
מפני שהוא מאכל לעניים
אבל לא את הטבל
ולא מעשר ראשון שלא נטלה תרומתו
ולא את מעשר שני והקדש שלא נפדו
ולא את הלוף
ולא את החרדל
רבן שמעון בן גמליאל מתיר בלוף
מפני שהוא מאכל עורבין

1א
(א) מפנין אפלו ארבע וחמש קפות
שלתבן ושלתבואה
מפני האורחים
ומפני בטול בית המדרש
אבל לא את האוצר

2ג
(ג) אין מילדין את הבהמה ביום טוב
אבל מסעדין
ומילדין את האשה בשבת
וקורין לה חכמה ממקום למקום
ומחללין עליה את השבת
וקושרין את הטבור
רבי יוסי אומר
אף חותכין

2ב
מדדין עגלין וסיחין ברשות הרבים
והאשה מדדה את בנה
אמר רבי יהודה
אימתי
בזמן שהוא נוטל אחת ומניח אחת
אבל אם היה גורר אסור

2א
כופין את הסל לפני האפרוחים
כדי שיעלו וירדו
תרנגלת שברחה
דוחין אותה עד שתכנס

פרק יט

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ג
(ג) מרחיצין את הקטן
בין לפני המילה ובין לאחר המילה
ומזלפין עליו ביד אבל לא בכלי
רבי אלעזר בן עזריה אומר
מרחיצין את הקטן ביום השלישי
שחל להיות בשבת
שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים

1ב
(ב) עושין כל צרכי מילה בשבת
מוהלין
ופורעין
ומוצצין
ונותנין עליה אספלנית וכמון
אם לא שחק מערב שבת
לועס בשניו ונותן
אם לא טרף יין ושמן מערב שבת
ינתן זה בעצמו וזה בעצמו
ואין עושין לה חלוק לכתחלה
אבל כורך עליה סמרטוט
אם לא התקין מערב שבת
כורך על אצבעו ומביא
ואפלו מחצר אחרת

1א
(א) רבי אליעזר אומר
אם לא הביא כלי מערב שבת
מביאו בשבת מגלה
ובסכנה מכסהו על פי עדים
ועוד אמר רבי אליעזר
כורתין עצים לעשות פחמין
ולעשות כלי ברזל
כלל אמר רבי עקיבא
כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת
אינה דוחה את השבת
ושאי אפשר לעשותה מערב שבת
דוחה את השבת

2ג
(ה) קטן נמול לשמונה
לתשעה
ולעשרה
ולאחד עשר
ולשנים עשר
לא פחות ולא יותר
הא כיצד
כדרכו לשמונה
נולד לבין השמשות נמול לתשעה
בין השמשות שלערב שבת נמול לעשרה
יום טוב לאחר השבת נמול לאחד עשר
שני ימים טובים שלראש השנה
נמול לשנים עשר

2ב
(ד) מי שהיו לו שני תינוקות
אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת
ושכח ומל את שלאחר השבת בשבת חיב
אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת
ושכח ומל את שלערב שבת בשבת
רבי אליעזר מחיב חטאת
ורבי יהושע פוטר

2א
ספק
ואנדרוגינוס
אין מחללין עליו את השבת
ורבי יהודה מתיר באנדרוגינוס

3ג
מל ולא פרע את המילה
כאלו לא מל

3ב
(ו) אלו הן ציצין המעכבין את המילה
בשר החופה את רב העטרה
ואינו אוכל בתרומה
ואם היה בעל בשר
מתקנו מפני מראית העין

3א
קטן החולה
אין מוהלין אותו עד שיבריא

פרק כ

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ב
(ב) נותנין מים על גבי השמרים בשביל שיצלו
ומסננין את היין בסודרין ובכפיפה מצרית
ונותנין ביצה במסננת שלחרדל
ועושין אנומלין בשבת
רבי יהודה אומר בשבת בכוס
ביום טוב בלגין
ובמועד בחבית
רבי צדוק אומר הכל לפי האורחין

1א
(א) רבי אליעזר אומר
תולין את המשמרת ביום טוב
ונותנין לתלויה בשבת
וחכמים אומרים
אין תולין את המשמרת ביום טוב
ואין נותנין לתלויה בשבת
אבל נותנין לתלויה ביום טוב

2ב
אין כוברין את התבן בכברה
ולא יתננו על גבי מקום גבוה בשביל שירד המוץ
אבל נוטל הוא בכברה ונותן לתוך האבוס

2א
(ג) אין שורין את החלתית בפושרין
אבל נותן לתוך החמץ
ואין שורין את הכרשינין ולא שפין אותן
אבל נותן לתוך הכברה או לתוך הכלכלה

3ב
נוטלין מלפני בהמה זו
ונותנין לפני בהמה זו בשבת

3א
(ד) גורפין מלפני הפטם
ומסלקין לצדדין מפני הרעי
דברי רבי דוסא
וחכמים אוסרין

4ב
מכבש שלבעלי בתים
מתירין אבל לא כובשין
ושלכובסין
לא יגע בו
רבי יהודה אומר
אם היה מתר מערב שבת מתיר את כלו ושומטו

4א
(ה) הקש שעל גבי המטה
לא ינענעו בידו
אלא מנענעו בגופו
ואם היה מאכל בהמה
או שהיה עליו כר או סדין
מנענעו בידו

פרק כא

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ב
ומטלטלין תרומה טמאה
עם הטהורה ועם החלין
רבי יהודה אומר
אף מעלין את המדמע באחד ומאה

1א
(א) נוטל אדם את בנו והאבן בידו
וכלכלה והאבן בתוכה

2ב
מעות שעל הכר
נוער את הכר והן נופלות
היתה עליו לשלשת
מקנחה בסמרטוט
היתה שלעור
נותנין עליה מים עד שתכלה

2א
(ב) האבן שעל פי החבית
מטה על צדה והיא נופלת
היתה בין החביות
מגביהה ומטה על צדה
והיא נופלת

3ב
ספוג
אם יש לו בית אחיזה
מקנחין בו
ואם לאו
איו מקנחין בו
וחכמים אומרים
בין כך ובין כך נטל בשבת
ואינו מקבל טמאה

3א
(ג) בית שמאי אומרים
מגביהין מן השלחן עצמות וקלפין
ובית הלל אומרים
נוטל את הטבלה כלה ומנערה
מעבירין מלפני השלחן פרורין פחות מכזית
ושער שלאפונין ושער שלעדשים
מפני שהוא מאכל בהמה

פרק כב

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ב
A (ג) שובר אדם את החבית
לאכול הימנה גרוגרות
ובלבד שלא יתכון לעשות כלי
B ואין נוקבים מגופה שלחבית
דברי רבי יהודה
וחכמים מתירין
C ולא יקבנה מצדה
ואם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהוא ממרח
אמר רבי יהודה
מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר
חוששני לו מחטאת
D (ד) נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור
ואת המים היפים ברעים בשביל שיצנו
ואת הצונין בחמה בשביל שיחמו

1א
A (א) חבית שנשברה
מצילין הימנה מזון שלש סעודות
ואומר לאחרים בואו והצילו לכם
ובלבד שלא יספג
B אין סוחטין את הפרות להוציא מהן משקין
ואם יצאו מעצמן אסורין
רבי יהודה אומר
אם לאכלין היוצא מהן מתר
ואם למשקין היוצא מהן אסור
C חלות דבש שרסקן מערב שבת ויצאו מעצמן אסורים
ורבי אלעזר מתיר
D (ב) כל שבא בחמין מערב שבת שורין אותו בחמין בשבת
וכל שלא בא בחמין מערב שבת מדיחין אותו בחמין בשבת
חוץ מן המליח הישן ודגים מלוחים קטנים וקוליס האספנין
שהדחתן זו היא גמר מלאכתן

2ב
(ה) הרוחץ במי מערה ובמי טבריא
ונסתפג אפלו בעשר אלנטיאות
לא יביאם בידו
אבל עשרה בני אדם
מסתפגין באלנטית אחת פניהם ידיהם ורגליהם
ומביאין אותה בידן

2א
מי שנשרו כליו בדרך במים
מהלך בהן ואינו חושש
הגיע לחצר החיצונה
שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם

3ב
אין יורדין לקורדימה
ואין עושין אפקטויזין
ואין מעצבין את הקטן
ואין מחזירין את השבר
מי שנפרקה ידו ורגלו לא יטרפם בצונין
אבל רוחץ הוא כדרכו ואם נתרפא נתרפא

3א
(ו) סכין
וממשמשין בבני מעים
אבל לא מתעמלין
ולא מתגרדין

פרק כב

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ב
A (ג) שובר אדם את החבית
לאכול הימנה גרוגרות
ובלבד שלא יתכון לעשות כלי
B ואין נוקבים מגופה שלחבית
דברי רבי יהודה
וחכמים מתירין
C ולא יקבנה מצדה
ואם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהוא ממרח
אמר רבי יהודה
מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר
חוששני לו מחטאת

1א
A (א) חבית שנשברה
מצילין הימנה מזון שלש סעודות
ואומר לאחרים בואו והצילו לכם
ובלבד שלא יספג
B אין סוחטין את הפרות להוציא מהן משקין
ואם יצאו מעצמן אסורין
רבי יהודה אומר
אם לאכלין היוצא מהן מתר
ואם למשקין היוצא מהן אסור
C חלות דבש שרסקן מערב שבת ויצאו מעצמן אסורים
ורבי אלעזר מתיר

D (ד) נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור
ואת המים היפים ברעים בשביל שיצנו
ואת הצונין בחמה בשביל שיחמו

D (ב) כל שבא בחמין מערב שבת שורין אותו בחמין בשבת
וכל שלא בא בחמין מערב שבת מדיחין אותו בחמין בשבת
חוץ מן המליח הישן ודגים מלוחים קטנים וקוליס האספנין
שהדחתן זו היא גמר מלאכתן

2ב
(ה) הרוחץ במי מערה ובמי טבריא
ונסתפג אפלו בעשר אלנטיאות
לא יביאם בידו
אבל עשרה בני אדם
מסתפגין באלנטית אחת פניהם ידיהם ורגליהם
ומביאין אותה בידן

2א
מי שנשרו כליו בדרך במים
מהלך בהן ואינו חושש
הגיע לחצר החיצונה
שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם

3ב
אין יורדין לקורדימה
ואין עושין אפקטויזין
ואין מעצבין את הקטן
ואין מחזירין את השבר
מי שנפרקה ידו ורגלו לא יטרפם בצונין
אבל רוחץ הוא כדרכו ואם נתרפא נתרפא

3א
(ו) סכין
וממשמשין בבני מעים
אבל לא מתעמלין
ולא מתגרדין

פרק כג

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ב
A (ב) מונה אדם אורחיו ואת פרפרותיו מפיו
אבל לא מן הכתב
B ומפיס עם בניו ועם בני ביתו על השלחן
ובלבד שלא יתכון לעשות מנה גדולה כנגד קטנה
משום קביא
C ומטילין חלשים על הקדשים ביום טוב
אבל לא על המנות

1א
A (א) שואל אדם מחברו כדי יין וכדי שמן
ובלבד שלא יאמר לו הלוני
B וכן האשה מחברתה ככרות
ואם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו
ועושה עמו חשבון לאחר השבת
C וכן ערב פסח בירושלים שחל להיות בשבת
מניח טליתו אצלו ונוטל את פסחו
ועושה עמו חשבון לאחר יום טוב

2ג
(ד) מחשיכין על התחום
לפקח על עסקי כלה
ועל עסקי המת
להביא לו ארון ותכריכין

2ב
אין מחשיכין על התחום לשכור פועלים
ולהביא פרות
אבל מחשיך הוא לשמור
ומביא פרות בידו
כלל אמר אבא שאול
כל שאני רשאי באמירתו
רשאי אני להחשיך עליו

2א
(ג) לא ישכר אדם פועלים בשבת
ולא יאמר אדם לחברו לשכור לו פועלים

3ב
(ה) עושין כל צרכי המת
סכין ומדיחין אותו
ובלבד שלא יזיזו בו אבר
שומטין את הכר מתחתיו
ומטילין אותו על החול בשביל שימתין
קושרים את הלחי
לא שיעלה אלא שלא יוסיף
וכן קורה שנשברה
סומכין אותה בספסל או בארוכות המטה
לא שתעלה אלא שלא תוסיף
איו מעמצין את המת בשבת
ולא בחל עם יציאת נפש
והמעמץ עם יציאת נפש
הרי זה שופך דמים

3א
גוי שהביא חלילין בשבת
לא יספד בהן ישראל
אלא אם כן באו ממקום קרוב
עשו לו ארון
וחפרו לו קבר
יקבר בו ישראל
ואם בשביל ישראל
לא יקבר בו עולמית

פרק כד

המשנה כדרכה

מסכת שבת

1ב
הגיע לחצר החיצונה
נוטל את הכלים הנטלין בשבת
ושאינן נטלין בשבת
מתיר את החבלים והשקין נופלין מאליהם

1א
(א) מי שהחשיך בדרך נותן כיסו לנכרי
ואם אין עמו נכרי מניחו על החמור

2ג
A ואין נותנין מים
לפני דבורים ולפני יונים שבשובך
אבל נותנין לפני אוזין
ותרנגולים
ולפני יוני הרדסיות
B (ד) מחתכין את הדלועין
לפני הבהמה
ואת הנבלה לפני הכלבים
רבי יהודה אומר
אם לא היתה נבלה מערב שבת
אסורה לפי שאינה מן המוכן

2ב
A (ג) אין אובסין את הגמל
ולא דורסין
אבל מלעיטין
ואין ממרים את העגלים
אבל מלעיטין
ומהלקטין לתרנגולין
B ונותנין מים למרסן
אבל לא גובלים

2א
A (ב) מתירין פקיעי עמיר
לפני בהמה
ומפספסים את הכיפין
אבל לא את הזירין
B אין מרסקין לא את השחת
ולא את החרובין
לפני בהמה
בין דקה בין גסה
רבי יהודה מתיר בחרובין לדקה

3ב
פוקקין את המאור
ומודדין את המטלית ואת המקוה
ומעשה בימי אביו שלרבי צדוק ובימי אבא שאול בן בטנית
שפקקו את המאור בטפיח
וקשרו את המקדה בגמי
לידע אם יש בגיגית פותח טפח אם לאו
ומדבריהן למדנו
שפוקקין
ומודדין
וקושרין
בשבת

3א
(ה) מפירין נדרין בשבת
ונשאלין לדברים שהן לצרך השבת