Mesechet Rosh Hashanah

פרק א	המשנה כדרכה		מסכת ראש השנה
1ב (ב) בארבעה פרקים העולם נדון בפסח על התבואה בעצרת על פרות האילן בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נדונין על המים		1א (א) ארבעה ראשי שנים הם באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמטין וליובלות לנטיעה ולירקות באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו
2ב (ד) על שני חדשים מחללין את השבת על ניסן ועל תשרי שבהן השלוחין יוצאין לסוריא ובהן מתקנין את המועדות וכשהיה בית המקדש קים מחללין אף על כלן מפני תקנת הקרבן		2א (ג) על ששה חדשים השלוחים יוצאין על ניסן מפני הפסח על אב מפני התענית על אלול מפני ראש השנה על תשרי מפני תקנת המועדות על כסלו מפני חנכה ועל אדר מפני הפורים וכשהיה בית המקדש קים יוצאין אף על איר מפני פסח קטן
3ב (ז) אב ובנו שראו את החדש ילכו לא שמצטרפין זה עם זה אלא שאם יפסל אחד מהן יצטרף השני עם אחר רבי שמעון אומר אב ובנו וכל הקרובין כשרין לעדות החדש אמר רבי יוסי מעשה בטוביה הרופא שראה את החדש בירושלם הוא ובנו ועבדו המשחרר וקבלו הכהנים אותו ואת בנו ופסלו את עבדו וכשבאו לפני בית דין קבלו אותו ואת עבדו ופסלו את בנו		3א (ה) בין שנראה בעליל בין שלא נראה בעליל מחללין עליו את השבת רבי יוסי אומר אם נראה בעליל אין מחללין עליו את השבת (ו) מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועכבן רבי עקיבא בלוד שלח לו רבן גמליאל אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשילן לעתיד לבא
4ב (ט) מי שראה את החדש ואינו יכול להלך מוליכין אותו על החמור אפלו במטה ואם צודה להם לוקחין בידם מקלות ואם היתה דרך רחוקה לוקחין בידם מזונות שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאין לעדות החדש שנאמר אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם במועדם		4א (ח) אלו הן הפסולין המשחק בקביא ומלוי ברבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית ועבדים זה הכלל כל עדות שאין האשה כשרה לה אף הן אינן כשרים לה

פרק ב	המשנה כדרכה		מסכת ראש השנה
1ב (ב) בראשונה היו משיאין משואות משקלקלו הכותים התקינו שיהו שלוחין יוצאין		1א (א) אם אינן מכירין אותו משלחין אחר עמו להעידו בראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל אדם משקלקלו המינין התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירים
2ב (ד) ומאין היו משיאין משואות מהר המשחה לסרטבא ומסרטבא לגרפינא ומגרפינא לחורן ומחורן לבית בלתין ומבית בלתין לא זזו משם אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש		2א (ג) כיצד היו משיאין משואות מביאין כלנסאות שלארז ארכין וקנים ועצי שמן ונערת שלפשתן וכורך במשיחה ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור ומוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהוא רואה את חברו שהוא עושה כן בראש ההר השני וכן בראש ההר השלישי
3ב בראשונה לא היו זזין משם כל היום התקין רבן גמליאל הזקן שיהו מהלכין אלפים אמה לכל רוח ולא אלו בלבד אלא אף החכמה הבאה לילד והבא להציל מן הדלקה ומן הגיס ומן הנהר ומן המפלת הרי אלו כאנשי העיר ויש להם אלפים אמה לכל רוח		3א (ה) חצר גדולה היתה בירושלם ובית יעזק היתה נקראת ולשם כל העדים מתכנסים ובית דין בודקין אותם שם וסעודות גדולות עושין להם בשביל שיהו רגילין לבא
4ב (ז) ראש בית דין אומר מקדש וכל העם עונין אחריו מקדש מקדש בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו מקדשין אותו רבי אלעזר בר צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קדשוהו שמים		4א (ו) כיצד בודקין את העדים זוג שבא ראשון בודקין אותו ראשון ומכניסין את הגדול שבהן ואומרים לו אמר כיצד ראית את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה לצפונה או לדרומה כמה היה גבוה ולאין היה נוטה וכמה היה רחב אם אמר לפני החמה לא אמר כלום ואחר כך היו מכניסים את השני ובודקין אותו אם נמצאו דבריהם מכונים עדותן קימת ושאר כל הזוגות שואלין אותם ראשי דברים לא שהיו צריכין להן אלא כדי שלא יצאו בפחי נפש בשביל שיהו רגילים לבא
5ב ועוד באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו ובליל עבורו לא נראה וקבלן רבן גמליאל אמר רבי דוסא בן הרכינס עדי שקר הן היאך מעידים על האשה שילדה ולמחר כרסה בין שניה אמר לו רבי יהושע רואה אני את דבריך (ט) שלח לו רבן גמליאל גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך הלך ומצאו רבי עקיבא מצר אמר לו יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי שנאמר אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו בא לו אצל רבי דוסא בן הרכינס אמר לו אם באין אנו לדון אחר בית דינו שלרבן גמליאל צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו שנאמר ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ולמה לא נתפרשו שמותן שלזקנים אלא ללמד שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הם כבית דינו שלמשה נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכפורים להיות בחשבונו עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו אמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי רבי בחכמה ותלמידי שקבלת את דברי		5א (ח) דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכתל בעליתו שבהן מראה את ההדיוטות ואומר הכזה ראית או כזה מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב אמר רבי יוחנן בן נורי עדי שקר הם כשבאו ליבנה קבלן רבן גמליאל

פרק ג	המשנה כדרכה	מסכת ראש השנה
1ג ראוהו שלשה והן בית דין יעמדו שנים ויושיבו מחבריהם אצל היחיד ויעידו בפניהם ויאמרו מקדש מקדש שאין היחיד נאמן על ידי עצמו	1ב ראוהו בית דין בלבד יעמדו שנים ויעידו בפניהם ויאמרו מקדש מקדש	1א (א) ראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקדש עד שחשכה הרי זה מעבר
2ג (ה) שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות רבי יהודה אומר בראש השנה תוקעין בשלזכרים וביובל בשליעלים	2ב (ג) שופר שלראש השנה שליעל פשוט ופיו מצפה זהב ושתי חצוצרות מן הצדדין שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר (ד) בתעניות בשלזכרים כפופין ופיהן מצפה כסף ושתי חצוצרות באמצע שופר מקצר וחצוצרות מאריכות שמצות היום בחצוצרות	2א (ב) כל השופרות כשרין חוץ משלפרה מפני שהוא קרן אמר רבי יוסי והלא כל השופרות נקראו קרן שנאמר במשך בקרן היובל
3ג וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגלה אם כון לבו יצא ואם לאו לא יצא אף על פי שזה שמע וזה שמע זה כון לבו וזה לא כון לבו	3ב (ז) התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטס אם קול שופר שמע יצא ואם קול הברה שמע לא יצא	3א (ו) שופר שנסדק ודבקו פסול דבק שברי שופרות פסול נקב וסתמו אם מעכב את התקיעה פסול ואם לאו כשר
4ג חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן זה הכלל כל שאינו מחיב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן	4ב כיוצא בדבר אתה אומר עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי וכי נחש ממית או נחש מחיה אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהן שבשמים היו מתרפאים ואם לאו היו נמוקים	4א (ח) והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכי ידיו שלמשה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלין

פרק ד	המשנה כדרכה	מסכת ראש השנה
1ג A (ד) בראשונה היו מקבלין עדות החדש כל היום פעם אחת נשתהו העדים מלבוא ונתקלקלו הלוים בשיר התקינו שלא יהו מקבלין אלא עד המנחה ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו מקבלין עדות החדש כל היום B אמר רבי יהושע בן קרחה ועוד זאת התקין רבן יוחנן בן זכאי שאפלו ראש בית דין בכל מקום שלא יהוא העדים הולכין אלא למקום הועד	1ב A (ג) בראשונה היה הלולב נטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא הלולב נטל במדינה שבעה זכר למקדש B ושיהא יום הנף כלו אסור	1א A (א) יום טוב שלראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעים אבל לא במדינה משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין אמר רבי אלעזר לא התקין רבן יוחנן בן זכאי אלא ביבנה בלבד אמרו לו אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין B (ב) ועוד זאת היתה ירושלם יתרה על יבנה שכל עיר שהיא רואה ושומעת וקרובה ויכולה לבא תוקעין וביבנה לא היו תוקעין אלא בבית דין בלבד
2ג אין מזכירין זכרון מלכות ושופר שלפרענות מתחיל בתורה ומשלים בנביא רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא	2ב (ו) אין פוחתין מעשר מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות רבי יוחנן בן נורי אומר אם אמר שלש שלש מכלן יצא	2א (ה) סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדשת השם וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע קדשת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים דברי רבי יוחנן בן נורי אמר לו רבי עקיבא אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר אלא אומר אבות וגבורות וקדשת השם וכולל מלכיות עם קדשת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים
3ג אין מעכבין את התינוקות מלתקוע אבל מתעסקין עמהן עד שילמדו והמתעסק לא יצא והשומע מן המתעסק לא יצא	3ב (ח) שופר שלראש השנה אין מעבירין עליו את התחום ואין מפקחין עליו את הגל לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות ובין בדבר שהוא משום לא תעשה אבל אם רצה לתן לתוכו מים או יין יתן	3א (ז) העובר לפני התבה ביום טוב שלראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל
4ג כשם ששליח צבור חיב כך כל יחיד ויחיד חיב רבן גמליאל אומר שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן	4ב מי שברך ואחר כך נתמנה לו שופר תוקע ומריע ותוקע שלש פעמים	4א (ט) סדר תקיעות שלש שלשלש שלש שעור תקיעה כשלש תרועות שעור תרועה כשלש יבבות תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים אין בידו אלא אחת