Mesechet Oktzim

פרק א	המשנה כדרכה		מסכת עוקצים
1ב A (ה) כל ידות האכלין שבססן בגרן טהורים רבי יוסי מטמא B פסיגה שלאשכול שרקנה טהורה שיר בה גרגיר אחד טמאה C שרביט שלתמרה שרקנו טהור שיר בו תמרה אחת טמא D וכן בקטניות שרביט שרקנו טהור שיר בו גרגיר אחד טמא רבי אלעזר בן עזריה מטהר בשלפול ומטמא בשלקטניות מפני שהוא רוצה במשמושן		1א A (א) כל שהוא יד ולא שומר מטמא ומטמא ולא מצטרף שומר אף על פי שאינו יד מטמא ומטמא ומצטרף לא שומר ולא יד לא מטמא ולא מטמא B (ב) שרשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהן לחין והפטמא שלהן בין לחה בין יבשה והעמוד שהוא מכון כנגד האכל שרשי החזרים והצנון והנפוס דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר שרש צנון גדול מצטרף והסיב שלו אינו מצטרף שרשי המתנא והפיגם וירקות שדה וירקות גנה שעקרן לשתלן והשדרה שלשבלת והלבוש שלה רבי אלעזר אומר אף הסיג שלרצפית הרי אלו מטמאין ומטמאים ומצטרפין C (ג) אלו מטמאין ומטמאין ולא מצטרפין שרשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהם יבשים והעמוד שאינו מכון כנגד האכל ויד הפרכיל טפח מכאן וטפח מכאן יד האשכול כל שהוא וזנב שלאשכול שרקנה ויד המכבד שלתמרה ארבעה טפחים וקנה שלשבלת שלשה טפחים ויד כל הנקצרים שלשה ושאין דרכן לקצר ידיהם ושרשיהם כל שהן ומלעין שלשבלין הרי אלו מטמאים ומטמאין ולא מצטרפין D (ד) אלו לא מטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפין שרשי קלסי הכרוב וחלפות תרדים והלפת את שדרכם לגזז ונעקרו רבי יוסי מטמא בכלן ומטהר בשרשי קלסי הכרוב והלפת
2ב עקצי האגסין והקרסטומלין והפרישין והעזרדין עקץ דלעת טפח עקץ קנרס טפח רבי אלעזר בר צדוק אומר טפחים הרי אלו מטמאין ומטמאין ולא מצטרפים ושאר כל העקצים לא מטמאין ולא מטמאין		2א (ו) עקצי תאנים וגרוגרות והכליסים והחרובים הרי אלו מטמאין ומטמאין ומצטרפין רבי יוסי אומר אף עקץ דלעת

פרק ב	המשנה כדרכה		מסכת עוקצים
1ב כשות שלקשות והנץ שלה טהורה רבי יהודה אומר כל זמן שהיא לפני התגר טמאה		1א (א) זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים לפי שלא כבשן אלא למראה
2ג A (ג) הרמון והאבטיח שנמוק מקצתו אינו מצטרף שלם מכאן ומכאן ונמוק מן האמצע אינו מצטרף B הפטמא שלרמון מצטרפת והנץ שלו אינו מצטרף רבי אלעזר אומר אף המסרק טהור C (ד) כל הקלפין מטמאות ומטמאות ומצטרפות רבי יהודה אומר שלש קלפין בבצל הפנימית בין שלמה בין קדורה מצטרפת האמצעית שלמה מצטרפת וקדורה אינה מצטרפת והחיצונה בין כך ובין כך טהורה	2ב עצם שיש עליו בשר שכנגד האכל מצטרף היה עליו מצד אחד רבי ישמעאל אומר רואין אותו כאלו הוא מקיפו בטבעת וחכמים אומרים שכנגד האכל מצטרף כגון הסיאה והאזוב והקרנית		2א A (ב) כל הגלעינין מטמאות ומטמאות ולא מצטרפות B גלעינה שלרטב אף על פי יוצאה מצטרפת שליבשה אינה מצטרפת לפיכך חותל שליבשה מצטרף ושלרטב אינו מצטרף C גלעינה שמקצתה יוצאה שכנגד האכל מצטרף
3ג A הרמון שפרדו חבור עד שיקיש עליו בקנה B כיוצא בו שלל הכובסין והבגד שהוא תפור בכלאים חבור עד שיתחיל להתיר	3ב A האגוזים והשקדים חבור עד שירסס B ביצה מגלגלת עד שיגס ושלוקה עד שירסס C עצם שיש בו מוח חבור עד שירסס		3א A (ה) המחתך לבשל אף על פי שלא מרק אינו חבור לכבוש ולשלוק ולהניח על השלחן חבור התחיל לפרק אכל שהתחיל בו אינו חבור B האגוזים שאמנן הבצלים שחמרן הרי אלו חבור התחיל לפרק באגוזים ולפקל בבצלים אינו חבור
4ב A (ט) קשות שנטעה בעציץ והגדילה ויצאה חוץ לעציץ טהורה אמר רבי שמעון מה טיבה לטהר אלא הטמא בטמאתו והטהור יאכל B (י) כלי גללים וכלי אדמה שהשרשים יכולין לצאת בהן אינם מכשירים את הזרעים C עציץ נקוב אינו מכשיר את הזרעים ושאינו נקוב מכשיר את הזרעים כמה הוא שעורו שלנקב כדי שיצא בו שרש קטן D מלאהו עפר עד שפתו הרי הוא כטבלא שאין לה לזבז		4א A (ז) עלי ירקות ירקים מצטרפין ולבנים אינן מצטרפין רבי אלעזר בר צדוק אומר הלבנים מצטרפין בכרוב מפני שהן אכל ובחזרים מפני שהן משמרין את האכל B (ח) עלי בצלים ובני בצלים אם יש בהן ריר משתערין בכמות שהן אם יש בהן חלל ממעך את חללן C פת ספגנית משתערת בכמות שהיא אם יש בה חלל ממעך את חללה D בשר עגל שנתפח ובשר זקנה שנתמעט משתערין בכמות שהן

פרק ג	המשנה כדרכה	מסכת עוקצים
1ג A פריצי זיתים וענבים בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין B הקצח בית שמאי מטהרין ובית הלל מטמאין וכן למעשרות C (ז) הקור הרי הוא כעץ לכל דבר אלא שהוא נלקח בכסף מעשר D כפניות אכלין ופטורות מן המעשרות	1ב A (ד) השבת משנתן טעמו בקדרה אין בו משום תרומה ואינו מטמא טמאת אכלים B לולבי זרדים ושלעדל ועלי הלוף השוטה אינן מטמאין טמאת אכלים עד שימתקו רבי שמעון אומר אף שלפקועות כיוצא בהם C (ה) הקשט והחמם וראשי בשמים התיאה והחלתית והפלפלין וחלות חריע נלקחים בכסף מעשר ואינן מטמאין טמאת אכלין דברי רבי עקיבא אמר לו רבי יוחנן בן נורי אם נלקחים בכסף מעשר מפני מה אינן מטמאין טמאת אכלים ואם אינן מטמאין טמאת אכלים אף הם לא ילקחו בכסף מעשר D (ו) הפגין והבסר רבי עקיבא מטמא טמאת אכלין רבי יוחנן בן נורי אומר משיבואו לעונת המעשרות	1א A (א) יש צריכין הכשר ואינן צריכים מחשבה מחשבה והכשר מחשבה ולא הכשר לא הכשר ולא מחשבה כל האכלים המיחדים לאדם צריכין הכשר ואינן צריכים מחשבה B (ב) החותך מן האדם ומן הבהמה ומן החיה ומן העופות מנבלת העוף הטמא והחלב בכפרים ושאר כל ירקות שדה חוץ משמרקעים ופטריות רבי יהודה אומר חוץ מכרישי שדה והרגילה ונץ החלב רבי שמעון אומר חוץ מן העכביות רבי יוסי אומר חוץ מן הכלוסין הרי אלו צריכין מחשבה והכשר C (ג) נבלת בהמה טמאה בכל מקום ונבלת העוף הטהור בכפרים צריכין מחשבה ואינן צריכין הכשר D נבלת בהמה טהורה בכל מקום ונבלת העוף הטהור והחלב בשוקים אינן צריכין מחשבה ולא הכשר רבי שמעון אומר אף הגמל והארנבת והשפן והחזיר
2ג תבואה שנעקרה ומערה אפלו בשרש קטן טהורה	2ב יחור שלתאנה שנפשח ומערה בקלפה רבי יהודה מטהר וחכמים אומרים אם יכול לחיות	2א (ח) דגים מאימתי מקבלין טמאה בית שמאי אומרים משיצודו ובית הלל אומרים משימותו רבי עקיבא אומר אם יכולין לחיות
3ג A (יב) אמר רבי יהושע בן לוי עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות שנאמר להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא B אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום	3ב A (י) כורת דבורים רבי אליעזר אומר הרי היא כקרקע וכותבין עליה פרזבול ואינה מקבלת טמאה במקומה והרודה ממנה בשבת חיב חטאת וחכמים אומרים אינה כקרקע ואין כותבים עליה פרזבול ומקבלת טמאה במקומה והרודה ממנה בשבת פטור B (יא) חלות דבש מאימתי מטמאות משום משקה בית שמאי אומרים משיחרחר בית הלל אומרים משירסק	3א A (ט) חלב בהמה טהורה אינו מטמא טמאת נבלות לפיכך הוא צריך הכשר חלב בהמה טמאה מטמא טמאת נבלה לפיכך אינו צריך הכשר B דגים טמאים וחגבים טמאים צריכין מחשבה בכפרים