Mesechet Ohalot

פרק א

מסכת אהלות


A
כיצד שנים
אדם הנוגע במת טמא טמאת שבעה
ואדם הנוגע בו טמא טמאת ערב
B
(ב) כיצד שלשה
כלים הנוגעים במת וכלים בכלים טמאין טמאת שבעה
השלישי בין אדם ובין כלים טמא טמאת ערב
C
(ג) כיצד ארבעה
כלים הנוגעין במת ואדם בכלים וכלים באדם
טמאין טמאת שבעה
הרביעי בין אדם בין כלים טמא טמאת ערב
אמר רבי עקיבא יש לי חמישי
השפוד התחוב באהל
האהל והשפוד ואדם הנוגע בשפוד וכלים באדם
טמאין טמאת שבעה
החמישי בין אדם בין כלים טמא טמאת ערב
אמרו לו אין האהל מתחשב


A
(א) שנים טמאים במת
אחד טמא טמאת שבעה
ואחד טמא טמאת ערב
B
שלשה טמאין במת
שנים טמאין טמאת שבעה
ואחד טמא טמאת ערב
C
ארבעה טמאין במת
שלשה טמאין טמאת שבעה
ואחד טמא טמאת ערב


(ה) אדם ובגדים מטמאים בזב
חמר באדם מבבגדים ובבגדים מבאדם
שהאדם הנוגע בזב מטמא בגדים
ואין בגדים הנוגעין בזב מטמאין בגדים
חמר בבגדים שהבגדים הנושאין את הזב מטמאין אדם
ואין אדם הנושא את הזב מטמא אדם


(ד) אדם וכלים מטמאין במת
חמר באדם מבכלים ובכלים מבאדם
שהכלים שלשה
והאדם שנים
חמר באדם שכל זמן שהוא באמצע הן ארבעה
ושאינו באמצע הן שלשה


וכן בהמה וחיה אינן מטמאין עד שתצא נפשם
התזו ראשיהם אף על פי שמפרכסין טמאין
כגון זנב שללטאה שהיא מפרכסת


(ו) אדם אינו מטמא עד שתצא נפשו
ואפלו מגיד ואפלו גוסס
זוקק ליבום ופוטר מן היבום מאכיל בתרומה ופוסל בתרומה


(ח) מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם
שלשים בפיסת הרגל ששה בכל אצבע
עשרה בקרסל שנים בשוק
חמשה בארכבה אחד בירך שלשה בקטלית
אחת עשרה צלעות
שלשים בפיסת היד ששה בכל אצבע
שנים בקנה ושנים במרפק אחד בזרוע וארבעה בכתף
מאה ואחד מזה ומאה ואחד מזה
ושמונה עשרה חליות בשדרה
תשעה בראש
שמונה בצואר
ששה במפתח שללב
וחמשה בנקביו
כל אחד ואחד מטמא במגע ובמשא ובאהל
אימתי בזמן שיש עליהן בשר כראוי
אבל אם אין עליהן בשר כראוי
מטמאין במגע ובמשא ואינן מטמאין באהל


(ז) האברין אין להן שעור
אפלו פחות מכזית מן המת ופחות מכזית מן הנבלה
ופחות מכעדשה מן השרץ
מטמאין טמאתן


 

פרק ב

מסכת אהלות


(ה) אלו
שאם חסרו טהורין
כזית מן המת
וכזית נצל
ומלוא תרוד רקב
ורביעית דם
ועצם כשעורה
ואבר מן החי שחסר עצמו


A
(ג) אלו
מטמאין במגע ובמשא
ואינן מטמאין באהל
עצם כשעורה
וארץ העמים
ובית הפרס
אבר מן המת
ואבר מן החי שאין עליהן בשר כראוי
השדרה והגלגלת שחסרו
כמה הוא חסרון בשדרה
בית שמאי אומרים שתי חליות
ובית הלל אומרים אפלו חליה אחת
ובגלגלת
בית שמאי אומרים כמלוא מקדח
ובית הלל אומרים
כדי שינטל מן החי וימות
באיזה מקדח אמרו
בקטן שלרופאים דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים בגדול שללשכה
B
(ד) הגולל והדופק
מטמאין במגע ובאהל ואינן מטמאין במשא
רבי אליעזר אומר מטמאין במשא
רבי יהושע אומר
אם יש תחתיהן עפר קברות מטמאין במשא
ואם לאו אינן מטמאין במשא
איזהו הדופק
את שהגולל נשען עליו
אבל דופק דופקין טהור


(א) אלו
מטמאין באהל
המת
וכזית מן המת
וכזית נצל
ומלוא תרוד רקב
השדרה
והגלגלת
אבר מן המת
ואבר מן החי שיש עליהן בשר כראוי
רבע עצמות מרב הבנין או מרב המנין
ורב בנינו ורב מנינו שלמת
אף על פי שאין בהן רבע טמאין
כמה הוא רב מנינו מאה ועשרים וחמשה
(ב) רביעית דם ורביעית דם תבוסה
ממת אחד
רבי עקיבא אומר משני מתים
דם קטן שיצא כלו
רבי עקיבא אומר כל שהוא
וחכמים אומרים רביעית
כזית רמה בין חיה בין מתה
רבי אליעזר מטמא כבשרו וחכמים מטהרים
אפר שרופים
רבי אליעזר אומר שעורו ברבע
וחכמים מטהרין
מלוא תרוד ועוד עפר קברות טמא
רבי שמעון מטהר
מלוא תרוד רקב שגבלו במים
אינו חבור לטמאה


אבר מן החי שנחלק לשנים
טהור
רבי יוסי מטמא
ומודה שאם נטל חצאים
שהוא טהור


A
(ז) עצם כשעורה שנחלק לשנים
רבי עקיבא מטמא
ורבי יוחנן בן נורי מטהר
אמר רבי יוחנן בן נורי
לא אמרו עצמות כשעורה אלא עצם כשעורה
B
רבע עצמות שנדקדקו
ואין בכל אחד ואחד עצם כשעורה
רבי שמעון מטהר
וחכמים מטמאין


(ו) השדרה והגלגלת משני מתים
ורביעית דם משני מתים
ורבע עצמות משני מתים
ואבר מן המת משני מתים
ואבר מן החי משני אנשים
רבי עקיבא מטמא
וחכמים מטהרין


 

פרק ג

מסכת אהלות


כל שבמת טמא
חוץ מן השנים והשער והצפרן
ובשעת חבורן הכל טמא
(ד) כיצד
המת מבחוץ ושערו בפנים
הבית טמא
עצם שיש עליו כזית בשר
הכניס מקצתו מבפנים
והבית מאהיל עליו טמא
שני עצמות ועליהן כשני חצאי זיתים בשר
הכניס מקצתם מבפנים
והבית מאהיל עליהם טמא
היו תחובים בידי אדם טהור
שאין חבורי אדם חבור


(ב) מלא תרוד רקב
שנתפזר בתוך הבית
הבית טמא
ורבי שמעון מטהר
רביעית דם
שנבלעה בתוך הבית
הבית טהור
נבלעה בכסות
אם מתכבסת ויוצא ממנה רביעית דם
טמאה
ואם לאו טהורה
שכל הבלוע שאינו יכול לצאת טהור
(ג) נשפך באויר
אם היה מקומו קטפרס
והאהיל על מקצתו טהור
היה אשברן או שקרש טמא
נשפך על האסקפה והיא קטפרס
בין מבפנים בין מבחוץ
והבית מאהיל עליו טהור
היה אשברן או שקרש טמא


(א) כל הטמאין באהל שנחלקו
והכניסן לתוך הבית
רבי דוסא בן הרכינס מטהר
וחכמים מטמאים
כיצד
הנוגע בכשני חציי זיתים מן הנבלה
או נושאן
ובמת הנוגע בכחצי זית
ומאהיל על כחצי זית
או נוגע בכחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו
מאהיל על כשני חציי זיתים
מאהיל על כחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו
רבי דוסא בן הרכינס מטהר
וחכמים מטמאין
אבל הנוגע בכחצי זית
ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית
או מאהיל על כחצי זית
ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית טהור
אמר רבי מאיר אף בזה
רבי דוסא בן הרכינס מטהר
וחכמים מטמאין
הכל טמא
חוץ מן המגע עם המשא והמשא עם האהל
זה הכלל
כל שהוא משם אחד טמא משני שמות טהור


איזהו דם תבוסה
צלוב שדמו שותת ונמצא תחתיו רביעית דם טמא
אבל המת שדמו מנטף ונמצא תחתיו רביעית דם טהור
רבי יהודה אומר לא כי אלא השותת טהור והמנטף טמא


(ה) איזהו דם תבוסה
המת שיצא ממנו שמינית בחייו ושמינית במותו דברי רבי עקיבא
רבי ישמעאל אומר
רביעית בחייו ורביעית במותו נטל מזה ומזה רביעית
רבי אלעזר בר יהודה אומר זה וזה כמים


אחד חר שחררוהו מים
או שרצים או שאכלתו מלחת
וכן מרבך שלאבנים
וכן סואר שלקורות
רבי יהודה אומר
כל אהל שאינו עשוי בידי אדם
אינו אהל
ומודה בשקיפים ובסלעים


(ז) טפח על טפח על רום טפח מרבע
מביא את הטמאה וחוצץ בפני הטמאה
כיצד
ביב שהוא קמור תחת הבית יש בו פותח טפח
ויש ביציאתו פותח טפח
טמאה בתוכו הבית טהור
טמאה בבית מה שבתוכו טהור
שדרך הטמאה לצאת ואין דרכה להכנס
יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח
הטמאה בתוכו הבית טמא
טמאה בבית מה שבתוכו טהור
שדרך הטמאה לצאת ואין דרכה להכנס
אין בו פותח טפח
ואין ביציאתו פותח טפח
טמאה בתוכו הבית טמא
טמאה בבית מה שבתוכו טמא


(ו) כזית מן המת
פתחו בטפח
והמת פתחו בארבעה טפחים
להציל הטמאה על הפתחים
אבל להוציא הטמאה בפותח טפח
גדול מכזית כמת
רבי יוסי אומר
השדרה והגלגלת כמת


 

פרק ד

מסכת אהלות


כלים שבינו לבין הארץ
שבינו לבין הכתל
שבינו לבין הקורות
אם יש שם פותח טפח טמאין
ואם לאו טהורין
טמאה שם הבית טמא


היה עומד בתוך הבית
טמאה בתוכו
הבית טמא
טמאה בבית
מה שבתוכו טהור
שדרך הטמאה לצאת
ואין דרכה להכנס


(א) מגדל שהוא עומד באויר
טמאה בתוכו
כלים שבעביו טהורים
טמאה בעביו
כלים שבתוכו טהורים
רבי יוסי אומר
מחצה למחצה


היתה מכני שלו משוכה לאחוריו
שלש אצבעות
טמאה שם כנגד הקורות
הבית טהור
במה דברים אמורים
בזמן שיש שם פותח טפח ואינה יוצאה
והמגדל בא במדה


(ג) היה עומד בתוך הפתח
ונפתח לחוץ
טמאה בתוכו
הבית טהור
טמאה בבית
מה שבתוכו טמא
שדרך הטמאה לצאת
ואין דרכה להכנס


(ב) תבת המגדל
יש בה פותח תפח
ואין ביציאתה פותח טפח
טמאה בתוכה
הבית טמא
טמאה בבית
מה שבתוכה טהור
שדרך הטמאה לצאת
ואין דרכה להכנס
רבי יוסי מטהר
מפני שהוא יכול להוציאה לחצאים
או לשרפה במקומה


 

פרק ה

מסכת אהלות


A
(ד) לגין שהוא מלא משקין טהורין
הלגין טמא טמאת שבעה
והמשקין טהורין
ואם פנן בכלי אחר טמאין
B
האשה שהיא לשה בערבה
האשה והערבה טמאים טמאת שבעה
והבצק טהור
ואם פנתו לכלי אחר טמא
חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי


(ג) היתה שלמה
בית הלל אומרים מצלת על הכל
בית שמאי אומרים אינה מצלת
אלא על האכלים ועל המשקים ועל כלי חרס
חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי


A
(א) תנור שהוא עומד בתוך הבית
ועינו קמורה לחוץ
והאהילו עליו קוברי המת
בית שמאי אומרים הכל טמא
ובית הלל אומרים
התנור טמא והבית טהור
רבי עקיבא אומר
אף התנור טהור
B
(ב) ארבה שבין הבית לעליה
וקדרה נתונה עליה ונקובה בכונס משקה
בית שמאי אומרים הכל טמא
ובית הלל אומרים
הקדרה טמאה ועליה טהורה
רבי עקיבא אומר
אף הקדרה טהורה


A
(ז) כשם שמצילין מבפנים
כך מצילין מבחוץ
כיצד
כפישה שהיא נתונה על היתדות מבחוץ
טמאה תחתיה
כלים שבכפישה טהורים
אם היה כתל חצר או כתל גנה אינו מציל
B
קורה שהיתה נתונה מכתל לכתל
וקדרה תלויה בה
טמאה תחתיה
כלים שבקדרה
רבי עקיבא מטהר
וחכמים מטמאין


וכלי חרס טהורין
]ו[מצילין עם דפנות אהלים
(ו) כיצד
הבור והדות שבבית וכפישה נתונה עליו
טהור
אם היתה באר חלקה או כורת פחותה
וכפישה נתונה עליה טמא
אם היה נסר חלק או סרידה שאין לה גפים
טהור
שאין הכלים מצילים עם דפנות אהלים
עד שיהא להן דפנות
וכמה תהא הדפן
טפח
היה לה חצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן
אינה דפן עד שיהא לה טפח ממקום אחד


A
(ה) היו כלי גללים
כלי אבנים
כלי אדמה
הכל טהור
B
היה כלי טהור לקדש ולחטאת
הכל טהור
שהכל נאמנין על החטאת
מפני שהכלים טהורין


 

פרק ו

מסכת אהלות


נתון על ארבעה אבנים
או על דבר שיש בו רוח חיים
טמאה תחתיו כלים שעל גביו טהורין
טמאה על גביו כלים שתחתיו טהורין


נתון על ארבעה כלים
אפלו כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה
טמאה תחתיו כלים שעל גביו טמאים
טמאה על גביו כלים שתחתיו טמאים


(א) אדם וכלים
נעשין אהלין לטמא אבל לא לטהר
כיצד
ארבעה נושאין את הנדבך
טמאה תחתיו כלים שעל גביו טמאין
טמאה על גביו כלים שתחתיו טמאים
רבי אליעזר מטהר


בית שחצצו בקנקנים
וטח בטיט
אם יכול הטיט
לעמוד בפני עצמו טהור
ואם לאו טמא


וכן חבית שלגרורגרות או קפה שלתבן
שהן נתונות בחלון
אם יכולין הגרוגרות והתבן
לעמוד בפני עצמן טהורין
ואם לאו טמאין


(ב) קוברי המת שהיו עוברים באכסדרה
והגיף אחד מהן את הדלת וסמכו במפתח
אם יכול הדלת
לעמוד בפני עצמו טהור
ואם לאו טמא


(ה) טמאה בין הקורות
ותחתיה כקלפת השום
אם יש שם פותח טפח הכל טמא
אם אין שם פותח טפח
רואין את הטמאה כאלו היא אטם
היתה נראית בתוך הבית
בין כך ובין כך הבית טמא


A
(ד) כתל שבין שני בתים
והטמאה בתוכו
בית הקרוב לטמאה טמא
והקרוב לטהרה טהור
מחצה למחצה שניהם טמאין
טמאה באחד מהן וכלים בכתל
מחציו וכלפי טמאה טמאין
מחציו וכלפי טהרה טהורין
מחצה למחצה הרי הן טמאין
B
מעזיבה שבין הבית לעליה
טמאה בתוכה
מחציה ולמטן הבית טמא ועליה טהורה
מחציה ולמעלן העליה טמאה והבית טהור
מחצה למחצה שניהן טמאין
טמאה באחד מהן וכלים במעזיבה
מחציה וכלפי טמאה טמאין
מחציה וכלפי טהרה טהורין
מחצה למחצה הרי הן טמאין
רבי יהודה אומר כל המעזיבה לעליה


(ג) כתל המשמש את הבית
ידון מחצה למחצה
כיצד
כתל שהוא לאויר והטמאה בתוכו
מחציו ולפנים הבית טמא
והעומד מלמעלן טהור
מחציו ולחוץ הבית טהור
והעומד מלמעלן טמא
מחצה למחצה הבית טמא
והעומד מלמעלן
רבי מאיר מטמא
וחכמים מטהרין
רבי יהודה אומר כל הכתל לבית


שני פרדסקים
זה בצד זה או זה על גב זה
נפתח אחד מהן
הוא והבית טמא וחברו טהור
ורואין את הפרדסקין כאלו הוא אטם
ידון מחצה למחצה
להביא את הטמאה לבית


A
טמאה תחת העמוד
טמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת
B
(ז) כלים שתחת הפרח
טהורים
רבי יוחנן בן נורי מטמא
C
הטמאה והכלים שתחת הפרח
אם יש שם פותח טפח טמאין
ואם לאו טהורין


(ו) בית המשמש את הכתל
ידון כקלפת השום
כיצד
כתל שבין שני כוכין או בין שתי מערות
טמאה בבתים וכלים בכתל
ועליהם כקלפת השום
טהורין
טמאה בכתל וכלים בבתים
ועליהם כקלפת השום
טהורין


 

פרק ז

מסכת אהלות


A
נפש אטומה
הנוגע בה מן הצדדין
טהור מפני שטמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת
B
אם היה מקום הטמאה טפח על טפח על רום טפח
הנוגע בה מכל מקום טמא מפני שהיא כקבר סתום
C
סמך לה סכות טמאות רבי יהודה מטהר


A
(א) הטמאה בכתל
ומקומה טפח על טפח על רום טפח
כל העליות שעל גבה אפלו הן עשר טמאות
B
היתה עליה אחת על גבי שני בתים
היא טמאה וכל העליות שעל גבה טהורות
C
כתל שנית טמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת


אהל שהוא נטוי בעליה
מקצתו מרדד על הארבה שבין הבית לעליה
רבי יוסי אומר מציל
רבי שמעון אומר אינו מציל עד שיהא נטוי כנטית האהל


(ב) כל שפועי אהלין כאהלין
אהל שהוא שופע ויורד וכלה עד כאצבע
טמאה באהל כלים שתחת השפוע טמאים
טמאה תחת השפוע כלים שבאהל טמאין
טמאה מתוכו
הנוגע בו מתוכו טמא טמאת שבעה ומאחוריו טמא טמאת ערב
טמאה מאחוריו
הנוגע בו מאחוריו טמא טמאת שבעה מתוכו טמא טמאת ערב
כחצי זית מתוכו וכחצי זית מאחוריו
הנוגע בו בין מתוכו בין מאחוריו טמא טמאת ערב
מקצתו מרדד על הארץ טמאה תחתיו או על גביו
טמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת


A
חשב להוציאו באחד מהן
או בחלון שהוא ארבעה על ארבעה טפחים
הציל על כל הפתחים
בית שמאי אומרים
יחשב עד שלא ימות המת בית הלל אומרים אף משמת
B
היה סתום ונמלך לפתחו
בית שמאי אומרים כשיפתח ארבעה טפחים
ובית הלל אומרים
כשיתחיל ומודים בפותח בתחלה שיפתח ארבעה טפחים


A
(ג) המת בבית ובו פתחין הרבה כלן טמאין
B
נפתח אחד מהן הוא טמא וכלן טהורין


A
(ו) האשה שהיא מקשה לילד
מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו אברים אברים
מפני שחייה קודמין לחייו
B
יצא רבו
אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש


A
(ד) האשה שהיא מקשה לילד והוציאוה מבית לבית
הראשון טמא בספק והשני בודאי
אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהיא נטלת בגפים
אבל אם היתה מהלכת הראשון טהור
שמשנפתח הקבר אין פנאי להלך
אין לנפלים פתיחת הקבר עד שיעגילו ראש כפיקה
B
(ה) יצא הראשון מת והשני חי טהור
הראשון חי והשני מת טמא
רבי מאיר אומר בשפיר אחד טמא בשני שפירים טהור


 

פרק ח

מסכת אהלות

1
(א) יש מביאין את הטמאה וחוצצין מביאין את הטמאה ולא חוצצין
חוצצים ולא מביאים לא מביאין ולא חוצצין


(ה) אלו לא מביאין ולא חוצצין
הזרעים והירקות המחברים לקרקע
חוץ מן הירקות שמנו
וכפת הברד והשלשג והכפור והגליד והמלח
והדולג ממקום למקום
והקופץ ממקום למקום
והעוף הפורח
וטלית המנפנפת
וספינה שהיא שטה על פני המים
קשר את הספינה
בדבר שהוא יכול להעמידה
כבש את האבן על גבי הטלית
מביאה את הטמאה
רבי יוסי אומר
הבית שבספינה אינו מביא את הטמאה


A
(ג) אלו מביאין ולא חוצצין
השדה והתבה והמגדל
כורת הקש כורת הקנים
ובור ספינה אלכסנדרית שאין להם שולים
ואינן מחזיקים ארבעים סאה בלח
שהם כורים ביבש
ויריעה וסקרטיא וקטבליא
וסדין ומפץ ומחצלת
שאינן עשויין אהלים
ובהמה וחיה שמתו
ואכלים טמאים
מוסף עליהם הרחים שלאדם
B
(ד) אלו חוצצים ולא מביאין
מסכת פרוסה וחבילי המטה והמשפלות
והסריגות שבחלונות


אלו מביאים וחוצצים
השדה והתבה והמגדל
כורת הקש כורת הקנים
ובור ספינה אלכסנדרית שיש להן שולים
והן מחזיקים ארבעים סאה בלח
שהם כורים ביבש
ויריעה וסקרטיא וקטבליא
וסדין ומפץ ומחצלת
שהן עשויין אהלים
ועדר בהמה טמאה וטהורה
ומכונות חיה ועוף
והעוף ששכן והעושה מקום לבנה בשבלים
הארוס והקסוס וירקות חמור ודלעת יונית
ואכלים טהורים
רבי יוחנן בן נורי
לא היה מודה באכלים טהורין
חוץ מן העגול שלדבלה
(ב) הזיזין והגזריות והשובכות
והשקיפים והסלעים והגהרים והשננים
והסככות והפרעות
שהן יכולים לקבל מעזיבה רכה
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים מעזיבה בינונית
אלו הן הסככות
אילן שהוא מסך על הארץ
והפרעות היוצאות מן הגדר

3
(ו) שתי חביות ובהן כשני חציי זיתים
מקפות צמיד פתיל ומנחות בתוך הבית
הן טהורות והבית טמא
נפתחה אחת מהן היא והבית טמאים וחברתה טהורה
וכן שני חדרים שהן פתוחין לבית


 

פרק ט

מסכת אהלות


A
היה פיה לפנים
וכזית מן המת נתון תחתיה או על גבה מבחוץ
כל שהוא כנגד הזית תחתיה וגבה (ותוכה) טמא
וכל שאינו כנגד הזית תוכה והבית טהור
בתוכה או בבית הכל טמא
(ו) היתה גבוהה מן הארץ טפח
טמאה תחתיה או בבית או בתוכה או על גבה הכל טמא
(ז) במה דברים אמורים בזמן שהיא כלי מחלחלת
B
היתה פחותה ופקוקה בקש או אפוצה
איזו היא אפוצה שאין לה טפח ממקום אחר
כזית מן המת נתון תחתיה כנגדו עד התהום טמא
על גבה כנגדו עד הרקיע טמא
בתוכה או בבית תוכה והבית טמאים
(ח) היתה גבוהה מן הארץ טפח טמאה תחתיה או בבית או בתוכה
הכל טמא אלא גבה
על גבה כנגדו עד הרקיע טמא


A
(א) כורת שהיא בתוך הפתח ופיה לחוץ
כזית מן המת נתון תחתיה או על גבה מבחוץ
כל שהוא כנגד הזית תחתיה וגבה טמא
וכל שאינו כנגד הזית תוכה והבית טהור
בבית אין טמא אלא הבית בתוכה הכל טמא
(ב) היתה גבוהה מן הארץ טפח
טמאה תחתיה או בבית או על גבה הכל טמא אלא תוכה בתוכה הכל טמא
(ג) במה דברים אמורים בזמן שהיא כלי מחלחלת
B
היתה פחותה ופקוקה בקש או אפוצה
איזו היא אפוצה כל שאין לה טפח ממקום אחר
כזית מן המת נתון תחתיה כנגדו עד התהום טמא
על גבה כנגדו עד הרקיע טמא
בבית אין טמא אלא הבית בתוכה אין טמא אלא תוכה
(ד) היתה גבוהה מן הארץ טפח טמאה תחתיה או בבית
תחתיה והבית טמא תוכה וגבה טהור
בתוכה אין טמא אלא תוכה על גבה כנגדו עד הרקיע טמא
(ה) במה דברים אמורים בזמן שפיה לחוץ


(י) היתה עומדת בתוך הפתח ואין בינה לבין המשקוף פותח טפח
טמאה בתוכה הבית טהור טמאה בבית מה שבתוכה טמא
שדרך הטמאה לצאת ואין דרכה להכנס


(ט) היתה ממלאה את כל הבית ואין בינה לבין הקורות פותח טפח
טמאה בתוכה הבית טמא טמאה בבית מה שבתוכה טהור
שדרך טמאה לצאת ואין דרכה להכנס
בין עומדת בין מטה על צדה בין אחת בין שתים


A
(יג) היתה יושבת על שוליה והיא כלי
טמאה תחתיה בתוכה או על גבה
טמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת
היתה גבוהה מן הארץ טפח או מכסה או כפויה על פיה
טמאה תחתיה בתוכה או על גבה הכל טמא
(יד) במה דברים אמורים בזמן שהיא כלי
B
היתה פחותה ופקוקה בקש או מחזקת ארבעים סאה כדברי חכמים
טמאה תחתיה בתוכה או על גבה טמאה
בוקעת ועולה בוקעת ויורדת
רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים
אין טמאה עולה לה אף לא יורדת ממנה
היתה גבוהה מן הארץ טפח
טמאה תחתיה תחתיה טמא
בתוכה או על גבה כנגדו עד הרקיע טמא


A
(יא) היתה מטה על צדה באויר
וכזית מן המת נתון תחתיה או על גבה
כל שהוא כנגד הזית תחתיה וגבה טמא
וכל שאינו כנגד הזית תוכה טהור בתוכה הכל טמא
(יב) היתה גבוהה מן הארץ טפח
טמאה תחתיה או על גבה הכל טמא אלא תוכה בתוכה הכל טמא
במה דברים אמורים בזמן שהיא כלי
B
היתה פחותה ופקוקה בקש
או מחזקת ארבעים סאה כדברי חכמים
כזית מן המת נתון תחתיה כנגדו עד התהום טמא
על גבה כנגדו עד הרקיע טמא
בתוכה אין טמא אלא תוכה
היתה גבוהה מן הארץ טפח
טמאה תחתיה תחתיה טמא בתוכה תוכה טמא
על גבה כנגדו עד הרקיע טמא


(טז) חבית שהיא יושבת על שוליה באויר
וכזית מן המת נתון תחתיה או בתוכה כנגד קרקרתה
טמאה בוקעת ועולה בוקעת וירדת והחבית טמאה
תחת דפנה מבחוץ
טמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת והחבית טהורה
בתוכה ותחת דפנה
אם יש בדפנות פותח טפח הכל טמא וכנגד פיה טהור
ואם לאו טמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת
במה דברים אמורים בטהורה
אבל אם היתה טמאה או גבוהה מן הארץ טפח
או מכסה או כפויה על פיה
טמאה תחתיה בתוכה או על גבה הכל טמא


(טו) ארון שהיא רחבה מלמטן וצרה מלמעלן והמת בתוכה
הנוגע בה מלמטן טהור ומלמעלן טמא
רחבה מלמעלן וצרה מלמטן
הנוגע בה מכל מקום טמא
היתה שוה הנוגע בה מכל מקום טמא
דברי רבי אליעזר
רבי יהושע אומר
מטפח ולמטן טהור מטפח ולמעלן טמא
העשויה כמין קמטרא הנוגע בה מכל מקום טמא
כמין גלסקום הנוגע בה מכל מקום טהור חוץ ממקום פתיחתה


 

פרק י

מסכת אהלות


(ב) אין בארבה פותח טפח
טמאה בבית כנגד ארבה טהור
טמאה כנגד ארבה הבית טהור
הטמאה בבית נתן את רגלו מלמעלן טהור
הטמאה כנגד ארבה נתן את רגלו מלמעלן
רבי מאיר מטמא
וחכמים אומרים
אם טמאה קדמה את רגלו טמא
אם רגלו קדמה את הטמאה טהור
רבי שמעון אומר
שתי רגלים זו על גב זו שקדמו את הטמאה
משך הראשון את רגלו ונמצאת רגלו שלשני שם טהור
מפני שקדמה רגלו שלראשון את הטמאה
(ג) מקצת טמאה בבית ומקצתה כנגד ארבה
הבית טמא וכנגד הטמאה טמא
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר הבית טמא כנגד הטמאה טהור
רבי יוסי אומר אם יש בטמאה כדי שתחלק ותטמא את הבית
ותטמא כנגד הטמאה טמא
ואם לאו הבית טמא כנגד הטמאה טהור


(א) ארבה שהיא בתוך הבית ויש בה פותח טפח
טמאה בבית כנגד ארבה טהור
טמאה כנגד ארבה הבית טהור
הטמאה בין בבית ובין כנגד ארבה
נתן את רגלו מלמעלן ערב את הטמאה
מקצת טמאה בבית ומקצתה כנגד ארבה
הבית טמא וכנגד הטמאה טמא


(ה) אין ארבות פותח טפח
טמאה בבית כנגד ארבות טהור
טמאה כנגד ארבות הבית טהור
הטמאה בבית
נתן בין דבר שהוא מקבל טמאה בין דבר שאינו מקבל טמאה
בין מלמעלן בין מלמטן אין טמא אלא התחתון
הטמאה כנגד ארבות
נתן דבר שהוא מקבל טמאה בין מלמעלן בין מלמטן הכל טמא
ודבר שאינו מקבל טמאה בין מלמעלן בין מלמטן
אין טמא אלא תחתון


(ד) ארבות זו על גב זו ויש בהן פותח טפח
טמאה בבית כנגד ארבות טהור
טמאה כנגד ארבות הבית טהור
הטמאה בין בבית בין כנגד ארבות
נתן דבר שהוא מקבל טמאה בין מלמעלן בין מלמטן הכל טמא
ודבר שאינו מקבל טמאה ממנו ולמטן טמא ממנו ולמעלן טהור


(ז) היתה נתונה בצד האסקפה
שאם תעלה היא נוגעת במשקוף פותח טפח
טמאה תחתיה בתוכה או על גבה
טמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת
היתה גבוהה מן הארץ טפח טמאה תחתיה או בבית
תחתיה והבית טמא
תוכה וגבה טהור
בתוכה או על גבה הכל טמא
שאם תעלה אינה נוגעת בשקוף פותח טפח או מדבקת בשקוף
טמאה תחתיה אין טמא אלא תחתיה


(ו) ארבה שהיא בתוך הבית וקדרה נתונה תחתיה
שאם תעלה אין שפתותיה נוגעות בארבה
טמאה תחתיה בתוכה או על גבה
טמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת
היתה גבוהה מן הארץ טפח טמאה תחתיה או בבית
תחתיה והבית טמא
תוכה וגבה טהור
בתוכה או על גבה הכל טמא


 

פרק יא

מסכת אהלות


A
נתן את רגלו או קנה מלמעלן ערב את הטמאה
נתן את הקנה בארץ אינו מביא את הטמאה
עד שיהיה גבוה מן הארץ פותח טפח
B
(ג) סגוס עבה וכפת עבה אינן מביאין את הטמאה
עד שיהיו גבוהים מן הארץ פותח טפח
קפולים זו על גבי זו אינן מביאות את הטמאה
עד שתהא העליונה גבוהה מן הארץ פותח טפח


A
(א) הבית שנסדק
טמאה בחוץ כלים שבפנים טהורין
טמאה בפנים כלים שבחוץ
בית שמאי אומרים עד שיהא בסדק ארבעה טפחים
בית הלל אומרים כל שהוא
רבי יוסי אומר משום בית הלל פותח טפח
B
(ב) אכסדרה שנסדקה
טמאה בצד זה כלים שבצד השני טהורים

2
היה אדם נתון שם
בית שמאי אומרים אינו מביא את הטמאה
ובית הלל אומרים אדם חלול הוא והצד העליון מביא את הטמאה


(ו) הטמאה בבית
והאהילו עליו טהורין
בית שמאי מטהרין
ובית הלל מטמאין


(ה) היה מטל על האסקפה
והאהילו עליו קוברי המת
בית שמאי אומרים אינו מביא את הטמאה
ובית הלל אומרים מביא את הטמאה


(ד) היה משקיף בעד החלון
והאהיל על קוברי המת
בית שמאי אומרים אינו מביא את הטמאה
ובית הלל אומרים מביא את הטמאה
ומודים שאם היה לבוש בכליו
או שהיו שנים זה על גבי זה
שהם מביאין את הטמאה

4
(ז) כלב שאכל בשר המת ומת הכלב ומטל על האסקפה
רבי מאיר אומר
אם יש בצוארו פותח טפח מביא את הטמאה ואם לאו אינו מביא את הטמאה
רבי יוסי אומר
רואין את הטמאה מכנגד המשקוף ולפנים הבית טמא מכנגד המשקוף ולחוץ הבית טהור
רבי אלעזר אומר
פיו לפנים הבית טהור פיו לחוץ הבית טמא שהטמאה יוצאת דרך שוליו
רבי יהודה בן בתירה אומר בין כך ובין כך הבית טמא
כמה תשהה במעיו שלשה ימים מעת לעת
בעופות ובדגים כדי שתפל לאור ותשרף דברי רבי שמעון
רבי יהודה בן בתירא אומר בעופות ובדגים מעת לעת


(ט) כלים שבין שפתי כפישה לבין שפתי החדות
אפלו עד התהום טהורים
טמאה שם הבית טמא
טמאה בבית כלים שבכתלי החדות
אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח טהורים
ואם לאו טמאים
אם היו כתלי החדות רחבים משלבית בין כך ובין כך טהורים


(ח) החדות שבבית ומנורה בתוכו והפרח שלה יוצא
וכפישה נתונה עליו
שאם תנטל המנורה וכפישה עומדת על פי החדות
בית שמאי אומרים החדות טהור ומנורה טמאה
בית הלל אומרים אף המנורה טהורה
ומודים שאם תנטל המנורה וכפישה נופלת הכל טמא


 

פרק יב

מסכת אהלות


(ג) נסר שהוא נתון על פי תנור ישן
יוצא מזה ומזה טפח אבל לא מן הצדדים
טמאה בצד זה כלים שבצד השני טהורים
רבי יוסי מטמא


(ב) סרידה שהיא נתונה על פי התנור
מקף צמיד פתיל
טמאה תחתיה או על גבה הכל טמא
כנגד אוירו שלתנור טהור
טמאה כנגד אוירו שלתנור
כנגדו עד הרקיע טמא


(א) נסר שהוא נתון על פי תנור חדש
ועודף מכל צדדיו בפותח טפח
טמאה תחתיו כלים שעל גביו טהורים
טמאה על גביו כלים שתחתיו טהורים
ובישן טמא
רבי יוחנן בן נורי מטהר
נתון על פי שני תנורים
טמאה ביניהם הם טמאים
רבי יוחנן בן נורי מטהר


A
(ו) קורה שהיא נתונה מכתל לכתל
וטמאה תחתיה
אם יש בה פותח טפח
מביאה את הטמאה תחת כלה
ואם לאו
טמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת
כמה יהא בהקפה ויהא בה פותח טפח
בזמן שהיא עגלה הקפה שלשה טפחים
בזמן שהיא מרבעת ארבעה
שהמרבע יתר על העגל רביע
B
(ז) עמוד שהוא מטל לאויר
אם יש בהקפו עשרים וארבעה טפחים
מביא את הטמאה תחת דפנו
ואם לאו
טמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת


A
(ה) קורות הבית והעליה
שאין עליהן מעזיבה
והן מכונות
טמאה תחת אחת מהן תחתיה טמא
בין התחתונה לעליונה ביניהן טמא
על גבי העליונה כנגדו עד הרקיע טמא
B
היו העליונות כבין התחתונות
טמאה תחת אחת מהן תחת כלם טמא
על גביהן כנגדו עד הרקיע טמא


A
הבטח אינו מביא את הטמאה
היה בו זיז
רבי אליעזר אומר
אינו מביא את הטמאה
רבי יהושע אומר
רואים את הבטח כאלו אינו
והזיז העליון מביא את הטמאה
B
(ד) סנדל שלעריסה שפחתו בתוך הבית
אם יש בו פותח טפח הכל טמא
ואם לאו מונין בו כדרך שמונין במת


היה נתון בתוך הבית
הנוגע במשקוף טמא
הנוגע באסקפה
רבי אליעזר מטמא
רבי יהושע אומר
מטפח ולמטן טהור
מטפח ולמעלן טמא


A
היה נתון תחת האסקפה
ידון מחצה למחצה
B
מדבק למשקוף
הבית טמא
רבי יוסי מטהר


(ח) כזית מן המת מדבק לאסקפה
רבי אליעזר מטמא את הבית
רבי יהושע מטהר


 

פרק יג

מסכת אהלות


A
(ב) חלון שהיא לאויר שעורה מלא מקדח
בנה בית חוצה לה שעורה בפותח טפח
נתן את התקרה באמצע החלון
התחתון בפותח טפח והעליון מלא מקדח
B
(ג) החר שבדלת שעורו מלא אגרוף דברי רבי עקיבא
רבי טרפון אומר בפותח טפח
שיר בה החרש מלמטן או מלמעלן
הגיפה ולא מרקה או שפתחתו הרוח שעורו מלא אגרוף
C
(ד) העושה מקום לקנה ולאספתי ולנר שעורו כל שהוא
כדברי בית שמאי
בית הלל אומרים בפותח טפח
לזון את עיניו ולדבר עם חברו ולתשמיש בפותח טפח


A
(א) העושה מאור בתחלה שעורו מלא מקדח גדול שללשכה
שירי המאור רום אצבעים על רחב הגדל
אלו הן שירי המאור
חלון שסתמה ולא הספיק לגמרה
B
חררוהו מים או שרצים או שאכלתו מלחת שעורו מלא אגרוף
חשב עליו לתשמיש שעורו בפותח טפח
למאור שעורו מלא מקדח
C
הסריגות והרפפות מצטרפות כמלא מקדח
כדברי בית שמאי
בית הלל אומרים
עד שיהא במקום אחד מלא מקדח להביא
הטמאה ולהוציא הטמאה
רבי שמעון אומר
להביא הטמאה אבל להוציא את הטמאה בפותח טפח


(ו) אלו שאינן ממעטים
אין העצם ממעט על ידי עצמות
ולא בשר על ידי בשר
ולא כזית מן המת
ולא כזית מן הנבלה
ולא כעדשה מן השרץ
ולא כביצה אכלים
ולא תבואה שבחלונות
ולא ככי שאין בה ממש
ולא נבלת העוף הטהור שחשב עליה
ולא נבלת עוף הטמא שחשב עליה והכשירה
ולא השתי והערב המנגעים
ולא לבנה מבית הפרס
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים הלבנה ממעטת מפני שעפרה טהור
זה הכלל הטהור ממעט והטמא אינו ממעט


(ה) אלו ממעטין את הטפח
פחות מכזית בשר ממעט על ידי רבע עצמות
ופחות מעצם כשעורה ממעט על ידי כזית בשר
פחות מכזית מן המת
פחות מכזית מן הנבלה
פחות מכעדשה מן השרץ
פחות מכביצה אכלים
התבואה שבחלון
וככי שיש בה ממש
ונבלת העוף שלא חשב עליה
ונבלת עוף הטמא שחשב עליה ולא הכשירה
או הכשירה ולא חשב עליה


 

פרק יד

מסכת אהלות


העטרות והפתוחים מביאין את הטמאה בפותח טפח


(א) הזיז מביא את הטמאה כל שהוא
הגזרה והגבלית בפותח טפח
איזהו הזיז שפניו למטה והגזרה שפניה למעלה

ובמה אמרו הזיז מביא את הטמאה כל שהוא
בזיז שהוא גבוה מן הפתח שלשה נדבכין שהם שנים עשר טפח
יתר מכאן מביא את הטמאה בפותח טפח


(ג) קנה שעל גבי הפתח
אפלו גבוה מאה אמה מביא את הטמאה כל שהוא
דברי רבי יהושע
רבי יוחנן בן נורי אומר אל יחמר זה מן הזיז


(ב) זיז שעל גבי הפתח
מביא את הטמאה בפותח טפח
שעל גבי החלון רום אצבעים
שעל גבי מלא מקדח כל שהוא
רבי יוסי אומר מלואו


(ה) שני זיזין זה על גבי זה
ויש בהן פותח טפח וביניהן פותח טפח
טמאה תחתיהן תחתיהן טמא
ביניהם ביניהן טמא
על גביהן כנגדו עד לרקיע טמא
היה העליון עודף על התחתון פותח טפח
טמאה תחתיהן או ביניהן תחתיהן וביניהן טמא
על גביהן כנגדו עד לרקיע טמא
היה העליון עודף על התחתון פחות מטפח
טמאה תחתיהן תחתיהן וביניהן טמא
ביניהן או תחת המותר
רבי אליעזר אומר תחתיהן וביניהן טמא
רבי יהושע אומר ביניהן ותחת המותר טמא ותחתיהן טהור
(ו) יש בהן פותח טפח ואין ביניהן פותח טפח
טמאה תחתיהן תחתיהן טמא
ביניהן או על גביהן כנגדו עד הרקיע טמא
(ז) אין בהן פותח טפח
בין שיש ביניהן פותח טפח בין שאין ביניהן פותח טפח
טמאה תחתיהן ביניהן או על גביהן
טמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת
וכן שתי יריעות שהן גבוהות מן הארץ פותח טפח


(ד) זיז שהוא סובב את כל הבית
ואוכל בפתח שלש אצבעות
טמאה בבית כלים שתחתיו טמאים
טמאה תחתיו
רבי אליעזר מטמא את הבית
ורבי יהושע מטהר
וכן בחצר שהיא מקפת אכסדרה


 

פרק טו

מסכת אהלות


A
השלחן אינו מביא את הטמאה
עד שיהא בו רבוע בפותח טפח
B
(ג) חביות שהן יושבות על שוליהן
או מטות על צדיהן באויר
והן נוגעות זו בזו בפותח טפח
טמאה תחת אחת מהן
טמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת
במה דברים אמורים
בטהורות
אבל אם היו טמאות
או גבוהות מן הארץ פותח טפח
טמאה תחת אחת מהן תחת כלם טמא


(ב) טבליות שלעץ
שהן נוגעות זו בזו בקרנותיה
והן גבוהות מן הארץ פותח טפח
טמאה תחת אחת מהן
הנוגע בשניה טמא טמאת שבעה
כלים שתחת הראשונה טמאים
ושתחת השניה טהורין


A
(א) סגוס עבה וכפת עבה
אינן מביאין את הטמאה
עד שיהו גבוהין מן הארץ פותח טפח
קפולין זו על גבי זו
אינן מביאות את הטמאה
עד שתהא העליונה
גבוהה מן הארץ פותח טפח
B
טבליות שלעץ זו על גב זו
אינן מביאות את הטמאה
עד שתהא העליונה
גבוהה מן הארץ פותח טפח
ואם היו שלשיש
טמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת


(ז) בית שמלאו עפר או צרורות ובטלו
וכן כרי שלתבואה
או גל שלצרורות
אפלו כגלו שלעכן
ואפלו טמאה בצד הכלים
טמאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת


(ו) בית שהוא מלא תבן
ואין בינו לבין הקורות פותח טפח
טמאה בפנים
כלים שכנגד יציאה טמאים
טמאה בחוץ
כלים שבפנים
אם יש במקומם טפח על טפח על רום טפח
טהורים
ואם לאו טמאין
אם יש בין התבן לקורות פותח טפח
בין כך ובין כך טמאים


(ד) בית שחצצו בנסרים או ביריעות
מן הצדדים או מן הקורות
טמאה בבית כלים שבחוץ טהורים
טמאה בחצץ כלים שבבית טמאין
כלים שבחצץ אם יש שם פותח טפח טמאים
ואם לאו טהורים
(ה) חצצו מארצו
טמאה בחצץ
כלים שבבית טמאים
טמאה בבית
כלים שבחצץ
אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח
טהורים
ואם לאו טמאין
שארצו שלבית כמוהו עד התהום


A
(י) הנוגע במת והנוגע בכלים
המאהיל על המת והנוגע בכלים
טמאין
מאהיל על המת ומאהיל על הכלים
הנוגע במת ומאהיל על הכלים
טהורים
אם יש בידו פותח טפח טמאין
B
שני בתים ובהן כשני חצאי זיתים
פשט את שתי ידיו להן
אם יש בידיו פותח טפח
מביא את הטמאה
ואם לאו אינו מביא את הטמאה


A
(ט) חבית שהיא מלאה משקים טהורים
ומקפת צמיד פתיל
ועשאה גולל לקבר
הנוגע בה טמא טמאת שבעה
והחבית והמשקין טהורין
B
בהמה שעשאה גולל לקבר
הנוגע בה טמא טמאת שבעה
רבי מאיר אומר
כל שיש בו רוח חיים
אינו מטמא משום גולל


A
(ח) חצר הקבר
העומד בתוכה טהור
עד שיהא בה ארבע אמות
כדברי בית שמאי
בית הלל אומרים ארבעה טפחים
B
קורה שעשאה גולל לקבר
בין עומדת בין מטה על צדה
אין טמא אלא כנגד הפתח
עשה ראשה גולל לקבר
אין טמא אלא עד ארבעה טפחים
ובזמן שהוא עתיד לגוד
רבי יהודה אומר כלה חבור


 

פרק טז

מסכת אהלות


(ג) המוצא מת בתחלה משכב כדרכו
נוטלו ואת תבוסתו
מצא שנים נוטלן ואת תבוסתן
מצא שלשה
אם יש בין זה לזה מארבע אמות
ועד שמונה כמלא מטה וקובריה
הרי זו שכונת קברות
בודק ממנו ולהלן עשרים אמה
מצא אחד בסוף עשרים אמה
בודק ממנו ולהלן עשרים אמה
שרגלים לדבר
שאלו מתחלה מצאו נוטלו ואת תבוסתו


התלוליות הקרובות
בין לעיר בין לדרך
אחד חדשות ואחד ישנות
טמאות
הרחוקות
חדשות טהורות וישנות טמאות
איזו היא קרובה חמשים אמה
וישנה ששים שנה
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר
קרובה שאין קרובה ממנה
וישנה שאין אדם זוכרה


(א) כל המטלטלין מביאין את הטמאה
בעבי המרדע
אמר רבי טרפון
אקפח את בני שזו הלכה מקפחת
ששמע השומע וטעה
שהאכר עובר והמרדע על כתפו
והאהיל צדו אחד על הקבר
וטמאוהו משום כלים המאהילים על המת
אמר רבי עקיבא
אני אתקן שיהו דברי חכמים קימין
שיהו כל המטלטלין מביאין את הטמאה
על אדם הנושאן בעבי המרדע
ועל עצמן בכל שהן
ועל שאר אדם וכלים בפותח טפח
(ב) כיצד
כוש שהוא תחוב בכתל
כחצי זית מתחתיו וכחצי זית מעל גביו
אף על פי שאינן מכונין טמא
נמצא מביא את הטמאה לעצמו בכל שהוא
הקדר שהוא עובר והסל על כתפו
והאהיל צדו אחד על הקבר
הכלים שבצד השני טהורין
אם יש בסל פותח טפח טמאין


(ה) היה בודק
הגיע לנחל או לשלולית או לדרך הרבים
מפסיק


A
המוציא את העפר ממקום טמאה
אוכל בדמעו
B
המפקח בגל
אינו אוכל בדמעו


(ד) הבודק בודק אמה על אמה
ומניח אמה
עד שהוא מגיע לסלע או לבתולה


בור שמטילים לתוכו נפלים או הרוגים
מלקט עצם עצם והכל טהור
רבי שמעון אומר
אם התקינו לקבר מתחלה יש לו תבוסה


המפנה קברו מתוך שדהו
מלקט עצם עצם והכל טהור


שדה שנהרגו בה הרוגים
מלקט עצם עצם והכל טהור


 

פרק יז

מסכת אהלות


(ג) החורש מלטימיא
מצבירת העצמות
משדה שאבד הקבר בתוכה
או שנמצא בה קבר
החורש את שאינו שלו וכן נכרי שחרש
אינו עושה אותה בית פרס
שאין בית פרס לכותיים


רבי אליעזר אומר
בית פרס עושה בית פרס
רבי יהושע אומר
פעמים עושה פעמים אינו עושה
כיצד
חרש חצי מענה וחזר וחרש חציה
וכן הצדדין
הרי זה עושה בית פרס
חרש מלא מענה חזר וחרש ממנה ולחוץ
אינו עושה בית פרס


(א) החורש את הקבר
הרי זה עושה בית הפרס
עד כמה הוא עושה
מלא מענה מאה אמה בית ארבעת סאים
רבי יוסי אומר
בית חמש
במורד ובמעלה
נותן רבע כרשינים על ברך המחרשה
עד מקום שיצמחו שלשה כרשינין
זה בצד זה
עד שם הוא עושה בית הפרס
רבי יוסי אומר
במורד ולא במעלה
(ב) היה חורש והטיח בסלע או בגדר
או שנער את המחרשה
עד שם הוא עושה בית הפרס


עפר בית הפרס ועפר חוצה לארץ
שבא בירק
מצטרפין כחותם המרצופין
דברי רבי אליעזר
וחכמים אומרים
עד שיהיה במקום אחד כחותם המרצופין
אמר רבי יהודה
מעשה שהיו אגרות באות ממדינת הים
לבני כהנים גדולים
והיו בהם כסאה וכסאתים חותמות
ולא חשו להם חכמים משום טמאה


(ה) שדה שאבד קבר בתוכה
ובנה בה בית ועליה על גביו
אם היה פתחה שלעליה
מכון כנגד פתחו שלבית
העליה טהורה
ואם לאו העליה טמאה


(ד) שדה בית הפרס על גבי טהורה
שטפו גשמים מבית פרס לטהורה
אפילו אדמה והלבינוה או לבנה והאדימוה
אין עושין אותה בית הפרס


 

פרק יח

מסכת אהלות


(ה) כיצד מטהרין בית הפרס
נוטלים ממנו שלשה טפחים
או נותן על גביו שלשה טפחים
אם נטל מחציו אחד שלשה טפחים
ונתן על גבי חציו אחר שלשה טפחים
טהור
רבי שמעון אומר
אפלו נטל ממנו טפח ומחצה
ונתן עליו טפח ומחצה ממקום אחר
טהור


A
(ב) שלשה בית פרסות הן
החורש את הקבר
נטעת כל נטע ואינה נזרעת כל זרע
חוץ מזרע הנקצר
ואם עקרו צובר את גרנו לתוכו
וכוברו בשתי כברות דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
התבואה בשתי כברות
והקטניות בשלש כברות
ושורף את הקש והעצה
ומטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל
B
(ג) שדה שאבד קבר בתוכה
נזרעת כל זרע ואינה נטעת כל נטע
ואין מקימין בה אילנות
חוץ מאילן סרק שאינו עושה פרות
ומטמא במגע ובמשא ובאהל
C
(ד) שדה בוכין לא נטעת ולא נזרעת
ועפרה טהור ועושין ממנה תנורים לקדש
ומודים בית שמאי ובית הלל
שבודקים לעושה פסח ואין בודקין לתרומה
ולנזיר בית שמאי אומרים בודקין
ובית הלל אומרים אין בודקין
כיצד הוא בודק
מביא את העפר שהוא יכול להסיטו
ונותן לתוך כברה שנקביה דקים וממחה
אם נמצא שם עצם כשעורה טמא


(א) כיצד בוצרים בית הפרס
מזים על האדם ועל הכלים
ושונים ובוצרים
ומוציאים חוץ לבית הפרס
ואחרים מקבלים מהם ומוליכים לגת
אם נגעו אלו באלו טמאים
כדברי בית הלל
בית שמאי אומרים
אוחז את המגל בסיב או בוצר בצור
ונותן לתוך הכפישה ומוליך לגת
אמר רבי יוסי
במה דברים אמורים
בכרם הנעשה בית הפרס
אבל הנוטע בית הפרס ימכר לשוק


(ז) הקונה שדה בסוריא
סמוכה לארץ ישראל
אם יכול להכנס לה בטהרה טהורה
וחיבת במעשרות ובשביעית
ואם אינו יכול להכנס לה בטהרה טמאה
וחיבת במעשרות ובשביעית


A
(ו) המהלך בבית הפרס
על אבנים שאינו יכול להסיטן
על האדם ועל הבהמה שכחן יפה טהור
על אבנים שהוא יכול להסיטן
על האדם ועל הבהמה שכחן רע טמא
B
המהלך בארץ העמים בהרים ובסלעים טמא
בים ובשונית טהור
ואי זה היא השונית
כל מקום שהים עולה בזעפו


הרוצף בית הפרס באבנים
שאינו יכול להסיטן
טהור
רבי שמעון אומר
אף העוזק בית הפרס טהור


(י) עשרה מקומות
אין בהן משום מדור גוים
אהלי הערביים והסכות והצריפין
והברגנין והאלקטיות ובית שער
ואוירה שלחצר והמרחץ
ומקום החצים ומקום הלגיונות


(ט) האצטוניות
אין בהן משום מדור גוים
רבן שמעון בן גמליאל אומר
עיר גוים שחרבה
אין בה משום מדור גוים
מזרח קסרין ומערב קסרין קברות
ומזרח עכו היה ספק וטהרוה חכמים
רבי ובית דינו נמנו על קיני וטהרוה


מדורות הגוים טמאים
כמה ישהא בתוכן ויהא צריך בדיקה
ארבעים יום אף על פי שאין עמו אשה
ואם היה עבד או אשה
משמרים אותו אינו צריך בדיקה
(ח) את מה הם בודקים
את הביבים העמקים ואת המים הסרוחים
בית שמאי אומרים
אף האשפתות ועפר התיחוח
ובית הלל אומרים
כל מקום שהחזיר והחלדה יכולים להלך בו
אינו צריך בדיקה