פרק א

המשנה כדרכה

מסכת מעילה

1ב
כלל אמר רבי יהושע
כל שהיה לה שעת התר לכהנים אין מועלין בה
ושלא היה לה שעת התר לכהנים מועלין בה
איזו היא שהיה לה שעת התר לכהנים
שלנה ושנטמאה ושיצאה
איזו היא שלא היה לה שעת התר לכהנים
שנשחטה חוץ לזמנה חוץ למקומה
ושקבלו פסולין וזרקו את דמה

1א
(א) קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלים בהן
שחטן בדרום וקבל דמן בצפון
בצפון וקבל דמן בדרום
שחטן ביום וזרק בלילה
בלילה וזרק ביום
או ששחטן חוץ לזמנן וחוץ למקומן
מועלין בהן

2ב
(ג) אמורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים
רבי אליעזר אומר
אין מועלין בה ואין חיבין עליהן משום פגול נותר וטמא
רבי עקיבא אומר
מועלין בהן וחיבין עליהן משום פגול נותר וטמא

2א
(ב) בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים
רבי אליעזר אומר
מועלין בו ואין חיבין עליו משום פגול נותר וטמא
רבי עקיבא אומר
אין מועלין בו אבל חיבין עליו משום פגול נותר וטמא
אמר רבי עקיבא
והרי המפריש חטאת ואבדה והפריש אחרת תחתיה
ואחר כך נמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות
לא כשם שדמה פוטר את בשרה
כך הוא פוטר את בשר חברתה
ואם פטר דמה את בשר חברתה מן המעילה
דין הוא שיפטר את בשרה

3
(ד) מעשה דמים בקדשי קדשים להקל ולהחמיר
ובקדשים קלים כלו להחמיר כיצד

3ב
ובקדשים קלים כלו להחמיר כיצד
קדשים קלים לפני זריקת דמים אין מועלין
לא באמורין ולא בבשר
לאחר זריקת דמים
מועלין באמורין ואין מועלין בבשר
על זה ועל זה חיבין משום פגול נותר וטמא

3א
קדשי קדשים לפני זריקת דמים
מועלין באמורין ובבשר
לאחר זריקת דמים
מועלים באמורים ואין מועלין בבשר
על זה ועל זה חיבין משום פגול נותר וטמא

נמצא מעשה דמים בקדשי קדשים להקל ולהחמיר
ובקדשים קלים כלו להחמיר

פרק ב

המשנה כדרכה

מסכת מעילה

1ב
A (ג) פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין מועלין בהן משהקדשו
נשחטו הכשרו להפסל בטבול יום ובמחסר כפורים ובלינה
הזה דמן חיבין עליהן משום פגול נותר וטמא
ומועלין בהן בבית הדשן עד שיתך הבשר
B (ד) העולה מועלין בה משהקדשה
נשחטה הכשרה להפסל בטבול יום ובמחסר כפורים ובלינה
נזרק דמה חיבין עליה משום פגול נותר וטמא
ואין מועלין בעורה אבל מועלין בבשר עד שיצא לבית הדשן
C (ה) חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור מועלין בהן משהקדשו
נשחטו הכשרו להפסל בטבול יום ובמחסר כפורים ובלינה
נזרק דמן חיבין עליהם משום פגול נותר וטמא
אין מועלין בבשר אבל מועלין באמורים עד שיצאו לבית הדשן

1א
A (א) חטאת העוף מועלין בה משהקדשה
נמלקה הכשרה להפסל בטבול יום ומחסר כפורים ובלינה
הזה דמה חיבין עליה משום פגול נותר וטמא
ואין בה מעילה
B (ב) עולת העוף מועלין בה משהקדשה
נמלקה הכשרה להפסל בטבול יום ובמחסר כפורים ובלינה
מצה דמה חיבין עליה משום פגול נותר וטמא
ומועלין בה עד שתצא לבית הדשן

2ב
A (ח) המנחות מועלים בהן משהקדשו
קדשו בכלי הכשרו לפסל בטבול יום ובמחסר כפורים ובלינה
קרב הקמץ חיבין עליהן משום פגול נותר וטמא
ואין מועלין בשירים
אבל מועלים בקמץ עד שיצא לבית הדשן
B (ט) הקמץ והלבונה והקטרת
ומנחות כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכין
מועלין בהן משהקדשו
קדשו בכלי הכשרו לפסל בטבול יום ובמחסר כפורים ובלינה
וחיבין עליהן משום נותר ומשום טמא
ופגול אין בהן
C זה הכלל
כל שיש לו מתירין
אין חיבין עליו משום פגול נותר וטמא עד שיקרבו מתיריו
וכל שאין לו מתירין
כיון שקדש בכלי חיבין עליו משום נותר ומשום טמא
ופגול אין בו

2א
A (ו) שתי הלחם מועלין בהן משהקדשו
קרמו בתנור הכשרו להפסל בטבול יום ובמחסר כפורים
ולשחוט עליהם את הזבח
נזרק דמן שלכבשים חיבין עליהן משום פגול נותר וטמא
ואין בהן מעילה
B (ז) לחם הפנים מועלין בו משהקדש
קרם בתנור הכשר להפסל בטבול יום ובמחסר כפורים
ולהסדר על גבי השלחן
קרבו הבזכין חיבין עליו משום פגול נותר וטמא
ואין בו מעילה

פרק ג

המשנה כדרכה

מסכת מעילה

1ב
(ב) המפריש מעות לנזירותו לא נהנין ולא מועלין
מפני שהן ראוין לבוא כלן שלמים
מת
היו סתומים יפלו לנדבה
היו מפרשים דמי חטאת ילכו לים המלח
לא נהנים ולא מועלין בהן
דמי עולה יביאו עולה
ודמי שלמים יביאו שלמים ונאכלים ליום אחד ואינן טעונין לחם

1א
(א) ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ימותו
שעברה שנתה ושאבדה ונמצאת בעלת מום
אם משכפרו הבעלים תמות ואינה עושה תמורה
ולא נהנים ולא מועלין
ואם עד שלא כפרו הבעלים
תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמיה אחרת ועושה תמורה
ומועלים בה

2ב
(ד) דשון מזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין
המקדיש דשון בתחלה מועלים בו

2א
(ג) רבי ישמעאל אומר
הדם קל בתחלתו וחמר בסופו
והנסכים חמר בתחלתן וקל בסופן
הדם בתחלה אין מועלים בו יצא לנחל קדרון מועלים בו
הנסכים בתחלה מועלים בהן יצאו לשיתין אין מועלים בהם

3ג
(ו) כל הראוי למזבח ולא לבדק הבית
לבדק הבית ולא למזבח
לא למזבח ולא לבדק הבית מועלין בו
כיצד
הקדיש בור מלא מים אשפה מלאה זבל
שובך מלא יונים אילן מלא פרות
שדה מלאה עשבים
מועלין בהם ובמה שבתוכן
אבל אם הקדיש בור ואחר כך נתמלא מים
אשפה ואחר כך נתמלאה זבל
שובך ואחר כך נתמלא יונים
אילן ואחר כך נתמלא פרות
שדה ואחר כך נתמלאה עשבים
מועלין בהן ואין מועלין במה שבתוכן
דברי רבי יהודה
רבי שמעון אומר
המקדיש שדה ואילן מועלין בהם ובגדוליהם
מפני שהן גדולי הקדש

3ב
(ה) חלב המקדשין וביצי תורין
לא נהנים ולא מועלים
במה דברים אמורים
בקדשי מזבח
אבל בקדשי בדק הבית
הקדיש תרנגלת
מועלין בה ובביצתה
חמור
מועלין בה ובחלבה

3א
תורים שלא הגיע זמנן
ובני יונה שעבר זמנן
לא נהנים ולא מועלים
רבי שמעון אומר
תורין שלא הגיע זמנן
מועלין בהן
ובני יונה שעבר זמנן
לא נהנין ולא מועלין

4ב
A הפועלים לא יאכלו מגרוגרות שלהקדש
B וכן פרה לא תאכל מכרשיני הקדש

4א
A ולד מעשרת לא יינק מן המעשרת ואחרים מתנדבים כן
B ולד מקדשין לא יינק מן המקדשין ואחרים מתנדבים כן

5ב
A (ח) קן שבראש האילן שלהקדש לא נהנין ולא מועלין
שבאשרה יתיז בקנה
B המקדיש את החרש מועלין בכלו
C הגזברים שלקחו את העצים
מועלין בעצים ואין מועלין לא בשפוי ולא בנויה

5א
A (ז) שרשי אילן שלהדיוט באין בשלהקדש
ושלהקדש באין בשלהדיוט
לא נהנין ולא מועלין
B המעין שהוא יוצא מתוך שדה הקדש לא נהנין ולא מועלין
יצא חוץ לשדה נהנין ממנו
C המים שבכד שלזהב לא נהנין ולא מועלין
נתנו בצלוחית מועלין בהם ערבה לא נהנין ולא מועלין
רבי אלעזר ברבי צדוק אומר נותנין היו ממנה זקנים בלולביהם

פרק ד

המשנה כדרכה

מסכת מעילה

1ב
A (ב) חמשה דברים בעולה מצטרפין זה עם זה
הבשר והחלב והסלת והיין והשמן
B וששה בתודה
הבשר והחלב והסלת והיין והשמן והלחם
C התרומה ותרומת מעשר ותרומת מעשר שלדמאי
החלה והבכורים
מצטרפין זה עם זה לאסור ולחיב עליהם את החמש

1א
A (א) קדשי המזבח
מצטרפין זה עם זה למעילה ולחיב עליהן משום פגול נותר וטמא
B קדשי בדק הבית
מצטרפין זה עם זה
C קדשי המזבח וקדשי בדק הבית
מצטרפין זה עם זה למעילה

2ב
A (ד) הפגול והנותר אין מצטרפין זה עם זה
מפני שהם שני שמות
B השרץ והנבלה וכן הנבלה ובשר המת אין מצטרפין זה עם זה
לטמא אפלו כקל שבשניהם
C האכל שנטמא באב הטמאה ושנטמא בולד הטמאה מצטרפין זה עם זה
לטמא כקל שבשניהם

2א
A (ג) כל הפגולין מצטרפין זה עם זה
כל הנותרין מצטרפין זה עם זה
B כל הנבלות מצטרפות זו עם זו
כל השרצים מצטרפין זה עם זה
C דם השרץ ובשרו מצטרפין
כלל אמר רבי יהושע
כל שטמאתו ושעורו שוין מצטרפין זה עם זה
טמאתו ולא שעורו שעורו ולא טמאתו לא טמאתו ולא שעורו
אינן מצטרפין זה עם זה

3ב
כל המשקין מצטרפין
לפסול את הגויה ברביעית
ובמלא לגמיו ביום הכפורים

3א
(ה) כל האכלין מצטרפין
לפסול את הגויה בכחצי פרס
במזון שתי סעודות לערוב
בכביצה לטמא טמאת אכלין
בכגרוגרת להוצאת שבת
בככותבת ביום הכפורים

4ב
הבגד והשק השק והעור העור והמפץ מצטרפין זה עם זה
רבי שמעון אומר מפני שהן ראוין לטמא מושב

4א
(ו) הערלה וכלאי הכרם מצטרפין זה עם זה
רבי שמעון אומר אינן מצטרפין

פרק ה

המשנה כדרכה

מסכת מעילה

1ב
(ב) נהנה בכחצי פרוטה ופגם בכחצי פרוטה
או שנהנה בשוה פרוטה בדבר אחד
ופגם בשוה פרוטה בדבר אחר
הרי זה לא מעל
עד שיהנה בשוה פרוטה ויפגם בשוה פרוטה בדבר אחד

1א
A (א) הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש
אף על פי שלא פגם מעל
דברי רבי עקיבא
וחכמים אומרים
כל דבר שיש בו פגם לא מעל עד שיפגם
וכל דבר שאין בו פגם כיון שנהנה מעל
B כיצד
נתנה קטלה בצוארה טבעת בידה שתתה בכוס שלזהב
כיון שנהנית מעלה
C לבש בחלוק כסה בטלית בקע בקרדום
לא מעל עד שיפגם
D תלש מן החטאת כשהיא חיה
לא מעל עד שיפגם
כשהיא מתה
כיון שנהנה מעל

2ב
(ה) אכילתו ואכילת חברו
הניתו והנית חברו
אכילתו והנית חברו
הניתו ואכילת חברו
מצטרפין זה עם זה ואפלו לזמן מרבה

2א
A (ג) אין מועל אחר מועל במקדשין אלא בהמה וכלי שרת
B כיצד
רכב על גבי בהמה ובא חברו ורכב ובא חברו ורכב
שתה בכוס שלזהב ובא חברו ושתה ובא חברו ושתה
תלש מן החטאת ובא חברו ותלש ובא חברו ותלש
כלן מעלו
רבי אומר כל שאין לו פדיון יש בו מועל אחר מועל
C (ד) נטל אבן או קורה שלהקדש הרי זה לא מעל
נתנה לחברו הוא מעל וחברו לא מעל
בנאה בתוך ביתו הרי זה לא מעל
עד שידור תחתיה בשוה פרוטה
D נטל פרוטה שלהקדש הרי זה לא מעל
נתנה לחברו הוא מעל וחברו לא מעל
נתנה לבלן אף על פי שלא רחץ מעל
שהוא אומר לו הרי המרחץ פתוחה הכנס ורחץ

פרק ו

המשנה כדרכה

מסכת מעילה

1ב
(ב) שליח ביד חרש שוטה וקטן
אם עשו שליחותן בעל הבית מעל
לא עשו שליחותן החנוני מעל
שלח ביד פקח ונזכר עד שלא הגיע אצל החנוני
החנוני מעל כשיוציא
כיצד יעשה
נוטל פרוטה או כלי ויאמר
פרוטה שלהקדש בכל מקום שהיא מחללת על זו
שהקדש נפדה בכסף ובשוה כסף

1א
(א) השליח שעשה שליחותו בעל הבית מעל
לא עשה שליחותו השליח מעל
כיצד
אמר לו תן בשר לאורחים ונתן להם כבד כבד ונתן להם בשר
השליח מעל
אמר לו תן להם חתיכה חתיכה
והוא אמר טלו שתים שתים והם נטלו שלש שלש
כלן מעלו
אמר לו הבא מן החלון או מגלסקמא והביא לו
אף על פי שאמר בעל הבית לא היה בלבי אלא מזה והביא מזה
בעל הבית מעל
אבל אם אמר לו הבא לי מן החלון והביא לו מגלסקמא
או מגלסקמא והביא לו מן החלון
השליח מעל

2ג
נתן לו דינר זהב אמר לו
הבא לי חלוק
והלך והביא לו בשלש(ה) חלוק
בשלש(ה) טלית
שניהם מעלו
רבי יהודה אומר
בעל הבית לא מעל
שהוא אומר לו חלוק גדול הייתי מבקש
והבאת לי קטן ורע

2ב
(ד) נתן לו שתי פרוטות אמר לו
הבא לי אתרוג
והלך והביא לו בפרוטה אתרוג
ובפרוטה רמון
שניהם מעלו
רבי יהודה אומר
בעל הבית לא מעל
שהוא אומר לו אתרוג גדול הייתי מבקש
והבאת לי קטן ורע

2א
(ג) נתן לו פרוטה אמר לו
הבא לי בחציה נרות ובחציה פתילות
והלך והביא לו בכלה נרות
או בכלה פתילות
או שאמר לו
הביא לי בכלה נרות או בכלה פתילות
הלך והביא לו בחציה נרות
ובחציה פתילות
שניהם לא מעלו
אבל אם אמר לו
הבא לי בחציה נרות ממקום פלוני
ובחציה פתילות ממקום פלוני
והלך והביא לו נרות מבית פתילות
ופתילות מבית נרות
השליח מעל

3ב
(ו) פרוטה שלהקדש שנפלה לתוך הכיס
או שאמר פרוטה בכיס זה הקדש
כיון שהוציא את הראשונה מעל
דברי רבי עקיבא
וחכמים אומרים
עד שיוציא את כל הכיס
מודה רבי עקיבא באומר פרוטה מן הכיס זה הקדש
שהוא מוציא והולך עד שיוציא את כל הכיס

3א
(ה) המפקיד מעות אצל השלחני
אם צרורין לא ישתמש בהם
לפיכך אם הוציא מעל
אם מתרים ישתמש
בהן לפיכך אם הוציא לא מעל
אצל בעל הבית בין כך ובין כך לא ישתמש בהם
לפיכך אם הוציא מעל
החנוני כבעל הבית
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר כשלחני