פרק א

המשנה כדרכה

מסכת מכשירין

1ב
משקין טמאים מטמאין לרצון ושלא לרצון

1א
(א) כל משקה שתחלתו לרצון אף על פי שאין סופו לרצון
או שסופו לרצון אף על פי שאין תחלתו לרצון
הרי זה בכי יתן

2ב
(ג) המרעיד את האילן ונפל על חברו
או סוכה ונפלה על חברתה
ותחתיהן זרעים או ירקות המחברין לקרקע
בית שמאי אומרים בכי יתן
בית הלל אומרים אינן בכי יתן
אמר רבי יהושע משום אבא יוסי חליקופרי איש טבעון
תמה עצמך אם יש משקה טמא בתורה עד שיתכון ויתן
שנאמר וכי יתן מים על זרע

2א
(ב) המרעיד את האילן
להשיר ממנו אכלין או את הטמאה
אינן בכי יתן
להשיר ממנו משקין
בית שמאי אומרים
היוצאין ואת שבו בכי יתן
בית הלל אומרים
היוצאין בכי יתן ואת שבו אינן בכי יתן
מפני שהוא מתכון שיצאו מכלו

3ב
(ה) הממחק את הכרישה והסוחט שערו בכסותו
רבי יוסי אומר
היוצאין בכי יתן ואת שבו אינן בכי יתן
מפני שהוא מתכון שיצאו מכלו

3א
(ד) הנוער אגדה שלירק וירדו מצד העליון לתחתון
בית שמאי אומרים בכי יתן
בית הלל אומרים אינם בכי יתן
אמרו בית הלל לבית שמאי
והלא הנוער את הקלח חוששין אנו שמא יצאו מן העלה לעלה
אמרו להן בית שמאי
שהקלח אחד ואגדה קלחים הרבה
אמרו להם בית הלל
הרי המעלה שק מלא פרות ונתנו על גב הנהר
חוששין אנו שמא ירדו מצד העליון לתחתון
אבל אם העלה שנים ונתנן זה על גב זה התחתון בכי יתן
ורבי יוסי אומר התחתון טהור

4ב
והאוכל שמשמין באצבעו משקין שעל ידו
רבי שמעון אומר אינן בכי יתן
וחכמים אומרים בכי יתן

4א
(ו) הנופח בעדשים לבדקן אם יפות הן
רבי שמעון אומר אינן בכי יתן
וחכמים אומרים בכי יתן

5ב
הנותן פרותיו בשבלת הנהר להביאן עמו
אינן בכי יתן

5א
הטומן פרותיו במים מפני הגנבים
אינן בכי יתן
מעשה באנשי ירושלם שטמנו דבלתן במים מפני הסיקרין
וטהרו להן חכמים

פרק ב

המשנה כדרכה

מסכת מכשירין

1ג
(ב) מרחץ טמאה זעתה טמאה
וטהורה בכי יתן

1ב
זעת האדם טהורה
שתה מים טמאים והזיע זעתו טהורה
בא במים שאובים והזיע זעתו טמאה
נסתפג ואחר כך הזיע זעתו טהורה

1א
(א) זעת בתים בורות שיחין ומערות
טהורה

2ג
A מי שפיכות שירדו עליהן מי גשמים
אם רב מן הטמא טמא
ואם רב מן הטהור טהור
מחצה למחצה טמא
אימתי בזמן שקדמו מי שפיכות
אבל אם קדמו מי גשמים אפלו כל שהן
למי שפיכות
טמא
B (ד) הטורף את גגו
והמכבס את כסותו
וירדו עליהן גשמים
אם רב מן הטמא טמא
ואם רב מן הטהור טהור
מחצה למחצה טמא
רבי יהודה אומר אם הוסיפו לנטף

2ב
A ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור
אם רב מן הטמא טמא
ואם רב מן הטהור טהור
מחצה למחצה טמא
B גסטריות
שישראל וגוים מטילין לתוכן
אם רב מן הטמא טמא
ואם רב מן הטהור טהור
מחצה למחצה טמא

2א
A הברכה שבבית
הבית מזיע מחמתה
אם טמאה
זעת כל הבית שמחמת הברכה טמאה
B (ג) שתי ברכות
אחת טהורה ואחת טמאה
המזיע קרוב לטמאה טמא
קרוב לטהורה טהור
מחצה למחצה טמא

3ג
A מצא בה פת
הולכין אחר רב הנחתומין
ואם היתה פת עיסה
הולכים אחר רב אוכלי פת עיסה
רבי יהודה אומר
אם היתה פת קיבר
הולכין אחר רב אוכלי פת קיבר
B (ט) מצא בה בשר
הולכין אחר רב הטבחים
אם היה מבשל
הולכים אחר רב אוכלי בשר מבשל

3ב
A (ז) מצא בה תינוק משלך
אם רב גוים גוי
ואם רב ישראל ישראל
מחצה למחצה ישראל
רבי יהודה אומר
הולכין אחר רב המשליכין
B (ח) מצא בה מציאה
אם רב גוים אינו צריך להכריז
ואם רב ישראל צריך להכריז
מחצה למחצה צריך להכריז

3א
A (ה) עיר שישראל ונכרים דרים בה
והיה בה מרחץ מרחצת בשבת
אם רב נכרים רוחץ מיד
ואם רב ישראל ימתין כדי שיחמו החמין
מחצה למחצה ימתין כדי שיחמו החמין
רבי יהודה אומר
באמבטי קטנה
אם יש בה רשות רוחץ בה מיד
B (ו) מצא בה ירק נמכר
אם רב גוים לוקח מיד
ואם רב ישראל
ימתין כדי שיבוא ממקום קרוב
מחצה למחצה
ימתין כדי שיבוא ממקום קרוב
ואם יש בה רשות לוקח מיד

4ג
(יא) פרות שניה שרבו על שלשלישית
ושלשלישית על שלרביעית
ושלרביעית על שלחמישית
ושלחמישית על שלששית
ושלששית על שלשביעית
ושלשביעית על שלמוצאי שביעית
הולכין אחר הרב
מחצה למחצה להחמיר

4ב
אוצר ישראל
וגוים מטילין לתוכו
אם רב גוים ודאי
ואם רב ישראל דמאי
מחצה למחצה ודאי
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
אפלו כלם גוים
וישראל אחד מטיל לתוכו
דמאי

4א
(י) המוצא פרות בדרך
אם רב מכניסין לבתיהן פטור
ולמכור בשוק חיב
מחצה למחצה דמאי

פרק ג

המשנה כדרכה

מסכת מכשירין

1ג
(ג) הרודה פת חמה
ונתנה על פי חבית שליין
רבי מאיר מטמא
ורבי יהודה מטהר
רבי יוסי מטהר בשלחטים
ומטמא בשלשעורים
מפני שהשעורים שואבות

1ב
(ב) חבית שהיא מלאה פרות
ונתונה לתוך המשקין
או מלאה משקין ונתונה לתוך הפרות
ושאבו
כל ששאבו בכי יתן
באלו משקים אמרו
במים וביין ובחמץ
ושאר כל המשקין טהורין
רבי נחמיה מטהר בקטנית
שאין הקטנית שואבת

1א
(א) שק שהוא מלא פרות
על גב הנהר או על פי הבור
או על מעלות המערה
ושאבו
כל ששאבו בכי יתן
רבי יהודה אומר
כל שהוא כנגד המים בכי יתן
וכל שאינו כנגד המים אינו בכי יתן

2ג
A המרבץ את גרנו
אינו חושש שמא נתן בה חטים
וטננו
B המלקט עשבים כשהטל עליהם
להטן בהם חטים
אינן בכי יתן
אם נתכון לכך הרי זה בכי יתן

2ב
A המטנן בחול
הרי זה בכי יתן
מעשה באנשי המחוז שהיו מטנין בחול
אמרו להם חכמים
אם כך הייתם עושים
לא עשיתם טהרה מימיכם
B (ה) המטנן בטיט הנגוב
רבי שמעון אומר
אם יש בו משקה טופח בכי יתן
ואם לאו אינו בכי יתן

2א
A (ד) המרבץ את ביתו
ונתן בו חטים וטננו
אם מחמת המים בכי יתן
ואם מחמת הסלע אינן בכי יתן
B המכבס את כסותו בערבה
נתן בה חטים וטננו
אם מחמת המים בכי יתן
אם מחמת עצמן אינן בכי יתן

3ג
A (ח) המוריד את הגלגלים
ואת כלי הבקר
בשעת הקדים למים
בשביל שיחוצו
הרי זה בכי יתן
B המוריד בהמה לשתות
המים העולים בפיה בכי יתן
וברגליה אינן בכי יתן
אם חשב שידוחו רגליה
אף העולין ברגליה בכי יתן
בשעת היחף והדיש לעולם טמא
הוריד חרש שוטה וקטן
אף על פי שחושב שידוחו רגליה
אינן בכי יתן
שיש להן מעשה ואין להן מחשבה

3ב
A (ז) החמרין שהיו עוברים בנהר
ונפלו שקיהם למים
אם שמחו בכי יתן
רבי יהודה אומר
אי אפשר שלא לשמוח אלא אם הפכו
B היו רגליו מלאות טיט
וכן רגלי בהמתו
עבר בנהר
אם שמח בכי יתן
רבי יהודה אומר
אי אפשר שלא לשמוח
אלא אם עמד והדיח באדם
ובבהמה טמאה לעולם טמא

3א
A המוליך חטין לטחון
וירדו עליהן גשמים
אם שמח בכי יתן
רבי יהודה אומר
אי אפשר שלא לשמוח אלא אם עמד
B (ו) היו זיתיו נתונים בגג
וירדו עליהן גשמים
אם שמח בכי יתן
רבי יהודה אומר
אי אפשר שלא לשמוח
אלא אם הפכו את הצנור
או אם חלחל לתוכן

פרק ד

המשנה כדרכה

מסכת מכשירין

1ב
A (ב) מי שירדו עליו גשמים
אפלו אב הטמאה אינן בכי יתן
ואם נער בכי יתן
עמד מתחת הצנור להקר או לדוח
בטמא טמאין ובטהור בכי יתן
B (ג) הכופה קערה על הכתל
בשביל שתדוח הרי זה בכי יתן
אם בשביל שלא ילקה הכתל אינן בכי יתן

1א
A (א) השוחה לשתות
המים העולים בפיו ובשפמו בכי יתן
בחטמו ובראשו ובזקנו אינן בכי יתן
B הממלא בחבית
המים העולים אחריה
ובחבל שהוא מכנן על צוארה ובחבל שהוא לצרכה
הרי זה בכי יתן
כמה הוא צרכה
רבי שמעון בן אלעזר אומר טפח
נתנה תחת הצנור אינן בכי יתן

2ג
הניחה שירד הדלף לתוכה
הנתזין והצפין
בית שמאי אומרים בכי יתן
בית הלל אומרים אינן בכי יתן
נטלה לשפכה
אלו ואלו מודים שהן בכי יתן

2ב
(ה) ערבה שירד הדלף לתוכה
הנתזין והצפין אינן בכי יתן
נטלה לשפכה
בית שמאי אומרים בכי יתן
בית הלל אומרים אינן בכי יתן

2א
(ד) חבית שירד הדלף לתוכה
בית שמאי אומרים ישבר
בית הלל אומרים יערה
ומודים שהוא מושיט את ידו
ונוטל פרות מתוכה והם טהורים

3ג
צנון שבמערה
נדה מדיחתו והוא טהור
העלתו כל שהוא מן המים טמא

3ב
(ו) קפה שהיא מלאה תרמוסין
ונתנוה לתוך מקוה
מושיט ידו ונוטל תרמוסין מתוכה
והם טהורים
העלם מן המים
הנוגעים בקפה טמאים
ושאר כל התרמוסים טהורים

3א
המטביל את הכלים והמכבס את כסותו
במערה
המים העולים בידיו בכי יתן
ברגליו אינן בכי יתן
רבי אלעזר אומר
אם אי אפשר לו שירד
אלא אם כן נטנפו רגליו
אף העולין ברגליו בכי יתן

4ב
A (ט) הממלא בקילון עד שלשה ימים טמאין
רבי עקיבא אומר
אם נגבו מיד טהורים
ואם לא נגבו אפלו עד שלשים יום טמאים
B (י) עצים שנפלו עליהם משקין וירדו עליהם גשמים
אם רבו טהורים
הוציאם שירדו עליהם גשמים אף על פי שרבו טמאים
בלעו משקין טמאים
אף על פי שהוציאם שירדו עליהן גשמים טהורין
ולא יסיקם אלא בידים טהורות בלבד
רבי שמעון אומר
אם היו לחין והסיקן
ורבו המשקין היוצאין מהן על המשקין שבלעו טהורים

4א
A (ז) פרות שנפלו לתוך אמת המים
פשט מי שהיו ידיו טמאות ונטלן
ידיו טהורות והפרות טהורים
ואם חשב שידוחו ידיו
ידיו טהורות והפרות בכי יתן
B (ח) קדרה שהיא מלאה מים ונתונה לתוך המקוה
ופשט אב הטמאה את ידו לתוכה טמאה
מגע טמאות טהורה
ושאר כל המשקין טמאין שאין המים מטהרים את שאר המשקין

פרק ה

המשנה כדרכה

מסכת מכשירין

1ב
A העושה צפור במים
הנתזין ואת שבה אינן בכי יתן
B (ג) פרות שירד הדלף לתוכן ובללן שיגובו
רבי שמעון אומר בכי יתן
וחכמים אומרים אינן בכי יתן

1א
A (א) מי שטבל בנהר והיה לפניו נהר אחר ועבר בו
טהרו שניים את הראשונים
דחהו חברו לשכרו וכן לבהמתו
טהרו שניים את הראשונים
ואם כמשחק עמו הרי זה בכי יתן
B (ב) השט על פני המים
הנתזין אינן בכי יתן
ואם נתכון להתיז על חברו הרי זה בכי יתן

2ג
זרק את האבן לבור
לידע אם יש בו מים
הנתזין אינן בכי יתן
ואת שבאבן טהורים

2ב
(ה) פשט ידו או רגלו או קנה לבור
לידע אם יש בו מים
אינן בכי יתן
לידע כמה מים יש בו
הרי זה בכי יתן

2א
(ד) המודד את הבור
בין לעמקו בין לרחבו
הרי זה בכי יתן
דברי רבי טרפון
רבי עקיבא אומר
לעמקו בכי יתן ולרחבו אינו בכי יתן

3ג
(ח) קסיא שלשלחנות
והשיפא שללבנים
אינן בכי יתן
ואם נער בכי יתן

3ב
(ז) המים העולין בספינה ובעקל ובמשוטות
אינן בכי יתן
במצודות וברשתות ובמכמרות
אינן בכי יתן
ואם נער בכי יתן
המוליך את הספינה לים הגדול לצרפה
המוציא מסמר לגשמים לצרפו
המניח את האוד בגשמים לכבותו
הרי זה בכי יתן

3א
(ו) החובט על השלח
חוץ למים בכי יתן
לתוך המים אינן בכי יתן
רבי יוסי אומר
אף לתוך המים בכי יתן
מפני שהוא מתכון שיצאו עם הצואה

4ב
A (יא) האשה שהיו ידיה טהורות ומגיסה בקדרה טמאה
אם הזיעו ידיה טמאות
היו ידיה טמאות ומגיסה בקדרה טהורה
אם הזיעו ידיה הקדרה טמאה
רבי יוסי אומר אם נטפו
B השוקל ענבים בכף מאזנים
היין שבכף טהור עד שיערה לתוך הכלי
הרי זה דומה לסלי זיתים וענבים כשהן מנטפין

4א
A (ט) כל הנצוק טהור חוץ מדבש הזיפין והצפחת
בית שמאי אומרים
אף המקפה שלגריסין ושלפול מפני שהיא סולדת לאחריה
B (י) המערה מחם לחם ומצונן לצונן ומחם לצונן טהור
מצונן לחם טמא
רבי שמעון אומר
אף המערה מחם לחם וכחו שלתחתון יפה משלעליון טמא

פרק ו

המשנה כדרכה

מסכת מכשירין

1ג
A (ג) כל הביצים בחזקת טהרה
חוץ משלמוכרי משקה
ואם היו מוכרין עמהן פרות יבשים
טהורות
B כל הדגים בחזקת טמאה
רבי יהודה אומר
חתיכת אילתית ודג המצרי הבא בקפה
וקוליס האספנין
הרי אלו בחזקת טהרה
כל הציר בחזקת טמאה
ועל כלם עם הארץ נאמן לומר טהורים הן
חוץ משלדגה
מפני שהן מפקידין אותה אצל עם הארץ
רבי אליעזר בן יעקב אומר
ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהן טמא

1ב
A כל האגדות שלבית השוקים טמאין
רבי יהודה מטהר בלחים
אמר רבי מאיר
וכי מפני מה טמאו אלא מפני משקה הפה
B כל הקמחין והסלתות שלבית השוקים
טמאים
החילקה הטרגיס והטסני טמאים בכל מקום

1א
A (א) המעלה פרותיו לגג
מפני הכנימה
וירד עליהם טל
אינם בכי יתן
אם נתכון לכך הרי זה בכי יתן
העלן חרש שוטה וקטן
אף על פי שחשב שירד עליהן הטל
אינן בכי יתן
שיש להן מעשה ואין להן מחשבה
B (ב) המעלה את האגדות
ואת הקציעות ואת השום לגג
בשביל שימתינו
אינן בכי יתן

2ג
(ח) חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון
וחלב הבהמה אינו מטמא אלא לרצון
אמר רבי עקיבא
קל וחמר הדברים
מה אם חלב האשה
שאינו מיחד אלא לקטנים
מטמא לרצון ושלא לרצון
חלב הבהמה שהוא מיחד לקטנים ולגדולים
אינו דין שיטמא לרצון ושלא לרצון
אמרו לו לא
אם טמא חלב האשה שלא לרצון
שדם מגפתה טמא
יטמא חלב הבהמה שלא לרצון
שדם מגפתה טהור
אמר להם מחמיר אני בחלב מבדם
שהחולב לרפואה טמא
והמקיז לרפואה טהור
אמרו לו סלי זיתים וענבים יוכיחו
שהמשקים היוצאין מהן לרצון טמאים
ושלא לרצון טהורים
אמר להן לא
אם אמרתם בסלי זיתים וענבים
שתחלתן אכל וסופן משקה
תאמרו בחלב שתחלתו וסופו משקה
עד כאן היתה תשובה
אמר רבי שמעון
מכאן ואילך היינו משיבין לפניו
מי גשמים יוכיחו
שתחלתן וסופן משקה
ואינן מטמאין אלא לרצון
אמר לנו לא
אם אמרתם במי גשמים
שאין רבן לאדם אלא לארצות ולאילנות
ורב החלב לאדם

2ב
A (ו) אלו מטמאין ומכשירין
זובו שלזב ורקו
ושכבת זרעו ומימי רגליו
ורביעית מן המת ודם הנדה
רבי אליעזר אומר
שכבת זרע אינה מכשרת
רבי אלעזר בן עזריה אומר
דם הנדה אינו מכשיר
רבי שמעון אומר
דם המת אינו מכשיר
ואם נפל על הדלעת גורדה והיא טהורה
B (ז) אלו לא מטמאין ולא מכשירין
הזעה והלחה סרוחה
והראי והדם היוצא עמהם
ומשקה בן שמונה
רבי יוסי אומר
חוץ מדמו
והשותה מי טבריה
אף על פי שיוצאין נקיים
דם שחיטה בבהמה בחיה ובעופות הטמאים
ודם הקזה לרפואה
רבי אלעזר מטמא באלו
רבי שמעון בן אלעזר אומר
חלב הזכר טהור

2א
(ד) שבעה משקין הן
הטל והמים
היין והשמן
והדם והחלב
ודבש דבורים
דבש צרעים טהור ומתר באכילה
(ה) תולדות למים
היוצאין מן העין מן האזן
מן החטם מן הפה
מי רגלים בין גדולים בין קטנים
לדעתו ושלא לדעתו
תולדות לדם
דם שחיטה
בבהמה ובחיה ובעופות הטהורים
ודם הקזה לשתיה
מי חלב כחלב
והמחל כשמן שאין המחל יוצא מידי שמן
דברי רבי שמעון
רבי מאיר אומר
אף על פי שאין עמו שמן
דם השרץ כבשרו
מטמא ואינו מכשיר
ואין לנו כיוצא בו