Mesechet Maasrot

פרק א

מסכת מעשרות


ועוד כלל אחר אמרו
כל שתחלתו אכל וסופו אכל
אף על פי שהוא שומרו להוסיף אכל
חיב קטן וגדול
וכל שאין תחלתו אכל אבל סופו אכל
אינו חיב עד שיעשה אכל


(א) כלל אמרו במעשרות
כל שהוא אכל ונשמר
וגדוליו מן הארץ
חיב במעשרות


A
(ד) ובירק
הקשואים והדלועים והאבטיחים והמלפפונות
התפוחים
והאתרוגין
חיבים גדולים וקטנים
רבי שמעון פוטר את האתרוגין בקטנן
B
החיב בשקדים המרים פטור במתוקים
החיב במתוקים פטור במרים


A
(ב) מאימתי הפרות חיבין במעשרות
התאנים משבחלו
הענבים והאבשים משהבאישו
האוג והתותים משיאדימו וכל האדמים משיאדימו
הרמונים משימסו
התמרים משיטילו שאור
האפרסקים משיטילו גידים
האגוזים משיעשו מגורה
רבי יהודה אומר
האגוזים והשקדים משיעשו קלפה
B
(ג) החרובין משינקדו וכל השחורים משינקדו
האגסים והקרסטומלין הפרישים והעזרדים משיקרחו
וכל הלבנים משיקרחו
התלתן משתצמח
התבואה והזיתים משיכניסו שליש


A
ירק הנאגד משיאגד
אם אינו אוגד עד שימלא את הכלי
ואם אינו ממלא את הכלי עד שילקט כל צרכו
B
כלכלה עד שיחפה
ואם אינו מחפה עד שימלא את הכלי
ואם אינו ממלא את הכלי עד שילקט כל צרכו
במה דברים אמורים במוליך לשוק
אבל במוליך לביתו
אוכל מהם עראי עד שהוא מגיע לביתו


A
(ה) איזהו גרנן למעשרות
הקשואים והדלועים משיפקסו
ואם אינו מפקס משיעמיד ערמה
B
אבטיח משישלק
ואם אינו משלק עד שיעשה מקצה


A
הקטניות משיכבר ואם אינו כובר עד שימרח
אף על פי שמרח
נוטל מן הקטעים ומן הצדדים
וממה שבתוך התבן ואוכל
B
(ז) היין משיקפה
אף על פי שקפה
קולט מן הגת העליונה ומן הצנור ושותה
C
השמן משירד לעוקה
אף על פי שירד
נוטל מן העקל ומבין הממל ומבין הפצים
ונותן לחמיטה ולתמחוי
אבל לא יתן לקדרה וללפס כשהן רותחין
רבי יהודה אומר
לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חמץ וציר


A
(ו) הפרד והצמוקין והחרובין
משיעמיד ערמה
B הבצלים משיפקל ואם אינו מפקל
משיעמיד ערמה
C
התבואה משימרח ואם אינו ממרח
עד שיעמיד ערמה


A
הגרוגרות משידוש
ומגורה משיעגל
B
היה דש בחבית ומעגל במגורה
נשברה החבית ונפחתה המגורה לא יאכל מהם עראי
רבי יוסי מתיר


A
(ח) העגול משיחליקנו
מחליקים בתאנים ובענבים שלטבל
רבי יהודה אוסר
B
המחליק בענבים לא הכשר
רבי יהודה אומר הכשר


 

פרק ב

מסכת מעשרות


(ב) היו יושבין בשער או בחנות ואמר
טלו לכם תאנים
אוכלין ופטורין
ובעל השער ובעל החנות חיבין
רבי יהודה פוטר עד שיחזיר את פניו
או עד שישנה מקום ישיבתו


(א) היה עובר בשוק ואומר
טלו לכם תאנים
אוכלין ופטורין
לפיכך אם הכניסו לבתיהם מתקנים ודאי
טלו והכניסו לבתיכם לא יאכלו מהם עראי
לפיכך אם הכניסו לבתיהם אינם מתקנים אלא דמאי


והרוכלין המחזרין בעירות
אוכלים עד שמגיעים למקום הלינה
רבי יהודה אומר
הבית הראשון הוא ביתו


(ג) המעלה פרות מן הגליל ליהודה
או עולה לירושלם
אוכל מהם עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך
וכן בחזרה
רבי מאיר אומר
עד שהוא מגיע למקום השביתה


כלכלת תאנים שתרמה
רבי שמעון מתיר
וחכמים אוסרין


(ד) פרות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן
רבי אליעזר אוסר מלאכול מהם עראי
וחכמים מתירין חוץ מכלכלת תאנים


(ו) האומר לחברו הילך אסר זה
בעשר תאנים שאבר לי
בורר ואוכל
באשכול שאבר לי מגרגר ואוכל
ברמון שאבר לי פורט ואוכל
באבטיח שאבר לי סופת ואוכל
אבל אם אמר לו בעשרים תאנים אלו
בשני אשכלות אלו
בשני רמונים אלו
בשני אבטיחים אלו
אוכל כדרכו ופטור מפני שקנה במחבר לקרקע


(ה) האומר לחברו הילך איסר זה
ותן לי בו חמש תאנים
לא יאכל עד שיעשר
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר
אוכל אחת אחת פטור ואם צרף חיב
אמר רבי יהודה
מעשה בגנת ורדים שהיתה בירושלם
והיו תאנים נמכרות משלש ומארבע באסר
ולא הפרש ממנה תרומה ומעשר מעולם


המחליף עם חברו
זה לאכול וזה לאכול
זה לקצות וזה לקצות
זה לאכול וזה לקצות
חיב
רבי יהודה אומר
המחליף לאכול חיב
ולקצות פטור


(ז) השוכר את הפועל לקצות עמו בתאנים
אמר לו על מנת שאכל תאנים אוכל ופטור
על מנת שאכל אני ובני בית(י) או שיאכל בני בשכרי
הוא אוכל ופטור ובנו אוכל וחיב
על מנת שאכל בשעת הקציעה ולאחר הקציעה
בשעת הקציעה אוכל ופטור
ולאחר הקציעה אוכל וחיב
שאינו אוכל מן התורה
זה הכלל
האוכל מן התורה פטור ושאינו אוכל מן התורה חיב
(ח) היה עושה בלבסים לא יאכל בבנות שבע
בבנות שבע לא יאכל בלבסים
אבל מונע הוא את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל


 

פרק ג

מסכת מעשרות


A
(ד) מצא קציצות בדרך אפלו בצד שדה קציצות
וכן תאנה שהיא נוטה על הדרך ומצא תחתיה תאנים
מתרות משום גזל ופטורות מן המעשרות
ובזיתים ובחרובים חיבים
B
מצא גרוגרות
אם דרסו רב בני אדם חיב ואם לאו פטור
C
מצא פלחי דבלה
חיב שידוע שהן מדבר גמור
D
והחרובין עד שלא כנסן לראש הגג מוריד מהם לבהמה
פטור מפני שהוא מחזיר את המותר


A
(א) המעביר תאנים בחצרו לקצות
בניו ובני ביתו אוכלים ופטורין
הפועלים שעמו בזמן שאין להם עליו מזונות אוכלין ופטורין
אבל אם יש להם עליו מזונות הרי אלו לא יאכלו
B
(ב) המוציא פועליו לשדה
בזמן שאין להם עליו מזונות אוכלין ופטורין
ואם יש להם עליו מזונות אוכלין אחת אחת מן התאנה
אבל לא מן הסל ולא מן הקפה ולא מן המקצה
C
(ג) השוכר את הפועל
לעשות בזיתים אמר לו על מנת לאכול זיתים
אוכל אחד אחד פטור ואם צרף חיב
D
לנכש בבצלים אמר לו על מנת לאכול ירק
מקרטם עלה עלה ואוכל ואם צרף חיב


A
סכת גנוסר
אף על פי שיש בה רחים ותרנגולים
פטורה
B
סכת היוצרים
הפנימית חיבת והחצונה פטורה
C
רבי יוסי אומר
כל שאינה דירת החמה
ודירת הגשמים
פטורה
D
סכת החג בחג
רבי יהודה מחיב וחכמים פוטרין


A
רבי יהודה אומר
שתי חצרות זו לפנים מזו
הפנימית חיבת והחיצונה פטורה
B
(ו) הגגות פטורין
אף על פי שהם שלחצר החיבת
C
בית שער אכסדרה ומרפסת
הרי אלו כחצר
אם חיבת חיבין ואם פטורה פטורים
D
(ז) הצריפין והברגנין והאלקטיות
פטורין


A
(ה) איזוהי חצר
שהיא חיבת במעשרות
רבי ישמעאל אומר
חצר הצורית שהכלים נשמרים בתוכה
B
רבי עקיבא אומר
כל שאחד פותח ואחד נועל פטורה
C
רבי נחמיה אומר
כל שאין אדם בוש מלאכול בתוכה
חיבת
D
רבי יוסי אומר
כל שנכנס לה
ואין אומר לו מה אתה מבקש
פטורה


A
(י) תאנה שהיא עומדת בחצר ונוטה לגנה
אוכל כדרכו פטור
B
עומדת בגנה ונוטה לחצר
אוכל אחת אחת פטור
ואם צרף חיב
C
עומדת בארץ ונוטה לחוצה לארץ
בחוצה לארץ ונוטה לארץ
הכל הולך אחר העקר
D
ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העקר
ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף
ובירושלם הכל הולך אחר הנוף


A
(ח) תאנה שהיא עומדת בחצר
אוכל אחת אחת ופטור
ואם צרף חיב
רבי שמעון אומר
אחת בימינו ואחת בשמאלו ואחת בפיו
עלה לראשה ממלא חיקו ואוכל
B
(ט) גפן שהיא נטועה בחצר נוטל את כל האשכול
וכן ברמון וכן באבטיח דברי רבי טרפון
רבי עקיבא אומר
מגרגר באשכול ופורט ברמון וסופת באבטיח
C
כסבר שהיא זרועה בחצר
מקרטם עלה עלה ואוכל
ואם צרף חיב
D
הסיאה והאזוב והקרנית שבחצר
אם היו נשמרים חיבין


 

פרק ד

מסכת מעשרות


A
הפוצע זיתים שיצא מהם השרף פטור
B
הסוחט זיתים על בשרו פטור
אם סחט ונתן לתוך ידו חיב
C
המקפה לתבשיל פטור
לקדרה חיב מפני שהוא כבור קטן


A
(א) הכובש השולק המולח בשדה חיב
B
המכמן באדמה פטור
C
המטבל בשדה פטור


כלכלת השבת
בית שמאי פוטרין ובית הלל מחיבין
רבי יהודה אומר
אף הלוקט את הכלכלה לשלח לחברו
לא יאכל עד שיעשר


(ב) תנוקות שטמנו תאנים לשבת
ושכחו לעשרן
לא יאכלו למוצאי שבת
עד שיעשרו


(ד) שותים על הגת בין על החמין בין על הצונין פטור
דברי רבי מאיר
רבי אלעזר בר צדוק מחיב
וחכמים אומרים על החמין חיב
ועל הצונין פטור


(ג) הנוטל זיתים מן המעטן
טובל אחד אחד במלח ואוכל
אם מלח ונתן לפניו
חיב
רבי אליעזר אומר מן המעטן הטהור חיב
ומן הטמא פטור
מפני שהוא מחזיר את המותר


המולל מלילות שלחטים מנפה מיד ליד ואוכל
ואם נפה ונתן לתוך חיקו חיב


(ה) המקלף שעורים מקלף אחת אחת ואוכל
ואם קלף ונתן לתוך ידו חיב


A
(ו) רבן גמליאל אומר
תמרות שלתלתן ושלחרדל ושלפול הלבן
חיבות במעשר
B
רבי אליעזר אומר
הצלף מתעשר תמרות ואביונות וקפרס
רבי עקיבא אומר
אין מתעשר אלא אביונות מפני שהן פרי


A
כסבר שזרעה לזרע ירקה פטור
זרעה לירק מתעשרת זרע וירק
B
רבי אליעזר אומר
השבת מתעשרת זרע וירק וזירין
וחכמים אומרים
אינו מתעשר זרע וירק
אלא השחלים והגרגיר בלבד


 

פרק ה

מסכת מעשרות


A
(ב) העוקר לפת וצנונות מתוך שלו
ונוטע לתוך שלו לזרע
חיב מפני שהוא גרנן
B
בצלים משהשרישו בעליה
טהרו מלטמא
C
נפלה עליהם מפלת
והם מגלים
הרי אלו כנטועים בשדה


A
(א) העוקר שתלים מתוך שלו
ונוטע לתוך שלו
פטור
B
לקח במחבר לקרקע פטור
C
לקט לשלח לחברו פטור
רבי אלעזר בן עזריה אומר
אם יש כיוצא בהם נמכרים בשוק
הרי אלו חיבין


(ד) לא ימכר אדם
את תבנו ואת גפתו ואת זגיו
למי שאינו נאמן על המעשרות
להוציא מהן משקין
ואם הוציא חיב במעשרות ופטור מן התרומה
שהתורם
בלבו על הקטעים על הצדדים ועל מה שבתוך התבן


(ג) לא ימכר אדם
את פרותיו משבאו לעונת המעשרות
למי שאינו נאמן על המעשרות
ולא בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית
ואם בכרו
נוטל את הבכורות ומוכר את השאר

3
(ה) הלוקח שדה ירק בסוריא
אם עד שלא בא לעונת המעשרות חיב
ומשבא לעונת המעשרות פטור ולוקט כדרכו והולך
רבי יהודה אומר
אף ישכר פועלים וילקט
אמר רבן שמעון בן גמליאל
במה דברים אמורים בזמן שקנה קרקע
אבל בזמן שלא קנה קרקע
אם עד שלא בא לעונת המעשרות פטור
רבי אומר
אף לפי חשבון


(ז) חרי הנמלים שלנו בצד הערמה החיבת
הרי אלו חיבים
שידוע שמדבר הגמור היו גוררין כל הלילה


(ו) המתמד ונתן מים במדה ומצא כדי מדתו פטור
רבי יהודה מחיב
מצא יותר על כדי מדתו
מוציא עליו ממקום אחר לפי חשבון


זרע לוף העליון
זרע כרשים
זרע בצלים
זרע לפת
וצנונות
ושאר זרעוני גנה שאינן נאכלים
פטורים מן המעשרות ונלקחין מכל אדם בשביעית
שאף על פי שאביהן תרומה הרי אלו יאכלו



(ח) שום בעל בכי
ובצל שלרכפא
וגריסין הקילקין
והעדשים המצריות
רבי מאיר אומר אף הקרקס
רבי יוסי אומר אף הקטנים
פטורים מן המעשרות ונלקחים מכל אדם בשביעית