Mesechet Kelim

פרק א

מסכת כלים


A
(ו) עשר קדשות הן
ארץ ישראל מקדשת מכל הארצות
ומה היא קדשתה
שמביאים ממנה העמר והבכורים
ושתי הלחם
מה שאין מביאים כן מכל הארצות
B
(ז) עירות המקפות חומה מקדשות ממנה
שמשלחים מתוכן את המצרעים
ומסבבין לתוכן מת עד שירצו
יצא אין מחזירין אותו
C
(ח) לפנים מן החומה מקדש מהם
שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני
D
הר הבית מקדש ממנו
שאין זבים וזבות נדות ויולדות
נכנסים לשם
E
החיל מקדש ממנו
שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם
F
עזרת נשים מקדשת ממנו
שאין טבול יום נכנס לשם
ואין חיבים עליה חטאת
G
עזרת ישראל מקדשת ממנה
שאין מחסר כפורים נכנס לשם
וחיבין עליה חטאת
H
עזרת הכהנים מקדשת ממנה
שאין ישראל נכנסים לשם
אלא בשעת צרכיהם
לסמיכה לשחיטה לתנופה
I
(ט) בין האולם ולמזבח מקדש ממנה
שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם
J
ההיכל מקדש ממנו
שאין נכנס לשם
שלא רחוץ ידים ורגלים
K
קדש הקדשים מקדש מהם
שאין נכנס לשם אלא כהן גדול
ביום הכפורים בשעת העבודה
L
אמר רבי יוסי
בחמשה דברים בין האולם ולמזבח
שוה להיכל
שאין בעלי מומין ופרועי ראש
ושתויי יין ושלא רחוץ ידים ורגלים
נכנסים לשם
ופורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה


A
(ה) עשר טמאות פורשות מן האדם
מחסר כפורים
אסור בקדש
ומתר בתרומה ובמעשר
B
חזר להיות טבול יום
אסור בקדש ובתרומה ומתר במעשר
C
חזר להיות בעל קרי
אסור בשלשתן
D
חזר להיות בועל נדה
מטמא משכב תחתון כעליון
E
חזר להיות זב שראה שתי ראיות
מטמא משכב ומושב וצריך ביאת מים חיים
ופטור מן הקרבן
F
ראה שלש
חיב בקרבן
G
חזר להיות מצרע מסגר
מטמא בביאה
ופטור מן הפריעה ומן הפרימה
ומן התגלחת ומן הצפרים
H
ואם היה מחלט
חיב בכלן
I
פרש ממנו אבר שאין עליו בשר כראוי
מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל
J
ואם יש עליו בשר כראוי
מטמא במגע ובמשא ובאהל
K
שעור בשר כראוי
כדי להעלות ארוכה
רבי יהודה אומר
אם יש במקום אחד כדי להקיפו בחוט ערב
יש בו להעלות ארוכה


A
(א) אבות הטמאות
השרץ ושכבת זרע וטמא מת
והמצרע בימי ספרו
ומי חטאת שאין בהם כדי הזיה
הרי אלו מטמאין אדם וכלים במגע
וכלי חרש באויר ואינם מטמאין במשא
B
(ב) למעלה מהם
נבלה ומי חטאת שיש בהם כדי הזיה
שהם מטמאין את האדם במשא
לטמא בגדים (במגע)
וחשוכי בגדים במגע
C
(ג) למעלה מהן
בועל נדה
שהוא מטמא משכב תחתון כעליון
D
למעלה מהן
זובו שלזב ורקו ושכבת זרעו
ומימי רגליו ודם הנדה
שהן מטמאין במגע ובמשא
E
למעלה מהן
מרכב
שהוא מטמא תחת אבן מסמא
F
למעלה מן המרכב משכב
ששוה מגעו למשאו
G
למעלה מן המשכב הזב
שהזב עושה משכב
ואין משכב עושה משכב
H
(ד) למעלה מן הזב זבה
שהיא מטמאה את בועלה
I
למעלה מן הזבה מצרע
שהוא מטמא בביאה
J
למעלה מן המצרע עצם כשעורה
שהוא מטמא טמאת שבעה
K
חמור מכלם המת
שהוא מטמא באהל
מה שאין כלם מטמאין


 

פרק ב

מסכת כלים


(ב) הדקין שבכלי חרס וקרקרותיהן
ודפנותיהן יושבין שלא מסמכין
שעורן מכדי סיכת קטן ועד לג
מלג ועד סאה ברביעית
מסאה ועד סאתים בחצי לג
מסאתים ועד שלש ועד חמש סאין בלג
דברי רבי ישמעאל
רבי עקיבא אומר אני איני נותן בהן מדה
אלא הדקין שבכלי חרס וקרקרותיהן
ודפנותיהן יושבין שלא מסמכין
שעורן מכדי סיכת קטן ועד קדרות הדקות
מהקדרות הדקות ועד חביות לודיות
ברביעית
מלודיות ועד לחמיות בחצי לג
מלחמיות ועד חצבים גדולים בלג
רבן יוחנן בן זכאי אומר
חצבים גדולים שעורן בשני לגין
הפכים הגלילים והחביונות
שעור קרקרותיהן כל שהן
ואין להם דפנות


כלי חרס וכלי נתר
טמאתן שוה
מתטמאין ומטמאין באויר
ומטמאין מאחוריהן
ואינן מטמאין מגביהן
ושבירתן היא טהרתן


(א) כלי עץ וכלי עור
וכלי עצם וכלי זכוכית
פשוטיהן טהורים
ומקבליהן טמאים
נשברו טהרו
חזר ועשה מהם כלים
מקבלין טמאה מכן ולהבא


A
(ז) הטמאין שבכלי חרס
טבלה שיש לה לזבז
B
ומחתה שלמה
C
וטבלא שהיא מלאה קערות
נטמאת אחת מהם בשרץ לא נטמאו כלם
אם יש לה לזבז עודף
נטמאה אחת מהם נטמאו כלן
וכן בית תבלין שלחרס וקלמרין המתאמת
D
ובית תבלין שלעץ
שנטמא אחד במשקה לא נטמא חברו
רבי יוחנן בן נורי אומר
חולקין את עביו
המשמש לטמא טמא המשמש לטהור טהור
אם יש לו לזבז עודף
נטמא אחד מהם נטמא חברו
E
(ח) הלפיד טמא
F
ובית שקעו שלנר מטמא באויר
G
המסרק שלצרצור
רבי אליעזר מטהר
וחכמים מטמאין


A
(ד) פנס שיש בו בית קבול שמן טמא
ושאין בו טהור
B
מגופת היוצרין שהוא פותח בה טהורה
ושהוא גומר בה טמאה
C
משפך שלבעלי בתים טהור
ושלרוכלין טמא מפני שהוא שלמדה
דברי רבי יהודה בן בתירא
רבי עקיבא אומר
מפני שהוא מטהו על צדו ומריח בו ללוקח
D
(ה) כסוי כדי יין וכדי שמן
וכסוי חביות נירות טהורין
ואם התקינן לתשמיש טמאין
E
כסוי הלפס
בזמן שהוא נקוב ויש לו חדוד טהור
אם אינו נקוב ואין לו חדוד טמא
מפני שהיא מסננת לתוכו את הירק
רבי אלעזר בר צדוק אומר
מפני שהיא הופכת עליו את הרונקי
F
(ו) גסטרא שנמצאת בכבשן
עד שלא נגמרה מלאכתה טהורה
משנגמרה מלאכתה טמאה
G
טיטרוס
רבי אלעזר בר צדוק מטהר
רבי יוסי מטמא מפני שהוא כמוציא פרוטות


A
(ג) הטהורין שבכלי חרס
טבלה שאין לה לזבז
B
ומחתה פרוצה
C
ואבוב שלקלאין
D
וסילונות
אף על פי כפופין
אף על פי מקבלין
E
וכבכב שעשאו לסל הפת
וטפי שהתקינו לענבים
F
וחבית שלשיטין
וחבית דפונה בשולי המחץ
G
והמטה והכסא והספסל והשלחן
והספינה והמנורה שלחרס
הרי אלו טהורים
זה הכלל
כל שאין לו תוך בכלי חרס
אין לו אחורים


 

פרק ג

מסכת כלים


A
(ג) חבית שנקבה ועשאה בזפת ונשברה
אם יש במקום הזפת מחזיק רביעית טמאה
מפני שלא בטל שם כלי מעליה
B
חרס שנקב ועשאו בזפת
אף על פי מחזיק רביעית טהור
מפני שבטל שם כלי מעליו
C
(ד) חבית שנתרועעה וטפלה בגללים
אף על פי שהוא נוטל את הגללים והחרסים נופלים טמאה
מפני שלא בטל שם כלי מעליה
D
נשברה ודבק ממנה חרסין
או שהביא חרסין ממקום אחר וטפלן בגללים
אף על פי שהוא נוטל את הגללים והחרסין עומדים טהורה
מפני שבטל שם כלי מעליה
E
היה בה חרס מחזיק רביעית כלה מטמא במגע
וכנגדו מטמא באויר


A
(א) שעור כלי חרס לטהר
העשוי לאכלין שעורו בזיתים
העשוי למשקין שעורו במשקין
העשוי לכך ולכך מטילין אותו לחמרו בזיתים
B
(ב) חבית שעורה בגרוגרות
דברי רבי שמעון
רבי יהודה אומר באגוזים
רבי מאיר אומר בזיתים
C
הלפס והקדרה שעורן בזיתים
הפך והטפי שעורן בשמן
והצרצור שעורו במים
רבי שמעון אומר שלשתן בזרעונים
D
נר שעורו בשמן
רבי אליעזר אומר בפרוטה קטנה
E
נר שנטל פיו טהור
ושלאדמה שהסק פיו בפתילה טהור


A
קמקום שנקב ועשאו בזפת
רבי יוסי מטהר
שאינו יכול לקבל את החמין כצונין
וכן היה אומר בכלי זפת
B
כלי נחשת שזפתן טהורין ואם ליין טמאין
C
חבית שנקבה ועשאה בזפת יתר מצרכה
הנוגע בצרכה טמא יתר מצרכה טהור
D
זפת שנטפה על החבית הנוגע בה טהור
E
משפך שלעץ ושלחרס שפקקו בזפת
רבי אלעזר בן עזריה מטמא
רבי עקיבא מטמא בשלעץ ומטהר בשלחרס
רבי יוסי מטהר בשניהם


A
(ה) הטופל כלי חרס
הבריא
רבי מאיר ורבי שמעון מטמאים
וחכמים אומרים
הטופל את הבריא טהור ואת הרעוע טמא
וכן בחדוק הקרויה
B
(ו) יבלית שטופלין בה הפיטסין הנוגע בה טמא
C
מגופת חבית אינה חבור
D
הנוגע בטפולו שלתנור טמא
E
(ז) מחם שטפלו בחמר ובחרסית
הנוגע בחמר טמא
ובחרסית טהור


 

פרק ד

מסכת כלים


A
(ב) חבית שנתרועעה
ואינה יכולה להטלטל בחצי קב גרוגרות
טהורה
B
גסטרא שנתרועעה
ואינה מקבלת משקין
אף על פי שהיא מקבלת אכלין טהורה
שאין שירין לשירין


A
(א) החרס שאינו יכול לעמוד מפני אזנו
או שהיה בו חדוד והחדוד מכריעו טהור
נטלה האזן נשבר החדוד טהור
רבי יהודה מטמא
B
חבית שנפחתה והיא מקבלת על דפנותיה
או שנחלקה כמין שתי ערבות
רבי יהודה מטהר וחכמים מטמאין


A
(ד) כלי חרש שיש לו שלש שפיות
הפנימית עודפת
הכל טהור
החיצונה עודפת
הכל טמא
האמצעית עודפת
ממנה ולפנים טמא ממנה ולחוץ טהור
היו שוות
רבי יהודה אומר חולקין האמצעית
וחכמים אומרים הכל טהור
B
כלי חרס מאימתי מקבלין טמאה
משיצרפו בכבשן והיא גמר מלאכתן


A
(ג) איזו היא גסטרא
כל שנטלו אזניה
היו בה חדודים יוצאין
כל המקבל עמה בזיתים מטמא במגע וכנגדו מטמא באויר
וכל שאינו מקבל עמה בזיתים
מטמא במגע ואין כנגדו מטמא באויר
היתה מטה על צדה כמין קתדרה
כל המקבל עמה בזיתים מטמא במגע וכנגדו מטמא באויר
וכל שאינו מקבל עמה בזיתים
מטמא במגע ואין כנגדו מטמא באויר
B
שולי קרפיות ושולי קוסים הצידוניים
אף על פי שאינם יכולים לישב שלא מסמכין טמאין
שלכך נעשו מתחלתן


 

פרק ד

מסכת כלים


A
(ג) איזו היא גסטרא
כל שנטלו אזניה
B
היו בה חדודים יוצאין
כל המקבל עמה בזיתים מטמא במגע וכנגדו מטמא באויר
וכל שאינו מקבל עמה בזיתים
מטמא במגע ואין כנגדו מטמא באויר
היתה מטה על צדה כמין קתדרה
כל המקבל עמה בזיתים מטמא במגע
וכנגדו מטמא באויר
וכל שאינו מקבל עמה בזיתים
מטמא במגע
ואין כנגדו מטמא באויר


A
(ב) חבית שנתרועעה
ואינה יכולה להטלטל בחצי קב גרוגרות
טהורה
B
גסטרא שנתרועעה
ואינה מקבלת משקין
אף על פי שהיא מקבלת אכלין טהורה
שאין שירין לשירין


A
(א) החרס שאינו יכול לעמוד מפני אזנו
או שהיה בו חדוד והחדוד מכריעו טהור
נטלה האזן נשבר החדוד טהור
רבי יהודה מטמא
B
חבית שנפחתה והיא מקבלת על דפנותיה
או שנחלקה כמין שתי ערבות
רבי יהודה מטהר וחכמים מטמאין


כלי חרס מאימתי מקבלין טמאה
משיצרפו בכבשן
והיא גמר מלאכתן


(ד) כלי חרש שיש לו שלש שפיות
הפנימית עודפת
הכל טהור
החיצונה עודפת
הכל טמא
האמצעית עודפת
ממנה ולפנים טמא ממנה ולחוץ טהור
היו שוות
רבי יהודה אומר חולקין האמצעית
וחכמים אומרים הכל טהור


שולי קרפיות
ושולי קוסים הצידוניים
אף על פי שאינם יכולים לישב שלא מסמכין
 טמאין
שלכך נעשו מתחלתן


 

פרק ה

מסכת כלים


A
(ג) עטרת הכירה טהורה
B
טירת התנור
בזמן שהיא גבוהה ארבעה טפחים מטמאה
במגע ובאויר
פחותה מכאן טהורה
אם חברה לו אפלו על שלש אבנים טמאה
C
בית הפך ובית התבלין
ובית הנר שבכירה
מטמאין במגע ואינן מטמאין באויר
דברי רבי מאיר
רבי ישמעאל מטהר


A
האבן היוצא מן התנור טפח
ומן הכירה שלש אצבעות חבור
היוצא מן הכפח
עשאו לאפיה שעורו כתנור
עשאו לבשול שעורו ככירה
אמר רבי יהודה
לא אמרו טפח אלא בין התנור ולכתל
B
היו שני תנורין סמוכים זה לזה
נותן לזה טפח ולזה טפח והשאר טהור


A
(א) תנור תחלתו ארבעה ושיריו ארבעה
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
במה דברים אמורים בגדול
אבל בקטן תחלתו כל שהוא ושיריו רבו
משתגמר מלאכתו
איזהו גמר מלאכתו
משיסיקנו כדי לאפות בו ספגנין
רבי יהודה אומר
משיסיק את החדש כדי לאפות בישן  ספגנין
B
(ב) כירה תחלתה שלש
ושיריה שלש משתגמר מלאכתה
איזוהי גמר מלאכתה
משיסיקנה כדי לבשל עליה
ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באלפס
C
הכפח עשאו לאפיה שעורו כתנור
עשאו לבשול שעורו ככירה


A
(ו) תנור שנתן בו עפר עד חציו
מעפר ולמטן מטמא במגע
מעפר ולמעלן מטמא באויר
B
נתנו על פי הבור או על פי הדות
ונתן שם אבן
רבי יהודה אומר
אם מסיק מלמטן והוא נסוק מלמעלן טמא
וחכמים אומרים הואיל והסק מכל מקום טמא


A
(ה) מוסף התנור שלבעלי בתים טהור
ושלנחתומין טמא
מפני שהוא סומך עליו את השפוד
רבי יוחנן הסנדלר אומר
מפני שהוא אופה בו כשהוא נדחק
B
כיוצא בו
מוסף היורה שלשולקי זיתים טמא
ושלצבעים טהור


A
(ד) תנור שהסק מאחוריו
או שהסק שלא לדעתו
או שהסק בבית האמן
טמא
B
מעשה שנפלה דלקה בתנורי כפר סגנה
ובא מעשה ליבנה
וטמאן רבן גמליאל


A
(יא) תנור שלאבן ושלמתכת טהור
וטמא משום כלי מתכות
נקב נפגם נסדק
עשה לו טפלה או מוסף שלטיט
טמא
כמה יהא בנקב
כדי שיצא בו האור
B
וכן בכירה
כירה שלאבן ושלמתכת טהורה
וטמאה משום כלי מתכות
נקבה נפגמה נסדקה
עשה לה פטפוטין
טמאה
מרחה בטיט בין מבפנים בין מבחוץ
טהורה
רבי יהודה אומר
מבפנים טמאה ומבחוץ טהורה


A
(ט) תנור שבא מחתך מבית האמן
ועשה בו למודין ונותנן עליו והוא טהור
נטמא וסלק את למודיו טהור
החזירן לו טהור
מרחו בטיט
מקבל טמאה ואינו צריך להסיקנו
שכבר הסק
B
(י) חתכו חליות
ונתן חול בין חליא לחליא
רבי אליעזר מטהר
וחכמים מטמאין
זה תנורו שלעכנאי
C
יורות הערביין
שהוא חופר בארץ וטח בטיט
אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו טמא
ואם לאו טהור
וזה תנורו שלבן דינאי


A
(ז) תנור שנטמא כיצד מטהרין אותו
חולקו לשלשה
וגורר את הטפלה עד שיהא בארץ
רבי מאיר אומר
אינו צריך לגרור את הטפלה
ולא עד שיהא בארץ
אלא ממעטו מבפנים ארבעה טפחים
רבי שמעון אומר וצריך להסיעו
חלקו לשנים אחד גדול ואחד קטן
הגדול טמא והקטן טהור
חלקו לשלשה אחד גדול כשנים
הגדול טמא ושנים הקטנים טהורין
B
(ח) חתכו חליות לרחבו
פחות מארבעה טפחים טהור
מרחו בטיט
מקבל טמאה
משיסיקנו כדי לאפות בו ספגנין
הרחיק ממנו את הטפלה
ונתן חול או צרור בנתים
בזה אמרו
הנדה והטהורה אופות בו והוא טהור


 

פרק ו

מסכת כלים


העושה שתי אבנים כירה
וחברן בטיט
טמאה
רבי יהודה מטהר עד שיעשה שלישית או עד שיסמך לכתל
אחת בטיט ואחת שלא בטיט
טהורה


(א)העושה שלשה פטפוטים בארץ
וחברן בטיט להיות שופת עליהן את הקדרה
טמאה
קבע שלשה מסמרין בארץ
להיות שופת עליהן את הקדרה
אף על פי שעשה בראשן מקום שתהא הקדרה יושבת
טהורה


כירת הטבחים
בזמן שהוא נותן אבן בצד אבן
נטמאת אחת מהן לא נטמאו כלן


(ב) האבן שהיה שופת עליה ועל התנור
עליה ועל הכירה עליה ועל הכפח
טמאה
עליה ועל האבן עליה ועל הסלע עליה ועל הכתל
טהורה
וזו היתה כירת הנזירים שבירושלם שכנגד הסלע


(ד) שתי אבנים שעשאן כירה
ונטמאו
סמך לזו אבן אחת מכאן ולזו אבן אחת מכאן
חציה שלזו טמאה וחציה טהורה וחציה שלזו טמאה וחציה טהורה
נטלו טהורות חזרו אלו לטמאתן


(ג) שלש אבנים שעשאן שתי כירים
נטמאת אחת מן החיצונות
האמצעית
המשמשת את הטמאה טמאה המשמשת את הטהורה טהורה
נטלה הטהורה החלטה האמצעית לטמאה
נטלה הטמאה החלטה האמצעית לטהרה
נטמאו שתים החיצונות
אם היתה האמצעית גדולה
נותן לזו כדי שפיתה מכאן ולזו כדי שפיתה מכאן
והשאר טהור
ואם היתה קטנה הכל טמא
נטלה האמצעית
אם יכול לשפות עליה יורה גדולה טמאה
החזירה טהורה
מרחה בטיט
מקבלת טמאה משיסיקנה כדי לבשל עליה את הביצה


 

פרק ז

מסכת כלים


(ב) דכון שיש בו בית קבול קדרות
טהור משום כירה
וטמא משום כלי קבול
הצדדין שלו הנוגע בהם אינו טמא משום כירה
הרחב שלו רבי מאיר מטהר ורבי יהודה מטמא
וכן הכופה את הסל ועושה על גביו כירה


(א) הקלתות שלבעלי הבתים שנפחתה פחות משלשה טפחים
טמאה שהוא מסיק מלמטן וקדרה בשלה מלמעלן
יתר מכאן טהורה
נתן אבן או צרור טהורה
מרחה בטיט מקבלת טמאה מכאן ולהבא
זו היתה תשובת רבי יהודה
בתנור שנתנו על פי הבור או על פי הדות


כפח שנחלק
בין לארכו בין לרחבו טהור


(ג) כירה שנחלקה
לארכה טהורה ולרחבה טמאה


פטפוטי כירה
שלשה שלשלש אצבעות מטמאים במגע ובאויר
פחות מכאן כל שכן הן טמאים ואפלו הן ארבעה
(ה) נטל אחד מהן מטמאין במגע ואינם מטמאים באויר
דברי רבי מאיר רבי שמעון מטהר
עשה שנים זה כנגד זה מטמאין במגע ובאויר
דברי רבי מאיר רבי שמעון מטהר
היו גבוהין משלש אצבעות
משלש ולמטן מטמאים במגע ובאויר
משלש ולמעלן מטמאין במגע ואינן מטמאין באויר
דברי רבי מאיר רבי שמעון מטהר
היו משוכים מן השפה
בתוך שלש אצבעות מטמאים במגע ובאויר
חוץ משלש אצבעות מטמאים במגע ואינם מטמאים באויר
דברי רבי מאיר רבי שמעון מטהר
(ו) כיצד משערין אותן
רבן שמעון בן גמליאל אומר
נותן את הכנה ביניהן
מן הכנה ולחוץ טהור מן הכנה ולפנים ומקום הכנה טמא


חצר הכירה
בזמן שהיא גבוהה שלש אצבעות מטמאה במגע ובאויר
פחותה מכאן מטמאה במגע ואינה מטמאה באויר
כיצד משערין אותה
רבי ישמעאל אומר
נותן את השפוד מלמעלן למטן
וכנגדו מטמאה באויר
רבי אליעזר בן יעקב אומר
נטמאה הכירה נטמאת החצר
נטמאה החצר לא נטמאת הכירה
(ד) היתה מפרשת מן הכירה
בזמן שהיא גבוהה שלש אצבעות מטמא במגע ובאויר
פחותה מכאן או שהיתה חלקה טהורה


 

פרק ח

מסכת כלים


A
חבית שהיא מלאה משקין טהורין
ונתונה למטה מנחשתו שלתנור
השרץ בתנור החבית והמשקין טהורין
היתה כפויה ופיה לאויר התנור
השרץ בתנור
משקה טופח שבשולי החבית טהור
B
(ד) קדרה שהיא נתונה בתנור
השרץ בתנור הקדרה טהורה
שאין כלי חרס מטמא כלים
היה בה משקה טופח נטמא וטמאה
הרי זה אומר
מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני


A
(ב) היתה שלמה וכן הקפה וכן החמת
השרץ בתוכה התנור טהור
השרץ בתנור אכלין שבתוכה טהורין
נקבו העשוי לאכלין שעורן בזיתים
העשוי למשקין שעורן במשקים
העשוי לכך ולכך
מטילים אותו לחמרו בכונס משקה
B
(ג) סרידה שהיא נתונה על פי התנור
ושוקעת לתוכו ואין לה גפים
השרץ בתוכה התנור טמא
השרץ בתנור אוכלים שבתוכה טמאין
שאין מצילין מיד כלי חרס אלא כלים


A
(א) התנור שחצצו בנסרים או ביריעות
נמצא שרץ במקום אחד הכל טמא
B
כורת פתוחה ופקוקה בקש
ומשלשלת לאויר התנור
השרץ בתוכה התנור טמא
השרץ בתנור אכלין שבתוכה טמאין
ורבי אליעזר מטהר
אמר רבי אליעזר אם הצילה במת החמור
לא תציל בכלי חרס הקל
אמרו לו אם הצילה במת החמור
שכן חולקים אהלים
תציל בכלי חרס הקל
שאין חולקים כלי חרס


A
(ח) נמצא מקום הנחת העצים
רבי יהודה אומר
מן השפה החיצונה ולפנים טמא
וחכמים אומרים
מן השפה הפנימית ולחוץ טהור
רבי יוסי אומר
מכנגד שפיתת הקדרה ולפנים טמא
מכנגד שפיתת הקדרה ולחוץ טהור
B
נמצא מקום ישיבת הבלן
מקום ישיבת הצבע
מקום ישיבת שלשולקי זיתים
טהור
אין טמא אלא מן הסתימה ולפנים


A
(ו) בית שאור מקף צמיד פתיל
ונתון לתוך התנור
השאור והשרץ בתוכו והקרץ בנתים
התנור טמא והשאור טהור
ואם היה כזית מן המת
התנור והבית טמא והשאור טהור
אם יש שם פותח טפח הכל טמא
B
(ז) השרץ שנמצא בעין שלתנור
בעין שלכירה בעין שלכפח
מן השפה הפנימית ולחוץ טהור
ואם היה באויר אפלו כזית מן המת טהור
ואם יש שם פותח טפח הכל טמא


A
(ה) תרנגול שבלע את השרץ
ונפל לאויר התנור
טהור
ואם מת טמא
B
השרץ שנמצא בתנור
הפת שבתוכו שניה
שהתנור תחלה


פרנה אם יש לה לזבז טמאה
רבי יהודה אומר אם יש לה אסטגיות
רבן גמליאל אומר אם יש לה שפיות


כבשן שלסידין ושלזגגין ושליוצרים
טהורה


(ט) בור שיש בו בית שפיתה טמא
ושלעושי זכוכית
אם יש בו בית שפיתה טמא


A
(יא) האשה שנטף חלב מדדיה
ונפל לאויר התנור טמא
שהמשקה מטמא לרצון ושלא לרצון
B
היתה גורפתו והכה הקוץ ויצא ממנה דם
או שנכוית ונתנה אצבעה לתוך פיה
נטמא


A
היה אוכל דבלה בידים מסאבות
הכניס ידו לתוך פיו לטול את הצרור
רבי מאיר מטמא
רבי יהודה מטהר
רבי יוסי אומר
אם הפך טמא אם לא הפך טהור
B
היה פנדיון לתוך פיו
רבי יוסי אומר אם לצמאו טמא


A
(י) מגע טמא מת
שהיו אכלין ומשקין לתוך פיו
הכניס ראשו לאויר התנור טהור טמאוהו
B
וטהור שהיה אכלין ומשקין לתוך פיו
והכניס ראשו לאויר התנור טמא נטמאו


 

פרק ט

מסכת כלים


A
(ג) השרץ שנמצא למטה מנחשתו שלתנור
טהור
שאני אומר חי נפל ועכשיו מת
B
מחט או טבעת
שנמצאו למטה מנחשתו שלתנור
טהור
שאני אומר שם היו עד שלא בא התנור
C
נמצאו באפר מקלה
טמא
שאין לו במה יתלה


(ב) חבית שהיא מלאה משקין טהורין
ומניקית בתוכה
מקפת צמיד פתיל ונתונה באהל המת
בית שמאי אומרים
החבית והמשקין טהורין ומניקית טמאה
ובית הלל אומרים
אף מניקית טהורה
חזרו בית הלל
להורות כדברי בית שמאי


A
(א) מחט או טבעת
שנמצאו בנחשתו שלתנור
נראין אבל לא יוצאין
אם אופה את הבצק והוא נוגע בהן טמא
באי זה בצק אמרו בבצק הבינוני
B
נמצאו בטפלת התנור מקף צמיד פתיל
אם בטמא טמאין ואם בטהור טהורים
C
נמצאו במגופת החבית
מצדיה טמאים מכנגד פיה טהורים
נראין בתוכה אבל לא לאוירה טהורין
שוקעים בתוכה ותחתיהם כקלפת השום
טהורין


כוש שבלע את הצנורא
מלמד שבלע את הדרבן
לבנה שבלעה את הטבעת
והן טהורין
נכנסו לאהל המת נטמאו
הסיטן הזב נטמאו
נפלו לאויר התנור טהור טמאוהו
נגע בהן ככר שלתרומה טהור


A
(ה) חרסין שנשתמש בהן משקין טמאין
ונפלו לאויר התנור
הסק התנור טמא שסוף משקה לצאת
וכן בגפת החדשה אבל בישנה טהור
ואם ידוע שיוצא מהן משקין
אפלו לאחר שלש שנים נטמא
B
(ו) הגפת והזגין שנעשו בטהרה
והלכו עליהם טמאים
ואחר כך יצאו מהן משקין
טהורין שמתחלתן נעשו בטהרה


(ד) ספוג שבלע משקין טמאין
ונגוב מבחוץ ונפל לאוירהתנור
טמא שסוף משקה לצאת
וכן חתיכה שללפת ושלגמי
רבי שמעון מטהר בשני אלו


היה עגל
אין רואין אותו ארך
אלא שעורו כמלא פי מרדע נכנס


נסדקה סרידה
שעורו כמלא פי מרדע נכנס
רבי יהודה אומר שלא נכנס


(ז) סרידה שהיא נתונה על פי התנור
מקף צמיד פתיל
נסדק מן התנור לסרידה
שעורו מלא פי מרדע שלא נכנס
רבי יהודה אומר נכנס


נקבו העשוי לאכלים שעורן בזיתים
העשוי למשקים שעורן במשקים
העשוי לכך ולכך
מטילים אותו לחמרו
בצמיד פתיל ובכונס משקה


נקב מצדו שעורו כמלא כוש נכנס ויוצא
שלא דולק
רבי יהודה אומר דולק
רבי שמעון אומר
מן האמצע נכנס מן הצד אינו נכנס
וכן היה אומר במגופת החבית שנקבה
שעורה מלא מצה שניה שלשיפון
מן האמצע נכנס מן הצד אינו נכנס
וכן היה אומר בחצבים גדולים שנקבו
שעורם מלא מצה שניה שלקנה
מן האמצע נכנס מן הצד אינו נכנס
במה דברים אמורים בזמן שנעשו ליין
אבל אם נעשו לשאר משקין
אפלו כל שהן טמאים
במה דברים אמורים
בזמן שלא נעשו בידי אדם
אבל אם נעשו בידי אדם
אפלו כל שהן טמאים


(ח) תנור שנקב מעינו
שעורו מלא כוש נכנס
ויוצא דולק
רבי יהודה אומר שלא דולק


 

פרק י

מסכת כלים


A
(ב) במה מקיפים
בסיד ובגפסיס בזפת ובשעוה בטיט ובצואה בחמר ובחרסית
ובכל דבר המתמרח
B
אין מקיפים
לא בבעץ
ולא בעופרת מפני שהוא פתיל ואינו צמיד
C
אין מקיפין
לא בדבלה שמנה ולא בבצק שנלוש במי פרות
שלא יביאנה לידי פסול
ואם הקיף הציל


A
(א) אלו כלים מצילין בצמיד פתיל
כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה כלי חרס וכלי נתר
עצמות הדג ועורו עצמות חיה שבים ועורה
וכלי עץ הטהורים
B
מצילים בין מפיהם בין מצדיהן בין
יושבין על שוליהן בין מטים על צדיהן
היו כפויים על פיהן מצילים כל שתחתיהן עד התהום
רבי אליעזר מטמא
C
על הכל מצילין
חוץ מכלי חרס שאינו מציל אלא על האכלים ועל המשקין
ועל כלי חרס


A
(ו) חבית שנקבה וסתמוה שמרים
הצילוה
פקקה בזמורה
עד שימרח מן הצדדים
היו שתים
עד שימרח מן הצדדין
ובין זמורה לחברתה
B
נסר שהוא נתון על פי התנור
אם מרח מן הצדדין הציל
היו שנים
עד שימרח מן הצדדין
ובין נסר לחברו
עשאן בסינין או בשגמין
אינו צריך למרח מן האמצע


(ה) חבית שנתקלפה והזפת שלה עומדת
וכן קבותים שלמריס שגפתן עם השפה
רבי יהודה אומר אינם מצילין
וחכמים אומרים מצילין


A
(ג) מגופת החבית המחלחלת
ואינה נשמטת
רבי יהודה אומר מצלת
וחכמים אומרים אינה מצלת
היה בית אצבע שלה שוקע בתוכה
השרץ בתוכה החבית טמאה
השרץ בחבית אכלין שבתוכה טמאים
B
(ד) הכדור והפקעת שלגמי
שנתנן על פי החבית
אם מרח מן הצדדין לא הציל
עד שימרח מלמעלן ומלמטן
וכן במטלית שלבגד
היתה שלניר או שלעור וקשרה במשיחה
אם מרח מן הצדדין הציל


(ח) לפסין זו בתוך זו
ושפתותיהן שוות
השרץ בעליונה או בתחתונה היא טמאה וכלן טהורות
היו בכונס משקה
השרץ בעליונה כלן טמאות בתחתונה היא טמאה וכלן טהורות
השרץ בעליונה והתחתונה עודפת
היא והתחתונה טמאה
בעליונה והתחתונה עודפת
כל שיש בה משקה טופח טמאה


(ז) תנור ישן בתוך החדש
וסרידה על פי הישן
נטל הישן וסרידה נופלת הכל טמא
ואם לאו הכל טהור
חדש בתוך הישן
וסרידה על פי הישן
אם אין בין חדש לסרידה פותח טפח כל שבחדש טהור


 

פרק יא

מסכת כלים


(ג) העושה כלים
מן העשת ומן החררה ומן הסובב שלגלגל
ומן הטסין ומן הצפויין
מכני כלים ומאגני כלים מאזני כלים
מן השחלת מן הגרדת טהורין
רבי יוחנן בן נורי אומר
אף מן הקצצת
משברי כלים מן הגרוטים ומן המסמרות
שידוע שנעשו מכלים טמאין
מן המסמרות
בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין
(ד) ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור
אם רב מן הטמא טמא
ואם רב מן הטהור טהור
מחצה למחצה טמא
וכן מן החלמא ומן הגללים


(ב) כל כלי מתכות
שיש לו שם בפני עצמו
טמא
חוץ מן הדלת ומן הנגר ומן המנעול
והפותה שתחת הציר
והציר והקורה וצנור
שנעשו לקרקע


(א) כלי מתכות
פשוטיהן ומקבליהן טמאין
נשברו טהרו
חזר ועשה מהן כלים
חזרו לטמאתן הישנה
רבן שמעון בן גמליאל אומר
לא לכל טמאה אלא לטמאת הנפש


A
(ז) קרן עגלה טמאה ופשוטה טהורה
אם היתה מצופית שלה שלמתכת טמאה
הקב שלה
רבי טרפון מטמא וחכמים מטהרין
ובשעת חבורן הכל טמא
B
כיוצא בו
קני מנורה טהורין
הפרח והבסיס טמאים
ובשעת חבורן הכל טמא
C
(ח) קסדא טמאה
ולחיים טהורין
אם יש בהן בית קבול מים
טמאים


A
(ו) פיקה שלמתכת
רבי עקיבא מטמא
וחכמים מטהרין
ומצפה טהורה
B
הכוש והאימה והמקל
וסמפוניה וחליל שלמתכת
טמאין
ומצפין טהורים
C
סמפוניה
אם יש בה בית קבול כנפים
בין כך ובין כך טמאה


A
קלסטרא טמאה
ומצפה טהורה
הפין והפרנה טמאין
B
והקלסטרא
רבי יהושע אומר
שומטה מפתח זה ותולה בחברו בשבת
רבי טרפון אומר
הרי היא לו ככל הכלים ומטלטלת בחצר
C
(ה) עקרב שלפרמביא טמאה
ולחיים טהורים
רבי אליעזר מטמא בלחיים
וחכמים אומרים אין טמא אלא עקרב
ובשעת חבורן הכל טמא


A
(ט) נזם
שהוא עשוי כקדרה מלמטן
וכעדשה מלמעלן
ונפרק
כקדרה טמא משום כלי בית קבול
וכעדשה טמא מפני עצמו
B
צנורא טהורה העשוי כמין אשכול
ונפרק
טהור


A
קטלה שחליות שלה שלמתכות
בחוט שלפשתן או שלצמר
נפסק החוט החליות טמאות
שכל אחת ואחת כלי בפני עצמה
B
חוט שלמתכות וחליות שלאבנים טובות
ומרגליות ושלזכוכית
נשתברו החליות והחוט בפני עצמו קים טמא
C
שירי קטלא כמלא צואר קטנה
רבי אליעזר אומר
אפלו טבעת אחת טמאה שכן תולין בצואר


A
כל כלי המלחמה טמאים
הכידון הניקון והמגפין והשריון
טמאין
B
כל תכשיטי נשים טמאים
עיר שלזהב קטליות נזמים וטבעות
וטבעת
בין שיש לה חותם ובין שאין לה חותם
נזמי האף


 

פרק יב

מסכת כלים


A
שלשלת שיש בה בית נעילה טמאה
העשויה לכפיתה טהורה
B
שלשלת שלסיטונות טמאה
שלבעלי בתים טהורה
אמר רבי יוסי
אימתי בזמן שהוא מפתח אחד
אבל אם היו שנים או שקשר חלזון בראשה
טמאה


A
קורת החצים טמאה
ושלאסירין טהורה
B
הקולר טמא


A
(א) טבעת אדם
טמאה
B
טבעת בהמה והכלים
ושאר כל הטבעות
טהורות


אנקלי דרגש טמאה ושלנקליטין טהורה
שלשדה טמאה ושלאקון טהורה
שלשלחן טמאה שלמנורת העץ טהורה
זה הכלל
כל המחבר לטמא טמא
והמחבר לטהור טהור
וכלן אחת אחת בפני עצמן טהורות


אנקלי(ן) שלכתפין טהורה
ושלרוכלים טמאה
רבי יהודה אומר
שלרוכלים
שלפניו טמאה
ושלאחריו טהורה


(ב) קני מאזנים שלסרוקות טמא
מפני אנקליות
ושלבעלי בתים
אם יש בו אנקליות טמא


A
היתוכין טמאים
והפרכין טהורין
B
עקרב בית הבד טמאה
ואנקלי שבכתלים טהורה


A
(ג) כסוי טני שלמתכת שלבעלי בתים
רבן גמליאל מטמא וחכמים מטהרין
ושלרופאים טמא
B
הדלת שבמגדל שלבעלי בתים טהורה ושלרופאים טמאה


מסמר שלשלחני טהור
ורבי צדוק מטמא


A
מסמר הגרדי טמא
B
וארון שלגרוסות
רבי צדוק מטמא וחכמים מטהרין
היתה עגלה שלו שלמתכת טמאה
C
(ה) מסמר שהתקינו להיות פותח ונועל בו
טמא
העשוי לשמירה טהור
D
מסמר שהתקינו
להיות פותח בו את החבית
רבי עקיבא מטמא
וחכמים מטהרין עד שיצרפנו


(ד) מסמר הגרע טמא
ושלאבן השעות טהור
רבי צדוק מטמא


A
(ח) האולר והקלמוס
והמטוטלת והמשקלות והכורים
והכן והכנא טמאים
B
וכל גלמי כלי עץ טמאים
חוץ משלאשכרוע
רבי יהודה אומר
אף גרופית שלזית טהורה עד שתשלק


A
(ז) דינר שנפסל
והתקינו לתלותו בצואר קטנה
טמא
B
וכן סלע שנפסלה
והתקינה להיות שוקל בה
טמאה
עד כמה תפסל ויהא רשאי לקימה
עד שני דינרין
פחות מכאן יקץ


A
שלשה דברים רבי צדוק מטמא
וחכמים מטהרין
מסמר שלשלחני וארון שלגרוסות
ומסמר שלאבן השעות
רבי צדוק מטמא וחכמים מטהרין
B
(ו) ארבעה דברים רבן גמליאל מטמא
וחכמים מטהרין
כסוי טני שלמתכת שלבעלי בתים
ותלוי המגרדות וגלמי כלי מתכות
וטבלה שנחלקה לשנים
ומודים חכמים לרבן גמליאל
בטבלה שנחלקה לשנים
אחד גדול ואחד קטן
שהגדול טמא והקטן טהור


 

פרק יג

מסכת כלים


A
(ג) חרחור שנפגם טמא עד שינטל רבו
נשבר מקופו טהור
B
קרדום שנטל עשפו
טמא מפני בית בקועו
נטל בית בקועו טמא מפני עשפו
נשבר מקופו טהור


A
(ב) קוליגריפון שנטלה כפה
טמאה מפני שנה
נטלה שנה טמאה מפני כפה
B
מכחול שנטל הכף טמא מפני הזכר
נטל הזכר טמא מפני הכף
C
מכתב שנטל הכותב טמא מפני המוחק
נטל המוחק טמא מפני הכותב
D
זומאלסטרא שנטלה כפה
טמאה מפני המזלג
נטל המזלג טמאה מפני כפה
וכן השן שלמעדר
שעור כלן כדי לעשות מלאכתן


A
(א) הסיף והסכין והפגיון והרמח
מגל יד ומגל קציר
והשחור וזוג שלספרים שנחלקו
הרי אלו טמאין
רבי יוסי אומר
הסמוך ליד טמא והסמוך לראש טהור
B
מספרת שנחלקה לשנים
רבי יהודה מטמא
וחכמים מטהרין


המעצד והאזמל והמפסלת והמקדח שנפגמו
טמאים
נטל חסומן טהורין
וכלן שנחלקו לשנים טמאים חוץ מן המקדח
והרקני בפני עצמה טהורה


מגרה שנטלו שניה אחת מבנתים טהורה
נשתיר בה מלא הסיט במקום אחד טמאה


(ד) מגרפה שנטלה כפה
טמאה מפני שהיא כקרנס
דברי רבי מאיר
וחכמים מטהרים


צנורא שפשטה טהורה
כפפה חזרה לטמאתה


מחט שהעלתה חלודה
אם מעכבת את התפירה טהורה
ואם לאו טמאה


(ה) מחט שנטל חרירה או עקצה טהורה
אם התקינה למתוח טמאה
שלסקיין שנטל חרירה טמאה
מפני שהוא כותב בה
נטל עקצה טהורה
שלמתוח בין כך ובין כך טמאה


השן שבטס שבפותחת ושבמפתח
טמאה בפני עצמה


טבעת שלמתכת וחותם שלה שלאלמוג
טמאה
טבעת שלאלמוג וחותם שלהשלמתכת
טהורה


(ו) עץ המשמש את המתכת טמא
והמתכת המשמשת את העץ טהורה
כיצד
פותחת שלעץ והפין שלה שלמתכת
אפלו אחת
טמאה
פותחת שלמתכת והפין שלה שלעץ טהורה


(ח) מסרק שלפשתן שנטלו שניו
ונשתיר בו שתים טמא
ואחת טהור
וכלן אחת אחת בפני עצמן טמאות
ושלצמר שנטלו שניו אחת מבנתים טהור
נשתיר בו שלש במקום אחד טמא
היתה החיצונה אחת מהן טהור
נטלו ממנו שתים ועשאן למלקטת טמאות
אחת והתקינה לנר או למתוח טמאה


המעבר והמזרה והמגוב
וכן מסרק שלראש
שנטלה אחת משניהן ועשאן שלמתכת
הרי אלו טמאין
ועל כלן אמר רבי יהושע
דבר חדוש חדשו סופרים
ואין לי מה אשיב


(ז) הכדומין האשקלונין שנשברו
והאנקלי שלהן קימת
הרי אלו טמאין


 

פרק יד

מסכת כלים


(ג) הקנטר שלבנאי והדקור שלחרש
הרי אלו טמאין
יתדות אהלים ויתדות המשוחות
טמאות
שלשלת שלמשוחות טמאה
העשויה לעצים טהורה


A
רבי עקיבא אומר
המחסר חטיפה טמא והמחסר לטישה טהור
B
(ב) מקל שעשה בראשו
מסמר כמין חזינא טמא
סמרו טמא
רבי שמעון אומר
עד שיעשה בו שלשה סדרים
וכלן שעשאן לנוי טהורין
עשה בראשו מניקית וכן בדלת טהורה
היתה כלי וחברה לו טמאה
מאימתי היא טהרתה
בית שמאי אומרים משיחבל
בית הלל אומרים משיחבר


(א) כלי מתכות כמה הוא שעורן
הדלי כדי למלאות בו
קמקום כדי לחם בו
מחם כדי לקבל סלעים
הלבס כדי לקבל קיתונות
קיתונות כדי לקבל פרוטות
מדות יין ביין מדות שמן בשמן
רבי אליעזר אומר כלן בפרוטות


וכל הכסוין טהורים חוץ משלמחם


A
חמור שלנפחין טמא
B
מגרה שעשה שניה בתוך החר טמאה
עשאה מלמטן למעלן טהורה


שלשלת דלי גדול ארבעה טפחים
ושלקטן עשרה


(ה) הטהורין שבעגלה
העל המצפה כנפים העשויות לנוי ושפופרות המשמיעות את הקול
והאבר שבצד צוארי בהמה הסובב שלגלגל הטסים והצפויים
ושאר כל המסמרות טהורין


(ד) הטמאין שבעגלה
העל שלמתכת והקטרב והכנפים המקבלות את הרצועות
והברזל שתחת צוארי בהמה
הסומך והמחגר והתמחויות הענבל והצנורה
ומסמר המחבר את כלן


מראה שנשברה
אם אינה מראה את רב הפנים טהורה


A
הסיף מאימתי מקבל טמאה משישופנו
והסכין משישחיזנה
B
(ו) כסוי טני שלמתכת שעשה בו מראה
רבי יהודה מטהר וחכמים מטמאין


סנדלי בהמה שלמתכות טמאין
שלשעם טהורין


והאפרכס שלמתכות טמאה


A
(ח) מפתח
שלארכבה שנשבר
מתוך ארכבתו טהור
רבי יהודה מטמא
מפני שהוא פותח בו מבפנים
ושלגם שנשבר מתוך גמו טהור
היו בו חפין ונקבין טמא
נטלו חפין טמא מפני נקבין
נסתתמו נקבין טמא מפני חפין
נטלו חפין ונסתתמו נקבין
או שפרצו זה לתוך זה טהור
B
מסננת שלחרדל
שנפרצו בה שלשה נקבים מלמטן
זה לתוך זה טהורה


(ז) כלי מתכות
מטמאין ומטהרין שבורין
דברי רבי אליעזר
רבי יהושע אומר
אינן מטהרין אלא שלמין
כיצד
הזה עליהן נשברו בו ביום
התיכן וחזר והזה עליהן שנית בו ביום
הרי אלו טהורין
דברי רבי אליעזר
רבי יהושע אומר
אין הזיה פחות משלישי ושביעי


 

פרק טו

מסכת כלים


השדה והתבה והמגדל כורת הקש וכורת הקנים
ובור ספינה אלכסנדרית
שיש להם שולים והן מחזיקין ארבעים סאה בלח
 שהם כורים ביבש
הרי אלו טהורין
ושאר כל הכלים בין מקבלין בין אינם מקבלין טמאין
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר
דרדור עגלה וקסטות המלכים וערבת העבדנין
ובור ספינה קטנה והארון
אף על פי שמקבלין טמאין
שאינן עשוין לטלטל אלא במה שבתוכן
ושאר כל הכלים המקבלים טהורין ושאינן מקבלין טמאין
אין בין דברי רבי מאיר לדברי רבי יהודה
אלא ערבת בעל הבית


(א) כלי עץ כלי עור כלי עצם כלי זכוכית
פשוטיהן טהורין
ומקבליהן טמאים
נשברו טהרו
חזר ועשה מהן כלים
מקבלין טמאה מכאן ולהבא


A
סרוד שלנחתומין טמא ושלבעלי בתים טהור
גפפו מארבע רוחותיו טמא
נפרץ מרוח אחת טהור
רבי שמעון אומר אם התקינו להיות קורץ עליו טמא
וכן המערוך טמא
B
(ג) ים נפה שלסלתין טמא ושלבעלי בתים טהור
רבי יהודה אומר אף שלגודלת טמא מושב
מפני שהבנות יושבות בתוכו וגודלות


A
(ב) ארובות שלנחתומים טמאות ושלבעלי בתים טהורות
סרקן או כרכמן טמאות
B
דף שלנחתומין שקבעו בכתל
רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאים


(ה) רחת שלגרוסות טמאה
שלאוצרות טהורה
שלגתות טמאה
שלגרנות טהורה
זה הכלל העשוי לקבלה טמא לכנוס טהור


(ד) כל התלוים טמאין חוץ מתלוי נפה וכברה שלבעל הבית
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
כלם טהורין חוץ מתלוי נפה שלסלתין ותלוי כברת גרנות
ותלוי מגל יד ותלוי מקל הבלשין
מפני שהן מסיעין בשעת המלאכה
זה הכלל העשוי לסיע בשעת מלאכה טמא העשוי לתלוי טהור


A
המרכוף טהור
B
הבטנון הנקטמון והארוס הרי אלו טמאים
רבי יהודה אומר הארוס טמא מושב מפני שהאליית יושבת עליו
C
מצודת החלדה טמאה ושלעכברין טהורה


A
(ו) נבלי השרה טמאין ונבלי בני לוי טהורין
B
כל המשקין טמאין ומשקה בית מטבחיא טהורין
C
כל הספרים מטמאין את הידים חוץ מספר העזרה


 

פרק טז

מסכת כלים


(ד) כלי עור מאימתי מקבלין טמאה
התרמל משיחסם ויקנב
ויעשה קיחותיו
רבי יהודה אומר משיעשה את אזניו
סקרטיא משיחסם ויקנב
ויעשה את ציצתה
רבי יהודה אומר משיעשה את טבעותיה
קטבליא משיחסם ויקנב
רבי יהודה אומר משיעשה את קיחותיה
הכר והכסת שלעור משיחסם ויקנב
רבי יהודה אומר משיתפרם
וישיר בהם פחות מחמשה טפחים


כלי עץ מאימתי מקבלין טמאה
המטה והעריסה משישופם בעור הדג
גמר שלא לשוף טמאה
רבי מאיר אומר
המטה משיסרג בה שלשה בתים
(ב) הסלים שלעץ משיחסם ויקנב
ושלתמרה אף על פי שלא קנב מבפנים
טמא שכן מקימין
כלכלה משיחסם ויקנב ויגמר את התלויה
בית הלגינין ובית הכוסות
אף על פי שלא קנב מבפנים
טמא שכן מקימין
(ג) הקנונין הקטנים והקלתות
משיחסם ויקנב
הקנונים הגדולים והסוגין הגדולים
משיעשה שני דורים לרחב שלהם
ים נפה וכברה וכף שלמאזנים
משיעשה דור אחד לרחב שלהן
הקפה משיעשה שתי צפירות לרחב שלה
והערק משיעשה בו צפירה אחת


(א) כל כלי עץ
שנחלק לשנים
טהור
חוץ משלחן הכפול
ותמחוי המזנון והאפפודין שלבעל הבית
רבי יהודה אומר
אף המגיס וקוד הבבלי כיוצא בהן


חותל שהוא נותן לתוכו ונוטל מתוכו טמא
ואם אינו יכול עד שיקרענו
או עד שיתירנו טהור


סגניות שלעלין טהורות שלנצרין טמאות


(ה) פטיליה טמאה וחסינה טהורה


(ח) תיק הסיף והסכין והפגיון
תיק מספרת ומספרים והתער
תיק מכחול ובית הכחל
תיק מכתב ותרנתק
תיק טבלה וסקרטיא
בית החצים בית הפגושות
הרי אלו טמאים
תיק סמפוניא
בזמן שהוא נותן מלמעלה טמא
מצדו טהור
תיק חלילין
רבי יהודה מטהר
מפני שהוא נותנו מצדו
חפוי האלה הקשת והרמח
הרי אלו טהורין
זה הכלל
העשוי לתיק טמא לחפוי טהור


(ז) המלקוט שלבקר והחסום שלו
והמדף שלדבורים והמנפה
הרי אלו טהורין
כסוי שלקפסא טמא כסוי קמטרא טהור
כסוי תבה כסוי טני
והמכבש שלחרש
והכסת שתחת התבה והקמרון שלה
ואנגלין שלספר
בית הנגר בית המנעול ובית המזוזה
ותיק נבלין ותיק כנורות
והאמום שלגודלי מצנפות והמרכוף שלזמר
ורביעית שלאליית וגנוגנת העני
וסמוכות המטה וטפוס שלתפלה
ואמום שלעושה סותות
הרי אלו טהורים
זה הכלל אמר רבי יוסי
כל משמשי משמשיו שלאדם
בשעת מלאכה ושלא בשעת מלאכה טמא
וכל שאינו אלא בשעת מלאכה טהור


(ו) קסיה
שלזורי גרנות
שלהולכי דרכים
שלעושי פשתן
טמאה
אבל שלצבעין ושלנפחים טהורה
רבי יוסי אומר
אף שלגרוסות כיוצא בהן
זה הכלל
העשוי לקבלה טמא מפני הזעה טהור


 

פרק יז

מסכת כלים


A
(ג) הסלין שלפת שעורן בככרות שלפת
B
אפפירות שעשה לה קנים
מלמטן למעלה לחזוק טהורה
עשה לה גפים כל שהן טמאה
רבי שמעון אומר
אם אינה יכולה להנטל בגפים טהורה


A
(ב) החמת שעורה בפקעיות שלשתי
אם אינה מקבלת שלשתי
אף על פי (ש)מקבלת שלערב טמאה
B
בית קערות שאינו מקבל קערות
אף על פי (ש)מקבל את התמחויין טמא
C
בית הרעי שאינו מקבל משקין
אף על פי (ש)מקבל את הרעי טמא
רבן גמליאל מטהר מפני שאין מקימין אותו


A
(א) כל כלי בעלי בתים שעורן ברמונים
רבי אליעזר אומר במה שהן
B
קפות הגננים שעורן באגדות שלירק
שלבעלי בתים בתבן
שלבלנים בגבבה
רבי יהושע אומר
כלן ברמונים


A
(ט) האמה שאמרו
באמה הבינונית
B
ושתי אמות היו בשושן הבירה
אחת על קרן מזרחית צפונית
ואחת על קרן מזרחית דרומית
שעל קרן מזרחית צפונית
היתה יתרה על שלמשה חצי אצבע
שעל קרן מזרחית דרומית
היתה יתרה עליה חצי אצבע
נמצאת יתרה על שלמשה אצבע
C
ולמה אמרו אחת גדולה ואחת קטנה
אלא שהאמנין נוטלין בקטנה
ומחזירין בגדולה
כדי שלא יבואו לידי מעילה
D
(י) רבי מאיר אומר
כל האמות היו בינוניות
חוץ ממזבח הזהב והקרן והסובב והיסוד
רבי יהודה אומר
אמת הבנין ששה טפחים
ושלכלים חמשה


A
(ו) כביצה שאמרו
לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית
רבי יהודה אומר
מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות
ונותן לתוך המים וחולק את המים
אמר רבי יוסי וכי מי מודיעני
איזוהי גדולה ואיזוהי קטנה
אלא הכל לפי דעתו שלרואה
B
(ז) כגרוגרת שאמרו
לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית
רבי יהודה אומר
הגדולה שבארץ ישראל
היא הבינונית שבמדינות
C
(ח) כזית שאמרו
לא גדול ולא קטן אלא בינוני
זה אגורי
D
כשעורה שאמרו
לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית
זו מדברית
E
כעדשה שאמרו
לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית
זו מצרית
F
כל המטלטלין מביאין את הטמאה
בעבי המרדע
לא גדול ולא קטן אלא בינוני
איזה הוא בינוני כל שהקפו טפח


A
(ד) הרמונים שאמרו
שלשה אחוזין זה בזה
רבן שמעון בן גמליאל אומר
בנפה ובכברה כדי שיטל ויהלך
ובקפה כדי שיפשיל לאחוריו
B
ושאר כל הכלים
שאינן יכולין לקבל רמונים
כגון הרבע וחצי הרבע הקנונים הקטנים
שעורן ברבן
דברי רבי מאיר
רבי שמעון אומר
בזיתים נפרצו שעורן בזיתים
נגממו שעורן במה שהן
C
(ה) הרמון שאמרו
לא קטן ולא גדול אלא בינוני
D
ולמה הזכרו רמוני בדאן
שיהו מקדשין כל שהן
דברי רבי מאיר
רבי יוחנן בן נורי אומר
לשער בהן את הכלים
רבי עקיבא אומר
לכך ולכך הזכרו לשער בהן את הכלים
ויהיו מקדשין כל שהן
אמר רבי יוסי
לא הזכרו רמוני בדאן וחצירי גבע
אלא שיהיו מתעשרין ודאי בכל מקום


A
(יג) כל שבים טהור חוץ מכלב המים
מפני שהוא בורח ליבשה
דברי רבי עקיבא
העושה כלים מן הגדל בים
וחבר להם מן הגדל בארץ
אפלו חוט אפלו משיחה
דבר שהוא מקבל טמאה טמא
B
(יד) ויש במה שנברא ביום הראשון טמאה
בשני אין בו טמאה
בשלישי יש בו טמאה
ברביעי ובחמישי אין בהם טמאה
חוץ מכנף העוז וביצת נעמית המצפה
אמר רבי יוחנן בן נורי
מה נשתנה כנף העוז מכל הכנפים
וכל שנברא ביום הששי טמא


(יב) ויש שאמרו במדה גסה
מלא תרוד רקב כמלא תרוד גדול שלרופאים
וגריס נגעים כגריס הקלקי
האוכל ביום הכפורים ככותבת הגסה
כמוה וכגרעינתה
ונודות יין ושמן שעורן כפיקה גדולה שלהן
ומאור שלא נעשה בידי אדם
שעורו כמלא אגרוף גדול
זה הוא אגרופו שלבן בטיח
אמר רבי יוסי
ישנו כראש גדול שלאדם
ושנעשה בידי אדם
שעורו כמלא מקדח גדול שללשכה
שהוא כפנדיון האיטלקי וכסלע הנירונית
וכמלא נקב שבעל


A
(יא) ויש שאמרו במדה דקה
מדות הלח והיבש
שעורןבאיטלקי זו מדברית
B
ויש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם
הקומץ את המנחה והחופן את הקטרת
והשותה כמלא לגמיו ביום הכפורים
וכמזון שתי סעודות לערוב
מזונו לחל אבל לא לשבת
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר לשבת אבל לא לחל
אלו ואלו מתכונין להקל
רבי שמעון אומר
משתי ידות לככר משלש לקב
רבי יוחנן בן ברוקא אומר
מככר בפנדיון מארבע סאין בסלע


A
(יז) תחתית הצורפים טמאה
ושלנפחין טהורה
B
משחזת שיש בה בית קבול שמן טמאה
ושאין בה טהורה
C
פנקס שיש בה בית קבול שעוה טמאה
ושאין בה טהורה


A
הרמון האלון והאגוז
שחקקום התינוקות למוד בהם את העפר
או שהתקינום לכף מאזנים
טמא שיש להם מעשה ואין להם מחשבה
B
(טז) קנה מאזנים והמחוק
שיש בהן בית קבול מתכות
והאסל שיש בו בית קבול מעות
וקנה שלעני שיש בו בית קבול מים
ומקל שיש בו בית קבול מזוזה ומרגליות
הרי אלו טמאין
ועל כלן אמר רבי יוחנן בן זכאי
אוי לי אם אמר אוי לי אם לא אמר


A
(טו) העושה כלי קבול
מכל מקום טמא
B
העושה משכב ומושב
מכל מקום טמא
C
העושה כיס מעור המצה מן הניר
טמא


שפופרת הקנה שחתכה לקבלה
טהורה עד שיוציא את כל הככי


מחצלת קנים ושלחלף טהורה


מחצלת הקש ושפופרת הקש
רבי עקיבא מטמא
ורבי יוחנן בן נורי מטהר
רבי שמעון אומר אף שלפקועות כיוצא בהן


 

פרק יח

מסכת כלים


A
(ג) השדה והתבה והמגדל שנטלה אחת מרגליהן
אף על פי שמקבלין טהורין
שאינן מקבלין כדרכן
רבי יוסי מטמא
B
ונקליטי המטה וחמור וחפוי טהורין
אין טמא אלא מטה ומלבן
ומלבני בני לוי טהורין
C
(ד) מלבן שנתנו על לשונות
רבי מאיר ורבי יהודה מטמאין
רבי יוסי ורבי שמעון מטהרין
אמר רבי יוסי
מה שנה זה ממלבני בני לוי שמלבני בני לוי טהורין


A
(א) השדה
בית שמאי אומרים נמדדת מבפנים
ובית הלל אומרים נמדדת מבחוץ
מודים אלו ואלו שאין עבי הרגלים ועבי לזבזין נמדד
רבי יוסי אומר
מודים שעבי הרגלים ועבי לזבזין נמדד וביניהם אינו נמדד
רבי שמעון שזורי אומר
אם היו הרגלים גבוהות טפח אין ביניהן נמדד
ואם לאו ביניהן נמדד
B
(ב) מכני שלה
בזמן שהיא נשמטת אינה חבור לה ואינה נמדדת עמה
ואינה מצלת עמה באהל המת
ואין גוררין אותה בשבת בזמן שיש בתוכה מעות
ואם אינה נשמטת חבור לה ונמדדת עמה
ומצלת עמה באהל המת
וגוררין אותה בשבת אף על פי שיש בתוכה מעות
C
הקמרון שלה
בזמן שהוא קבוע חבור לה ונמדד עמה
ואם אינו קבוע אינו חבור לה ואינו נמדד עמה
כיצד מודדין אותו ראש תור
רבי יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה טהורה


A
(ז) כרע שהיתה טמאה מדרס
וחברה למטה כלה טמאה מדרס
פרשה היא טמאה מדרס והמטה מגע מדרס
היתה טמאה טמאת שבעה וחברה למטה כלה טמאה טמאת שבעה
פרשה היא טמאה טמאת שבעה והמטה טמאה טמאת ערב
היתה טמאה טמאת ערב וחברה למטה כלה טמאה טמאת ערב
פרשה היא טמאה טמאת ערב והמטה טהורה
וכן השן שלמעדר
B
(ח) תפלה ארבעה כלים
התיר קציצה הראשונה ותקנה
טמאה טמא מת וכן שניה וכן שלישית
התיר את הרביעית טהורה מטמא מת אבל טמאה מגע טמא מת
חזר לראשונה והתירה ותקנה טמאה במגע וכן שניה
התיר את השלישית טהורה שהרביעית במגע ואין מגע עושה מגע


A
(ה) מטה שהיתה טמאה מדרס
נטלה קצרה ושתי כרעים טמאה
ארכה ושתי כרעים טהורה
רבי נחמיה מטמא
גדד שתי לשונות לכסן גדד שתי כרעים (טפח על טפח) לכסן
או שמעטה פחות מטפח טהורה
B
(ו) מטה שהיתה טמאה מדרס
נשברה ארכה ותקנה טמאה מדרס
נשברה שניה ותקנה טהורה מן המדרס אבל טמאה מגע מדרס
לא הספיק לתקן את הראשונה עד שנשברה שניה טהורה


מטה מטמאה חבילה ומטהרת חבילה
דברי רבי אליעזר
וחכמים אומרים
מטמאה אברים ומטהרת אברים


(ט) מטה שנגנב חציה או אבד חציה
או חלקוה אחין או שתפין טהורה
החזירוה מקבלת טמאה מכאן ולהבא


 

פרק יט

מסכת כלים


A
(ג) מזרן היוצא מן המטה
כל שהוא
דברי רבי מאיר
רבי יוסי אומר
עד עשרה טפחים
B
שירי מזרן שבעה טפחים
כדי לעשותו חבק לחמור
C
(ד) נשא הזב על המטה ועל המזרן
מטמא שנים ופוסל אחד
דברי רבי מאיר
רבי יוסי אומר
נשא הזב על המטה ועל המזרן
עשרה טפחים
מטמא שנים ופוסל אחד
מעשרה ולחוץ מטמא אחד ופוסל אחד
נשא על המזרן מעשרה ולפנים טמא
מעשרה ולחוץ טהור


(ב) החבל היוצא מן המטה
עד חמשה טפחים טהור
מחמשה ועד עשרה טמא
מעשרה ולחוץ טהור
שבו קושרין את הפסחים
ומשלשלין את המטות


A
(א) המפרק את המטה להטבילה
והנוגע בחבלין טהור
B
החבל מאימתי הוא חבור למטה
משיסרג בה שלשה בתים
והנוגע מן הקשר ולפנים טמא
מן הקשר ולחוץ טהור
C
נימי הקשר הנוגע בצרכו טמא
וכמה הוא צרכו
רבי יהודה אומר שלש אצבעות


מטה שנטלו שתי ארכות שלה
ועשה לה חדשות
ולא שנה את הנקבים
נשתברו חדשות טמאה
וישנות טהורה
שהכל הולך אחר הישנות


(ו) מטה שכרך לה מזרן
ונגע בהן המת
טמאין טמאת שבעה
פרשו
טמאין טמאת שבעה
נגע בהן השרץ
טמאין טמאת ערב
פרשו
טמאין טמאת ערב


(ה) מטה שהיתה טמאה מדרס
וכרך לה מזרן
כלה טמאה מדרס
פרשה היא טמאה מדרס והמזרן מגע מדרס
היתה טמאה טמאת שבעה
וכרך לה מזרן
כלה טמאה טמאת שבעה
פרשה היא טמאה טמאת שבעה
והמזרן טמא טמאת ערב
היתה טמאה טמאת ערב
וכרך לה מזרן
כלה טמאה טמאת ערב
פרשה היא טמאה טמאת ערב והמזרן טהור


A
(ט) תבה שפתחה מצדה
טמאה מדרס וטמא מת
אמר רבי יוסי אימתי
בזמן שאינה גבוהה עשרה טפחים
או שאין לה לזבז טפח
נפחתה מלמעלן טמאה טמא מת
נפחתה מלמטן
רבי מאיר מטמא וחכמים מטהרין
מפני שבטל העקר בטלה הטפלה
B
(י) משפלת שנפחתה מלקבל רמונים
רבי מאיר מטמא וחכמים מטהרים
מפני שבטל העקר בטלה הטפלה


החמת שהביצים שלה מקבלות עמה
ונפחתו
טהורות
שאינן מקבלות כדרכן


A
(ז) תבה שפתחה מלמעלה
טמאה טמא מת
נפחתה מלמעלה
טמאה טמא מת
נפחתה מלמטה
טהורה
מגורות שבה
טמאות ואינן חבור לה
B
(ח) התרמל שנפחת הכיס שבתוכו
טמא ואינו חבור לו


 

פרק כ

מסכת כלים


A
ערבה משני לג ועד תשעה קבין
שנסדקה
טמאה מדרס
הניחה בגשמים ונתפחה
טמאה טמא מת
בקדים ונסדקה מקבלת מדרס
זה חמר בשירי כלי עץ מבתחלתן
B
וחמר בשירי כלי נצרים מבתחלתן
שמתחלתן אינם מקבלים טמאה
עד שיתחסמו
נתחסמו
אף על פי שנשרו שפתותיהן כל שהן
טמאין


A
(ב) חמת חלילין
טהורה מן המדרס
B
ערבת פיסונות
בית שמאי אומרים מדרס
ובית הלל אומרים טמא מת


A
(א) הכרים והכסתות
והשקין והמרצופין
שנפחתו
הרי אלו טמאים מדרס
B
הקלסטר ארבעת קבין
התרמל חמשת קבין
הכריתית סאה החמת שלשבעת קבין
רבי יהודה אומר
אף הרבצל והמזודה כל שהן
הרי אלו טמאין מדרס
וכלם שנפחתו טהורים
מפני שבטל העקר ובטלה הטפלה


A
(ה) כפת שקבעו בנדבך
קבעו ולא בנה עליו
בנה עליו ולא קבעו
טמא
קבעו ובנה עליו טהור
B
מפץ שנתנו על גבי הקורות
קבעו ולא נתן עליו את המעזיבה
נתן עליו את המעזיבה ולא קבעו
טמא
קבעו ונתן עליו את המעזיבה טהור
C
קערה שקבעה בשדה תבה ומגדל
כדרך קבלתה טמאה
שלא כדרך קבלתה טהורה


(ד) ערבה גדולה
שנפחתה מלקבל רמונים
והתקינה לישיבה
רבי עקיבא מטמא
וחכמים מטהרין עד שיקצע
עשאה אבוס לבהמה
אף על פי שקבעה בכתל טמאה


A
(ג) מקל שעשאו (בית) יד לקרדם
חבור לטמאה בשעת מלאכה
B
הדיוסטר חבור לטמאה בשעת מלאכה
קבעו בכלונס טמא ואינו חבור לו
עשה בו דיוסטר אין טמא אלא צרכו
C
כסא שקבעו בכלונס
טמא ואינו חבור לו
עשה בו כסא אין טמא אלא מקומו
קבעו בקורת בית הבד טמא ואינו חבור לה
עשה בראשה כסא טהור
מפני שאומרין לו
עמד ונעשה את מלאכתנו


מחצלת מאימתי מקבלת טמאה
משתקנב והיא גמר מלאכתה


(ז) מחצלת שעשה לה קנים לארכה
טהורה
וחכמים אומרים עד שיעשה כמין כי
עשאם לרחבה
ואין בין קנה לחברו ארבעה טפחים
טהור
נחלקה לרחבה
רבי יהודה מטהר
וכן המתיר ראשי המעדנין טהורה
נחלקה לארכה
ונשתירו בה שלשה מעדנים שלששה טפחים
טמאה


(ו) סדין שהוא טמא מדרס
ועשאו וילון
טהור מן המדרס אבל טמא טמא מת
מאימתי היא טהרתו
בית שמאי אומרים משיתבר
בית הלל אומרים משיקשר
רבי עקיבא אומר משיקבע


 

פרק כא

מסכת כלים


הנוגע בפיקה
עד שלא פרעה טמא
משפרעה טהור


הנוגע בצמר שעל האימה באשויה
טהור


(א) הנוגע בכבד העליון
בכבד התחתון
בנירים ובקירוס
ובחוט שהעבירו על גבי הארגמן
ובעירה שאינו עתיד להחזירה
טהור
בנפש המסכת ובשתי העומד
ובכפול שהעבירו על גבי הארגמן
ובעירה שהוא עתיד להחזירה
טמא


הנוגע ביתר ובקשת
אף על פי שהיא מתוחה
טהור
מצודת האישות טהורה
רבי יהודה אומר
כל זמן שהיא מתוחה חבור


(ג) הנוגע ביד מגרה
מכאן ומכאן טמא
בחוט ובמשיחה באמה ובסניפין
במכבש שלחרש ובקשטנית
טהור
רבי יהודה אומר
אף הנוגע במלבן שלמסר הגדול טהור


(ב) הנוגע בעל ובקטרב
בעין ובעבות
אפלו בשעת מלאכה
טהור
בחרב ובברך וביצול טמא
בעין שלמתכת בלחיין ובעריין
טמא
רבי יהודה מטהר בלחיים
שאינם עשויין אלא לרבות את העפר


 

פרק כב

מסכת כלים


A
(ה) כסא שלא היו חפויו יוצאין
ונטלו
טמא
שכן דרכו להיות מטהו על צדו
ויושב עליו
B
(ו) כסא שנטל חפויו האמצעי
והחיצונים קימים טמא
נטלו החיצונים והאמצעי קים טמא
רבי שמעון אומר אם היה רחב טפח
C
(ז) כסא שנטלו שנים מחפויו
זה בצד זה
רבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין
אמר רבי יהודה
אף כסא שלכלה שנטלו חפויו
ונשתיר בו בית קבלה טהור
מפני שבטל העקר ובטלה הטפלה
D
(ח) שדה שנטל העליון
טמאה מפני התחתון
נטל התחתון טמאה מפני העליון
נטל העליון והתחתון
רבי יהודה מטמא
מפני הדפין
וחכמים מטהרין


A
(ד) כסא שלכלה שנטלו חפויו
בית שמאי מטמאין
ובית הלל מטהרין
שמאי אומר אף מלבן שלכסא טמא
B
כסא שקבעו בערבה
בית שמאי מטמאין
ובית הלל מטהרין
שמאי אומר אף העשוי בה


A
(א) השלחן והדלפקי
שנפחתו או שחפן בשיש
ושיר בהם מקום הנחת הכוסות
טמאים
רבי יהודה אומר מקום הנחת חתיכות
B
(ב) השלחן שנטלה אחת מרגליו טהור
נטלה שניה טהור
נטלה השלישית
טמא כשיחשב עליו
רבי יוסי אומר אינו צריך מחשבה
וכן הדלפקי
C
(ג) ספסל שנטל אחד מראשיו טהור
נטל השני טהור
אם יש בו גבה טפח טמא
D
שרפרף שנטל אחד מראשיו טמא
וכן הכסא שלפני קתדרא


A
ספסלין שבמרחץ
ושתי רגליו שלעץ טמא
אחת שלעץ ואחת שלאבן טהור
B
הנסרין שבמרחץ ששגמן
רבי עקיבא מטמא
וחכמים מטהרין
שאינם עשוין אלא
שיהיו המים מהלכין תחתיהן
C
קנקילין שיש בה בית קבלת כסות
טמאה
והעשויה ככורת טהורה


A
(י) האסלה טמאה מדרס
וטמא מת
פרשה העור טמא מדרס
והברזל טמא טמא מת
B
הטרסקל שחפויו שלעור טמא מדרס
וטמא מת
פרש העור טמא מדרס
והטרסקל טהור מכלום


A
ישיבת הסתת טמא מדרס
B
(ט) כפת שסרקו וכרכמו ועשאו פנים
רבי עקיבא מטמא
וחכמים מטהרין עד שיחק בו
C
הסל והכלכלה שמלאן תבן או מוכין
התקינן לישיבה טהורין
סרגן בגמי או במשיחה טמאין


 

פרק כג

מסכת כלים


האכף שנקרע
הנוגע במה שבתוכו טמא
מפני שהתפר מחברו


(א) הכדור והאמום
והקמיע והתפלין שנקרעו
הנוגע בהן טמא
ובמה שבתוכן טהור


A
(ד) המטה והכר והכסת שלמת
הרי אלו טמאין מדרס
B
כסא שלכלה ומשבר שלחיה
וכסא שלכובס שהוא כורם עליו את הכלים
אמר רבי יוסי
אין בהם משום מושב


A
(ב) אלו טמאין משום מרכב
זרז האשקלוני ומדוכה המדית
ועביט שלגמל וטפיטן שלסוס
רבי יוסי אומר
אף טפיטן שלסוס טמא משום מושב
מפני שעומדין עליו בקמפון
אבל אכף שלנאקה טמא
(ג) מה בין מרכב למושב
מרכב חלק מגעו ממשאו
ומושב לא חלק מגעו ממשאו
B
תפית שלחמור שהוא יושב עליה טהורה
שנה בה את הנקבין
או שפרצן זה לתוך זה
טמאה


הרשתות והמכמרות והמדף והפלצור ומצודות הסכרין טמאין
והאקון והרטוב והכלוב טהורין


(ה) החרם טמא מפני הזוטו


 

פרק כד

מסכת כלים


A
(ג) שלש ערבות הן
ערבה משני לג ועד תשעה קבין שנסדקה טמאה מדרס
שלמה טמאה טמא מת
והבאה במדה טהורה מכלום
B
(ד) שלש תבות הן
תבה שפתחה מצדה טמאה מדרס
מלמעלן טמאה טמא מת
והבאה במדה טהורה מכלום


A
(א) שלשה תריסין הם
תריס הכפוף טמא מדרס
ושמשחקין בו בקמפון טמא טמא מת
ודיצת הערביין טהורה מכלום
B
(ב) שלש עגלות הן
העשויה כקתדרא טמאה מדרס
כמטה טמאה טמא מת
ושלאבנים טהורה מכלום


(ו) שלש פנקסיות הן
האפיפורין טמאה מדרס
ושיש בה בית קבול שעוה טמאה טמא מת
וחלקה טהורה מכלום


(ו) שלש בסיסיות הן
שלפני המטה ושלפני הסופרים טמאה מדרס
ושלדלפקי טמאה טמא מת
ושלמגדל טהורה מכלום


(ה) שלשה תרבוסין הן
שלספרין טמא מדרס
שאוכלין עליו טמא טמא מת
ושלזיתים טהור מכלום


A
(י) שלשה מפצים הן
העשוי לישיבה טמא מדרס
שלצבעין טמא טמא מת
ושלגתות טהור מכלום
B
(יא) שלש חמתות ושלשה תרמלין הן
המקבלים כשעור טמאין מדרס
ושאינן מקבלין כשעור טמאים טמא מת
ושלעור הדג טהור מכלום


A
(ח) שלש מטות הן
העשויה לשכיבה טמאה מדרס
שלזגגין טמאה טמא מת
ושלסרגין טהורה מכלום
B
(ט) שלש משפלות הן
שלזבל טמאה מדרס
שלתבן טמאה טמא מת
והפחלץ שלגמלים טהור מכלום


(יד) שלש מטפחות הן
שלידים טמאה מדרס
שלספרין טמאה טמא מת
ושלתכריך ושלנבלי בני לוי טהורה מכלום


(יג) שלשה סדינין הן
העשוי לשכיבה טמא מדרס
לוילון טמא טמא מת
ושלצורות טהור מכלום


(יב) שלשה עורות הן
העשוי לשטיח טמא מדרס
לתכריך הכלים טמא טמא מת
ושלרצועות ושלסנדלים טהור מכלום


A
(יז) שלש קפות הן
מהוהה שטליה על הבריה הולכין אחר הבריה
קטנה על הגדולה הולכין אחר הגדולה
היו שוות הולכין אחר הפנימית
B
רבי שמעון אומר
כף מאזנים שטליה על שולי המחם מבפנים טמא
מבחוץ טהור
טליה על צדו בין מבפנים בין מבחוץ טהור


A
(טו) שלשה פרקלינין הן
שלצדי חיה ועוף טמא מדרס
שלחגבין טמא טמא מת
ושלקיצין טהור מכלום
B
(טז) שלש סבכות הן
שלילדה טמאה טמאת מדרס
שלזקנה טמאה טמא מת
שליוצאת לחוץ טהורה מכלום


 

פרק כה

מסכת כלים


A
(ג) מדות יין ושמן וזומאלסטרא
ומסננת שלחרדל ומשמרת שליין יש להן אחורים ותוך
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר אין להם
רבי שמעון אומר
יש להם נטמאו מאחוריהן מה שבתוכן טהור וצריך להטביל
B
(ד) הרבע וחצי הרבע
נטמא הרבע לא נטמא חצי הרבע
נטמא חצי הרבע לא נטמא הרבע
אמרו לפני רבי עקיבא
הואיל וחצי הרבע אחורים לרבע
כלי שנטמא תוכו לא נטמאו אחוריו
אמר להן שלכת קודמין היא או שמא הרבע אחורים לחצי הרבע
כלי שנטמאו אחוריו לא נטמא תוכו
C
(ה) נטמא הרבע הרבע ואחוריו טמאין
חצי הרבע ואחוריו טהורין
נטמא חצי הרבע חצי הרבע ואחוריו טמאין הרבע ואחוריו טהורין
נטמאו אחורי הרבע אחורי חצי הרבע טהורין
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
אין חולקין את הגבין וכשהוא מטביל מטביל את כלו


A
(א) כל הכלים יש להם אחורים ותוך
כגון הכרים והכסתות והשקין והמרצופין
דברי רבי יהודה
רבי מאיר אומר
כל שיש לו תוברות יש לו אחורים ותוך
וכל שאין לו תוברות אין לו אחורים ותוך
B
השלחן והדלפקי יש להן אחורים ותוך
דברי רבי יהודה
רבי מאיר אומר
אין להם אחורים וכן טבלה שאין לה לזבז
C
(ב) המרדע יש לו אחורים ותוך
משבעה לחרחור מארבעה לדרבן
דברי רבי יהודה
רבי מאיר אומר
אין להם לא הזכרו ארבעה ושבעה
אלא לשירים


כלי שנטמאו אחוריו במשקין
אחוריו טמאים תוכו ואגנו ואזנו וידיו טהורין
נטמא תוכו כלו טמא


(ו) כני כלים ואגניהם ואזניהם וידות הכלים המקבלים
שנפלו עליהן משקין מנגבן והם טהורים
ושאר כל הכלים שאינם יכולין לקבל רמונים
שאין להם אחורים ותוך
שנפלו משקין על מקצתו כלו טמא


A
היה שותה בכוס שאחוריו טמאים
אינו חושש שמא נטמא המשקה שבפיו באחורי הכוס
וחזר וטמא את הכוס
B
קמקום שהוא מרתיח
אינו חושש שמא יצאו משקין מתוכו
ונגעו באחוריו וחזרו לתוכו


A
(ז) כל הכלים יש להן אחורים ותוך ויש להם בית צביעה
רבי טרפון אומר לערבה גדולה שלעץ
רבי עקיבא אומר לכוסות
רבי מאיר אומר לידים הטמאות והטהורות
אמר רבי יוסי לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד
B
(ח) כיצד
היו ידיו טהורות ואחורי הכוס טמאים
אחזו בבית צביעתו אינו חושש שמא נטמאו ידיו באחורי הכוס


כל הכלים יורדין לידי טמאתן במחשבה
ואינן עולים מידי טמאתן אלא בשנוי מעשה
שהמעשה מבטל מיד המעשה ומיד מחשבה
ומחשבה אינה מבטלת לא מיד מעשה ולא מיד מחשבה


(ט) כלי הקדש אין להם אחורים ותוך ואין להם בית צביעה
ואין מטבילים כלים בתוך כלים לקדש


 

פרק כו

מסכת כלים


A
צרור המרגלית טמא
B
צרור המעות
רבי אליעזר מטמא
וחכמים מטהרים


A
(ב) כיס שלשנצות שנטלו שנציו טמא
נפשט טהור
טלה עליו את המטלת מלמטן טמא
B
כיס לתוך כיס שנטמא אחד מהן במשקה
לא נטמא חברו


(א) סנדל עמקי וכיס שלשנצות
רבי יהודה אומר אף כפיפה מצרית
רבן שמעון בן גמליאל אומר
אף סנדל לדיקי כיוצא בהן
הרי אלו מטמאין ומטהרין שלא באמן
אמר רבי יוסי והלא
כל הכלים מטמאין ומטהרין שלא באמן
אבל אלו אף על פי שהן מתרין
טמאין שההדיוט יכול להחזירם
לא אמרו אלא בכפיפה מצרית
שאף האמן אינו יכול להחזירה


כל חמתות צרורות טהורות
חוץ משלערביין
רבי מאיר אומר
צרור שעה טהורות צרור עולם טמאות
רבי יוסי אומר
כל חמתות צרורות טהורות


(ד) סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותקנה
טמא מדרס
נפסקה שניה ותקנה טהור מן המדרס
אבל טמא מגע מדרס
לא הספיק לתקן את הראשונה
עד שנפסקה שניה טהורה
נפסק עקבו נטל חטמו או שנחלק לשנים
טהור
סולים שנפסק מכל מקום טהור
מנעל שנפחת
אם אינו מקבל את רב הרגל טהור
מנעל שעל האמום
רבי אליעזר מטהר
וחכמים מטמאים


(ג) כף לוקטי קוצים טהורה
הזוז והברכיר טמאין
והשרוולים טמאין
והפרקלימין טהורין
וכל בית אצבעות טהורות
חוץ משלקיצין
מפני שהיא מקבלת את האוג
נקרעה
אם אינה מקבלת את רב האוג טהורה


עור שעשאו חפוי לכלים טהור
למשקלות טמא
רבי יוסי מטהר משום אביו


A
(ו) עב כסות ותכריך כסות מדרס
B
עב ארגמן ותכריך ארגמן
בית שמאי אומרים מדרס
ובית הלל אומרים טמא מת


A
(ה) אלו עורות טמאין מדרס
עור שחשב עליו לשטיח
עור סקרטיא עור קטבליא עור החמר
עור הכתן עור הכתף עור הרופא
עור העריסה עור הלב שלקטן
עור הכר עור הכסת מדרס
B
עור הסרוק עור הסורק
רבי אליעזר אומר מדרס
וחכמים אומרים טמא מת


(ט) עור שהוא טמא מדרס
וחשב עליו לרצועות ולסנדלין
כיון שנתן בו את האזמל טהור
דברי רבי יהודה
וחכמים אומרים
עד שימעטנו פחות מחמשה טפחים
רבי אלעזר בר צדוק אומר
אף העושה מטפחת מן העור טמאה
ומן הכסת טהורה


(ח) עורות בעל הבית
מחשבה מטמאתן
ושלעבדן אין מחשבה מטמאתן
שלגנב מחשבה מטמאתן
ושלגזלן אין מחשבה מטמאתן
רבי שמעון אומר חלוף הדברים
שלגזלן מחשבה מטמאתן
ושלגנב אין מחשבה מטמאתן
מפני שלא נתיאשו הבעלים


(ז) כל מקום שאין חסרון מלאכה
מחשבה מטמאתן
וכל מקום שיש חסרון מלאכה
אין מחשבה מטמאתן אלא העצבה


 

פרק כז

מסכת כלים


(ג) העושה שנים מן הבגד ואחד מן השק
שלשתן מן השק ואחד מן העור
ארבעה מן העור ואחד מן המפץ
טהור
חמשה מן המפץ ואחד מן העור
ארבעה מן העור ואחד מן השק
שלשה מן השק ואחד מן הבגד
טמא
זה הכלל
כל שחבר לו מן החמור ממנו טמא
מן הקל ממנו טהור


(ב) הבגד מטמא
משום שלשה על שלשה למדרס
ומשום שלש על שלש לטמאת מת
השק ארבעה על ארבעה
העור חמשה על חמשה
מפץ ששה על ששה
שוין למדרס ולטמא מת
רבי מאיר אומר
השק שיריו ארבעה ותחלתו משיגמר


(א) הבגד מטמא משום חמשה שמות
השק משום ארבעה העור משום שלשה
העץ משום שנים וכלי חרס משום אחד
כלי חרס מטמא משום כלי קבול
כל שאין לו תוך בכלי חרס אין לו אחורים
מוסף עליו העץ שהוא מטמא משום מושב
וכן טבלה שאין לה לזבז
בכלי עץ טמאה ובכלי חרס טהורה
מוסף עליו העור שהוא מטמא משום אהלים
מוסף עליוהשק שהוא מטמא משום אריג
מוסף עליו הבגד
שהוא מטמא משום שלש על שלש


A
(ו) אלו נמדדין כפולין
אמפליא ופמוליניא
ומכנסים וכובע וכיס שלפנדא
B
ומטלית שטליה על השפה
אם פשוטה נמדדת פשוטה
ואם כפולה נמדדת כפולה


A
כסא שלקטן שיש לו רגלים
אף על פי שאין בו גבה טפח טמא
B
חלוק שלקטן
רבי אליעזר אומר כל שהוא
וחכמים אומרים
עד שיהיה בו כשעור ונמדד כפול


A
(ד) המקצע מכלם טפח על טפח טמא
משולי הקפה טפח על טפח טמא
מצדדי הקפה
רבי שמעון מטהר וחכמים אומרים
המקצע טפח על טפח בכל מקום טמא
B
(ה) בלויי נפה וכברה שהתקינן לישיבה
רבי עקיבא מטמא
וחכמים מטהרין עד שיקצע


A
(יא) שלשה על שלשה באשפות
בריא וצורר מלח
בבית או בריא או צורר מלח
כמה מלח יהא צורר רבע
רבי יהודה אומר בדקה
וחכמים אומרים בגסה
אלו ואלו מתכונים להקל

B
רבי שמעון אומר
שוים שלשה על שלשה באשפות
לשלש על שלש בבית


A
(ט) סדין שהוא טמא מדרס
ועשאו וילון
טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס
אמר רבי יוסי
וכי באיזה מדרס נגע זה
אלא אם כן נגע בו הזב טמא במגע הזב
B
(י) שלשה על שלשה שנחלק
טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס
אמר רבי יוסי
וכי באיזה מדרס נגע זה
אלא אם כן נגע בו הזב טמא מגע הזב


A
(ז) הבגד שארג בו שלשה על שלשה
ונטמא מדרס והשלים עליו את כל הבגד
ואחר כך נטל חוט אחד מתחלתו
טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס
נטל חוט אחד מתחלתו
ואחר כך השלים עליו את כל הבגד
טמא מגע מדרס
B
(ח) וכן בגד שארג בו שלש על שלש
ונטמא טמא מת והשלים עליו את כל הבגד
ואחר כך נטל חוט אחד מתחלתו
טהור מטמא מת אבל טמא מגע טמא מת
נטל חוט אחד מתחלתו
ואחר כך השלים עליו את כל הבגד טהור
מפני שאמרו שלש על שלש שנתמעט טהור
אבל שלשה על שלשה שנתמעט
אף על פי שטהור מן המדרס
טמא בכל הטמאות


שלש על שלש שהשליכה באשפות טהורה
החזירה טמאה
לעולם השלכתה מטהרתה והזרתה מטמאתה
חוץ משלארגמן ושלזהורית טובה
רבי אליעזר אומר
אף מטלית חדשה כיוצא בהן
רבי שמעון אומר כלן טהורין
לא הזכרו אלא מפני השבת אבדה


שלש על שלש שנמהה ממנה חוט אחד
או שנמצא בו קשר
או שני חוטין מתאימין
טהורה


(יב) שלשה על שלשה שנקרע
אם נתנו על כסא ובשרו נוגע בכסא טהור
ואם לאו טמא


 

פרק כח

מסכת כלים


(ג) העושה אספלנית
בין בבגד בין בעור טהורה
רבי יוסי אומר על העור טהור
מלגמא
בבגד טהורה ובעור טמאה
רבן שמעון בן גמליאל אומר
אף בבגד טמאה
מפני שהיא ננערת


(ב) פחות משלשה על שלשה
שהתקינו לפוק בו את המרחץ
לנער בו את הקדרה לקנח בו את הרחים
בין מוכן בין שאינו מוכן טמא
דברי רבי אליעזר
רבי יהושע אומר
בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן טהור
רבי עקיבא אומר
מן המוכן טמא שאינו מן המוכן טהור


(א) שלש על שלש
שנתנה בכדור או שעשאה כדור בפני עצמה
טהורה
אבל שלשה על שלשה שנתנו בכדור טמא
עשאו כדור בפני עצמו טהור
מפני שהתפר ממעטו


חמת שעשאה שטיח ושטיח שעשאו חמת
טהור
חמת שעשאה תרמל ותרמל שעשאו חמת
כר שעשאו סדין וסדין שעשאו כר
כסת שעשאה מטפחת ומטפחת שעשאה כסת טמא
זה הכלל
כל ששנהו לשמו טמא לשם אחר טהור


(ה) כפה שהוא טמא מדרס
ונתנו על הספר
טהור מן המדרס אבל טמא טמא מת


(ד) מטפחות ספרים
בין מצירות בין שאינן מצירות טמאות
כדברי בית שמאי
בית הלל אומרים
מצירות טהורות ושאינן מצירות טמאות
רבן גמליאל אומר אלו ואלו טהורות


טליה על הבגד מרוח אחת אינו חבור
משתי רוחות זו כנגד זו חבור
עשאה כמין גאם
רבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין
אמר רבי יהודה
במה דברים אמורים
בטלית
אבל בחלוק
מלמעלן חבור ומלמטן אינו חבור


(ז) שלש על שלש שאמרו
חוץ מן המלל
דברי רבי שמעון
וחכמים אומרים
שלש על שלש מכונות


(ו) מטלית שטליה על הקפה
מטמאה אחד ופוסלת אחד
הפרישה מן הקפה
הקפה מטמא אחד ופוסלת אחד
והמטלית טהורה
טליה על הבגד מטמא שנים ופוסלת אחד
הפרישה מן הבגד
הבגד מטמא אחד ופוסל אחד
והמטלית מטמאה שנים ופוסלת אחד
וכן הטולה על השק או על העור
דברי רבי מאיר
רבי שמעון מטהר
רבי יוסי אומר על העור טהור על השק טמא
מפני שהוא אריג


העבים והרכים
אין בהם משום שלש על שלש


טלית שהתחיל בה לקרעה
כיון שנקרע רבה אינו חבור


(ח) בגדי עניים
אף על פי שאין בהם שלש על שלש
הרי אלו טמאין מדרס


A
העושה בגד מן החרם טהור ומן הזוטו טמא
רבי אליעזר בן יעקב אומר
אף העושה בגד מן החרם וכפלו טמא
B
(י) סבכה שהתחיל בה מפיה
טהורה עד שיגמר את קרקרתה
התחיל בה מקרקרתה
טהורה עד שיגמר את פיה
שביס שלה טמא בפני עצמו
החוטין שלה טמאין משום חבור
C
סבכה שנקרעה
אם אינה מקבלת את רב השער טהורה


חלוק שליוצאת החוץ העשוי כסבכה טהור


A
(ט) כסת הסבלין טמאה מדרס
B
משמרת שליין אין בה משום מושב
C
סבכה שלזקנה טמאה משום מושב


 

פרק כט

מסכת כלים


נימי כפה שלזקנה
והגמדין שלערביין
והקלקין והפנדא והמעפרת והפרגוד
נימיהן כל שהן


נימי סגוס והרדיד
והחלוק והטלית
שלש אצבעות


(א) נימי הסדין והסודרין
והטרטין והפליון שלראש
שש אצבעות
שלאפקרסין עשר


(ג) חוט המשקלת שנים עשר
שלחרשין שמונה עשר
שלבניין חמשים אמה
יתר מכאן אם רצה לקים טהור
שלסידין ושלצירין כל שהן


(ב) שלש כסתות שלצמר שש שלפשתן
שלשה סדינין
שתים עשרה מטפחות
שני סבריקין
חלוק אחד
טלית אחת
קלבקרין אחת
חבור לטמאה ולהזיה
יתר מכאן חבור לטמאה ואינו חבור להזיה
רבי יוסי אומר אף לא לטמאה


A
(ז) שירי הדרבן מלמעלן
ארבעה
יד הבדיד ארבעה
יד הקרדם שלנכוש חמשה
יד בן הפטיש חמשה
ושלהפטיש ששה
יד הקרדם שלבקוע ושלעדיר ששה
ויד מקבת שלסתתין ששה
B
(ח) שירי חרחור מלמטן
שבעה
יד מגרפה שלבעלי בתים
בית שמאי אומרים שבעה
בית הלל אומרים שמונה
שלסידין
בית שמאי אומרים תשעה
בית הלל אומרים עשרה
יתר מכאן אם רצה לקים טמא
ויד משמשי האור כל שהן


(ו) חוט מאזנים
שלצמרים ושלשוקלי זכוכית
טפחים
יד המקור טפחים
יד המעצד שללגיונות טפחים
יד הקרנס שלזהבים טפחים
ושלחרשין שלשה טפחים


A
(ד) חוט מאזנים
שלזהבים ושלשוקלי ארגמן טוב
שלש אצבעות
יד הקרדם מאחריו
שלש אצבעות
רבי יוסי אומר טפח טהור
B
(ה) חוט מאזנים
שלחנונים שלבעלי בתים
טפח
יד הקרדם מלפניו
טפח
שירי יד הפרגול טפח
יד מקבת(שליד) שלמפתחי אבנים טפח


 

פרק ל

מסכת כלים

1
(א) כלי זכוכית
פשוטיהן טהורין
ומקבליהן טמאים
נשברו טהרו
חזר ועשה מהן כלים
מקבלין טמאה מכאן ולהבא


A
(ג) כוס שנפגם רבו טהור
נפגם בו שלש ברבו טהור
רבי שמעון אומר
אם מפזר הוא את רב המים טהור
נקב ועשאו
בין בבעץ בין בזפת טהור
רבי יוסי אומר
בבעץ טמא ובזפת טהור
B
(ד) צלוחית קטנה שנטל פיה טמאה
וגדולה שנטל פיה טהורה
שלפליטון שנטל פיה טהורה
מפני שהיא סורחת את היד
לגינין גדולים שנטל פיהן טמאין
מפני שהוא מתקנן לכבשין


A
(ב) אספקלריא טהורה
ותמחוי שעשאו אספקלריא טמא
ואם מתחלה עשאו לשם אספקלריא טהור
B
תרוד שהוא נותנו על השלחן
אם מקבל כל שהוא טמא
ואם לאו
רבי עקיבא מטמא
רבי יוחנן בן נורי מטהר


A
הטבלא והאסקטלא שלזכוכית
טהורין
אם יש להן לזבז טמאים

B
שולי קערה ושולי אסקטלא שלזכוכית
שהתקינן לתשמיש
טהורין
קרטסן או שפן בשופין טמאין

3
והאפרכס שלזכוכית טהורה
אמר רבי יוסי
אשריך כלים
שנכנסת בטמאה
ויצאת בטהרה