פרק א

המשנה כדרכה

מסכת כלאים

1ב
A (ב) הקשות והמלפפון אינם כלאים זה בזה
רבי יהודה אומר כלאים
B חזרת וחזרת גלים
עלשין ועלשי שדה
כרישים וכרישי שדה
כסבר וכסבר שדה
חרדל וחרדל מצרי
ודלעת המצרית והרמוצה
ופול המצרי והחרוב
אינם כלאים זה בזה

1א
A (א) החטים והזונין אינן כלאים זה בזה
B השעורים ושבלת שועל
הכסמין והשיפון
הפול והספיר
הפרקדן והטפח
ופול הלבן והשעועית
אינם כלאים זה בזה

2ג
A (ה) הצנון והנפוץ
החרדל והלפסן
ודלעת יונית עם המצרית והרמוצה
אף על פי שדומין זה לזה
כלאים זה בזה
B (ו) הזאב והכלב
כלב הכפרי והשועל
העזים והצבאים
היעלים והרחלים
הסוס והפרד
הפרד והחמור
החמור והערוד
אף על פי שדומין זה לזה
כלאים זה בזה

2ב
A (ד) ובאילן
האגסים והקרסתומלין
והפרישים והעזרדים
אינם כלאים זה בזה
B התפוח והחזרד
הפרסקים והשקדים
והשיזפין והרימון
אף על פי שדומין זה לזה
כלאים זה בזה

2א
A (ג) הלפת והנפוץ
והכרוב והתרובתור
התרדים והלעונים
אינם כלאים זה בזה
B הוסיף רבי עקיבא
השום והשומנית
הבצל והבצלצול
והתרמוס והפלסלוס
אינן כלאים זה בזה

3
(ז) אין מביאין אילן באילן ירק בירק ולא אילן בירק ולא ירק באילן
רבי יהודה מתיר ירק באילן

3ג
אין נותנין זרע דלעת לתוך החלמית
שתהא משמרתו
מפני שהוא ירק בירק

3ב
אין נוטעין יחור שלתאנה
לתוך החצוב
שיהא מקרו
אין תוחבין זמורה שלגפן
לתוך האבטיח
שתהא זורקת מימיה לתוכו
מפני שהוא אילן בירק

3א
(ח) אין נוטעין ירקות
בתוך סדן שלשקמה
אין מרכיבין פיגם על גבי קדה לבנה
מפני שהוא ירק באילן

4ב
הזורע חטה ושעורה כאחת הרי זה כלאים
רבי יהודה אומר
אינו כלאים עד שיהו שתי חטים ושעורה
או חטה ושתי שעורים או חטה ושעורה וכסמת

4א
(ט) הטומן לפת וצנונות תחת הגפן
אם היו מקצת עליו מגלין אינו חושש
לא משום כלאים ולא משום שביעית
ולא משום מעשרות
ונטלים בשבת

פרק ב

המשנה כדרכה

מסכת כלאים

1ג
באמת אמרו
זרעוני גנה שאינן נאכלין מצטרפין
אחד מעשרים וארבעה
בנופל לבית סאה
רבי שמעון אומר
כשם שאמרו להחמיר
כך אמרו להקל
הפשתן בתבואה מצטרפת
אחד מעשרים וארבעה
בנופל לבית סאה

1ב
(ב) במה דברים אמורים
תבואה בתבואה
וקטנית בקטנית
תבואה בקטנית
וקטנית בתבואה

1א
(א) כל סאה שיש בה רבע ממין אחר
ימעט
רבי יוסי אומר יבר
בין ממין אחד בין משני מינין
רבי שמעון אומר
לא אמרו אלא ממין אחד
וחכמים אומרים
כל שהוא כלאים בסאה
מצטרף לרבע

2ג
נטועה ונמלך לזרעה
לא יאמר אזרע ואחר כך אשרש
אלא משרש ואחר כך זורע
אם רצה גומם עד פחות מטפח וזורע
ואחר כך משרש

2ב
(ד) זרועה ונמלך לנטעה
לא יאמר אטע ואחר כך אופך
אלא הופך ואחר כך נוטע

2א
(ג) היתה שדהו זרועה חטים
ונמלך לזרעה שעורים
ימתין לה עד שתתליע ויופך
ואחר כך יזרע
אם צמחה לא יאמר אזרע
ואחר כך אופך
אלא הופך ואחר כך זורע
כמה יהא חורש כתלמי הרביעה
אבא שאול אומר
כדי שלא ישיר רבע לבית סאה

3ב
תבואה שעלו בה ספיחי אסטיס
וכן מקום הגרנות שעלו בהן מינין הרבה
וכן תלתן שהעלת מיני צמחים
אין מחיבין אותו לנכש
אם נכש או כסח אומרים לו
עקר את הכל חוץ ממין אחד

3א
(ה) היתה שדהו זרועה קנבוס או לוף
לא יהא זורע ובא על גביהם
שאינן עושין אלא לשלש שנים

4ג
A (ט) הרוצה לעשות שדהו
קרחת קרחת מכל מין
עושה עשרים וארבע קרחות
לבית סאה
מקרחת לבית רבע
וזורע בתוכה כל מין שירצה
B היתה קרחת אחת או שתים
זורען חרדל
שלש לא יזרעם חרדל
מפני שהיא נראית כשדה חרדל
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
תשע קרחות מתרות עשר אסורות
רבי אליעזר בן יעקב אומר
אפלו כל שדהו בית כור
לא יעשה בתוכה חוץ מקרחת אחת

4ב
A שלו חטים ושלחברו מין אחר
מתר לסמוך לו מאותו המין
שלו חטים ושלחברו חטים
מתר לסמוך לו תלם שלפשתן
ולא תלם שלמין אחר
רבי שמעון אומר
אחד זרע פשתן ואחד כל המינין
רבי יוסי אומר
אף באמצע שדהו מתר לבדוק
בתלם שלפשתן
B (ח) אין סומכין לשדה תבואה
חרדל וחריע
אבל סומכין לשדה ירקות
חרדל וחריע
וסומך לבור ולניר ולגפה ולדרך
ולגדר שהוא גבה עשרה טפחים
ולחריץ
שהוא עמק עשרה ורחב ארבעה
ולאילן שהוא מסך על הארץ
ולסלע
שהוא גבה עשרה ורחב ארבעה

4א
A (ו) הרוצה לעשות שדהו
משר משר מכל מין
בית שמאי אומרים
שלשה תלמים שלפתיח
ובית הלל אומרים
מלא העל השרוני
וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו
B (ז) היה ראש תור חטים
נכנס בתוך שלשעורים
מתר מפני שהוא נראה כסוף שדהו

5ג
(יא) תבואה נוטה על גבי תבואה
וירק על גבי ירק
תבואה על גבי ירק
ירק על גבי תבואה
הכל מתר חוץ מדלעת יונית
רבי מאיר אומר
אף הקשות ופול המצרי
ורואה אני את דבריהן מדברי

5ב
תבואה בתבואה בית רבע
ירק בירק ששה טפחים
תבואה בירק

ירק בתבואה בית רבע
רבי אליעזר אומר
ירק בתבואה ששה טפחים

5א
(י) כל שהוא בתוך בית רבע
עולה במדת בית רבע
אכילת הגפן והקבר והסלע
עולין במדת בית רבע

פרק ג

המשנה כדרכה

מסכת כלאים

1ג
A גבול שהיה גבוה טפח ונתמעט
כשר
שהיה כשר מתחלתו
B התלם ואמת המים
שהם עמקים טפח
זורעים לתוכן שלשה זרעונין
אחד מכן ואחד מכן ואחד באמצע

1ב
A (ב) כל מין זרעים
אין זורעים בערוגה
וכל מין ירקות
זורענין בערוגה
B החרדל ואפונים השופין
מן זרעים
אפונים הגמלנים
מין ירק

1א
A (א) ערוגה שהיא ששה טפחים
על ששה טפחים
זורעים בתוכה חמשה זרעונים
ארבעה בארבע רוחות הערוגה
ואחד באמצע
B היה לה גבול גבוה טפח
זורעין בתוכה שלשה עשר
שלשה כל גבול וגבול ואחד באמצע
לא יטע ראש הלפת בתוך הגבול
מפני שהוא ממלאהו
רבי יהודה אומר
ששה באמצע

2ב
היתה שדהו זרועה ירק
 והוא מבקש לטע בתוכה שורה שלירק אחר
רבי ישמעאל אומר
 עד שיהא התלם מפלש מראש השדה ועד ראשו
רבי עקיבא אומר
ארך ששה טפחים ורחב מלואו
רבי יהודה אומר
רחב כמלא רחב הפרסה

2א
(ג) היה ראש תור ירק נכנס לתוך שדה ירק אחר
מתר
מפני שהוא נראה כסוף שדהו

3ב
(ה) נוטע אדם קשות ודלעת לתוך גמא אחת
ובלבד שתהא זו נוטה לצד זה וזו נוטה לצד זה
ונוטה שער שלזו לכאן ושער שלזו לכאן
שכל מה שאסרו חכמים
לא גזרו אלא מפני מראית העין

3א
(ד) הנוטע שתי שורות שלקשואין
שתי שורות שלדלועים
שתי שורות שלפול המצרי
מתר
שורה שלקשואים
שורה שלדלועים
שורה שלפול המצרי
אסור
שורה שלקשואים
שורה שלדלועים
שורה שלפול המצרי
ושורה שלקשואים
רבי אליעזר מתיר
וחכמים אוסרין

4ג
היתה שדהו זרועה תבואה
ובקש לטע לתוכה
שורה שלדלועין
נותנין לה לעבודתה ששה טפחים
ואם הגדילה יעקר מלפניה
רבי יוסי אומר
נותנין לה עבודתה ארבע אמות
אמרו לו התחמיר זו מן הגפן
אמר להן מצינו שזו חמורה מן הגפן
שלגפן יחידית
נותנין לה עבודתה ששה טפחים
ולדלעת יחידית נותנין לה בית רבע
רבי מאיר אומר משום רבי ישמעאל
כל שלשה דלועין לבית סאה
לא יביא זרע לתוך בית סאה
רבי יוסי בן החוטף אפרתי
אמר משום רבי ישמעאל
כל שלשה דלועין לבית כור
לא יביא זרע לתוך בית כור

4ב
(ז) דלעת בירק כירק
ובתבואה נותנין לה בית רבע

4א
(ו) היתה שדהו זרועה בצלים
ומבקש לטע בתוכה
שורות שלדלועים
רבי ישמעאל אומר
עוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת
ומניח קמת בצלים
במקום שתי שורות
ועוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת
רבי עקיבא אומר
עוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות
ומניח קמת בצלים
במקום שתי שורות
ועוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות
וחכמים אומרים
אם אין בין שורה לחברתה
שתים עשרה אמה
לא יקים את הזרע שלבנתים

פרק ד

המשנה כדרכה

מסכת כלאים

1ב
A ואיזו היא קרחת הכרם
כרם שחרב מאמצעו
אם אין שם שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם
היו שם שש עשרה אמה
נותנין לו עבודתו וזורע את המותר
B (ב) אי זה הוא מחול הכרם
בין כרם לגדר
אם אין שם שתים עשרה אמה לא יביא זרע לשם
היו שם שתים עשרה אמה
נותנין לו עבודתו וזורע את המותר
(ג) רבי יהודה אומר אין זה אלא גדר הכרם
ואי זה הוא מחול הכרם
בין שני הכרמים

1א
A (א) קרחת הכרם
בית שמאי אומרים עשרים וארבע אמות
ובית הלל אומרים שש עשרה אמה
B מחול הכרם
בית שמאי אומרים שש עשרה אמה
ובית הלל אומרים שתים עשרה אמה

2
איזה הוא גדר
שהוא גבוה עשרה טפחים
וחריץ
שהוא עמק עשרה ורחב ארבעה
(ד) מחצת הקנים
אם אין בין קנה לחברו שלשה טפחים כדי שיכנס הגדי הרי זו כמחצה
וגדר שנפרצה עד עשר אמות הרי זה כפתח
יתר מכן כנגד הפרצה אסור
נפרצו בו פרצות הרבה
אם העומד מרבה על הפרוץ מתר
 ואם הפרוץ מרבה על העומד כנגד הפרצה אסור

3ב
(ו) הנוטע שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב
הרי זה כרם
שתים כנגד שתים ואחת בנתים
 או שתים כנגד שתים ואחת באמצע
אינו כרם עד שיהו שתים נגד שתים ואחת יוצאה זנב

3א
(ה) הנוטע שורה שלחמש גפנים
בית שמאי אומרים כרם
ובית הלל אומרים
אינו כרם עד שיהו שם שתי שורות
לפיכך הזורע ארבע אמות שבכרם
בית שמאי אומרים קדש שורה אחת
ובית הלל אומרים קדש שתי שורות

4
(ז) הנוטע שורה אחת בתוך שלו ושורה אחת בתוך שלחברו
ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע וגדר שהוא נמוך מעשרה טפחים
הרי אלו מצטרפות
גבוה מעשרה טפחים אינן מצטרפות
רבי יהודה אומר אם ערסן מלמעלה הרי אלו מצטרפות

5ב
(ט) הנוטע את כרמו על שש עשרה אמה שש עשרה אמה
מתר להביא זרע לשם
אמר רבי יהודה מעשה בצלמון
 באחד שנטע את כרמו על שש עשרה שש עשרה אמה
והיה הופך שער שתי שורות לצד אחד
וזורע את הניר
ובשנה האחרת היה הופך את השער למקום אחר
וזורע את הבור
ובא מעשה לפני חכמים והתירו
רבי מאיר ורבי שמעון אומרים
אף הנוטע את כרמו על שמונה שמונה אמות מתר

5א
(ח) הנוטע שתי שורות אם אין ביניהן שמונה אמות
לא יביא זרע לשם
היו שלש אם אין בין שורה לחברתה שש עשרה אמה
לא יביא זרע לשם
רבי אליעזר בן יעקב אומר משום חנניה בן חכינאי
אפלו חרבה האמצעית
ואין בין שורה לחברתה שש עשרה אמה
לא יביא זרע לשם
שאלו מתחלה נטען הרי זה מתר בשמונה אמות

פרק ה

המשנה כדרכה

מסכת כלאים

1ג
(ב) כרם שהוא נטוע
על פחות מארבע אמות
רבי שמעון אומר
אינו כרם
וחכמים אומרים כרם
ורואין את האמצעיות כאלו אינן

1ב
כרם שהוא נטוע ערבוביא
אם יש בו לכון שתים נגד שלש
הרי זה כרם
ואם לאו אינו כרם
רבי מאיר אומר
הואיל והוא נראה כתבנית הכרמים
הרי זה כרם

1א
(א) כרם שחרב
אם יש בו ללקט
עשר גפנים לבית סאה
ונטועות כהלכתן
הרי זה נקרא כרם דל

2ג
A (ד) גפן שהיא נטועה בגת או בנקע
נותנין לה עבודתה
וזורע את המותר
רבי יוסי אומר
אם אין שם ארבע אמות
לא יביא זרע לשם
B והבית שבכרם
זורעין בתוכו

2ב
שומרה שבכרם
גבוהה עשרה ורחבה ארבעה
זורעין בתוכה
ואם היה שער כותש אסור

2א
A (ג) חריץ שהוא עובר בכרם
עמק עשרה ורחב ארבעה
רבי אליעזר בן יעקב אומר
אם היה מפלש
מראש הכרם ועד סופו
הרי זה נראה כבין שני כרמים
וזורעים בתוכו
ואם לאו הרי הוא כגת
B והגת שבכרם
עמקה עשרה ורחבה ארבעה
רבי אליעזר אומר
זורעים בתוכה
וחכמים אוסרים

3ג
A (ח) המקים קוצים בכרם
רבי אליעזר אומר קדש
וחכמים אומרים
לא קדש אלא דבר שכמוהו מקימין
B האירוס והקסוס ושושנת המלך
וכל מיני זרעים
אינן כלאים בכרם
הקנבוס
רבי טרפון אומר אינו כלאים
וחכמים אומרים כלאים
והקנרס כלאים בכרם

3ב
(ז) היה עובר בכרם ונפלו ממנו זרעים
או שיצאו עם הזבלים
או עם המים
הזורע וסערתו הרוח לאחריו
מתר
סערתו הרוח לפניו
רבי עקיבא אומר
אם עשבים יופך ואם אביב ינפץ
ואם הביאה דגן תדלק

3א
A (ה) הנוטע ירק בכרם או מקים
הרי זה מקדש ארבעים וחמש גפנים
אימתי
בזמן שהיו נטועות על ארבע ארבע
או על חמש חמש
היו נטועות על שש שש
או על שבע שבע
הרי זה מקדש שש עשרה אמה
לכל רוח
עגלות ולא מרבעות
B (ו) הרואה ירק בכרם
ואמר כשאגיע לו אלקטנו מתר
כשאחזר אלקטנו
אם הוסיף במאתים אסור

פרק ו

המשנה כדרכה

מסכת כלאים

1ב
A (ג) המדלה את הגפן על מקצת אפפירות
לא יביא זרע אל תחת המותר
אם הביא לא קדש
ואם הלך החדש אסור
וכן המדלה על מקצת אילן סרק
B (ד) המדלה את הגפן מעל מקצת אילן מאכל
מתר להביא זרע אל תחת המותר
ואם הלך החדש יחזירנו
C מעשה שהלך רבי יהושע
אצל רבי ישמעאל לכפר עזיז
והראהו גפן מדלה על מקצת תאנה
אמר לו מה אני להביא זרע אל תחת המותר
אמר לו מתר
והעלהו משם לבית המגניה
והראהו גפן שהיא מדלה על מקצת הקורה
וסדן שלשקמה ובו קורות הרבה
אמר לו תחת הקורה זו אסור והשאר מתר
D (ה) איזהו אילן סרק
כל שאינו עושה פרות
רבי מאיר אומר
הכל אילן סרק חוץ מן הזית ומן התאנה
רבי יוסי אומר
כל שאין כמוהו נוטעין שדות שלמות
הרי זה אילן סרק

1א
A (א) איזהו עריס
הנוטע שורה שלחמש גפנים
בצד הגדר שהוא גבוה עשרה טפחים
או בצד חריץ שהוא עמק עשרה טפחים ורחב ארבעה
נותנין לו עבודתו ארבע אמות
B בית שמאי אומרים
מודדין ארבע אמות מעקר הגפנים לשדה
ובית הלל אומרים
מן הגדר לשדה
אמר רבי יוחנן בן נורי טועים כל האומרים כן
אלא אם יש שם ארבע אמות מעקר גפנים ולגדר
נותנין לו את עבודתו וזורע את המותר
וכמה היא עבודת הגפן
ששה טפחים לכל רוח
רבי עקיבא אומר שלשה
C (ב) עריס שהוא יוצא מן המדרגה
רבי אליעזר בן יעקב אומר
אם עומד בארץ ובוצר את כלו
הרי זה אוסר ארבע אמות בשדה
ואם לאו אינו אוסר אלא כנגדו
D רבי אליעזר אומר
אף הנוטע אחת בארץ ואחת במדרגה
אם גבוהה מן הארץ עשרה טפחים אינה מצטרפת עמה
ואם לאו הרי זו מצטרפת עמה

2ב
A (ח) הקנים היוצאים מן העריס וחס עליהם לפסקן
כנגדן מתר
עשאן כדי שיהלך עליהן החדש אסור
B (ט) הפרח היוצא מן העריס
רואין אותו כאלו מטוטלת תלויה בו
כנגדו אסור
וכן בדלית
C המותח זמורה מאילן לאילן
תחתיה אסור
ספקה בחבל או בגמי
תחת הספוק מתר
עשאו כדי שיהלך עליו החדש אסור

2א
A (ו) פסקי עריס שמונה אמות ועוד
וכל מדות שאמרו חכמים בכרם
אין בהם ועוד חוץ מפסקי עריס
B אלו הן פסקי עריס
עריס שחרב מאמצעו
ונשתירו בו חמש גפנים מכאן וחמש גפנים מכאן
אם יש שם שמונה אמות לא יביא זרע לשם
שמונה אמות ועוד נותנין לו כדי עבודתו
וזורע את המותר
C (ז) עריס שהוא יוצא מן הכתל מתוך הקרן וכלה
נותנין לו עבודתו וזורע את המותר
רבי יוסי אומר
אם אין שם ארבע אמות לא יביא זרע לשם

פרק ז

המשנה כדרכה

מסכת כלאים

1ב
A הארכבה שבגפן
אין מודדין לה
אלא מן העקר השני
B (ב) המבריך שלש גפנים ועקריהם נראים
רבי אלעזר בר צדוק אומר
אם יש ביניהם מארבע אמות ועד שמונה
הרי אלו מצטרפות
ואם לאו אינן מצטרפות

1א
A (א) המבריך את הגפן בארץ
אם אין עפר על גבה שלשה טפחים
לא יביא זרע עליה
אפלו הבריכה בדלעת או בסילון
B הבריכה בסלע
אף על פי שאין עפר על גבה אלא שלש אצבעות
מתר להביא זרע עליה

2ב
A (ד) המסכך את גפנו על גבי תבואתו שלחברו
הרי זה קדש וחיב באחריותו
רבי יוסי ורבי שמעון אומרים
אין אדם מקדש דבר שאינו שלו
B (ה) אמר רבי יוסי
מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית
ובא מעשה לפני רבי עקיבא ואמר
אין אדם מקדש דבר שאינו שלו

2א
A גפן שיבשה אסורה ואינה מקדשת
רבי מאיר אומר אף צמר גפן אסור ואינו מקדש
רבי אלעזר בר צדוק אומר משמו
אף על גבי הגפן אסור ואינו מקדש
B (ג) אלו אוסרין ולא מקדשין
מותר חרבן הכרם מותר מחול הכרם
מותר פסקי עריס מותר אפפירות
אבל תחת הגפן ועבודת הגפן וארבע אמות שבכרם
הרי אלו מקדשות

3ב
(ז) הרוח שעלעלה את הגפנים על גבי תבואה
יגדר מיד
אם ארעו אנס מתר

3א
(ו) האנס שזרע את הכרם ויצא מלפניו
קוצרו אפלו במועד
עד כמה הוא נותן לפועלים
עד שליש
יתר מכאן קוצר כדרכו והולך אפלו לאחר המועד
מאימתי הוא נקרא אנס
משישקע

4ב
תבואה שיבשה כל צרכה
וענבים שבשלו כל צרכן
אינן מתקדשות

4א
תבואה שהיא נוטה תחת הגפן וכן בירק
מחזיר ואינו מקדש
מאימתי תבואה מתקדשת
משתשריש
וענבים משיעשו כפול הלבן

5ב
המעביר עציץ נקוב בכרם אם הוסיף במאתים אסור

5א
(ח) עציץ נקוב מקדש בכרם ושאינו נקוב אינו מקדש
ורבי שמעון אומר זה וזה אוסרין ולא מקדשין

פרק ח

המשנה כדרכה

מסכת כלאים

1ג
(ב) בהמה עם בהמה וחיה עם חיה
בהמה עם חיה וחיה עם בהמה
טמאה עם טמאה וטהורה עם טהורה
טמאה עם טהורה וטהורה עם טמאה
אסורין לחרוש ולמשוך ולהנהיג

1ב
כלאי בהמה
אסורים זה בזה

1א
(א) כלאי הכרם
אסורין מלזרוע ומלקים
ואסורין בהנאה
כלאי זרעים אסורים מלזרוע ומלקים
ומתרין באכילה וכל שכן בהנאה
כלאי בגדים מתרין בכל דבר
ואינן אסורין אלא מללבוש
כלאי בהמה מתרין לגדל ולקים
ואינם אסורים אלא מלהרביע

2ג
רבי יהודה אומר
כל הנולדים מן הסוס
אף על פי שאביהן חמור
מתרין זה עם זה
וכן הנולדים מן החמור
אף על פי שאביהם סוס
מתרין זה עם זה
אבל הנולדים מן הסוס
עם הנולדים מן החמור
אסורים זה עם זה
(ה) הפרוטיות אסורות
והרמך מתר

2ב
(ד) אין קושרין את הסוס
לא לצדדי הקרון
ולא לאחר הקרון
ולא את הלבדקיס לגמלים

2א
(ג) המנהיג סופג את הארבעים
והיושב בקרון סופג את הארבעים
רבי מאיר פוטר
והשלישית
שהיא קשורה לרצועות
אסורה

3ג
A החזיר מין בהמה
הערוד מין חיה
הפיל והקוף מין חיה
B ואדם מתר עם כלם
למשוך ולחרוש ולהנהיג

3ב
A (ו) שור בר מין בהמה
ורבי יוסי אומר
מין חיה
B כלב מין חיה
רבי מאיר אומר
מין בהמה

3א
A ואדני השדה חיה
רבי יוסי אומר
מטמאות באהל כאדם
B הקפד וחלדת הסניים חיה
חלדת הסניים
רבי יוסי אומר
בית שמאי אומרים
מטמא כזית במשא
וכעדשה במגע

פרק ט

המשנה כדרכה

מסכת כלאים

1ג
(ב) השיריים והכלך
אין בהם משום כלאים
אבל אסורים מפני מראית העין

1ב
צמר גמלים וצמר רחלים
שטרפן זה בזה
אם רב מן הגמלים מתר
ואם רב מן הרחלים אסור
מחצה למחצה אסור
וכן הפשתן והקנבוס שטרפן זה בזה

1א
(א) אין אסור משום כלאים
אלא צמר ופשתים
ואינו מטמא בנגעים
אלא צמר ופשתים
אין הכהנים לובשין
לשמש בבית המקדש
אלא צמר ופשתים

2ג
A (ד) תכריכי המת ומרדעת שלחמור
אין בהם משום כלאים
B לא יתן את המרדעת על כתפו
אפלו להוציא עליה זבל

2ב
A (ג) מטפחות הידים מטפחות הספרים
מטפחות הספג
אין בהם משום כלאים
רבי אליעזר אוסר
B ומטפחות הספרים
אסורות משום כלאים

2א
A הכרים והכסתות
אין בהם משום כלאים
ובלבד שלא יהיה בשרו נוגע בהם
B אין עראי לכלאים
ולא ילבש כלאים
אפלו על גבי עשרה
אפלו לגנוב את המכס

3ג
(ז) הברסין והברדסין והדלמטקיון
ומנעלות הפינון
לא ילבש בהן עד שיבדק
רבי יוסי אומר
הבאים מחוף הים וממדינת הים
אינן צריכין בדיקה
מפני שחזקתן בקנבוס
ומנעל שלזרד אין בו משום כלאים

3ב
(ו) תופרי כסות תופרין כדרכן
ובלבד שלא יתכונו בחמה
מפני החמה
ובגשמים מפני הגשמים
והצנועים תופרים בארץ

3א
(ה) מוכרי כסות מוכרין כדרכן
ובלבד שלא יתכונו בחמה
מפני החמה
ובגשמים מפני הגשמים
והצנועים מפשילין במקל

4ג
A (י) אותות הגרדין
ואותות הכובסים
אסורות משום כלאים
B התוכף תכיפה אחת
אינה חבור ואין בה משום כלאים
והשומטה בשבת פטור
עשה שני ראשיה לצד אחד
חבור ויש בה משום כלאים
והשומטה בשבת חיב
רבי יהודה אומר עד שישלש
השק והקפה מצטרפין לכלאים

4ב
A רבי יוסי אומר
משיחות שלארגמן אסורות
מפני שהוא מולל עד שלא קושר
B לא יקשר סרט שלצמר בשלפשתן
לחגור בו את מתניו
אף על פי שהרצועה באמצע

4א
A (ח) אין אסור משום כלאים
אלא טווי וארוג
שנאמר לא תלבש שעטנז
דבר שהוא שוע טווי ונוז
רבי שמעון בן אלעזר אומר
נלוז ומליז הוא
את אביו שבשמים עליו
B (ט) הלבדים אסורים
מפני שהם שועים
פיו שלצמר בשלפשתן אסור
מפני שהם חוזרין באריג