פרק א

המשנה כדרכה

מסכת גיטין

1 ב
A (ג) המביא גט בארץ ישראל
אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם
אם יש עליו עוררין יתקים בחותמיו
B המביא גט ממדינת הים
ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם
אם יש עליו עדים יתקים בחותמיו

1 א
A (א) המביא גט ממדינת הים
צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם
רבן גמליאל אומר אף המביא מן הרקם ומן החגר
רבי אליעזר אומר אפלו מכפר לודים ללוד
וחכמים אומרים אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם
אלא המביא ממדינת הים והמוליך
B והמביא ממדינה למדינה במדינת הים
צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם
רבן שמעון בן גמליאל אומר אפלו מהגמוניא להגמוניא
(ב) רבי יהודה אומר מרקם למזרח ורקם כמזרח
מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום מעכו לצפון ועכו כצפון
רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגטין

2 ג
כל השטרות העולים בערכאות שלגוים
אף על פי שחותמיהם גוים כשרים
חוץ מגטי נשים ושחרורי עבדים
רבי שמעון אומר אף אלו כשרין
לא הזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט

2 ב
(ה) כל גט שיש עליו עד כותי פסול
חוץ מגטי נשים ושחרורי עבדים
מעשה שהביאו לפני רבן גמליאל
לכפר עותנאי גט אשה
והיו עדיו עדי כותים
והכשיר

2 א
(ד) אחד גטי נשים
ואחד שחרורי עבדים
שוו למוליך ולמביא
וזו אחד מן הדרכים
ששוו גטי נשים לשחרורי עבדים

3 ב
האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת
לא יתנו לאחר מיתה
תנו מנה לאיש פלוני ומת
יתנו לאחר מיתה

3 א
(ו) האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי
אם רצה לחזור בשניהן יחזר
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים בגטי נשים אבל לא בשחרורי עבדים
לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו
שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי
ושלא לזון את אשתו אינו רשאי
אמר להם והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה
כשם שהוא פוסל את אשתו
אמרו לו מפני שהוא קנינו

פרק ב

המשנה כדרכה

מסכת גיטין

1 ג
(ב) נכתב ביום ונחתם ביום
בלילה ונחתם בלילה
בלילה ונחתם ביום
כשר
ביום ונחתם בלילה
פסול
רבי שמעון מכשיר
שהיה רבי שמעון אומר
כל הגטין שנכתבו ביום ונחתמו בלילה
פסולין חוץ מגטי נשים

1 ב
אחד אומר בפני נכתב
ואחד אומר בפני נחתם
פסול
שנים אומרים בפנינו נכתב
ואחד אומר בפני נחתם
פסול
ורבי יהודה מכשיר
אחד אומר בפני נכתב
ושנים אומרים בפנינו נחתם
כשר

1 א
(א) המביא גט ממדינת הים ואמר
בפני נכתב אבל לא בפני נחתם
בפני נחתם אבל לא בפני נכתב
בפני נכתב כלו ובפני נחתם חציו
בפני נכתב חציו ובפני נחתם כלו
פסול

2 ג
A (ד) אין כותבין במחובר לקרקע
כתבו במחבר תלשו וחתמו ונתנו לה
כשר
רבי יהודה פוסל
עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש
B רבי יהודה בן בתירא אומר
אין כותבין לא על הניר המחוק
ולא על הדפתרא
מפני שהוא יכול להזדיף
וחכמים מכשירין

2 ב
A על הכל כותבין
על העלה שלזית
ועל הקרן שלפרה ונותן לה את הפרה
על היד שלעבד ונותן לה את העבד
B רבי יוסי הגלילי אומר
אין כותבין
לא על דבר שיש בו רוח חיים
ולא על האכלים

2 א
A (ג) בכל כותבין
בדיו בסם בסיקרא ובקומוס ובקנקנתום
ובכל דבר שהוא שלקימא
B אין כותבין
לא במשקים ולא במי פרות
ולא בכל דבר שאינו מתקים

3 ג
A (ז) אף הנשים
שאינן נאמנות לומר מת בעלה
נאמנות להביא את גטה
חמותה ובת חמותה
וצרתה ויבמתה ובת בעלה
מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח
B האשה עצמה מביאה את גטה
ובלבד שהיא צריכה לומר
בפני נכתב ובפני נחתם

3 ב
A הכל כשרין להביא את הגט
חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ונכרי
B (ו) קבל הקטן והגדיל
חרש ונתפקח
סומא ונתפתח
שוטה ונשתפה
נכרי ונתגיר
פסול
אבל פקח ונתחרש וחזר ונתפקח
פתח ונסתמא וחזר ונתפתח
שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה
כשר
זה הכלל כל שתחלתו וסופו בדעת כשר

3 א
A (ה) הכל כשרין לכתוב את הגט
אפלו חרש שוטה וקטן
B האשה כותבת את גטה
והאיש כותב את שוברו
שאין קיום הגט אלא בחותמיו

פרק ג

המשנה כדרכה

מסכת גיטין

1 ג
(ג) המביא גט ואבד הימנו
מצאו לאלתר
כשר
ואם לאו פסול
מצאו בחפיסה או בדלסקמא
אם מכירו כשר

1 ב
(ב) הכותב טפסי גטין
צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה
ומקום הזמן
שטרי מלוה
צריך שיניח מקום המלוה מקום הלוה
מקום המעות מקום הזמן
שטרי מקח
צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר
ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן
מפני התקנה
רבי יהודה פוסל בכלן
רבי אלעזר מכשיר בכלן חוץ מגטי נשים
שנאמר וכתב לה לשמה

1 א
(א) כל גט שנכתב שלא לשום אשה פסול
כיצד
היה עובר בשוק ושמע קול סופרים מקרין
איש פלוני מגרש את פלונית ממקום פלוני
ואמר זה שמי וזה שם אשתי
פסול לגרש בו
יתר מכן כתב לגרש בו את אשתו ונמלך
מצאו בן עירו ואמר לו
שמי כשמך ושם אשתי כשם אשתך
פסול לגרש בו
יתר מכן היו לו שתי נשים
ושמותיהן שוים
כתב לגרש בו את הגדולה
לא יגרש בו את הקטנה
יתר מכן אמר ללבלר
כתב לאיזו שארצה אגרש פסול לגרש בו

2 ג
A (ה) המביא גט בארץ ישראל וחלה
הרי זה משלחו ביד אחר
ואם אמר לו טל לי הימנה חפץ פלוני
לא ישלחנו ביד אחר
שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר
B (ו) המביא גט ממדינת הים וחלה
עושה בית דין ומשלחו
ואומר לפניהם בפני נכתב ובפני נחתם
ואין השליח האחרון צריך שיאמר
בפני נכתב ובפני נחתם
אלא אומר שליח בית דין אני

2 ב
A השולח חטאתו ממדינת הים
מקריבין אותה בחזקת שהוא קים
B (ד) שלשה דברים
אמר רבי אלעזר בן פרטא לפני חכמים
וקימו את דבריו
על עיר שהקיפה כרקום
ועל הספינה המטרפת בים
ועל היוצא לדון
שהן בחזקת קימין
אבל עיר שכבשה כרקום
וספינה שאבדה בים
והיוצא להרג
נותנין עליהן חמרי חיים וחמרי מתים
בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל
לא תאכל בתרומה

2 א
A המביא גט והניחו זקן או חולה
נותנו לה בחזקת שהוא קים
B בת ישראל הנשואה לכהן
והלך בעלה למדינת הים
אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קים

3 ג
רבי יהודה אומר
בשלשה פרקים בודקין את היין
בקדים שלמוצאי החג
ובהוצאת סמדר
ובשעת כניסת מים בבסר

3 ב
(ח) המניח פרות
להיות מפריש עליהן
תרומה ומעשרות
מעות
להיות מפריש עליהן מעשר שני
מפריש עליהן בחזקת שהן קימין
אם אבדו הרי זה חושש מעת לעת
דברי רבי אלעזר בן שמוע

3 א
(ז) המלוה מעות את הכהן ואת הלוי
ואת העני
להיות מפריש עליהן מחלקן
מפריש עליהן בחזקת שהן קימין
ואינו חושש שמא
מת הכהן או הלוי או העשיר העני
מתו צריך לטול רשות מן היורשין
אם הלון בפני בית דין
אינו צריך לטול רשות מן היורשים

פרק ד

המשנה כדרכה

מסכת גיטין

1 ג
A העדים חותמין על הגט
מפני תקון העולם
B הלל התקין פרזבול
מפני תקון העולם

1 ב
A בראשונה
היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה
והתקין רבן גמליאל הזקן
שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו
אשה פלונית וכל שום שיש לה
מפני תקון העולם
B (ג) אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים
אלא בשבועה
נמנעו מלהשביעה
התקין רבן גמליאל הזקן
שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו
וגובה כתבתה

1 א
A (א) השולח גט לאשתו והגיע בשליח
או ששלח אחריו שליח
ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא
הרי זה בטל
קדם אצל אשתו או ששלח אצלה שליח
ואמר לה גט ששלחתי ליך בטל הוא
הרי זה בטל
אם משהגיע הגט לידה שוב אינו יכל לבטלו
B (ב) בראשונה
היה עושה בית דין במקום אחר ומבטלו
התקין רבן גמליאל הזקן שלא יהו עושין כן
מפני תקון העולם

2 ג
(ו) המוכר עבדו לגוי
או לחוצה לארץ
יצא בן חרין

2 ב
A עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים
ושחררו
שורת הדין אין העבד חיב כלום
אלא מפני תקון העולם כופין את רבו
ועושה אותו בן חרין וכותב שטר על דמיו
רבן שמעון בן גמליאל אומר
אינו כותב אלא משחרר
B (ה) מי שחציו עבד וחציו בן חרין
עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד
דברי בית הלל
אמרו להם בית שמאי
תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם
לשא שפחה אי אפשר שכבר חציו בן חרין
בת חרין אי אפשר שכבר חציו עבד
יבטל
והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה
שנאמר לא תהו בראה לשבת יצרה
אלא מפני תקון העולם כופין את רבו
ועושה אותו בן חרין
וכותב שטר על חצי דמיו
וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי

2 א
(ד) עבד שנשבה ופדאוהו
אם לשום עבד ישתעבד
אם לשום בן חרין לא ישתעבד
רבן שמעון בן גמליאל אומר
בין כך ובין כך ישתעבד

3 ג
A (ט) המוכר את עצמו ואת בניו לגוי
אין פודין אותו
אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן
B המוכר את שדהו לגוי
וחזר ולקחה ממנו ישראל
הלוקח מביא בכורים
מפני תקון העולם

3 ב
A (ז) המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר
משום נדר לא יחזיר
רבי יהודה אומר
כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר
ושלא ידעו בו רבים יחזיר
רבי מאיר אומר
כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר
ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר
אמר רבי אלעזר לא אסרו זה אלא מפני זה
אמר רבי יוסי בר יהודה
מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו
קונם אם איני מגרשיך וגרשה
והתירו לו חכמים שיחזירנה
מפני תקון העולם
B (ח) המוציא את אשתו משום אילונית
רבי יהודה אומר לא יחזיר
וחכמים אומרים יחזיר
נשאת לאחר
והיו לה בנים הימנו והיא תובעת כתבתה
אמר רבי יהודה
אומרים לה שתיקותיך יפה ליך מדבוריך

3 א
A אין פודין את השבויים
יותר על כדי דמיהן
מפני תקון העולם
ואין מבריחין את השבויין
מפני תקון עולם
רבן שמעון בן גמליאל אומר
מפני תקנת השבויין
B ואין לוקחים
ספרים תפלין ומזוזות
מן הגוים
יותר על כדי דמיהן
מפני תקון העולם

פרק ה

המשנה כדרכה

מסכת גיטין

1 ג
A (ד) יתומים שסמכו אצל בעל הבית
או שמנה להן אביהן אפטרופוס
חיב לעשר פרותיהן
B אפטרופוס שמנהו אב יתומים ישבע
מנהו בית דין לא ישבע
אבא שאול אומר חלוף הדברים

1 ב
A (ג) אין מוציאין לאכילת פרות
ולשבח קרקעות
ולמזון האשה והבנות
מנכסים משעבדים
מפני תקון העולם
B והמוצא מציאה לא ישבע
מפני תקון עולם

1 א
A (א) הנזקין שמין להם בעדית
ובעל חוב בבינונית
וכתבת נשים בזבורית
רבי מאיר אומר אף כתבת אשה בבינונית
B (ב) אין נפרעין מנכסים משעבדים
במקום שיש נכסים בני חרין
ואפלו הן זבורית
אין נפרעין מנכסי יתומים
אלא מן הזבורית

2 ב
הכהנים שפגלו במקדש מזידין חיבין

2 א
המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חיב

3 ג
A (ו) לא היה סיקריקון ביהודה
בהרוגי המלחמה
מהרוגי המלחמה ואילך יש בה סיקריקון
כיצד
לקח מן הסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית
מקחו בטל
מבעל הבית וחזר ולקח מן הסיקריקון
מקחו קים
לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל
מן האשה וחזר ולקח מן האיש מקחו קים
זו משנה ראשונה
B בית דין שלאחריהם אמרו
הלוקח מן הסיקריקון נותן לבעלים רביע
אימתי בזמן שאין בידן לקח
אבל יש בידן לקח הן קודמין לכל אדם
רבי הושיב בית דין ונמנו
שאם שהתה בפני סיקריקון שנים עשר חדש
כל הקודם לקח זוכה
אבל נותן לבעלים רביע

3 ב
A ועל המריש הגזול שבנאו בבירה
שיטל את דמיו
מפני תקנת השבים
B ועל חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים
שהיא מכפרת מפני תקון המזבח

3 א
A (ה) העיד רבי יוחנן בן גדגדה
על החרשת שהשיאה אביה
שהיא יוצאה בגט
B ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן
שאוכלת בתרומה
ואם מתה בעלה יורשה

4 ב
הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין

4 א
(ז) חרש רומז ונרמז ובן בתירה אומר קופץ ונקפץ במטלטלין

5 ג
A אין ממחין ביד עניי גוים
בלקט ובשכחה ובפאה מפני דרכי שלום
B (ט) משאלת אשה לחברתה
החשודה על השביעית
נפה וכברה ורחים ותנור
אבל לא תבר ולא תטחן עמה
אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ
נפה וכברה
ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה
אבל משתטיל המים לא תגע עמה
לפי שאין מחזיקין ידי עוברי עברה
וכלן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום
C ומחזיקין ידי גוים בשביעית
אבל לא ידי ישראל
ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום

5 ב
A מצודות חיה ועופות ודגים
יש בהם משום גזל מפני דרכי שלום
רבי יוסי אומר גזל גמור
B מציאת חרש שוטה וקטן
יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום
רבי יוסי אומר גזל גמור
C עני המנקף בראש הזית
מה שתחתיו גזל מפני דרכי שלום
רבי יוסי אומר גזל גמור

5 א
A (ח) ואלו דברים אמרו
מפני דרכי שלום
כהן קורא ראשון
ואחריו לוי ואחריו ישראל
מפני דרכי שלום
B מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום
C בור שהוא קרוב לאמה מתמלא ראשון
מפני דרכי שלום

פרק ו

המשנה כדרכה

מסכת גיטין

1 ג
A נערה המארסה
היא ואביה מקבלין את גטה
אמר רבי יהודה
אין שתי ידים זוכות כאחת
אלא אביה מקבל את גטה בלבד
וכל שאינה יכולה לשמר את גטה
אינה יכולה להתגרש
B (ג) קטנה שאמרה התקבל לי גטי
אינו גט עד שיגיע גט לידה
לפיכך אם רצה הבעל לחזור יחזר
שאין הקטן עושה שליח
אבל אם אמר לו אביה
צא והתקבל לבתי גטה
אם רצה להחזיר לא יחזיר

1 ב
(ב) האשה שאמרה התקבל לי גטי
צריכה שתי כתי עדים
שנים שאומרים בפנינו אמרה
ושנים שאומרים בפנינו קבל וקרע
אפלו הן הראשונים והן האחרונים
או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים
ואחד מצטרף עמהן

1 א
A (א) האומר התקבל גט זה לאשתי
או הולך גט זה לאשתי
אם רצה לחזור יחזר
B האשה שאמרה התקבל לי גטי
אם רצה לחזור לא יחזר
לפיכך אם אמר לו הבעל
אי אפשי שתקבל לה אלא הולך ותן לה
אם רצה לחזור יחזר
רבן שמעון בן גמליאל אומר
אף האומרת טל לי גטי
אם רצה לחזור לא יחזר

2 ג
A התקבל לי גטי
אסורה לאכול בתרומה מיד
B התקבל לי גטי במקום פלוני
אוכלת בתרומה
עד שיגיע גט לאותו מקום
רבי אליעזר אוסר מיד

2 ב
A הבא לי גטי ממקום פלוני
והביאו לה ממקום אחר כשר
B (ד) הבא לי גטי
אוכלת בתרומה
עד שיגיע גט לידה

2 א
A האומר תן גט זה לאשתי
במקום פלוני
ונתנו לה במקום אחר פסול
הרי היא במקום פלוני
ונתנו לה במקום אחר כשר
B האשה שאמרה התקבל לי גטי
במקום פלוני
וקבלו לה במקום אחר פסול
רבי אליעזר מכשיר

3 ג
A (ז) אמר לשנים תנו גט לאשתי
או לשלשה כתבו גט ותנו לאשתי
הרי אלו יכתבו ויתנו
B אמר לשלשה תנו גט לאשתי
הרי אלו יאמרו לאחרים ויכתבו
מפני שעשאן בית דין
דברי רבי מאיר
וזו הלכה העלה רבי חנינא איש אונו
מבית האסורין
מקבל אני באומר לשלשה תנו גט לאשתי
שיאמרו לאחרים ויכתבו
מפני שעשאן בית דין
אמר רבי יוסי נומינו לשליח
אף אנו מקבלין
שאפלו אמר לבית דין הגדול שבירושלם
תנו גט לאשתי שילמדו ויכתבו ויתנו
C אמר לעשרה כתבו גט לאשתי
אחד כותב ושנים חותמין
כלכם כתבו
אחד כותב וכלם חותמין
לפיכך אם מת אחד מהן הרי זה גט בטל

3 ב
A בראשונה היו אומרים
היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי
הרי אלו יכתבו ויתנו
חזרו לומר אף המפרש והיוצא בשירא
רבי שמעון שזורי אומר אף המסכן
B (ו) מי שהיה משלך לבור ואמר
כל השומע את קולו יכתב גט לאשתו
הרי אלו יכתבו ויתנו
C הבריא שאמר כתבו גט לאשתי
רצה לשחק בה
מעשה בבריא אחד שאמר כתבו גט לאשתי
ועלה לראש הגג ונפל ומת
אמר רבן שמעון בן גמליאל אמרו חכמים
אם מעצמו נפל הרי זה גט
אם הרוח דחאתו אינו גט

3 א
A (ה) האומר כתבו גט ותנו לאשתי
גרשוה
B כתבו אגרת ותנו לה
הרי אלו יכתבו ויתנו
C פטרוה פרנסוה
עשו לה כנימוס
עשו לה כראוי
לא אמר כלום

פרק ז

המשנה כדרכה

מסכת גיטין

1 ב
A נשתתק ואמרו לו נכתב גט לאשתך והרכין בראשו
בודקין אותו שלשה פעמים אם אמר על לאו לאו ועל הן הן
הרי אלו יכתבו ויתנו
B (ב) אמרו לו נכתב גט לאשתך ואמר להם כתבו
אמרו לסופר וכתב ולעדים וחתמו
אף על פי שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו וחזר ונתנו לה
הרי הגט בטל עד שיאמר לסופר כתב ולעדים חתמו

1 א
A (א) מי שאחזו קרדיקוס
ואמר כתבו גט לאשתי
לא אמר כלום
B אמר כתבו גט לאשתי ואחזו קרדיקוס
וחזר ואמר אל תכתבו
אין דבריו האחרונים כלום

2 ב
A (ד) לא תתיחד עמו אלא בפני עדים
אפלו עבד אפלו שפחה חוץ משפחתה
מפני שלבה גס בה בשפחתה
B מה היא באותן הימים
רבי יהודה אומר כאשת איש לכל דבריה
רבי יוסי אומר מגרשת ואינה מגרשת

2 א
A (ג) זה גטך אם מתי זה גטך אם מתי מחלי זה
זה גטך לאחר מיתה
לא אמר כלום
מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי הרי זה גט
מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט
אם מת חולצת ולא מתיבמת
B זה גטך מהיום אם מתי מחלי זה ועמד והלך בשוק וחלה ומת
אומדין אותו
אם מחמת חלי הראשון מת הרי זה גט ואם לאו אינו גט

3 ב
A (ו) הרי זה גטך
על מנת שתשמשי את אבא על מנת שתניקי את בני
כמה היא מניקתו שתי שנים
רבי יהודה אומר שמונה עשר חודש
מת הבן או שמת האב הרי זה גט
B הרי זה גטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים
על מנת שתניקי את בני שתי שנים
מת הבן או שמת האב
או שאמר האב אי אפשי שתשמשני שלא בהקפדה
אינו גט
רבן שמעון בן גמליאל אומר כזה גט
כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל
כל עכבה שאינה הימנה הרי זה גט

3 א
A (ה) הרי זה גטך על מנת שתתני לי מאתים זוז
הרי זו מגרשת ותתן
B על מנת שתתני לי מכאן ועד שלשים יום
אם נתנה לו בתוך שלשים יום מגרשת ואם לאו אינה מגרשת
אמר רבן שמעון בן גמליאל
מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו
הרי זה גטך על מנת שתתני לי אצטליתי ואבדה אצתליתו
ואמרו חכמים תתן לו את דמיה

4 ב
הרי זה גטך
כל זמן שאעבר מכנגד פניך שלשים יום
היה הולך ובא הולך ובא
הואיל ולא נתיחד עמה
הרי זה גט

4 א
(ז) הרי זה גטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום
והיה הולך מיהודה לגליל הגיע לאנטיפטרס וחזר בטל תנאו
הרי זה גטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום
והיה הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי וחזר בטל תנאו
הרי זה גטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום
והיה הולך למדינת הים והגיע לעכו וחזר בטל תנאו

5 ב
A (ט) אם לא באתי מכאן עד שנים עשר חדש
כתבו ותנו גט לאשתי
כתבו גט בתוך שנים עשר חדש ונתנו לאחר שנים עשר חדש
אינו גט
B כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן עד שנים עשר חדש
כתבו בתוך שנים עשר חדש ונתנו לאחר שנים עשר חדש
אינו גט
רבי יוסי אומר כזה גט
כתבו לאחר שנים עשר חדש ונתנו לאחר שנים עשר חדש ומת
אם הגט קדם למיתה הרי זה גט ואם המיתה קדמה לגט אינו גט
ואם אינו ידוע זו היא שאמרו מגרשת ואינה מגרשת

5 א
A (ח) הרי זה גטך
אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש
ומת בתוך שנים עשר חדש
אינו גט
B הרי זה גטך מעכשיו
אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש
ומת בתוך שנים עשר חדש
הרי זה גט

פרק ח

המשנה כדרכה

מסכת גיטין

1 ב
A היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה
קרוב לה מגרשת קרוב לו אינה מגרשת
מחצה על מחצה מגרשת ואינה מגרשת
(ג) וכן לענין קדושין וכן לענין החוב
אמר לו בעל חובו זרק לי חובי וזרקו לו קרוב למלוה זכה הלוה
קרוב ללוה הלווה חיב
מחצה על מחצה שניהם יחלקו
B היתה עומדת על ראש הגג וזרקו לה
כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגרשת
הוא מלמעלה והיא מלמטה וזרקו לה
כיון שיצא מרשות הגג נמחק או נשרף הרי זו מגרשת

1 א
A (א) הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצרה
הרי זו מגרשת
זרקו לה בתוך ביתו או בתוך חצרו אפלו הוא עמה במטה
אינה מגרשת
לתוך חיקה או לתוך קלתה
הרי זו מגרשת
B (ב) אמר לה כנסי שטר חוב זה
או שמצאתו מאחוריו קוראה והרי הוא גטה
אינו גט עד שיאמר לה הא גטך
נתן בידה והיא ישנה נעורה קוראה והרי הוא גטה
אינו גט עד שיאמר לה הא גטך

2
(ד) בית שמאי אומרים פוטר אדם את אשתו בגט ישן ובית הלל אוסרין
ואיזהו גט ישן כל שנתיחד עמה אחר שכתבו לה

3 ב
A (ו) כל העריות שאמרו צרותיהן מתרות
הלכו הצרות האלו ונשאו ונמצאו אלו אילוניות
תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה
B (ז) הכונס את יבמתו
והלכה צרתה ונשאת לאחר ונמצאה זאת שהיא אילונית
תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה

3 א
A (ה) כתב לשום מלכות שאינה הוגנת
לשום מלכות מדי לשום מלכות יון לבנין הבית לחרבן הבית
היה במזרח וכתב במערב במערב וכתב במזרח
תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה
ואין לה לא כתבה ולא פרות ולא מזונות ולא בלאות
לא על זה ולא על זה אם נטלה מזה ומזה תחזיר
והולד ממזר מזה ומזה ולא זה וזה מטמאין לה
ולא זה וזה זכאין
לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה
היתה בת ישראל נפסלת מן הכהנה
 בת לוי מן המעשר בת כהן מן התרומה
ואין יורשיו שלזה ויורשיו שלזה יורשין כתבתה
ואם מתו אחיו שלזה ואחיו שלזה חולצין ולא מיבמין
B שנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה
תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה

4
(ח) כתב הסופר גט לאיש ושובר לאשה
 וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש ונתנו זה לזה
ולאחר זמן הרי הגט יוצא מיד האיש והשובר מיד האשה
תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה
רבי אליעזר אומר
 אם לאלתר יצא אין זה גט אם לאחר זמן יצא הרי זה גט
לא כל הימנו מן הראשון לאבד זכותו שלשני

5 ב
A כנסה בגט קרח
תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה
B (י) גט קרח הכל משלימין עליו
דברי בן ננס
רבי עקיבא אומר
אין משלימין עליו אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר
ואיזהו גט קרח כל שקשריו מרבין מעדיו

5 א
A כתב לגרש את אשתו ונמלך
בית שמאי אומרים פסלה מן הכהנה
ובית הלל אומרים
אף על פי שנתנו לה על תנאי ולא נעשה התנאי
לא פסלה מן הכהנה
B (ט) המגרש את אשתו ולנה עמו בפנדקי
בית שמאי אומרים אינה צריכה הימנו גט שני
ובית הלל אומרים צריכה הימנו גט שני
אימתי בזמן שנתגרשה מן הנשואין
ומודים בנתגרשה מן הארוסין שאינה צריכה הימנו גט שני
מפני שאין לבו גס בה

פרק ט

המשנה כדרכה

מסכת גיטין

1 ג
(ד) שלשה גטין פסולין
ואם נשאת הולד כשר
כתב בכתב ידו ואין עליו עדים
יש עליו עדים ואין בו זמן
יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד
הרי אלו שלשה גטין פסולין
ואם נשאת הולד כשר
רבי אלעזר אומר
אף על פי שאין עליו עדים
אלא שנתנו לה בפני עדים כשר
וגובה מנכסים משעבדים
שאין העדים חותמין על הגט
אלא מפני תקון העולם

1 ב
A (ג) גופו שלגט
הרי את מתרת לכל אדם
רבי יהודה אומר
ודן דיהוי ליכי מנאי ספר תרוכין
ואגרת שבוקין וגט פטורין
למהך להתנסבא לכל גבר דתצבין
B גופו שלגט שחרור
הרי את בת חרין
הרי את לעצמך

1 א
A (א) המגרש את אשתו ואמר לה
הרי את מתרת לכל אדם אלא לפלוני
רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרים
כיצד יעשה
יטלנו הימנה ויחזר ויתננו לה
ויאמר לה הרי את מתרת לכל אדם
ואם כתבו בתוכו אף על פי שחזר ומחקו
פסול
B (ב) הרי את מתרת לכל אדם אלא לאבא
ולאביך לאחי ולאחיך לעבד ולנכרי
ולכל מי שאין לה עליו קדושין כשר
C הרי את מתרת לכל אדם
אלא אלמנה לכהן גדול
גרושה וחלוצה לכהן הדיוט
ממזרת ונתינה לישראל
בת ישראל לממזר ולנתין
ולכל מי שיש לה עליו קדושין אפלו בעברה
פסול

2 ג
(ו) שני גטין שכתבן זה בצד זה
ושנים עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה
ושנים עדים יונים באים מתחת זה לתחת זה
את שהעדים הראשונים נקראין עמו כשר
עד אחד עברי ועד אחד יוני
עד אחד עברי ועד אחד יוני
באין מתחת זה לתחת זה שניהן פסולין

2 ב
חמשה שכתבו כלל בתוך הגט
איש פלוני מגרש פלונית ופלוני פלונית
והעדים מלמטה
כלן כשרין וינתן לכל אחת ואחת
היה כתוב טפס לכל אחת ואחת
והעדים מלמטה
את שהעדים נקרין עמו כשר

2 א
(ה) שנים ששלחו שני גטין שוין
ונתערבו
נותן שניהם לזו ושניהם לזו
לפיכך אם אבד אחד מהם
הרי השני בטל

3 ג
A (ח) גט שכתבו עברית ועדיו יונית
יונית ועדיו עברית
עד אחד עברי ועד אחד יוני
כתב הסופר ועד כשר
B איש פלוני עד כשר
בן איש פלוני עד כשר
איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר
וכך היו נקיי הדעת שבירושלם עושין
C כתב חניכתו וחניכתה כשר

3 ב
A הקיף ראשו שלזה בצד ראשו שלזה
והעדים באמצע
שניהם פסולין
B סופו שלזה בצד סופו שלזה
והעדים באמצע
את שהעדים נקרין עמו כשר
C ראשו שלזה בצד סופו שלזה
והעדים באמצע
את שהעדים נקרין בסופו כשר

3 א
A (ז) שיר מקצת הגט
וכתבו בדף השני
והעדים מלמטה
כשר
B חתמו עדים בראש
הדף מן הצד או מאחריו
בגט פשוט פסול

4 ג
(י) בית שמאי אומרים
לא יגרש אדם את אשתו
אלא אם כן מצא בה דבר ערוה
שנאמר כי מצא בה ערות דבר
ובית הלל אומרים
אפלו הקדיחה תבשילו
שנאמר כי מצא בה ערות דבר
רבי עקיבא אומר
אפלו מצא אחרת נאה הימנה
שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו

4 ב
(ט) יצא שמה בעיר מקדשת
הרי זו מקדשת
מגרשת הרי זו מגרשת
ובלבד שלא יהא שם אמתלא
איזו היא אמתלא
גרש איש פלוני את אשתו על תנאי
זרק לה קדשיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו
זו היא אמתלא

4 א
גט מעשה
בישראל כשר
ובגוים פסול
ובגוים חובטין אותו ואומרים לו
עשה מה שישראל אומרין לך
וכשר