Mesechet Chalah

פרק א

מסכת חלה


(ד) אלו חיבין במעשרות
ופטורים מן החלה
הארז והדחן והפרגים והשמשמין והקטניות
ופחות מחמשת רבעים בתבואה


) אלו חיבין בחלה
ופטורים מן המעשרות
הלקט והשכחה והפאה וההפקר
ומעשר ראשון שנטלה תרומתו
ומעשר שני והקדש שנפדו
ומותר העמר
ותבואה שלא הביאה שליש
רבי אליעזר אומר
תבואה שלא הביאה שליש
פטורה מן החלה


(א) חמשה דברים חיבים בחלה
החטים והשעורים והכסמין
ושבלת שועל והשיפון
הרי אלו חיבין בחלה
ומצטרפין זה עם זה
ואסורין בחדש מלפני הפסח
ומלקצור מלפני העמר
ואם השרישו קדם לעמר העמר מתירן
ואם לאו אסורין
עד שיבא העמר הבא
(ב) האוכל מהם כזית מצה בפסח
יצא ידי חובתו
כזית חמץ חיב בהכרת
נתערב אחד מהם בכל המינים
הרי זה עובר בפסח
הנודר מן הפת ומן התבואה
אסור בהם
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן
וחיבין בחלה ובמעשרות


A
חלות תודה ורקיקי נזיר
עשאן לעצמו פטור
למכור בשוק חיב
B
(ז) נחתום שעשה שאור לחלק
חיב בחלה
נשים שנתנו לנחתום
לעשות להן שאור
אם אין בשלאחת מהן כשעור
פטורה מן החלה


A
(ו) המעיסה
בית שמאי פוטרין
ובית הלל מחיבין
B
החליטה
בית שמאי מחיבין
ובית הלל פוטרין


A
הספגנין והדבשנין והאסקריטין
וחלת המשרת והמדמע
פטורין מן החלה
B
(ה) עיסה שתחלתה ספגנין
וסופה ספגנין
פטורה מן החלה
תחלתה עיסה וסופה ספגנין
תחלתה ספגנין וסופה עיסה
חיבת בחלה
וכן הקנבקאות חיבות


האומר
כל גרני תרומה וכל עיסתי חלה
לא אמר כלום
עד שישיר מקצת


(ט) החלה והתרומה
חיבין עליהן מיתה וחמש
ואסורים לזרים
והם נכסי כהן
ועולין באחד ומאה
וטעונין רחיצת ידים והערב שמש
ואינן נטלין מן הטהור על הטמא
אלא מן המקף ומן הדבר הגמור


(ח) עיסת הכלבים
בזמן שהרועים אוכלין ממנה
חיבת בחלה
ומערבין בה ומשתתפין בה
ומברכין עליה ומזמנין עליה
ונעשית ביום טוב
ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח
אם אין הרועים אוכלין ממנה
אינה חיבת בחלה
ואין מערבין בה ואין משתתפין בה
ואין מברכין עליה ואין מזמנין עליה
ואינה נעשית ביום טוב
ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח
בין כך ובין כך מטמאה טמאת אכלין


 

פרק ב

מסכת חלה


A
מי שאינו יכול
לעשות עיסתו בטהרה
יעשנה קבין ואל יעשנה בטמאה
ורבי עקיבא אומר
יעשנה בטמאה ואל יעשנה קבים
שכשם שהוא קורא לטהורה
כך הוא קורא לטמאה
לזו קורא חלה בשם
ולזו קורא חלה בשם
אבל קבים אין להם חלק בשם
B
(ד) העושה עיסתו קבים
ונגעו זה בזה
פטורים מן החלה עד שישכו
רבי אליעזר אומר
אף הרודה ונותן לסל
הסל מצרפן לחלה


A
עיסה שנלושה במי פרות
חיבת בחלה
ונאכלת בידיים מסאבות
B
(ג) האשה
יושבת וקוצה חלתה ערמה
מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה
אבל לא האיש


A
(א) פרות חוצה לארץ
שנכנסו לארץ
חיבים בחלה
יצאו מכאן לשם
רבי אליעזר מחיב
ורבי עקיבא פוטר
B
(ב) עפר חוצה לארץ
שבא בספינה לארץ
חיב במעשרות ובשביעית
אמר רבי יהודה אימתי
בזמן שהספינה גוששת


A
נטמאת עיסתה שוגגת או אנוסה
אחד מארבעים ושמונה
נטמאת מזידה אחד מעשרים וארבעה
כדי שלא יהא חוטא נשכר
B
(ח) רבי אליעזר אומר
נטלת מן הטהור על הטמא
כיצד
עיסה טהורה ועיסה טמאה
נוטל כדי חלה
מעיסה שלא הורמה חלתה
ונותן פחות מכביצה באמצע
כדי שיטל מן המקף
וחכמים אוסרין


A
(ז) שעור החלה
אחד מעשרים וארבעה
העושה עיסה לעצמו
והעושה למשתה בנו
אחד מעשרים וארבעה
B
נחתום שהוא עושה למכור בשוק
וכן האשה שהיא עושה למכור בשוק
אחד מארבעים ושמונה


A
(ה) המפריש חלתו קמח
אינה חלה וגזל ביד כהן
העיסה עצמה חיבת בחלה
והקמח אם יש בו כשעור חיב בחלה
ואסורה לזרים
דברי רבי יהושע
אמרו לו מעשה וקפשה זקן זר
אמר להם
אף הוא קלקל לעצמו ותקן לאחרים
B
(ו) חמשת רבעים קמח
חיבים בחלה הם
ושאורן וסבן ומרסנן
חמשת רבעים חיבין
נטל מרסנן מתוכן וחזר לתוכן
הרי אלו פטורין


 

פרק ג

מסכת חלה


A
(ה) נכרי שנתן לישראל
לעשות לו עיסה
פטורה מן החלה
נתנה לו מתנה
עד שלא גלגל חיב
ומשגלגל פטור
B
העושה עיסה עם הנכרי
אם אין בשלישראל כשעור חלה
פטורה מן החלה
C
(ו) גר שנתגיר והיתה לו עיסה
נעשת עד שלא נתגיר פטור
ומשנתגיר חיב
ואם ספק חיב
ואין חיבין עליה חמש
רבי עקיבא אומר
הכל הולך אחר הקרימה בתנור


A
נולד לה ספק טמאה
עד שלא גלגלה
תעשה בטמאה
ומשגלגלה
תעשה בטהרה
B
(ג) הקדישה עיסתה
עד שלא גלגלה
ופדאתה חיבת
משגלגלה ופדאתה חיבת
הקדישתה עד שלא גלגלה
וגלגלה הגזבר ואחר כך פדאתה
פטורה שבשעת חובתה היתה פטורה
C
(ד) כיוצא בו
המקדיש פרותיו
עד שלא באו לעונת המעשרות ופדאן
חיבין
ומשבאו לעונת המעשרות ופדאן
חיבין
הקדישן עד שלא נגמרו וגמרן הגזבר
ואחר כך פדאן פטורין
שבשעת חובתן היו פטורין


A
(א) אוכלין עראי מן העיסה
עד שתגלגל
בחטים ותטמטם בשעורים
גלגלה בחטים וטמטמה בשעורים
האוכל ממנה חיב מיתה
B
כיון שהיא נותנת את המים
מגבהת חלתה
ובלבד שלא יהא שם
חמשת רבעים קמח
C
(ב) נדמעה עיסתה
עד שלא גלגלה פטורה
שהמדמע פטור
ומשגלגלה חיבת


(י) הנוטל שאור מעיסת חטים
ונותן לתוך עיסת ארז
אם יש בה טעם דגן חיבת בחלה
ואם לאו פטורה
אם כן
למה אמרו הטבל אוסר כל שהוא
מין במינו
ושלא במינו בנותן טעם


A
(ח) הנוטל שאור מעיסה
שלא הורמה חלתה
ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה
אם יש לו פרנסה ממקום אחר
מוציא לפי חשבון
ואם לאו מוציא חלה אחת על הכל
B
(ט) כיוצא בו
זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי נקוף
ענבי בציר עם ענבי עוללות
אם יש לו פרנסה ממקום אחר
מוציא לפי חשבון
ואם לאו
מוציא תרומה ותרומת מעשר לכל
והשאר מעשר ומעשר שני לפי חשבון


(ז) העושה עיסה
מן החטים ומן הארז
אם יש בה טעם דגן חיבת בחלה
ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח
ואם אין בה טעם דגן
אינה חיבת בחלה
ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח


 

פרק ד

מסכת חלה


A
הנוטל חלה מן הקב
רבי עקיבא אומר חלה
וחכמים אומרים אינה חלה
(ה) שני קבין שנטלה
חלתן שלזה בפני עצמו
ושלזה בפני עצמו
חזר ועשאן עיסה אחת
רבי עקיבא פוטר
וחכמים מחיבין
נמצא חמרו קלו
B
(ו) נוטל אדם כדי חלה
מעיסה שלא הורמה חלתה
לעשותה בטהרה
להיות מפריש עליה והולך חלת דמאי
עד שתסרח
שחלת דמאי נטלת
מן הטהור על הטמא ושלא מן המקף


A
(ג) שני קבים
וקב ארז או קב תרומה באמצע
אינן מצטרפין
דבר שנטלה חלתו באמצע
מצטרפין
שכבר נתחיב בחלה
B
(ד) קב חדש וקב ישן
שנשכו זה בזה
רבי ישמעאל אומר
יטל מן האמצע
וחכמים אוסרים


A
(א) שתי נשים שעשו שני קבין
ונגעו זה בזה
אפלו הם ממין אחד פטורים
ובזמן שהם שלאשה אחת
מין במינו חיב
ושלא במינו פטור
B
(ב) איזה הוא מין במינו
החטים אינן מצטרפות עם הכל
אלא עם הכסמין
השעורים מצטרפות עם הכל
חוץ מן החטים
רבי יוחנן בו נורי אומר
שאר המינים מצטרפין זה עם זה


A
(י) נתאי איש תקוע
הביא חלות מביתר
ולא קבלו ממנו
אנשי אלכסנדריא
הביאו חלותיהן מאלכסנדריא
ולא קבלו מהם
B
אנשי הר הצבועים
הביאו בכוריהם קדם לעצרת
ולא קבלו מהם
מפני הכתוב שבתורה
וחג הקציר
בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה
(יא) בן אנטינוס העלה בכורות מבבל
ולא קבלו ממנו
יוסף הכהן הביא בכורי יין ושמן
ולא קבלו ממנו
אף הוא העלה את בניו ואת בני ביתו
לעשות פסח קטן בירושלם
והחזירוהו שלא יקבע הדבר חובה
אריסטון הביא בכוריו מאפמיא
וקבלו ממנו מפני שאמרו
הקונה בסוריא
כקונה בפרור שבירושלם


(ט) ואלו נתנין לכל כהן
החרמים והבכורות
ופדיון הבן ופדיון פטר חמור
והזרוע והלחיים והקבה
וראשית הגז
ושמן שרפה וקדשי המקדש והבכורים
רבי יהודה אוסר בבכורים
כרשיני תרומה
רבי עקיבא מתיר
וחכמים אוסרים


A
(ז) ישראל שהיו אריסין
לגוים בסוריא
רבי אליעזר מחיב פרותיהם
במעשרות ובשביעית
ורבן גמליאל פוטר
רבן גמליאל אומר שתי חלות בסוריא
ורבי אליעזר אומר חלה אחת
אחזו קלו שלרבן גמליאל
וקלו שלרבי אליעזר
חזרו לנהוג כדברי רבן גמליאל
בשתי דרכים
B
(ח) רבן גמליאל אומר
שלש ארצות לחלה
מארץ ישראל ועד כזיב חלה אחת
מכזיב ועד הנהר ועד אמנה
שתי חלות
אחת לאור ואחת לכהן
שלאור יש לה שעור
ושלכהן אין לה שעור
מן הנהר ומן אמנה ולפנים שתי חלות
אחת לאור ואחת לכהן
שלאור אין לה שעור
ושלכהן יש לה שעור
וטבול יום אוכלה
רבי יוסי אומר אינו צריך טבילה
ואסורה לזבים ולזבות לנדות וליולדות
ונאכלת עם הזר על השלחן
ונתנת לכל כהן