Mesechet Chagigah

פרק א

מסכת חגיגה


(ג) עולות במועד באות מן החלין
והשלמים מן המעשר
יום טוב הראשון שלפסח
בית שמאי אומרים מן החלין
ובית הלל אומרים מן המעשר


(ב) בית שמאי אומרים
הראיה שתי כסף וחגיגה מעה כסף
ובית הלל אומרים
הראיה מעה כסף וחגיגה שתי כסף


(א) הכל חיבין בראיה
חוץ מחרש שוטה וקטן
וטמטום ואנדרוגינוס
ונשים ועבדים שאינם משחררים
החגר והסומא והחולה והזקן
ומי שאינו יכול לעלות ברגליו
איזהו קטן
כל שאינו יכול לרכוב
על כתפיו שלאביו
ולעלות מירושלם להר הבית
דברי בית שמאי
ובית הלל אומרים
כל שאינו יכול לאחוז בידו שלאביו
ולעלות מירושלם להר הבית
שנאמר שלש רגלים


(ו) מי שלא חג
ביום טוב הראשון שלהחג
חוגג את כל הרגל
ויום טוב האחרון שלהחג
עבר הרגל ולא חג
אינו חיב באחריותו
על זה נאמר
מעות לא יוכל לתקן
וחסרון לא יוכל להמנות
(ז) רבי שמעון בן מנסיא אומר
איזהו מעות שאינו יכול לתקון
זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר
אם תאמר בגונב ובגוזל
יכול הוא להחזירו ויתקן
רבי שמעון בן יוחי אומר
אין קורין מעות
אלא למי שהיה מתקן בתחלה ונתעות
ואיזה
זה תלמיד חכם הפורש מן התורה


(ה) מי שיש לו אוכלים מרבים
ונכסים מעטים
מביא שלמים מרבים ועולות מעטות
נכסים מרבים ואוכלין מעטין
מביא עולות מרבות ושלמים מעטין
זה וזה מעט
על זה נאמר מעה כסף ושתי כסף
זה וזה מרבים
על זה נאמר איש כמתנת ידו
כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך


(ד) ישראל יוצאין ידי חובתן
בנדרים ובנדבות ובמעשר בהמה
והכהנים בחטאות ובאשמות
ובבכור ובחזה ובשוק
אבל לא בעופות ולא במנחות


הדינין והעבודות
הטהרות והטמאות
והעריות
יש להן על מה שיסמכו
הן הן גופי תורה


הלכות שבת חגיגות ומעילות
הרי הם כהררים התלוין בשערה
שהן מקרא מעט והלכות מרבות


(ח) התר נדרים פורחין באויר
ואין להם על מה שיסמכו


 

פרק ב





מסכת חגיגה


וכל שלא חס על כבוד קונו
ראוי לו
שלא בא לעולם


כל המסתכל בארבעה דברים
ראוי לו
כאלו לא בא לעולם
מה למעלה מה למטה
מה לפנים ומה לאחור


(א) אין דורשין
בעריות בשלשה
ולא במעשה בראשית בשנים
ולא במרכבה ביחיד
אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו


(ד) עצרת שחלה להיות בערב שבת
בית שמאי אומרים
יום טבוח אחר השבת
ובית הלל אומרים
אין יום טבוח אחר השבת
ומודים שאם חלה להיות בשבת
שיום טבוח אחר השבת
ואין כהן גדול מתלבש בכליו
ומתרין בהספד ובתענית
שלא לקים דברי האומרין
עצרת אחר השבת


(ג) בית שמאי אומרים
מביאין שלמים ואין סומכין עליהם
אבל לא עולות
ובית הלל אומרים
מביאין שלמים ועולות
וסומכין עליהם


(ב) יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך
יוסי בן יוחנן אומר לסמוך
יהושע בן פרחיה אומר שלא לסמוך
נתאי הארבלי אומר לסמוך
יהודה בן טבאי אומר שלא לסמוך
שמעון בן שטח אומר לסמוך
שמעיה אומר לסמוך
אבטליון אומר שלא לסמוך
הלל ומנחם לא נחלקו
יצא מנחם נכנס שמאי
שמאי אומר שלא לסמוך
הלל אומר לסמוך
הראשונים היו נשיאים
והשניים להם אבות בית דין


(ז) בגדי עם הארץ מדרס לפרושין
בגדי פרושין מדרס לאוכלי תרומה
בגדי אוכלי תרומה מדרס לקדש
בגדי קדש מדרס לחטאת
יוסף בן יועזר היה חסיד שבכהנה
והיתה מטפחתו מדרס לקדש
יוחנן בן גדגדא
היה אוכל על טהרת הקדש כל ימיו
והיתה מטפחתו מדרס לחטאת


(ו) הטובל לחלין והחזק לחלין
אסור למעשר
טבל למעשר והחזק למעשר
אסור לתרומה
טבל לתרומה והחזק לתרומה
אסור לקדש
טבל לקדש והחזק לקדש
אסור לחטאת
טבל לחמור מתר לקל
טבל ולא החזק כאלו לא טבל


(ה) נוטלין לידים לחלין
ולמעשר
ולתרומה
ולקדש מטבילין
ולחטאת אם נטמאו ידיו
נטמא גופו



פרק ג

מסכת חגיגה


A ובתרומה אם נטמאת אחת מידיו
חברתה טהורה
ובקדש מטביל שתיהן
שהיד מטמא את חברתה בקדש
אבל לא בתרומה
B (ג)אוכלין אכלים נגובין בידים מסאבות
בתרומה
אבל לא בקדש
C האונן ומחסר כפורים
צריכין טבילה לקדש
אבל לא לתרומה


A לא כמדת הקדש מדת התרומה
שבקדש מתיר ומנגב ומטביל ואחר כך קושר
ובתרומה קושר ואחר כך מטביל
B (ב) כלים הנגמרין בטהרה
צריכין טבילה לקדש
אבל לא לתרומה
C הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש
אבל לא לתרומה
D הרביעי בקדש פסול
והשלישי בתרומה


A (א) חמר בקדש מבתרומה
שמטבילין כלים בתוך כלים לתרומה
אבל לא לקדש
B אחורים ותוך ובית הצביטה בתרומה
אבל לא בקדש
C הנושא את המדרס
נושא את התרומה
אבל לא את הקדש
D בגדי אוכלי תרומה
מדרס לקדש


A ובירושלים נאמנין על הקדש
ובשעת הרגל אף על התרומה
B (ז) הפותח את חביתו
ומתחיל בעיסתו
על גב הרגל
רבי יהודה אומר יגמר
וחכמים אומרים לא יגמר


A (ה) מן המודיעית ולפנים
נאמנין על כלי חרס
מן המודיעית ולחוץ אין נאמנים
כיצד
הקדר שהוא מוכר הקדרות
נכנס לפנים מן המודיעית
הוא הקדר והן הקדרות והן הלוקחים
נאמן
יצא אינו נאמן
B (ו) הגבאין שנכנסו לתוך הבית
וכן הגנבים שהחזירו את הכלים
נאמנין לומר לא נגענו


A (ד) חמר בתרומה
שביהודה נאמנים על טהרת יין ושמן
כל ימות השנה
ובשעת הגתות והבדים אף על התרומה
עברו הגתות והבדים
והביאו לו חבית שליין שלתרומה
לא יקבלנה ממנו
אבל מניחה לגת הבאה
ואם אמר לו
הפרשתי לתוכה רביעית קדש
נאמן
B כדי יין וכדי שמן המדמעות
נאמנין עליהם בשעת הגתות והבדים
וקדם לגתות שבעים יום


A כל הכלים שהיו במקדש
יש להם שניים ושלישים
שאם נטמאו הראשונים
יביאו השניים תחתיהן
B כל הכלים שהיו במקדש
טעונין טבילה
חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת
מפני שהן כקרקע
דברי רבי אליעזר
וחכמים אומרים מפני שהן מצפין


(ח) כיצד מעבירין על טהרת העזרה
מטבילין את הכלים שהיו במקדש
ואומרין להם
הזהרו שלא תגעו בשלחן (ובמנורה)
ותטמאוהו


משעבר הרגל
היו מעבירין על טהרת העזרה
עבר הרגל ביום ששי
לא היו מעבירין
מפני כבוד השבת
רבי יהודה אומר
אף לא ביום חמישי
שאין הכהנים פנויין

 


סדר נשים