Mesechet Brachot

פרק א

מסכת ברכות

1ב
(ב) מאימתי קורין את שמע בשחרית
משיכיר בין תכלת ללבן
רבי אליעזר אומר
בין תכלת לכרתי
וגומרה עד הנץ החמה
רבי יהושע אומר
עד שלש שעות שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות
הקורא מכאן ואילך לא הפסיד
כאדם הקורא בתורה


(א) מאימתי קורין את שמע בערבית
משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן
עד סוף האשמורה הראשונה דברי רבי אליעזר
וחכמים אומרים עד חצות
רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר
מעשה שבאו בניו מבית המשתה
אמרו לו לא קרינו את שמע
אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חיבין אתם לקרות
ולא זו בלבד אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות
מצותן עד שיעלה עמוד השחר
הקטר החלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר
וכל הנאכלין ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר
אם כן למה אמרו חכמים עד חצות
כדי להרחיק את האדם מן העבירה

2
(ג) בית שמאי אומרים
בערב כל אדם יטו ויקראו ובבקר יעמדו
שנאמר ובשכבך ובקומך
ובית הלל אומרים
כל אדם קורא כדרכו
שנאמר ובלכתך בדרך
אם כן למה נאמר ובשכבך ובקומך
בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים
אמר רבי טרפון
אני הייתי בא בדרך
והטיתי לקרות כדברי בית שמאי וסכנתי בעצמי מפני הלסטים
אמרו לו
כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל


(ה) מזכירין יציאת מצרים בלילות
אמר רבי אלעזר בן עזריה
הרי אני כבן שבעים שנה
ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות
עד שדרשה בן זומא
שנאמר
למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך
ימי חייך הימים
כל ימי חייך הלילות
וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה
כל ימי חייך להביא לימות המשיח


(ד) בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה
ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה
אחת ארכה ואחת קצרה
מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר
לקצר אינו רשאי להאריך
לחתום אינו רשאי שלא לחתום
שלא לחתום אינו רשאי לחתום


 

פרק ב

מסכת ברכות

1
(א) היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא
אם כון לבו יצא
ואם לאו לא יצא


אמר רבי יהושע בן קרחה
למה קדמה שמע לוהיה אם שמע
אלא כדי שיקבל עליו
על מלכות שמים תחלה
ואחר כך יקבל עליו על מצות
והיה אם שמע לויאמר
שוהיה אם שמע נוהג ביום ובלילה
ויאמר אינו נוהג אלא ביום


(ב) אלו הן בין הפרקים
בין ברכה ראשונה לשניה
בין שניה לשמע
ובין שמע לוהיה אם שמע
בין והיה אם שמע לויאמר
בין ויאמר לאמת ויציב
רבי יהודה אומר
בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק


בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב
ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר
באמצע שואל מפני היראה
ומשיב מפני הכבוד
בפרקים שואל מפני הכבוד
ומשיב שלום לכל אדם


(ד) האמנין קורין בראש האילן
או בראש הנדבך
מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה


הקורא למפרע
לא יצא
קרא וטעה
יחזר למקום שטעה


הקורא את שמע
ולא השמיע לאזנו
יצא
רבי יוסי אומר לא יצא
קרא ולא דקדק באותיותיה
רבי יוסי אומר יצא
רבי יהודה אומר לא יצא


(ז) וכשמת טבי עבדו
קבל עליו תנחומין
אמרו לו תלמידיו
לא למדתנו רבנו
שאין מקבלין תנחומין
על עבדים
אמר להם
אין טבי עבדי כשאר כל עבדים
כשר היה


(ו) רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו
אמרו לו תלמידיו
לא למדתנו רבנו
שאבל אסור לרחוץ
אמר להם
איני כשאר כל אדם
אסטניס אני


(ה) חתן פטור מקריאת שמע
בלילה הראשון
עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה
מעשה ברבן גמליאל
שקרא בלילה הראשון שנשא
אמרו לו תלמידיו
לא למדתנו רבנו
שחתן פטור מקריאת שמע
בלילה הראשון
אמר להם איני שומע לכם
לבטל ממני מלכות שמים
אפילו שעה אחת

5
(ח) חתן אם רצה לקרות קריאת שמע בלילה הראשון קורא
רבן שמעון בן גמליאל אומר
לא כל הרוצה לטול את השם יטל


 

פרק ג

מסכת ברכות


(ב) קברו את המת וחזרו
אם יכולין להתחיל ולגמור
עד שלא יגיעו לשורה
יתחילו
ואם לאו לא יתחילו
העומדים בשורה פנימים פטורים
והחצונים חיבין


נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן
את שלפני המטה
ואת שלאחר המטה
את שלמטה צרך בהן פטורין
ואת שאין למטה צרך בהן חיבין
אלו ואלו פטורין מן התפלה


(א) מי שמתו מטל לפניו
פטור מקריאת שמע
מן התפלה
ומן התפלין


ירד לטבול
אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות
עד שלא תנץ החמה
יעלה ויתכסה ויקרא
ואם לאו
יתכסה במים ויקרא
אבל לא יתכסה
לא במים הרעים ולא במי המשרה
עד שיטיל לתוכן מים
וכמה ירחיק מהם ומן הצואה
ארבע אמות
זב שראה קרי
ונדה שפלטה שכבת זרע
והמשמשת שראתה נדה
צריכין טבילה
ורבי יהודה פוטר


בעל קרי מהרהר בלבו
ואינו מברך
לא לפניה ולא לאחריה
ועל המזון מברך לאחריו
ואינו מברך לפניו
רבי יהודה אומר
מברך לפניהם ולאחריהם
(ה) היה עומד בתפלה
ונזכר שהוא בעל קרי
לא יפסיק אלא יקצר


(ג) נשים ועבדים וקטנים
פטורין מקריאת שמע ומן התפלין
וחיבין בתפלה
ובמזוזה
ובברכת המזון


 

פרק ד

מסכת ברכות


תפלת הערב אין לה קבע
ושלמוספין כל היום

רבי יהודה אומר עד שבע שעות


תפלת המנחה עד הערב
רבי יהודה אומר עד פלג המנחה


(א) 
תפלת השחר עד חצות
רבי יהודה אומר עד ארבע שעות


רבי יהושע אומר
המהלך במקום סכנה
מתפלל תפלה קצרה
אומר הושע השם את עמך
את שארית ישראל
בכל פרשת העבור
יהיו צרכיהם לפניך
ברוך אתה ה' שומע תפלה


(ג) רבן גמליאל אומר
בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה
רבי יהושע אומר
מעין שמונה עשרה
רבי עקיבא אומר
אם שגורה תפלתו בפיו
יתפלל שמונה עשרה
ואם לאו מעין שמונה עשרה
(ד) רבי אליעזר אומר
העושה תפלתו קבע
אין תפלתו תחנונים


(ב) רבי נחוניא בן הקנה
היה מתפלל
בכניסתו לבית המדרש וביציאתו
תפלה קצרה
אמרו לו
מה מקום לתפלה זו
אמר להם
בכניסתי אני מתפלל
שלא תארע תקלה על ידי
וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי


(ז) רבי אלעזר בן עזריה אומר
אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר
וחכמים אומרים
בחבר עיר ושלא בחבר עיר
רבי יהודה אומר משמו
כל מקום שיש חבר עיר
היחיד פטור מתפלת המוספין


היה יושב בספינה
או בקרון
או באסדא
יכון את לבו כנגד בית קדש הקדשים


(ה) היה רוכב על החמור ירד
ואם אינו יכול לירד
יחזיר את פניו
ואם אינו יכול להחזיר את פניו
יכון את לבו כנגד בית קדש הקדשים


 

פרק ה

מסכת ברכות


אפלו המלך שואל בשלומו
לא ישיבנו
ואפלו נחש כרוך על עקבו
לא יפסיק


(א) אין עומדין להתפלל
אלא מתוך כבד ראש
חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים
כדי שיכונו את לבם למקום


(ג) האומר על קן צפור יגיעו רחמיך
ועל טוב יזכר שמך
מודים מודים
משתקין אותו


(ב) מזכירין גבורות גשמים בתחית המתים
ושואלין את הגשמים בברכת השנים
והבדלה בחונן הדעת
רבי עקיבא אומר
אומרה ברכה רביעית בפני עצמה
רבי אליעזר אומר
בהודאה


(ד) העובר לפני התבה
לא יענה אחר הכהנים אמן מפני הטרוף
ואם אין שם כהן אלא הוא
לא ישא את כפיו
ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפלתו רשאי


העובר לפני התבה וטעה
יעבר אחר תחתיו
ולא יהא סרבן באותה שעה
מנין הוא מתחיל
מתחלת הברכה שטעה בה


אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא
כשהיה מתפלל על החולים היה אומר זה חי וזה מת
אמרו לו
מנין אתה יודע
אמר להם
אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקבל
ואם לאו יודע אני שהוא מטרף


(ה) המתפלל וטעה סימן רע לו
ואם שליח צבור הוא
סימן רע לשולחיו
מפני ששלוחו שלאדם כמותו




פרק ו

מסכת ברכות


(ג) על דבר שאין גדולו מן הארץ
אומר שהכל
על החמץ ועל הנובלות ועל הגובאי
אומר שהכל
על החלב ועל הגבינה ועל הביצים
אומר שהכל
רבי יהודה אומר
כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו


 (ב) ברך על פרות האילן
בורא פרי האדמה
יצא
ועל פרות הארץ
בורא פרי העץ
לא יצא
על כלם אם אמר שהכל נהיה בדברו
יצא


(א) כיצד מברכין על הפרות
על פרות האילן
הוא אומר בורא פרי העץ
חוץ מן היין
שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן
ועל פרות הארץ הוא אומר
בורא פרי האדמה
חוץ מן הפת
שעל הפת הוא אומר
המוציא לחם מן הארץ
ועל הירקות הוא אומר
בורא פרי האדמה
רבי יהודה אומר
בורא מיני דשאים

 
(ו) היו יושבין לאכול
כל אחד ואחד מברך לעצמו
הסבו
אחד מברך לכלן
בא להם יין בתוך המזון
כל אחד ואחד מברך לעצמו
לאחר המזון
אחד מברך לכלם
והוא אומר על המגמר
אף על פי שאין מביאין את המגמר
אלא לאחר הסעודה
 


(ה) ברך על היין שלפני המזון
פטר את היין שלאחר המזון
ברך על הפרפרת שלפני המזון
פטר את הפרפרת שלאחר המזון
ברך על הפת
פטר את הפרפרת
על הפרפרת
לא פטר את הפת
בית שמאי אומרים
אף לא מעשה קדרה


(ד) היו לפניו מינים הרבה
רבי יהודה אומר
אם יש ביניהם ממין שבעה
מברך עליו
וחכמים אומרים
מברך על איזה מהם שירצה
 


השותה מים לצמאו
אומר שהכל נהיה בדברו
רבי טרפון אומר
בורא נפשות רבות


(ח) אכל תאנים וענבים ורמונים
מברך אחריהן שלש ברכות
דברי רבן גמליאל
וחכמים אומרים
ברכה אחת מעין שלש
רבי עקיבא אומר
אפלו אכל שלק והוא מזונו
מברך אחריו שלש ברכות


(ז) הביאו לפניו מליח בתחלה ופת עמו
מברך על המליח ופוטר את הפת
שהפת טפלה לו
זה הכלל
כל שהוא עקר ועמו טפלה
מברך על העקר ופוטר את הטפלה


 

פרק ז

מסכת ברכות


עד כמה מזמנין
עד כזית
רבי יהודה אומר
עד כביצה


אכל דמאי ומעשר ראשון שנטלה תרומתו
ומעשר שני והקדש שנפדו
והשמש שאכל כזית
והכותי
מזמנין עליהם
אבל אכל טבל
ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו
ומעשר שני והקדש שלא נפדו
והשמש שאכל פחות מכזית
והנכרי
אין מזמנין עליהם
(ב) נשים ועבדים וקטנים
אין מזמנין עליהם


(א) שלשה  שאכלו כאחד חיבין לזמן

2
(ג) כיצד מזמנין
בשלשה אומר נברך
בשלשה והוא אומר ברכו
בעשרה אומר נברך לאלהינו
בעשרה והוא אומר ברכו
אחד עשרה ואחד עשר רבוא
במאה אומר נברך לה' אלהינו
במאה והוא אומר ברכו
באלף אומר נברך לה' אלהינו אלהי ישראל
באלף והוא אומר ברכו
ברבוא אומר נברך לה' אלהינו אלהי ישראל אלהי הצבאות יושב הכרובים על המזון שאכל
ברבוא והוא אומר ברכו
כעין שהוא מברך כך עונין אחריו
ברוך ה' אלהינו אלהי ישראל אלהי הצבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו
רבי יוסי הגלילי אומר
לפי רב הקהל הן מברכין שנאמר במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל
אמר רבי עקיבא
מה מצינו בבית הכנסת אחד מרבין ואחד מעטין אומר ברכו את ה'
רבי ישמעאל אומר
ברכו את ה' המברך


אין מברכין על היין
עד שיתן לתוכו מים
דברי רבי אליעזר
וחכמים אומרים
מברכין


שתי חבורות שהיו
אוכלות בבית אחד
בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו
הרי אלו מצטרפים לזמון
ואם לאו אלו מזמנין לעצמן
ואלו מזמנין לעצמן


(ד) שלשה שאכלו כאחד
אינן רשאין לחלק
וכן ארבעה וכן חמשה
ששה נחלקין עד עשרה
ועשרה אינן נחלקין עד שיהיו עשרים


 

פרק ח

מסכת ברכות

1
(א) אלו דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה


A
(ג) בית שמאי אומרים
מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן
ובית הלל
אומרים על הכסת
B
(ד) בית שמאי אומרים
מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים
ובית הלל אומרים
נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית


A
בית שמאי אומרים
מברך על היום ואחר כך מברך על היין
ובית הלל אומרים
מברך על היין ואחר כך מברך על היום
B
(ב) בית שמאי אומרים
נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס
ובית הלל אומרים
מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים


A
(ו) אין מברכין
לא על הנר ולא על הבשמים שלגוים
ולא על הנר ולא על הבשמים שלמתים
ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני עבודה זרה
B
ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו


A
(ה) בית שמאי אומרים
נר ומזון ובשמים והבדלה
ובית הלל אומרים
נר ובשמים ומזון והבדלה
B
בית שמאי אומרים
שברא מאור האש
ובית הלל אומרים
בורא מאורי האש


A
(ח) בא להם יין לאחר המזון
ואין שם אלא אותו הכוס
בית שמאי אומרים
מברך על היין ואחר כך מברך על המזון
ובית הלל אומרים
מברך על המזון ואחר כך מברך על היין
B
עונין אמן אחר ישראל המברך
ואין עונין אמן אחר הכותי המברך
עד שישמע את כל הברכה


A
(ז) מי שאכל ושכח ולא ברך
בית שמאי אומרים
יחזר למקומו ויברך
ובית הלל אומרים
יברך במקום שנזכר
B
עד אימתי הוא מברך
עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו


 

פרק ט

מסכת ברכות


A
(ב) על הזיקין ועל הזועות
ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות
אומר ברוך שכחו מלא עולם
B
על ההרים ועל הגבעות
ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות
אומר ברוך עושה מעשה בראשית
רבי יהודה אומר
הרואה את הים הגדול
אומר ברוך שעשה את הים הגדול
בזמן שרואה אותו לפרקים


A
(א) הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל
אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה
B
מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה
אומר ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו


A
(ד) הנכנס לכרך מתפלל שתים
אחת בכניסתו ואחת ביציאתו
בן עזאי אומר ארבע
שתים בכניסתו ושתים ביציאתו
ונותן הודאה לשעבר
וצועק לעתיד לבא
B
(ה) חיב אדם לברך על הרעה
כשם שהוא מברך על הטובה
שנאמר ואהבת את ה' אלהיך
בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך
בכל לבבך בשני יצריך
ביצר טוב וביצר רע
ובכל נפשך אפלו הוא נוטל את נפשך
ובכל מאדך בכל ממונך
דבר אחר
בכל מאדך
בכל מדה ומדה שהוא מודד לך
הוי מודה לו במאד מאד


A
(ג) בנה בית חדש
וקנה כלים חדשים
אומר ברוך שהחינו
B
מברך על הרעה מעין הטובה
ועל הטובה מעין הרעה
הצועק לשעבר
הרי זו תפלת שוא
כיצד
היתה אשתו מעברת ואמר
יהי רצון שתלד אשתי זכר
הרי זו תפלת שוא
היה בא בדרך
ושמע קול צוחה בעיר ואמר
יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי
הרי זו תפלת שוא


A
על הגשמים
ועל הבשורות הטובות
אומר ברוך הטוב והמטיב
B
ועל שמועות רעות
אומר ברוך דין האמת


A
כל חותמי ברכות שהיו במקדש
היו אומרים מן העולם
משקלקלו המינין ואמרו אין עולם אלא אחד
התקינו שיהו אומרים מן העולם ועד העולם
B
והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם
שנאמר והנה בעז בא מבית לחם
ויאמר לקוצרים ה' עמכם
ויאמרו לו יברכך ה'
ואומר ה' עמך גבור החיל
ואומר אל תבוז כי זקנה אמך
ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתך
רבי נתן אומר
הפרו תורתך עת לעשות לה'


A
לא יקל אדם את ראשו
כנגד שער המזרח
שהוא מכון כנגד בית קדשי הקדשים
B לא יכנס להר הבית
במקלו ובמנעלו ובפנדתו
ובאבק שעל רגליו
ולא יעשנו קפנדריא
ורקיקה מקל וחומר