פרק א

המשנה כדרכה

מסכת ביצה

1ג
(ב) השוחט חיה ועוף ביום טוב
בית שמאי אומרים
יחפר בדקר ויכסה
ובית הלל אומרים לא ישחט
אלא אם כן היה לו עפר מוכן מבעוד יום
ומודים שאם שחט שיחפר בדקר ויכסה
שאפר הכירה מוכן הוא

1ב
בית שמאי אומרים
שאור בכזית וחמץ בככותבת
ובית הלל אומרים
זה וזה בכזית

1א
(א) ביצה שנולדה ביום טוב
בית שמאי אומרים תאכל
ובית הלל אומרים לא תאכל

2ג
(ד) זמן שחורים ומצא לבנים
לבנים ומצא שחורים
שנים ומצא שלשה אסורים
שלשה ומצא שנים מתרים
בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים
ואם אין שם אלא הם הרי אלו מתרים

2ב
בית שמאי אומרים
לא יטל אלא אם כן נענע מבעוד יום
ובית הלל אומרים
עומד ואומר זה וזה אני נוטל

2א
(ג) בית שמאי אומרים
אין מוליכין את הסלם משובך לשובך
אבל מטהו מחלון לחלון
ובית הלל מתירין

3ג
בית שמאי אומרים
אין נותנין את העור לפני הדרסן
ולא יגביהנו
אלא אם כן יש עמו כזית בשר
ובית הלל מתירין

3ב
בית שמאי אומרים
אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר
ובית הלל מתירין

3א
(ה) בית שמאי אומרים
אין מסלקין את התריסין ביום טוב
ובית הלל מתירין אף להחזיר

4ג
אמרו להם בית שמאי גזרה שוה
חלה ומתנות מתנה לכהן
ותרומה מתנה לכהן
כשם שאין מוליכין את התרומה
כך אין מוליכין את המתנות
אמרו להם בית הלל לא
אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה
תאמרו במתנות שזכאי בהרמתן

4ב
(ו) בית שמאי אומרים
אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביום טוב
בין שהורמו מאמש בין שהורמו מהיום
ובית הלל מתירין

4א
בית שמאי אומרים
אין מוציאין לא את הקטן
ולא את הלולב
ולא את ספר תורה
לרשות הרבים
ובית הלל מתירין

5ג
(ט) בית שמאי אומרים
אין משלחין ביום טוב אלא מנות
ובית הלל אומרים משלחין
בהמה חיה ועוף בין חיין בין שחוטין
משלחין יינות שמנים וסלתות וקטניות
אבל לא תבואה
ורבי שמעון מתיר בתבואה
(י) משלחין כלים
בין תפורין בין שאינן תפורין
ואף על פי שיש בהן כלאים
והן לצרך המועד
אבל לא סנדל המסמר
ולא מנעל שאינו תפור
רבי יהודה אומר
אף לא מנעל לבן מפני שצריך אמן
זה הכלל
כל שנאותין בו ביום טוב משלחין אותו

5ב
(ח)הבורר קטנית ביום טוב
בית שמאי אומרים
בורר אכל ואוכל
ובית הלל אומרים
בורר כדרכו בחיקו בקנון ובתמחוי
אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה
רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה

5א
(ז) בית שמאי אומרים
תבלין נדוכין במדוך שלעץ
והמלח בפך ובעץ הפרור
ובית הלל אומרים
תבלין נדוכין כדרכן במדוך שלאבן
והמלח במדוך שלעץ

פרק ב

המשנה כדרכה

מסכת ביצה

1ב
(ב) חל להיות אחר השבת
בית שמאי אומרים
מטבילין את הכל מלפני השבת
ובית הלל אומרים
כלים מלפני השבת ואדם בשבת
(ג) ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרן
אבל לא מטבילין
ומטבילין מגב לגב ומחבורה לחבורה

1א
(א) יום טוב שחל להיות ערב שבת
לא יבשל אדם בתחלה מיום טוב לשבת
אבל מבשל הוא ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת
ועושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת
בית שמאי אומרים שני תבשילין
ובית הלל אומרים תבשיל אחד
ושוין בדג וביצה שעליו שהן שני תבשילין
אכלו או שאבד לא יבשל עליו בתחלה
ואם שיר ממנו כל שהוא סומך עליו לשבת

2ב
(ה) בית שמאי אומרים
לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן ראויין לשתיה
ובית הלל מתירין
עושה אדם מדורה ומתחמם כנגדה

2א
(ד) בית שמאי אומרים
מביאין שלמים ואין סומכין עליהן אבל לא עולות
ובית הלל אומרים
מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהן

3ב
(ז) אף הוא אמר שלשה דברים להקל
מכבדין בין המטות
ומניחין את המגמר ביום טוב
ועושין גדי מקלס בלילי פסחים
וחכמים אוסרים

3א
(ו) שלשה דברים רבן גמליאל מחמיר כדברי בית שמאי
אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת
ואין זוקפין את המנורה ביום טוב
ואין אופין פתין גריצין אלא רקיקין
אמר רבן גמליאל
מימיהן שלבית אבא לא היו אופין פתין גריצין אלא רקיקין
אמרו לו
מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן
ומקלין לכל ישראל להיות אופין פתין גריצין וחרי

4ב
(ט) הרחים שלפלפלין טמאה משום שלשה כלים
משום כלי קבול
ומשום כלי מתכות
ומשום כלי כברה

4א
(ח) שלשה דברים רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים
פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה
ומקרדין את הבהמה ביום טוב
ושוחקין את הפלפלין ברחים שלהם
רבי יהודה אומר
אין מקרדין את הבהמה ביום טוב מפני שעושה חבורה
אבל מקרצפין
וחכמים אומרים
אין מקרדין אף לא מקרצפין

5ב
רבי יהודה אומר
כל הכלים אין נגררין חוץ מן העגלה
מפני שהיא כובשת

5א
עגלה שלקטן טמאה מדרס
ונטלת בשבת
ואינה נגררת אלא על גבי כלים

פרק ג

המשנה כדרכה

מסכת ביצה

1ג
A (ה) בהמה שמתה
לא יזיזנה ממקומה
ומעשה ושאלו את רבי טרפון עליה
ועל החלה שנטמאה
ונכנס לבית המדרש ושאל
ואמרו לו
לא יזיזם ממקומם
B (ו) אין נמנין על הבהמה
לכתחלה ביום טוב
אבל נמנין עליה
מערב יום טוב
ושוחטין ומחלקין ביניהן

1ב
A (ג) בהמה מסכנת
לא ישחט אלא אם כן יש שהות ביום
לאכול ממנה כזית צלי
רבי עקיבא אומר
אפלו כזית חי מבית טביחתה
שחטה בשדה
לא יביאנה במוט ובמוטה
אבל מביא בידו אברים אברים
B (ד) בכור שנפל לבור
רבי יהודה אומר
ירד הממחה ויראה
אם יש בו מום יעלה וישחט
ואם לאו לא ישחט
רבי שמעון אומר
כל שאין מומו נכר מבעוד יום
אין זה מן המוכן

1א
A (א) אין צדין דגים
מן הביברין ביום טוב
ואין נותנין לפניהם מזונות
אבל צדין חיה ועוף מן הביברין
ונותנין לפניהם מזונות
רבן שמעון בן גמליאל אומר
לא כל הביברין שוין
זה הכלל
כל המחסר צידה אסור
ושאינו מחסר צידה מתר
B (ב) מצודות חיה ועוף ודגים
שעשאן מערב יום טוב
לא יטל מהן ביום טוב
אלא אם כן יודע
שנצודו מערב יום טוב
ומעשה בנכרי אחד שהביא דגים
לרבן גמליאל ואמר
מתרין הן
אלא שאין רצוני לקבל הימנו

2ג
לא יאמר אדם לטבח
שקל לי בדינר בשר
אבל שוחט ומחלקים ביניהם

2ב
(ז) אין משחיזין את הסכין ביום טוב
אבל משיאה על גבי חברתה

2א
רבי יהודה אומר
שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד
הקופיץ
וחכמים אומרים
אין משגיחין בכף מאזנים כל עקר

3ג
הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו
ואומר לו
תן לי ביצים ואגוזים במנין
שכן דרך בעל הבית
להיות מונה בתוך ביתו

3ב
מעשה באבא שאול בן בטנית
שהיה ממלא מדותיו מערב יום טוב
ונותנן ללקוחות ביום טוב
אבא שאול אומר
אף במועד עושה כן
מפני ברור המדות
וחכמים אומרים
אף בחל עושה כן
מפני מצוי המדות

3א
(ח) אומר אדם לחברו
מלא לי כלי זה אבל לא במדה
רבי יהודה אומר
אם היה כלי שלמדה לא ימלאנו

פרק ד

המשנה כדרכה

מסכת ביצה

1ג
A (ג) אין מבקעין עצים
לא מן הקורות
ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב
B ואין מבקעין
לא בקרדם ולא במגרה ולא במגל
אלא בקופיץ
C בית שהוא מלא פרות סתום ונפחת
נוטל ממקום הפחת
רבי מאיר אומר
אף פוחת לכתחלה ונוטל

1ב
A (ב) אין נוטלין עצים מן הסכה
אלא מן הסמוך לה
B מביאין עצים מן השדה מן המכנס
ומן הקרפף אפלו מן המפזר
C איזהו קרפף
כל שסמוך לעיר
דברי רבי יהודה
רבי יוסי אומר
כל שנכנסין לו בפותחת
ואפלו בתוך תחום שבת

1א
A (א) המביא כדי יין ממקום למקום
לא יביאם בסל ובקפה
אבל מביא הוא על כתפו או לפניו
B וכן המוליך את התבן
לא יפשיל את הקפה לאחוריו
אבל מביאה הוא בידו
C ומתחילין בערמת התבן
אבל לא בעצים שבמקצה

2ג
A ואין מקיפין שתי חביות
לשפות עליהן את הקדרה
B ואין סומכין את הקדרה בבקעת
וכן בדלת
C ואין מנהיגין את הבהמה במקל
ביום טוב
ורבי אלעזר ברבי שמעון מתיר

2ב
A (ה) אין שוברין את החרס
B ואין חותכין את הניר
לצלות בו מליח
C ואין גורפין תנור וכירים
אבל מכבשין

2א
A (ד) אין פותחין את הנר
מפני שהוא עושה כלי
B ואין עושין פחמין ביום טוב
C ואין חותכין את הפתילה לשנים
רבי יהודה אומר
חותכה באור לשתי נרות

3ג
ועוד אמר רבי אליעזר
עומד אדם על המקצה ערב שבת בשביעית
ואומר
מכאן אני אוכל למחר
וחכמים אומרים
עד שירשם
ויאמר מכאן ועד כאן

3ב
(ז) אין מוציאין את האור
לא מן העצים
ולא מן האבנים
ולא מן העפר
ולא מן המים
ואין מלבנין את הרעפים
לצלות בהן

3א
(ו) רבי אליעזר אומר
נוטל אדם קיסם משלפניו
לחצוץ בו שניו
ומגבב מן החצר ומדליק
שכל מה שבחצר מוכן הוא
וחכמים אומרים
מגבב משלפניו ומדליק

פרק ה

המשנה כדרכה

מסכת ביצה

1ג
ונותנין כלי תחת הדלף בשבת

1ב
ומכסים פרות בכלים מפני הדלף
וכן כדי יין וכדי שמן

1א
(א) משילין פרות דרך ארבה ביום טוב
אבל לא בשבת

2
(ב) כל שחיבין עליו משום שבות משום רשות משום מצוה בשבת חיבין עליו ביום טוב

2ג
ואלו הן משום מצוה
לא מקדישין
ולא מעריכין
ולא מחרימין
ולא מגביהין תרומה ומעשר

2ב
ואלו הן משום רשות
לא דנין
ולא מקדשין
ולא חולצין
ולא מיבמין

2א
ואלו הן משום שבות
לא עולין באילן
ולא רוכבין על גבי בהמה
ולא שטין על פני המים
ולא מטפחין ולא מספקין ולא מרקדין

כל אלו ביום טוב אמרו קל וחמר בשבת
אין בין יום טוב לשבת אלאאכלנפש בלבד

3ג
(ד) השואל כלי מחברו
מערב יום טוב כרגלי השואל
ביום טוב כרגלי המשאיל
האשה ששאלה מחברתה
תבלין ומים ומלח לעיסתה
הרי אלו כרגלי שתיהן
רבי יהודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש

3ב
כלים המיחדין לאחד מן האחין שבבית
הרי אלו כרגליו
ושאין מיחדין
הרי אלו כמקום שהולכין

3א
(ג) הבהמה והכלים כרגלי הבעלים
המוסר בהמתו לבנו או לרועה
הרי אלו כרגלי הבעלים

4ג
המוציא גחלת לרשות הרבים חיב
ושלהבת פטור

4ב
הגחלת שלהקדש מועלין בה
והשלהבת לא נהנין ולא מועלין

4א
(ה) הגחלת כרגלי הבעלים
והשלהבת בכל מקום

5ג
A (ז) מי שזמן אצלו אורחים
לא יוליכו בידם מנות
אלא אם כן זכה להם מנותיהם
מערב יום טוב
אין משקין ושוחטין את המדבריות
אבל משקין ושוחטין את הביתות
B אלו הן ביתות הלנות בעיר
C המדבריות הלנות באפר

5ב
(ו) מי שהיו פרותיו בעיר אחרת
וערבו בני אותה העיר
להביא אצלו מפרותיו
לא יביאו לו
ואם ערב הוא פרותיו כמוהו

5א
A בור שליחיד כרגלי היחיד
B ושלאנשי אותה העיר
כרגלי אנשי אותה העיר
C ושלעולי בבל כרגלי הממלא