Mesechet Avot

פרק א

מסכת אבות

1ג
(ג) אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק
הוא היה אומר
אל תהיו כעבדים
המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס
אלא הוו כעבדים
המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס
ויהי מורא שמים עליכם

1ב
(ב) שמעון הצדיק
היה משירי כנסת  הגדולה
הוא היה אומר
על שלושה דברים העולם עומד
על התורה
ועל העבודה
ועל גמילות חסדים

1א
(א) משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע
ויהושע לזקנים
וזקנים לנביאים
ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה
הם אמרו שלושה דברים
הוו מתונים בדין
והעמידו תלמידים הרבה
ועשו סיג לתורה

2
(ד) יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם


(ה) יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר
יהי ביתך פתוח לרוחה
ויהיו עניים בני ביתך
ואל תרבה שיחה עם האישה
באשתו אמרו קל וחומר באשת חברו
מכאן אמרו חכמים כל המרבה שיחה אם האשה
גורם רע לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גיהנם


יוסי בן יועזר איש צרדה אומר
יהי ביתך בית ועד לחכמים
והוי מתאבק בעפר רגליהם
והוי שותה בצמא את דבריהם

3
(ו) יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם


(ז) נתאי הארבלי אומר
הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע ואל תתיאש מן הפרענות


יהושע בן פרחיה אומר
עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות

4
(ח) יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קבלו מהם


(ט) שמעון בן שטח אומר
הוי מרבה לחקור את העדים
והוי זהיר בדבריך שמא מתוכם ילמדו לשקר


יהודה בן טבאי אומר
אל תעש עצמך כעורכי הדינין
וכשיהיו בעלי הדינים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים
וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין כשקבלו עליהם את הדין

5
(י) שמעיה ואבטליון קבלו מהם


(יא) אבטליון אומר
חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות
ותגלו למקום מים הרעים
וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו
ונמצא שם שמים מתחלל


שמעיה אומר
אהב את המלאכה
ושנא את הרבנות
ואל תתודע לרשות

6
(יב) הלל ושמאי קבלו מהם

6 ב
(טו) שמאי אומר
עשה תורתך קבע
אמור מעט ועשה הרבה
והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות

6 א
הלל אומר
הוי מתלמידיו שלאהרן
אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה
(יג) הוא היה אומר נגד שמא אבד שמה ודלא מוסיף יסוף
ודלא יליף קטלא חיב ודאשתמש בתגא חלף
(יד) הוא היה אומר
אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני
 ואם לא עכשיו אימתי

7 ג
(יח) רבן שמעון בן גמליאל אומר
על שלשה דברים העולם עומד
על הדין ועל האמת ועל השלום
שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם

7 ב
(יז) שמעון בנו אומר
כל ימי גדלתי בין החכמים
ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה
ולא המדרש הוא העקר אלא המעשה
וכל המרבה דברים מביא חטא

7 א
(טז) רבן גמליאל היה אומר
עשה לך רב והסתלק מן הספק
ואל תרבה לעשר אומדות


 

פרק ב

מסכת אבות

1
(א)רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבר לו האדם כל שהיא תפארת לעשיה ותפארת לו מן האדם
והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן שלמצות
והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עברה כנגד הפסדה
והסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת
וכל מעשיך בספר נכתבין


(ד) הוא היה אומר
עשה רצונו כרצונך
כדי שיעשה רצונך כרצונו
בטל רצונך מפני רצונו
כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך


(ג) הוו זהירין ברשות
שאין מקרבין לו לאדם אלא לצרך עצמן
נראין כאוהבין בשעת הנאתן
ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו


(ב) רבן גמליאל בנו שלרבי יהודה הנשיא אומר
יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ
שיגיעת שניהם משכחת עון
וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון
וכל העמלים עם הצבור
 יהיו עמלים עמהם לשם שמים
שזכות אבותם מסיעתן וצדקתם עומדת לעד
ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאלו עשיתם


(ז) הוא היה אומר
מרבה בשר מרבה רמה
מרבה נכסים מרבה דאגה
מרבה נשים מרבה כשפים
מרבה שפחות מרבה זמה
מרבה עבדים מרבה גזל
מרבה תורה מרבה חיים
מרבה ישיבה מרבה חכמה
מרבה עצה מרבה תבונה
מרבה צדקה מרבה שלום
קנה שם טוב קנה לעצמו
קנה לו דברי תורה
קנה לו חיי העולם הבא


(ו) אף הוא ראה
גלגלת אחת
שצפה על פני המים
אמר לה
על דאטפת אטפוך
וסף מטיפיך יטופון


(ה) הוא היה אומר
אין בור ירא חטא
ולא עם הארץ חסיד
ולא הבישן למד
ולא הקפדן מלמד
ולא כל המרבה בסחורה מחכים
ובמקום שאין אנשים
השתדל להיות איש


הלל אומר
אל תפרש מן הצבור
אל תאמן בעצמך עד יום מותך
ואל תדין את חברך
עד שתגיע למקומו
אל תאמר דבר
 שאי אפשר לשמוע
שסופו להשמע
ואל תאמר לכשאפנה אשנה
שמא לא תפנה

4
(ח) רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי
הוא היה אומר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת


A
(ט) אמר להם צאו וראו
איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם
רבי אליעזר אומר עין טובה
רבי יהושע אומר חבר טוב
רבי יוסי אומר שכן טוב
רבי שמעון אומר הרואה את הנולד
רבי אלעזר אומר לב טוב
אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך
שבכלל דבריו דבריכם
B
אמר להם צאו וראו
איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם
רבי אליעזר אומר עין רעה
רבי יהושע אומר חבר רע
רבי יוסי אומר שכן רע
רבי שמעון אומר הלוה ואינו משלם
אחד הלוה מן האדם כלוה מן המקום ברוך הוא
שנאמר לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן
רבי אלעזר אומר לב רע
אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך
שבכלל דבריו דבריכם


A
הוא היה אומר
אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים
ואליעזר בן הרקנוס בכף שניה מכריע את כלם
B
אבא שאול אומר משמו
אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים
ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם
ואלעזר בן ערך בכף שניה מכריע את כלם


A
חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי
 ואלו הן
רבי אליעזר בן הורקנוס
ורבי יהושע בן חנניה
ורבי יוסי הכהן
ורבי שמעון בן נתנאל
ורבי אלעזר בן ערך
B
הוא היה מונה שבחן
רבי אליעזר בן הורקנוס בור סיד שאינו מאבד טפה
רבי יהושע אשרי יולדתו
רבי יוסי חסיד
רבי שמעון בן נתנאל ירא חטא
ורבי אלעזר בן ערך מעין המתגבר

(י) הם אמרו שלשה דברים


(יד) רבי אלעזר אומר
הוי שקוד ללמד תורה
ודע מה שתשיב לאפיקורוס
ודע לפני מי אתה עמל
ונאמן הוא בעל מלאכתך
שישלם לך
 שכר פעלתך


רבי שמעון אומר
הוי זהיר בקרית שמע ובתפלה
וכשאתה מתפלל
 אל תעש תפלתך קבע
אלא רחמים ותחנונים
 לפני המקום ברוך הוא
שנאמר
 כי (אל) חנון ורחום הוא
ארך אפים ורב חסד
 ונחם על הרע
ועל תהי רשע בפני עצמך


(יב) רבי יוסי אומר
יהי ממון חברך
חביב עליך כשלך
והתקן עצמך
 ללמוד תורה
שאינה ירשה לך
וכל מעשיך
יהיו לשם שמים


(יא) רבי יהושע אומר
עין הרע
ויצר הרע
ושנאת הבריות
מוציאין את האדם
מן העולם


רבי אליעזר אומר
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
ואל תהי נוח לכעס
ושוב יום אחד לפני מיתתך
והוי מתחמם
 כנגד אורן של חכמים
והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה
שנשיכתן נשיכת שועל
ועקיצתן עקיצת עקרב
ולחישתן לחישת שרף
וכל דבריהם כגחלי אש

6 ב
(טז) הוא היה אומר
לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חרין לבטל ממנה
אם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה
ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך
ודע מתן שכרן שלצדיקים לעתיד לבא

6 א
(טו) רבי טרפון אומר
היום קצר והמלאכה מרבה
והפועלים עצלים
והשכר הרבה
ובעל הבית דוחק


 

פרק ג


מסכת אבות

1
(א) עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עברה
דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון
מאין באת מטפה סרוחה ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה ולפני מי אתה עתיד לתן
דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא


A
(ה) רבי נחוניא בן הקנה אומר
כל המקבל עליו על תורה מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ
וכל הפורק ממנו על תורה נותנין עליו על מלכות ועל דרך ארץ
B
(ו) רבי חלפתא איש כפר חנניה אומר
עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם
שנאמר אלהים נצב בעדת אל
ומנין אפילו חמשה שנאמר ואגדתו על ארץ יסדה
ומנין אפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפט
ומנין אפילו שנים
שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע וגו'
ומנין אפילו אחד
שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך
C
(ז) רבי אלעזר איש ברתותא אומר
תן לו משלו שאתה ושלך שלו
וכן בדוד הוא אומר כי ממך הכל ומידך נתנו לך
D
רבי שמעון אומר
המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר
מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה
מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו


A
(ב) רבי חנניה סגן הכהנים אומר
הוי מתפלל בשלומה שלמלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו
B
רבי חנניה בן תרדיון אומר
שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה הרי זה מושב לצים
שנאמר ובמושב לצים לא ישב
אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה שכינה ביניהם
שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע
ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחשבי שמו
אין לי אלא שנים
מנין שאפלו אחד שיושב ועוסק בתורה שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר
שנאמר ישב בדד וידם כי נטל עליו
C
(ג) רבי שמעון אומר
שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה
כאילו אכלו מזבחי מתים שנאמר כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום
אבל שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה
כאלו אכלו משלחנו שלמקום ברוך הוא
 שנאמר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'
D
(ד) רבי חנניה בן חכינאי אומר
הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי ומפנה לבו לבטלה הרי זה מתחיב בנפשו

3
(ח) רבי דוסתאי בר ינאי משום רבי מאיר אומר
כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו שנאמר רק השמר לך ושמר
נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך
יכול אפילו תקפה עליו משנתו תלמוד לומר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך
הא אינו מתחיב בנפשו עד שישב ויסירם מנפשו


A
רבי דוסא בן הרכינס אומר
שנה שלשחרית ויין שלצהרים
 ושיחת הילדים וישיבת בתי כנסיות שלעמי הארץ
מוציאין את האדם מן העולם
B
(יא) רבי אלעזר המודעי אומר
המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות והמלבין פני חברו ברבים
והמפר בריתו שלאברהם אבינו עליו השלום
והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה
אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא
C
(יב) רבי ישמעאל אומר
הוי קל לראש ונוח לתשחרת והוי מקבל את כל האדם בשמחה


A
(ט) רבי חנינא בן דוסא אומר
כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקימת
וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקימת
B
הוא היה אומר
כל שמעשיו מרבין מחכמתו חכמתו מתקימת
וכל שחכמתו מרבה ממעשיו אין חכמתו מתקימת
C
(י) הוא היה אומר
כל שרוח הבריות נוחה המנו רוח המקום נוחה הימנו
וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה המנו


(טז) הוא היה אומר
הכל נתון בערבון
ומצודה פרוסה על כל החיים
החנות פתוחה והחנוני מקיף
והפנקס פתוח והיד כותבת
וכל הרוצה ללות יבא וילוה
והגבאים מחזירים תדיר בכל יום
ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא
מדעתו ויש להם על מה שיסמכו
והדין דין אמת
והכל מתקן לסעודה


(טו) הכל צפוי
והרשות נתונה
ובטוב העולם נדון
והכל לפי רב המעשה


(יד) הוא היה אומר
חביב אדם שנברא בצלם
חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם
שנאמר בצלם אלהים עשה את האדם
חביבין ישראל שנקראו בנים למקום
חבה יתרה נודעת להם
שנקראו בנים למקום
שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם
חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה
חבה יתרה נודעת להם
שנתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם
שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם
 תורתי אל תעזבו


(יג) רבי עקיבא אומר
שחוק וקלות ראש
מרגילין לערוה
מסורת סיג לתורה
מעשרות סיג לעשר
נדרים סיג לפרישות
סיג לחכמה שתיקה

6 ב
הוא היה אומר
כל שחכמתו מרבה ממעשיו למה הוא דומה
לאילן שענפיו מרבין ושרשיו מועטין והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו
שנאמר והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב
 ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב
אבל כל שמעשיו מרבין מחכמתו למה הוא דומה
לאילן שענפיו מועטין ושרשיו מרבין
שאפלו כל הרוחות שבעולם באות ונשבות בו אין מזיזות אותו ממקומו
שנאמר והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו
ולא יראה כי יבא חם והיה עלהו רענן
 ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי

6 א
(יז) רבי אלעזר בן עזריה אומר
אם אין תורה אין דרך ארץ
אם אין דרך ארץ אין תורה
אם אין חכמה אין יראה
אם אין יראה אין חכמה
אם אין בינה אין דעת
אם אין דעת אין בינה
אם אין קמח אין תורה
אם אין תורה אין קמח

7
(יח) רבי אלעזר (בן) חסמא אומר
קנין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה


 

פרק ד

מסכת אבות

1
(א) בן זומא אומר
איזהו חכם הלומד מכל אדם שנאמר מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי
איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר
איזהו עשיר השמח בחלקו שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא
איזהו מכבד המכבד את הבריות שנאמר כי מכבדי אכבד ובזי יקלו


(ג) הוא היה אומר
אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר
שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום


(ב) בן עזאי אומר
הוי רץ למצוה קלה כבחמורה ובורח מן העברה
שמצוה גוררת מצוה ועברה גוררת עברה
ששכר מצוה מצוה ושכר עברה עברה


(ו) רבי יוסי אומר
כל המכבד את התורה
גופו מכבד על הבריות
וכל המחלל את התורה
גופו מחלל על הבריות


רבי צדוק אומר
אל תעשם עטרה
להתגדל בהם
ולא קרדם לחפר בהם
וכך היה הלל אומר
ודשתמש בתגא חלף
הא למדת
כל הנהנה מדברי תורה
נוטל חייו מן העולם


(ה) רבי ישמעאל בנו אומר
הלומד על מנת ללמד
מספיקין בידו ללמוד וללמד
והלומד על מנת לעשות
מספיקין בידו
ללמוד וללמד
לשמור ולעשות


רבי יוחנן בן ברוקה אומר
כל המחלל שם שמים בסתר
נפרעין ממנו בגלוי
אחד שוגג ואחד מזיד
בחלול השם


(ד) רבי לויטס איש יבנה אומר
מאד מאד הוי שפל רוח
שתקות אנוש רמה


(ח) הוא היה אומר
אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד
ואל תאמר קבלו דעתי שהן רשאין ולא אתה


(ז) רבי ישמעאל בנו אומר
החושך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא
והגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח


A
(טו) רבי ינאי אומר
אין בידינו
לא משלות הרשעים
ואף לא מיסורי הצדיקים





A
רבי שמעון אומר
שלשה כתרים הם
כתר תורה וכתר כהנה
וכתר מלכות
וכתר שם טוב עולה על גביהן



A
(יב) רבי אלעזר בן שמוע אומר
יהי כבוד תלמידך
חביב עליך כשלך
וכבוד חברך כמורא רבך
ומורא רבך כמורא שמים


A
(יא) רבי אליעזר בן יעקב אומר
העושה מצוה אחת
קונה לו פרקליט אחד
העובר עברה אחת
קונה לו קטיגור אחד
תשובה ומעשים טובים
כתריס בפני הפרענות


A
(ט) רבי יונתן אומר
כל המקים את התורה מעני
סופו לקימה מעשר
וכל המבטל את התורה מעשר
סופו לבטלה מעני


 

B רבי מתיא בן חרש אומר
הוי מקדים בשלום כל אדם
והוי זנב לאריות
ואל תהי ראש לשועלים

B (יד) רבי נהוראי אומר
הוי גולה למקום תורה
ואל תאמר
שהיא תבוא אחריך
שחבריך יקימוה בידך
ואל בנתך אל תשען

B (יג) רבי יהודה אומר
הוי זהיר בתלמוד
ששגגת תלמוד
עולה זדון

B רבי יוחנן הסנדלר אומר
כל כנסיה שהיא לשם שמים
סופה להתקים
ושאינה לשם שמים
אין סופה להתקים

B (י) רבי מאיר אומר
הוי ממעט בעסק
ועסק בתורה
והוי שפל רוח בפני כל אדם
ואם בטלת מן התורה
יש לך בטלים הרבה כנגדך
ואם עמלת בתורה
יש לו שכר הרבה לתן לך

6 ב
(יז) הוא היה אומר
יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא
ויפה שעה אחת שלקורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה

6 א
(טז) רבי יעקב אומר
העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא
התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין

7 ה
רבי אומר
אל תסתכל בקנקן
אלא במה שיש בו
יש קנקן חדש מלא ישן
וישן שאפלו חדש אין בו

7 ד
רבי יוסי בר יהודה
איש כפר הבבלי אומר
הלומד מן הקטנים
למה הוא דומה
לאוכל ענבים קהות
ושותה יין מגתו
והלומד מן הזקנים
למה הוא דומה
לאוכל ענבים בשולות
ושותה יין ישן

7 ג
(כ) אלישע בן אבויה אומר
הלומד ילד
למה הוא דומה
לדיו
הכתובה על ניר חדש
והלומד זקן
למה הוא דומה
לדיו
כתובה על ניר מחוק

7 ב
(יט) שמואל הקטן אומר
בנפל אויבך אל תשמח
ובכשלו אל יגל לבך
פן יראה ה'
ורע בעיניו
והשב מעליו אפו

7 א
(יח) רבי שמעון בן אלעזר
אומר
אל תרצה את חברך
בשעת כעסו
ואל תנחמנו
בשעה שמתו מטל לפניו
ואל תשאל לו בשעת נדרו
ואל תשתדל לראותו
בשעת קלקלתו

8 ב
(כב) הוא היה אומר
הילודים למות והמתים להחיות והחיים לדון לידע להודיעה ולהודע
שהוא אל הוא היוצר הוא הבורא הוא המבין
הוא הדין הוא העד הוא בעל דין והוא עתיד לדון
ברוך הוא שאין לפניו
לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שחד שהכל שלו
ודע שהכל לפי החשבון
ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך
שעל כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי
ועל כרחך אתה מת ועל כרחך אתה עתיד לתן דין וחשבון
לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא

8 א
(כא) רבי אליעזר הקפר אומר
הקנאה והתאוה והכבוד
מוציאין את האדם מן העולם


 

פרק ה

מסכת אבות

1ה
(ו) עשרה דברים
נבראו בערב שבת
בין השמשות
ואלו הן
פי הארץ
ופי הבאר
ופי האתון
והקשת והמן והמטה והשמיר
והכתב והמכתב והלוחות
ויש אומרים
אף המזיקין
וקבורתו שלמשה
ואילו שלאברהם אבינו
ויש אומרים
אף צבת בצבת עשויה

1ד
A
עשרה נסיונות נסו אבותינו
את המקום ברוך הוא במדבר
שנאמר וינסו אותי
זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי
B
(ה) עשרה נסים
נעשו לאבותינו בבית המקדש
לא הפילה אשה מריח בשר הקדש
ולא הסריח בשר הקודש מעולם
ולא נראה זבוב בבית המטבחים
ולא אירע קרי לכהן גדול
ביום הכפורים
ולא כבו גשמים אש שלעצי המערכה
ולא נצחה הרוח את עמוד העשן
ולא נמצא פסול בעמר
ובשתי הלחם ובלחם הפנים
עומדים צפופים ומשתחוים רוחים
ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים
מעולם
ולא אמר אדם לחברו
צר לי המקום שאלין בירושלים

1ג
A
(ג) עשרה נסיונות
נתנסה אברהם אבינו
עליו השלום
ועמד בכולם
להודיע
כמה חבתו
שלאברהם אבינו
עליו השלום
B
(ד) עשרה נסים
נעשו לאבותינו במצרים
ועשרה על הים
עשר מכות
הביא הקדוש ברוך הוא
על המצריים במצרים
ועשרה על הים

1ב
A
(ב) עשרה דורות
מאדם עד נח
להודיע
כמה ארך אפים לפניו
שכל הדורות
היו מכעיסין ובאין
עד שהביא עליהם
את מי המבול
B
עשרה דורות
מנח עד אברהם
להודיע
כמה ארך אפים לפניו
שכל הדורות
היו מכעיסין ובאין
עד שבא אברהם
וקיבל (עליו) שכר כלם

1א
(א) בעשרה מאמרות
נברא העולם
ומה תלמוד לומר
והלא במאמר אחד
יכול להבראות
אלא להפרע מן הרשעים
שמאבדין את העולם
שנברא בעשרה מאמרות
ולתן שכר טוב לצדיקים
שמקימין את העולם
שנברא בעשרה מאמרות


(ח) שבעה מני פרעניות באין לעולם על שבעה גופי עברה
מקצתן מעשרין ומקצתן אינן מעשרין רעב שלבצרת בא
מקצתן רעבים ומקצתן שבעים
גמרו שלא לעשר רעב שלמהומה ושלבצרת בא
ושלא לטול את החלה רעב שלכליה בא
דבר בא לעולם  על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין ועל פרות שביעית
חרב באה לעולם על ענוי הדין ועל עוות הדין ועל המורים בתורה שלא כהלכה
(ט) חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא ועל חלול השם
גלות באה לעולם
 על עובדי עבודה זרה ועל גלוי עריות ועל שפיכת דמים ועל השמטת הארץ


(ז) שבעה דברים בגלם ושבעה בחכם
חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה
ואינו נכנס לתוך דברי חברו
ואינו נבהל להשיב
שואל כענין ומשיב כהלכה
ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון
ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי
ומודה על האמת
וחלופיהן בגלם


(טו) ארבע מדות
ביושבי לפני חכמים
ספוג ומשפך
משמרת ונפה
ספוג
שהוא סופג את הכל
משפך
שמכניס בזו ומוציא בזו
משמרת
שמוציאה את היין
וקולטת את השמרים
ונפה שמוציאה את הקמח
וקולטת את הסלת


A
(יג) ארבע מדות בנותני צדקה
רוצה שיתן ולא יתנו אחרים
עינו רעה בשלאחרים
יתנו אחרים והוא לא יתן
עינו רעה בשלו
יתן ויתנו אחרים חסיד
לא יתן ולא יתנו אחרים רשע
B
(יד) ארבע מדות
בהולכי לבית המדרש
הולך ואינו עושה
 שכר הליכה בידו
עושה ואינו הולך שכר מעשה בידו
הולך ועושה חסיד
לא הולך ולא עושה רשע


(יב) ארבע מדות
בתלמידים
מהר לשמע ומהר לאבד
יצא שכרו בהפסדו
קשה לשמע וקשה לאבד
יצא הפסדו בשכרו
מהר לשמע וקשה לאבד
חכם קשה לשמע ומהר לאבד
זה חלק רע


A
(י) ארבע מדות באדם
האומר שלי שלי ושלך שלך
זו מדה בינונית
ויש אומרים זו מדת סדום
שלי שלך ושלך שלי עם הארץ
שלי שלך ושלך שלך חסיד
שלי שלי ושלך שלי רשע
B
(יא) ארבע מדות בדעות
נוח לכעוס ונוח לרצות
יצא שכרו בהפסדו
קשה לכועס וקשה לרצות
יצא הפסדו בשכרו
קשה לכעוס ונוח לרצות חסיד
נוח לכעוס וקשה לרצות רשע


בארבעה פרקים
הדבר מתרבה
ברביעית ובשביעית
ובמוצאי שביעית
ובמוצאי החג
שבכל שנה ושנה
ברביעית
מפני מעשר עני שבשלישית
בשביעית
מפני מעשר עני שבששית
ובמוצאי שביעית
מפני פרות שביעית
ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה
מפני גזל מתנות עניים


A
(יח) כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו
וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה
משה זכה וזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו
שנאמר צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל
ירבעם חטא והחטיא את הרבים חטא הרבים תלוי בו
שנאמר על חטאות ירבעם (בן נבט) אשר חטא ואשר החטיא את ישראל
B
(יט) כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו שלאברהם אבינו
ושלשה דברים אחרים מתלמידיו שלבלעם הרשע
עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו
עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע
מה בין תלמידיו שלאברהם אבינו לתלמידיו שלבלעם הרשע
תלמידיו שלאברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא
שנאמר להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא
אבל תלמידיו שלבלעם הרשע יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת
שנאמר ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם


A
(טז) כל אהבה שהיא תלויה בדבר
בטל דבר בטלה אהבה
ושאינה תלויה בדבר
אינה בטלה לעולם
איזו היא אהבה התלויה בדבר
זו אהבת אמנון ותמר
ושאינה תלויה בדבר
זו אהבת דוד ויהונתן
B
(יז) כל מחלקת שהיא לשם שמים סופה להתקים
ושאינה לשם שמים אין סופה להתקים
איזו היא מחלקת שהיא לשם שמים
זו מחלקת הלל ושמאי
ושאינה לשם שמים
זו מחלקת קרח וכל עדתו


(כג) בן הא הא אומר
לפום צערא אגרא


(כב) בן בג בג אומר
הפך בה והפך בה דכלא בה
ובה תחזי וסיב ובלה בה
ומנה לא תזוע
שאין לך מדה טובה הימנה


(כא) הוא היה אומר
בן חמש שנים למקרא
בן עשר שנים למשנה
בן שלש עשרה למצות
בן חמש עשרה לתלמוד
בן שמנה עשרה לחפה
בן עשרים לרדף בן שלשים לכח
בן ארבעים לבינה
 בן חמשים לעצה
בן ששים לזקנה בן שבעים לשבה
בן שמונים לגבורה בן תשעים לשוח
בן מאה
כאלו מת ועבר ובטל מן העולם


הוא היה אומר
עז פנים לגיהנם
ובוש פנים לגן עדן
יהי רצון מלפניך
ה' אלהינו
שתבנה עירך
במהרה בימינו
ותן חלקנו בתורתך


(כ) יהודה בן תימא אומר
הוי עז כנמר וקל כנשר
ורץ כצבי וגבור כארי
לעשות רצון אביך שבשמים