פרק א

המשנה כדרכה

מסכת עבודה זרה

1ב
(ג) ואלו אידיהן שלגוים
קלנדא וסטרנורא וקרטסים
ויום גנוסיא שלמלכים ויום הלידה ויום המיתה
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים כל מיתה שיש בה שרפה יש בה עבודה זרה
ושאין בה שרפה אין בה עבודה זרה
יום תגלחת זקנו ובלוריתו
יום שעלה בו מן הים
ויום שיצא בו מבית האסורים
וגוי שעשה משתה לבנו
אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש בלבד

1א
(א) לפני אידיהן שלגוים שלשה ימים
אסור לשאת ולתת עמהן
להשאילן ולשאול מהן
להלוותן וללוות מהן
לפרען ולפרע מהן
רבי יהודה אומר נפרעין מהן מפני שהוא מצר לו
אמרו לו אף על פי שמצר הוא עכשיו שמח הוא לאחר זמן
(ב) רבי ישמעאל אומר
שלשה ימים לפניהם ושלשה ימים לאחריהם אסור
וחכמים אומרים לפני אידיהן אסור לאחר אידיהן מתר

2ב
עיר שיש בה עבודה זרה
והיו בה חנויות מעטרות ושאינן מעטרות
זה היה מעשה בבית שאן ואמרו חכמים
המעטרות אסורות ושאינן מעטרות מתרות

2א
(ד) עיר שיש בה עבודה זרה
חוצה לה מתר
היה חוצה לה עבודה זרה תוכה מתר
מהו לילך שם
בזמן שהדרך מיחדת לאותו המקום אסור
ואם היה יכול להלך בה למקום אחר מתר

3ג
(ז) אין מוכרין להם
דבין
ואריות
וכל דבר שיש בו נזק לרבים

3ב
(ו) מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים
מוכרים
מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין
ובכל מקום אין מוכרין להם
בהמה גסה עגלים וסיחים שלמים ושבורים
רבי יהודה מתיר בשבורה
ובן בתירה מתיר בסוס

3א
(ה) אלו דברים אסורים למכור לגוים
אצטרובלין ובנות שוח
ופטוטרותיהן ולבונה
ותרנגול לבן
רבי יהודה אומר
מתר למכור לו לבן בין התרנגולים
ובזמן שהוא בפני עצמו קוטע את אצבעו
ומוכרו לו
לפי שאין מקריבין חסר לעבודה זרה
ושאר כל הדברים סתמן מתר ופרושן אסור
רבי מאיר אומר אף דקל טב וחצב ונקליבס
אסור למכור לגוים

4ב
(ח) ואין עושים תכשיטין לעבודה זרה
קטלאות ונזמים וטבעות
רבי אליעזר אומר בשכר מתר

4א
אין בונין עמהם בסילקי גרדום ואצטדיא ובימה
אבל בונים עמהם בימוסיאות ובית מרחצאות
הגיעו לכפה שמעמידין בה עבודה זרה אסור לבנות

5ב
אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות
ובסוריא משכירין להם בתים אבל לא שדות
ובחוץ לארץ מוכרין להם בתים ומשכירין שדות
דברי רבי מאיר
רבי יוסי אומר
בארץ ישראל משכירין להם בתים אבל לא שדות
ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות
ובחוצה לארץ מוכרין אלו ואלו
(ט) אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו
מפני שהוא מכניס לתוכו עבודה זרה
שנאמר לא תביא תועבה אל ביתך
ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ מפני שהיא נקראת על שמו

5א
אין מוכרין להם במחבר לקרקע
אבל מוכר הוא משיקצץ
רבי יהודה אומר
מוכר הוא לו על מנת לקוץ

פרק ב

המשנה כדרכה

מסכת עבודה זרה

1ג
(ב) מתרפאין מהן רפוי ממון
אבל לא רפוי נפשות
ואין מסתפרין מהן בכל מקום
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים ברשות הרבים מתר
אבל לא בינו לבינו

1ב
בת ישראל לא תילד את הנכרית
מפני שמילדת בן לעבודה זרה
אבל נכרית מילדת את בת ישראל
בת ישראל לא תניק בנה שלנכרית
אבל נכרית מניקה בנה שלישראלית ברשותה

1א
(א) אין מעמידין בהמה בפנדקאות שלגוים
מפני שחשודין על הרביעה
ולא תתיחד אשה עמהן
מפני שחשודין על העריות
ולא יתיחד אדם עמהן
מפני שחשודין על שפיכת דמים

2ג
המריס וגבינות בית אניקי שלגוים
אסורין ואסורן אסור הנאה
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים אין אסורן אסור הנאה
(ה) אמר רבי יהודה
שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע
כשהיו מהלכין בדרך
אמר לו מפני מה אסרו גבינות הגוים
אמר לו
מפני שמעמידין אותה בקבה שלנבלה
אמר לו
והלא קבת העולה חמורה מקבת הנבלה
ואמרו כהן שדעתו יפה שורפה חיה
ולא הודו לו אבל אמרו
לא נהנין ולא מועלין
חזר ואמר לו
מפני שמעמידין אותה
בקבת עגלי עבודה זרה
אמר לו אם כן למה לא אסרוה בהנאה
השיאו לדבר אחר אמר לו ישמעאל אחי
היאך אתה קורא
כי טובים דדיך מיין או כי טובים דודיך
אמר לו כי טובים דודיך
אמר לו אין הדבר כן
שהרי חברו מלמד עליו לריח שמניך טובים

2ב
החרצנים והזגין שלגוים
אסורין ואסורן אסור הנאה
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים לחין אסורין יבשין מתרין

2א
(ד) נודות הגוים וקנקניהן
ויין שלישראל כנוס בהן
אסורין ואסורן אסור הנאה
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים אין אסורן אסור הנאה

3ג
החגבים
הבאים מן הסלולה אסורין
מן ההפתק מתרין
וכן לתרומה

3ב
(ז) אלו מתרין באכילה
חלב שחלבו גוי וישראל רואהו
והדבש והדבדבניות אף על פי שמנטפות
אין בהם משום הכשר משקה
וכבשין שאין דרכן לתת לתוכן יין וחמץ
וטרית שאינה טרופה וציר שיש בה דגה
ועלה שלחלתית וזיתי גלסקאות המגלגין
רבי יוסי אומר השלוחין אסורין

3א
(ו) אלו דברים שלגוים אסורין
ואין אסורן אסור הנאה
חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו
והפת והשמן שלהן
רבי ובית דינו התירו בשמן
ושלקות
וכבשין שדרכן לתת לתוכן יין וחמץ
וטרית טרופה
וציר שאין בה דגה כלבית שוטטת בו
והחילקה וקרט שלחלתית ומלח סלקונטית
הרי אלו אסורין ואין אסורן אסור הנאה

פרק ג

המשנה כדרכה

מסכת עבודה זרה

1ג
(ג) המוצא כלים ועליהם צורת החמה
צורת הלבנה צורת הדרקון יליכם לים המלח
רבן שמעון בן גמליאל אומר
שעל המכבדין אסורים שעל המבזין מתרין
רבי יוסי אומר
שוחק וזורה לרוח או מטיל לים
אמרו לו אף הוא נעשה זבל
שנאמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם

1ב
(ב) המוצא שברי צלמים
הרי אלו מתרים
מצא תבנית יד או תבנית רגל
הרי אלו אסורים
מפני שכיוצא בהן נעבד

1א
(א) כל הצלמים אסורים
מפני שהן נעבדין פעם אחת בשנה
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים אינו אסור
אלא כל שיש בידו מקל או צפור או כדור
רבן שמעון בן גמליאל אומר
כל שיש בידו כל דבר

2ג
(ו) מי שהיה ביתו סמוך לעבודה זרה ונפל
אסור לבנותו
כיצד יעשה
כונס בתוך שלו ארבע אמות ובונה
היה שלו ושלעבודה זרה
נדון מחצה על מחצה
אבניו עציו ועפרו מטמאין כשרץ
שנאמר שקץ תשקצנו
רבי עקיבא אומר
כנדה שנאמר תזרם כמו דוה צא תאמר לו
מה הנדה מטמאה במשא
אף עבודה זרה מטמאה במשא

2ב
(ה) הגוים העובדים את ההרים ואת הגבעות
הן מתרין ומה שעליהם אסורים
שנאמר לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת
רבי יוסי הגלילי אומר
אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם
אלהיהם על גבעות ולא הגבעות אלהיהם
ומפני מה אשרה אסורה
מפני שיש בה תפיסת ידי אדם
כל שיש בה תפיסת ידי אדם אסור
אמר רבי עקיבא
אני אובין ואדון לפניך
כל מקום שאתה מוצא הר גבוה
וגבעה נשאה ועץ רענן
דע שיש שם עבודה זרה

2א
(ד) שאל פרוקלוס בן פלוספוס
את רבן גמליאל בעכו
שהיה רוחץ במרחץ שלאפרודיטי
אמר לו כתוב בתורתכם
ולא ידבק בידך מאומה מן החרם
מפני מה אתה רוחץ במרחץ שלאפרודיטי
אמר לו אין משיבין במרחץ
וכשיצא אמר לו אני לא באתי בגבולה
היא באת בגבולי
אין אומרים נעשה מרחץ לאפרודיטי נוי
אלא אומרים נעשית אפרודיטי נוי למרחץ
דבר אחר אם נותנין לך ממון הרבה
אי אתה נכנס לעבודה זרה שלך ערם
ובעל קרי ומשתין בפניה
וזו עומדת על פי הביב
וכל העם משתינין לפניה
לא נאמר אלא אלהיהם
את שנוהג בו משום אלוה אסור
ואת שאינו נוהג בו משום אלוה מתר

3ג
שלש אשרות הן
אילן שנטעו מתחלה לשם עבודה זרה
הרי זה אסור
גדעו ופסלו לשם עבודה זרה והחליף
נוטל מה שהחליף
העמיד תחתיו עבודה זרה ובטלה
הרי זה מותר

3ב
שלש אבנים הן
אבן שחצבה מתחלה לבימוס
הרי זו אסורה
סידה וכירה לשם עבודה זרה וחדש
נוטל מה שחדש
העמיד עליה עבודה זרה וסלקה
הרי זו מתרת

3א
(ז) שלשה בתים הם
בית שבנוי מתחלה לעבודה זרה
הרי זה אסור
סידו וכירו לעבודה זרה וחדש
נוטל מה שחדש
הכניס לתוכה עבודה זרה והוציאה
הרי זה מתר

4ג
(ט) נטל ממנה עצים אסורין בהנאה
הסיק בהן את התנור
אם חדש יתץ ואם ישן יצן
אפה בו את הפת אסורה בהנאה
נתערבה באחרות כלן אסורות בהנאה
רבי אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח
אמרו לו אין פדיון לעבודה זרה
נטל הימנה כרכר אסור בהנאה
ארג בו את הבגד הבגד אסור בהנאה
נתערב באחרים ואחרים באחרים
כלן אסורין בהנאה
רבי אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח
אמרו לו אין פדיון לעבודה זרה
(י) כיצד מבטלה קרסם וזרד
נטל ממנה מקל או שרביט אפלו עלה
הרי זו בטלה
שפיה לצרכה אסורה שלא לצרכה מתרת

4ב
(ח) לא ישב בצלה ואם ישב טהור
ולא יעבר תחתיה ואם עבר טמא
היתה גוזלת את הרבים ועבר תחתיה טהור
וזורעין תחתיה ירקות בימות הגשמים
אבל לא בימות החמה
והחזרין
לא בימות החמה ולא בימות הגשמים
רבי יוסי אומר
אף לא ירקות בימות הגשמים
מפני שהנמיה נושרת עליהן
והוה להן לזבל

4א
איזו היא אשרה
כל שיש תחתיה עבודה זרה
רבי שמעון אומר
כל שעובדין אותה
ומעשה בצידן באילן שהיו עובדין אותו
ומצאו תחתיו גל
אמר להן רבי שמעון
בדקו את הגל הזה
ובדקוהו ומצאו בו צורה
אמר להן הואיל ולצורה הן עובדין
נתיר להן את האילן

פרק ד

המשנה כדרכה

מסכת עבודה זרה

1ב
A (ג) עבודה זרה שהיה לה גנה או מרחץ נהנין מהן שלא בטובה
ואין נהנין מהן בטובה
היה שלה ושלאחרים נהנין מהן בין בטובה ובין שלא בטובה
B (ד) עבודה זרה
שלנכרי אסורה מיד
ושלישראל אינה אסורה עד שתעבד

1א
A (א) רבי ישמעאל אומר
שלש אבנים זו בצד זו בצד מרקוליס אסורות
ושתים מתרות
וחכמים אומרים שנראות עמו אסורות ושאין נראות עמו מתרות
B (ב) מצא בראשו מעות כסות או כלים הרי אלו מתרין
פרכילי ענבים ועטרות שלשבלים ויינות ושמנים וסלתות
וכל דבר שכיוצא בו קרב על גבי המזבח אסור

2ב
A (ו) עבודה זרה שהניחוה עובדיה בשעת שלום מתרת
בשעת מלחמה אסורה
B בימוסיאות שלמלכים הרי אלו מתרין
מפני שמעמידין אותם בשעה שהמלכים עוברין
C (ז) שאלו את הזקנים ברומי
אם אין רצונו בעבודה זרה למה אינו מבטלה
אמרו להן
אלו לדבר שאין צרך לעולם בו היו עובדין היה מבטלו
הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות
יאבד עולמו מפני השוטים
אמרו להם
אם כן יאבד דבר שאין צרך לעולם בו ויניח דבר שצרך העולם בו
אמרו להן
אף אנו מחזיקין ידי עובדיהם שלאלו שאומרים
תדעו שהן אלוהות שהרי הן לא בטלו

2א
A נכרי מבטל עבודה זרה שלו ושלחברו
וישראל אינו מבטל עבודה זרה שלנכרי
B המבטל עבודה זרה בטל משמשיה
בטל משמשיה משמשיה מתרין והיא אסורה
C (ה) כיצד מבטלה
קטע ראש אזנה ראש חטמה ראש אצבעה פחסה
אף על פי שלא חסרה בטלה
רקק בפניה השתין בפניה גררה וזרק בה את הצואה
הרי זו אינה בטלה
מכרה או משכנה רבי אומר בטל וחכמים אומרים לא בטל

3ב
A ישראל שהוא עושה בטמאה
לא דורכין ולא בוצרין עמו
אבל מוליכין עמו חביות לגת ומביאין עמו מן הגת

B נחתום שהוא עושה בטמאה
לא לשין ולא עורכין עמו אבל מוליכין עמו פת לפלטר

3א
A (ח) לוקחין גת בעוטה מן הגוים
אף על פי שהוא נוטל בידו ונותן לתפוח
ואינו נעשה יין נסך עד שירד לבור
ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מתר
B (ט) דורכין עם הנכרי בגת אבל לא בוצרין עמו

4ב
A (יא) המטהר יינו שלנכרי
ונותנו ברשותוב בית הפתוח לרשות הרבים
בעיר שיש בה גוים וישראלים מתר
בעיר שכלה גוים אסור עד שיושיב שומר
ואין השומר צריך להיות יושב ומשמר
אף על פי שהוא יוצא ונכנס מתר
B רבי שמעון בן אלעזר אומר כל רשות גוים אחת היא
C (יב) המטהר יינו שלנכרי ונותנו ברשותו
והלה כותב לו התקבלתי ממך מעות מתר
אבל אם ירצה ישראל להוציאו ואינו מניחו
עד שיתן לו את מעותיו
זה היה מעשה בבית שאן ואסרו חכמים

4א
A (י) נכרי שנמצא עומד בצד הבור שליין
אם יש לו עליו מלוה אסור
אין לו עליו מלוה מתר
B נפל לבור ועלה ומדדו בקנה
התיז את הצרעה בקנה או שהיה מטפח על פי חבית מרתחת
בכל אלו היה מעשה ואמרו ימכר ורבי שמעון מתיר
C נטל את החבית וזרקה בחמתו לבור זה היה מעשה והכשירו

פרק ה

המשנה כדרכה

מסכת עבודה זרה

1ג
(ב) יין נסך שנפל על גבי ענבים
ידיחן והן מתרות ואם היו מבקעות אסורות
נפל על גבי תאנים או על גבי תמרים
אם יש בהן בנותן טעם אסור
מעשה בביתוס בן זונין
שהביא גרוגרות בספינה
ונשתברה חבית שליין נסך ונפל על גביהן
ושאל לחכמים והתירו
זה הכלל כל שבהנאתו בנותן טעם אסור
כל שאין בהנאתו בנותן טעם מתר
כגון החמץ שנפל על גבי גריסין

1ב
השוכר את החמור
להביא עליה יין נסך
שכרה אסור
שכרה לישב עליה
אף על פי
שהניח הגוי לגינו עליה
שכרה מתר

1א
(א) השוכר את הפועל
לעשות עמו ביין נסך
שכרו אסור
שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת
אף על פי שאמר לו
העבר לי חבית שליין נסך ממקום למקום
שכרו מתר

2ג
המניח נכרי בחנות
אף על פי שהוא יוצא ונכנס
מתר
ואם הודיעו שהוא מפליג
כדי שישתם ויסתם ויגב
רבן שמעון בן גמליאל אומר
כדי שיפתח ויגף ותגב

2ב
(ד) המניח יינו בקרון או בספינה
והלך לו בקפנדריא נכנס למדינה ורחץ
מתר
אם הודיעו שהוא מפליג
כדי שישתם ויסתם ויגב
רבן שמעון בן גמליאל אומר
כדי שיפתח ויגף ותגב

2א
(ג) נכרי שהיה מעביר עם ישראל
כדי יין ממקום למקום
אם היה בחזקת המשתמר מתר
אם הודיעו שהוא מפליג
כדי שישתם ויסתם ויגב
רבן שמעון בן גמליאל אומר
כדי שיפתח ויגף ותגב

3ג
(ו) בלשת שלגוים שנכנסה לעיר
בשעת שלום
חביות פתוחות אסורות סתומות מתרות
בשעת מלחמה
אלו ואלו מתרות לפי שאין פנאי לנסך

3ב
חביות פתוחות אסורות
סתומות כדי שיפתח ויגף ותגב

3א
(ה) היה אוכל עמו על השלחן
והניח לגינה על השלחן ולגינה על הדלבקי
והניחו ויצא
מה שעל השלחן אסור ומה שעל הדלבקי מתר
ואם אמר לו הוי מוזג ושותה
אף שעל הדלבקי אסור

4ג
(ח) יין נסך אסור ואוסר בכל שהוא
יין ביין ומים במים בכל שהוא
יין במים ומים ביין בנותן טעם
זה הכלל
מין במינו במשהו ושלא במינו בנותן טעם
(ט) אלו אסורין ואוסרין בכל שהן
יין נסך ועבודה זרה ועורות לבונין
ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפרי מצרע
ושער נזיר ופטר חמור ובשר וחלב
ושעיר המשתלח וחלין שנשחטו בעזרה
הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהן

4ב
המערה מכלי אל כלי
את שערה ממנו מתר
ואת שערה לתוכו אסור

4א
(ז) אמנין ישראל ששלח להם נכרי
חבית שליין נסך בשכרן
מתרים לומר לו תן לנו את דמיה
ואם משנכנסה לרשותן אסור
המוכר יינו לנכרי
פסק עד שלא מדד דמיו מתרין
מדד עד שלא פסק דמיו אסורין
נטל את המשפך ומדד לתוך צלוחיתו שלנכרי
וחזר ומדד לתוך צלוחיתו שלישראל
אם יש בו עכבת יין אסור

5ג
(יב) הלוקח כלי תשמיש מן הגוי
את שדרכו להטביל יטביל להגעיל יגעיל
ללבן באור ילבן באור
השפוד והאסכלה מלבנן באור
הסכין שפה והיא טהורה

5ב
(יא) גת שלאבן שזפתה גוי
מנגבה והיא טהורה
ושלעץ רבי אומר ינגב
וחכמים אומרים יקלף את הזפת
ושלחרס
אף על פי שקלף את הזפת הרי זו אסורה

5א
(י) יין נסך שנפל לבור
כלו אסור בהנאה
רבן שמעון בן גמליאל אומר
ימכר כלו לנכרי
חוץ מדמי יין נסך שבו