מסכת תרומות

פרק ו


(א) האוכל תרומה שוגג משלם קרן וחמש
אחד האוכל ואחד השותה ואחד הסך
אחד תרומה טהורה ואחד תרומה טמאה
משלם חמשה וחמש חמשה


אינו משלם תרומה אלא חלין מתקנים
והם נעשין תרומה
והתשלומין תרומה
אם רצה הכהן למחול אינו מוחל


A
(ב) בת ישראל שאכלה תרומה
ואחר כך נשאת לכהן
אם תרומה שלא זכה בה כהן אכלה
משלמת קרן וחמש לעצמה
ואם תרומה שזכה בה כהן אכלה
משלמת קרן לבעלים
וחמש לעצמה
מפני שאמרו האוכל תרומה שוגג
משלם קרן לבעלים וחמש לכל מי שירצה
B
(ג) המאכיל את פועליו ואת אורחיו תרומה
הוא משלם את הקרן
והם משלמין את החמש
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
הם משלמין קרן וחמש
והוא משלם להם דמי סעודתן
C
(ד) הגונב תרומה ולא אכלה
משלם תשלומי כפל דמי תרומה
אכלה משלם שני קרנים וחמש
קרן וחמש מן החלין
וקרן דמי תרומה
גנב תרומת הקדש ואכלה
משלם שני חמשים וקרן
שאין בהקדש תשלומי כפל

2 ב
A
(ה) אין משלמין מן הלקט ומן השכחה
ומן הפאה ומן ההפקר
ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו
ולא ממעשר שני והקדש שנפדו
שאין הקדש פודה את הקדש
דברי רבי מאיר
חכמים מתירין באלו
B
(ו) רבי אליעזר אומר
משלמין ממין על שאינו מינו
ובלבד שישלם מן היפה על הרע
ורבי עקיבא אומר
אין משלמין אלא ממין על מינו
לפיכך אם אכל קשואין שלערב שביעית
ימתין לקשואין שלמוצאי שביעית וישלם מהם
C
ממקום שרבי אליעזר מקל
משם רבי עקיבא מחמיר
שנאמר ונתן לכהן את הקדש
כל שהוא ראוי להיות קדש
דברי רבי אליעזר
ורבי עקיבא אומר
ונתן לכהן את הקדש
קדש שאכל