מסכת תרומות

פרק ב


A
(א) אין תורמין מן הטהור על הטמא
ואם תרמו תרומתן תרומה
B
באמת אמרו
העגול שלדבלה שנטמא מקצתו
תורם מן הטהור שיש בו
על הטמא שיש בו
וכן אגדה שלירק וכן ערמה
C
היו שני עגולים
שתי אגדות
שתי ערמות
אחת טמאה ואחת טהורה
לא יתרם מזה על זה
רבי אליעזר אומר
תורמין מן הטהור על הטמא


A
(ב) אין תורמין מן הטמא על הטהור
ואם תרם שוגג תרומתו תרומה
ומזיד לא עשה כלום
B
וכן בן לוי שהיה לו מעשר טבל
היה מפריש עליו והולך
שוגג מה שעשה עשוי
מזיד לא עשה כלום
רבי יהודה אומר
אם היה יודע בו בתחלה
אף על פי שהוא שוגג לא עשה כלום


A
(ג) המטביל כלים בשבת
שוגג ישתמש בהם
מזיד לא ישתמש בהם
B
המעשר והמבשל בשבת
שוגג יאכל
מזיד לא יאכל
C
הנוטע בשבת
שוגג יקים
מזיד יעקר
ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקר


A
(ד) אין תורמין ממין על שאינו מינו
ואם תרם אין תרומתו תרומה
B
כל מין חטים אחד
כל מין תאנים וגרוגרות ודבלה אחד
ותורם מזה על זה


A
כל מקום שיש כהן תורם מן היפה
וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקים
רבי יהודה אומר
לעולם הוא תורם מן היפה
B
(ה) תורמין בצל קטן שלם
ולא חצי בצל גדול
רבי יהודה אומר
לא כי אלא חצי בצל גדול
וכן היה רבי יהודה אומר
תורמין בצלים מבני המדינה
על הכפרים
אבל לא מן הכפרים על בני המדינה
מפני שהוא מאכל פוליטיקין
(ו) ותורמין זיתי שמן על זיתי כבש
ולא זיתי כבש על זיתי שמן
ויין שאינו מבשל על המבשל
ולא מן המבשל על שאינו מבשל


A
זה הכלל
כל שהוא כלאים בחברו
לא יתרם מזה על זה
אפלו מן היפה על הרע
וכל שאינו כלאים בחברו
תורם מן היפה על הרע
אבל לא מן הרע על היפה
ואם תרם מן הרע על היפה
תרומתו תרומה
חוץ מן הזונין על החטים שאינן אכל
B
והקשות והמלפפון מין אחד
רבי יהודה אומר שני מינין