מסכת שביעית

פרק ב

1
(א) עד אימתי חורשין בשדה הלבן ערב שביעית
עד שתכלה הלחה
כל זמן שבני אדם חורשים לטע במקשאות ובמדלעות
אמר רבי שמעון נתת תורת כל אחד ואחד בידו
אלא בשדה הלבן עד הפסח ובשדה האילן עד העצרת


A
(ב) מזבלין ומעדרין במקשאות ובמדלעות
עד ראש השנה
וכן בבית השלחין
מיבלין מפרקין מאבקין מעשנין עד ראש השנה
רבי שמעון אומר
אף נוטל הוא את העלה מן האשכול בשביעית
B
(ג) מסקלין עד ראש השנה
מקרסמין מזרדין מפסלין עד ראש השנה
רבי יהושע אומר
כזרודה וכפסולה שלחמישית כך שלששית
רבי שמעון אומר
כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן רשאי אני בפסולו


A
(ד) מזהמין את הנטיעות וכורכין אותן וקוטמין אותן
ועושין להן בתים ומשקין אותן עד ראש השנה
רבי אלעזר בר צדוק אומר
אף משקה הוא את הנוף בשביעית אבל לא את העקר
B
(ה) סכין את הפגים ומנקבים אותן
עד ראש השנה
פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית
ושלשביעית שיצאו למוצאי שביעית
לא סכין ולא מנקבין אותן
רבי יהודה אומר
 מקום שנהגו לסוך אינן סכין מפני שהיא עבודה
מקום שנהגו שלא לסוך סכין
רבי שמעון מתיר באילן
מפני שהוא רשאי בעבודת האילן


A
(ו) אין נוטעין ואין מבריכין
ואין מרכיבין ערב שביעית
פחות משלשים יום לפני ראש השנה
ואם נטע או הבריך או הרכיב יעקר
רבי יהודה אומר
כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים
שוב אינה קולטת
רבי יוסי ורבי שמעון אומרים
לשתי שבתות
B
(ז) הארז והדחן והפרגין והשמשמין שהשרישו
לפני ראש השנה
מתעשרין לשעבר ומתרין בשביעית
ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה
(ח) רבי שמעון שזורי אומר
פול המצרי שזרעו לזרע בתחלה כיוצא בהן
רבי שמעון אומר
אפונין הגמלונין כיוצא בהן
רבי אלעזר אומר
אפונין הגמלונין משתרמלו לפני ראש השנה


A
(ט) הבצלים הסריסים ופול המצרי שמנע מהם מים
שלשים יום לפני ראש השנה
מתעשרין לשעבר ומתרים בשביעית
ואם לאו אסורים בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה
ושלבעל שמנע מהם מים שתי עונות דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים שלש
B
(י) הדלועין שקימן לזרע
אם הקשו לפני ראש השנה ונפסלו מאכל אדם
מתר לקימן בשביעית
ואם לאו אסור לקימן בשביעית
התמרות שלהן אסורות בשביעית

4
ומרביצין בעפר לבן
דברי רבי שמעון
רבי אליעזר בן יעקב אוסר
ממרסין בארז בשביעית
רבי שמעון אומר
אבל אין מכסחין