1א
A (א) שביעית משמטת את המלוה
בשטר ושלא בשטר
הקפת החנות אינה משמטת
ואם עשאה מלוה הרי זו משמטת
רבי יהודה אומר
הראשון הראשון משמט
B שכר שכיר אינו משמט
ואם עשאו מלוה הרי זה משמט | 1ב
A רבי יוסי אומר
כל מלאכה שפוסקת בשביעית
משמטת
ושאינה פוסקת בשביעית
אינה משמטת
B (ב) השוחט את הפרה וחלקה
בראש השנה
אם היה החדש מעבר משמט
אם לאו אינו משמט | 1ג
A האונס והמפתה והמוציא שם רע
וכל מעשה בית דין
אינן משמטין
B המלוה על המשכון
והמוסר שטרותיו לבית דין
אינן משמטין |
2א
(ג) פרזבול אינו משמט
זה אחד מן הדברים
שהתקין הלל הזקן כשראה
שנמנעו העם מלהלוות זה את זה
ועוברין על מה שכתוב בתורה
השמר לך
פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגומר
התקין הלל לפרזבול
(ד) זהו גופו שלפרזבול
מוסר אני לכם איש פלוני ופלוני
הדינים שבמקום פלוני
שכל חוב שיש לי שאגבנו
כל זמן שארצה
והדינים חותמין למטה או העדים | 2ב
A (ה) פרזבול המקדם כשר
והמאחר פסול
B שטרי חוב המקדמים פסולים
והמאחרים כשרים
C אחד לוה מחמשה
כותב פרזבול לכל אחד ואחד
D חמשה לוין מאחד
אינו כותב אלא פרזבול אחד לכלם | 2ג
A (ו) אין כותבין פרזבול
אלא על הקרקע
אם אין לו
מזכה הוא בתוך שדהו כל שהוא
B היתה לו שדה ממשכנת בעיר
כותבין עליה פרזבול
C רבי חצפית אומר
כותבין לאיש על נכסי אשתו
וליתומים על נכסי אפטרופין
D (ז) כורת דבורים
רבי אליעזר אומר
הרי היא כקרקע
וכותבין עליה פרזבול
ואינה מקבלת טמאה במקומה
והרודה ממנה בשבת חיב
וחכמים אומרים
אינה כקרקע
ואין כותבין עליה פרזבול
ומקבלת טמאה במקומה
והרודה ממנה בשבת פטור |
3א
A (ח) המחזיר חוב בשביעית
יאמר לו משמט אני
אמר לו אף על פי כן יקבל ממנו
שנאמר וזה דבר השמטה
B כיוצא בו רוצח שגלה לעיר מקלט
ורצו אנשי העיר לכבדו
יאמר להם רוצח אני
אמרו לו אף על פי כן יקבל מהם
שנאמר וזה דבר הרוצח | 3ב
(ט) המחזיר חוב בשביעית
רוח חכמים נוחה ממנו | 3ג
A הלוה מן הגר שנתגירו בניו עמו
לא יחזיר לבניו
ואם החזיר
רוח חכמים נוחה ממנו
B כל המטלטלים נקנין במשיכה
וכל המקים את דברו
רוח חכמים נוחה ממנו |