מסכת פאה

פרק ז


A
(א) כל זית שיש לו שם בשדה
אפלו כזית הנטופה בשעתו
ושכחו
אינו שכחה
במה דברים אמורים
בשמו ובמעשיו ובמקומו
בשמו שהיה שפכוני או בישני
במעשיו שהוא עושה הרבה
במקומו שהוא עומד בצד הגת או בצד הפרצה
ושאר כל הזיתים שנים שכחה ושלשה אינן שכחה
רבי יוסי אומר אין שכחה לזיתים
B
(ב) זית שנמצא עומד בין שלש שורות שלשני מלבנים
ושכחו
אינו שכחה


A
זית שיש בו סאתים ושכחו
אינו שכחה
במה דברים אמורים
בזמן שלא התחיל בו
אבל אם התחיל בו
אפלו כזית הנטופה בשעתו
ושכחו
יש לו שכחה
B
כל זמן שיש לו תחתיו יש לו בראשו
רבי מאיר אומר משתלך המחבא


A
(ג) איזהו פרט
הנושר בשעת הבצירה
היה בוצר
עקץ את האשכול
הסבך בעלים
נפל מידו לארץ ונפרט
הרי הוא שלבעל הבית
B
המניח את הכלכלה תחת הגפן בשעה שהוא בוצר
הרי זה גוזל את העניים
על זה נאמר אל תסג גבול עולים


A
(ד) איזוהי עוללת
כל שאין לה לא כתף ולא נטף
אם יש לה כתף או נטף שלבעל הבית
אם ספק לעניים
עוללת שבארכבה
אם נקרצת עם האשכול הרי היא שלבעל הבית
ואם לאו הרי היא שלעניים
גרגר יחידי
רבי יהודה אומר אשכול
וחכמים אומרים עוללת
B
(ה) המדל בגפנים
כשם שהוא מדל בתוך שלו
כן הוא מדל בשלעניים
דברי רבי יהודה
רבי מאיר אומר
בשלו הוא רשאי ואינו רשאי בשלעניים


A
(ו) כרם רבעי
בית שמאי אומרים אין לו חמש ואין לו בעור
ובית הלל אומרים יש לו
בית שמאי אומרים
יש לו פרט ויש לו עוללות והעניים פודין לעצמם
ובית הלל אומרים כלו לגת
B
(ז) כרם שכלו עוללות
רבי אליעזר אומר לבעל הבית
רבי עקיבא אומר לעניים
אמר רבי אליעזר
כי תבצור.. לא תעולל אם אין בציר מנין עוללות
אמר לו רבי עקיבא
וכרמך לא תעולל אפלו כלו עוללות
אם כן למה נאמר כי תבצר.. לא תעולל
אין לעניים בעוללות קדם לבציר


A
(ח) המקדיש את כרמו
עד שלא נודעו בו העוללות אין העוללות לעניים
משנודעו בו העוללות העוללות לעניים
רבי יוסי אומר יתנו שכר גדולין להקדש
B
איזוהי שכחה
בעריס כל שאינו יכול לפשוט את ידו ולטלה
וברוגליות משיעבר הימנה