מסכת מעשרות

פרק ה


A
(א) העוקר שתלים מתוך שלו
ונוטע לתוך שלו
פטור
B
לקח במחבר לקרקע פטור
C
לקט לשלח לחברו פטור
רבי אלעזר בן עזריה אומר
אם יש כיוצא בהם נמכרים בשוק
הרי אלו חיבין


A
(ב) העוקר לפת וצנונות מתוך שלו
ונוטע לתוך שלו לזרע
חיב מפני שהוא גרנן
B
בצלים משהשרישו בעליה
טהרו מלטמא
C
נפלה עליהם מפלת
והם מגלים
הרי אלו כנטועים בשדה


(ג) לא ימכר אדם
את פרותיו משבאו לעונת המעשרות
למי שאינו נאמן על המעשרות
ולא בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית
ואם בכרו
נוטל את הבכורות ומוכר את השאר


(ד) לא ימכר אדם
את תבנו ואת גפתו ואת זגיו
למי שאינו נאמן על המעשרות
להוציא מהן משקין
ואם הוציא חיב במעשרות ופטור מן התרומה
שהתורם
בלבו על הקטעים על הצדדים ועל מה שבתוך התבן

3
(ה) הלוקח שדה ירק בסוריא
אם עד שלא בא לעונת המעשרות חיב
ומשבא לעונת המעשרות פטור ולוקט כדרכו והולך
רבי יהודה אומר
אף ישכר פועלים וילקט
אמר רבן שמעון בן גמליאל
במה דברים אמורים בזמן שקנה קרקע
אבל בזמן שלא קנה קרקע
אם עד שלא בא לעונת המעשרות פטור
רבי אומר
אף לפי חשבון


(ו) המתמד ונתן מים במדה ומצא כדי מדתו פטור
רבי יהודה מחיב
מצא יותר על כדי מדתו
מוציא עליו ממקום אחר לפי חשבון


(ז) חרי הנמלים שלנו בצד הערמה החיבת
הרי אלו חיבים
שידוע שמדבר הגמור היו גוררין כל הלילה


(ח) שום בעל בכי
ובצל שלרכפא
וגריסין הקילקין
והעדשים המצריות
רבי מאיר אומר אף הקרקס
רבי יוסי אומר אף הקטנים
פטורים מן המעשרות ונלקחים מכל אדם בשביעית


זרע לוף העליון
זרע כרשים
זרע בצלים
זרע לפת
וצנונות
ושאר זרעוני גנה שאינן נאכלים
פטורים מן המעשרות ונלקחין מכל אדם בשביעית
שאף על פי שאביהן תרומה הרי אלו יאכלו