מסכת מעשר שני

פרק ד


(א) המוליך פרות מעשר שני
ממקום היקר למקום הזל
או ממקום הזל למקום היקר
פודהו כשער מקומו


המביא פרות מן הגרן לעיר
וכדי יין מן הגת לעיר
השבח לשני
ויציאות מביתו


(ב) פודין מעשר שני כשער הזל
כמות שהחנוני לוקח
לא כמות שהוא מוכר
כמות שהשלחני פורט
ולא כמות שהוא מצרף
ואין פודין מעשר שני אכסרה
את שדמיו ידועים
יפדה על פי (עד) אחד
ואת שאין דמיו ידועים
יפדה על פי שלשה
כגון היין שקרם ופרות שהקריבו
ומעות שהחליאו


(ג) בעל הבית אומר בסלע
ואחר אומר בסלע
בעל הבית קודם
מפני שהוא מוסיףחמש


בעל הבית אומר בסלע
ואחר אומר בסלע ואסר
את שלסלע ואסר קודם
מפני שהוא מוסיף על הקרן


הפודה מעשר שני שלו
מוסיף עליו חמישית
בין שהוא שלו
ובין שנתן לו במתנה


A
(ד) מערימין על מעשר שני
כיצד
אומר אדם לבנו ולבתו הגדולים
לעבדו ולשפחתו העברים
הילך מעות אלו
ופדה לך מעשר שני זה
אבל לא יאמר כן לבנו ולבתו הקטנים
לעבדו ולשפחתו הכנענים
מפני שידן כידו
B
(ה) היה עומד בגרן ואין בידו מעות
אומר לחברו
הרי הפרות האלו נתונים לך במתנה
חוזר ואומר
הרי אלו מחללין על מעות שבבית


A
(ו) משך ממנו מעשר בסלע
ולא הספיק לפדותו
עד שעמד בשתים
נותן לו סלע ומשתכר בסלע
ומעשר שני שלו
B
משך ממנו מעשר בשתים
ולא הספיק לפדותו
עד שעמד בסלע
נותן לו סלע מחלין
וסלע שלמעשר שני שלו
אם היה עם הארץ נותן לו מדמאי


A
(ז) הפודה מעשר שני
ולא קרא שם
רבי יוסי אומר דיו
רבי יהודה אומר צריך לפרש

B
היה מדבר עם האשה
על עסקי גטה וקדושה
ונתן לה גטה וקדושיה ולא פרש
רבי יוסי אומר דיו
רבי יהודה אומר צריך לפרש


(ח) המניח אסר ואכל עליו חציו
והלך למקום אחר
והרי הוא יוצא בפנדיון
אוכל עליו עוד אסר


המניח פנדיון ואכל עליו חציו
והלך למקום אחר
והרי הוא יוצא באסר
אוכל עליו עוד פלג


המניח אסר שלמעשר שני אוכל עליו
אחד עשר באסר ואחד ממאה באסר
בית שמאי אומרים הכל עשרה
ובית הלל אומרים
בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה


A
(ט) כל המעות הנמצאים
הרי אלו חלין
אפלו דינרי זהב
עם הכסף ועם המעות
מצא בתוכן חרש וכתוב עליו מעשר
הרי זה מעשר
B
(י) המוצאכלי וכתוב עליו קרבן
רבי יהודה אומר אם היה שלחרס
הוא חלין ומה שבתוכו קרבן
ואם היה שלמתכת
הוא קרבן ומה שבתוכו חלין
אמרו לו אין דרך בני אדם
להיות כונסין חלין לקרבן


A
(יא) המוצא כלי וכתוב עליו
ק' קרבן מ' מעשר ד' דמאי ט' טבל
ת' תרומה
שבשעת סכנה
היו כותבין ת' תחת תרומה
רבי יוסי אומר
כלם שמות בני אדם הם
B
אמר רבי יוסי
אפלו מצא חבית והיא מלאה פרות
וכתוב עליה תרומה
הרי אלו חלין
שאני אומר
אשתקד היתה מלאה פרות תרומה
ופנה


A
(יב) האומר לבנו
מעשר שני בזוית זו
ומצאבזוית אחרת
הרי אלו חלין
B
היה שם מנה ומצאמאתים
השאר חלין
מאתים ומצא מנה
הכל מעשר