מסכת כלאים

פרק ז

1א
A (א) המבריך את הגפן בארץ
אם אין עפר על גבה שלשה טפחים
לא יביא זרע עליה
אפלו הבריכה בדלעת או בסילון
B הבריכה בסלע
אף על פי שאין עפר על גבה אלא שלש אצבעות
מתר להביא זרע עליה

1ב
A הארכבה שבגפן
אין מודדין לה
אלא מן העקר השני
B (ב) המבריך שלש גפנים ועקריהם נראים
רבי אלעזר בר צדוק אומר
אם יש ביניהם מארבע אמות ועד שמונה
הרי אלו מצטרפות
ואם לאו אינן מצטרפות

2א
A גפן שיבשה אסורה ואינה מקדשת
רבי מאיר אומר אף צמר גפן אסור ואינו מקדש
רבי אלעזר בר צדוק אומר משמו
אף על גבי הגפן אסור ואינו מקדש
B (ג) אלו אוסרין ולא מקדשין
מותר חרבן הכרם מותר מחול הכרם
מותר פסקי עריס מותר אפפירות
אבל תחת הגפן ועבודת הגפן וארבע אמות שבכרם
הרי אלו מקדשות

2ב
A (ד) המסכך את גפנו על גבי תבואתו שלחברו
הרי זה קדש וחיב באחריותו
רבי יוסי ורבי שמעון אומרים
אין אדם מקדש דבר שאינו שלו
B (ה) אמר רבי יוסי
מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית
ובא מעשה לפני רבי עקיבא ואמר
אין אדם מקדש דבר שאינו שלו

3א
(ו) האנס שזרע את הכרם ויצא מלפניו
קוצרו אפלו במועד
עד כמה הוא נותן לפועלים
עד שליש
יתר מכאן קוצר כדרכו והולך אפלו לאחר המועד
מאימתי הוא נקרא אנס
משישקע

3ב
(ז) הרוח שעלעלה את הגפנים על גבי תבואה
יגדר מיד
אם ארעו אנס מתר

4א
תבואה שהיא נוטה תחת הגפן וכן בירק
מחזיר ואינו מקדש
מאימתי תבואה מתקדשת
משתשריש
וענבים משיעשו כפול הלבן

4ב
תבואה שיבשה כל צרכה
וענבים שבשלו כל צרכן
אינן מתקדשות

5א
(ח) עציץ נקוב מקדש בכרם ושאינו נקוב אינו מקדש
ורבי שמעון אומר זה וזה אוסרין ולא מקדשין

5ב
המעביר עציץ נקוב בכרם אם הוסיף במאתים אסור