מסכת כלאים

פרק ה


(א) כרם שחרב
אם יש בו ללקט
עשר גפנים לבית סאה
ונטועות כהלכתן
הרי זה נקרא כרם דל


כרם שהוא נטוע ערבוביא
אם יש בו לכון שתים נגד שלש
הרי זה כרם
ואם לאו אינו כרם
רבי מאיר אומר
הואיל והוא נראה כתבנית הכרמים
הרי זה כרם


(ב) כרם שהוא נטוע
על פחות מארבע אמות
רבי שמעון אומר
אינו כרם
וחכמים אומרים כרם
ורואין את האמצעיות כאלו אינן


A
(ג) חריץ שהוא עובר בכרם
עמק עשרה ורחב ארבעה
רבי אליעזר בן יעקב אומר
אם היה מפלש
מראש הכרם ועד סופו
הרי זה נראה כבין שני כרמים
וזורעים בתוכו
ואם לאו הרי הוא כגת
B
והגת שבכרם
עמקה עשרה ורחבה ארבעה
רבי אליעזר אומר
זורעים בתוכה
וחכמים אוסרים


שומרה שבכרם
גבוהה עשרה ורחבה ארבעה
זורעין בתוכה
ואם היה שער כותש אסור


A
(ד) גפן שהיא נטועה בגת או בנקע
נותנין לה עבודתה
וזורע את המותר
רבי יוסי אומר
אם אין שם ארבע אמות
לא יביא זרע לשם
B
והבית שבכרם
זורעין בתוכו


A
(ה) הנוטע ירק בכרם או מקים
הרי זה מקדש ארבעים וחמש גפנים
אימתי
בזמן שהיו נטועות על ארבע ארבע
או על חמש חמש
היו נטועות על שש שש
או על שבע שבע
הרי זה מקדש שש עשרה אמה
לכל רוח
עגלות ולא מרבעות
B
(ו) הרואה ירק בכרם
ואמר כשאגיע לו אלקטנו מתר
כשאחזר אלקטנו
אם הוסיף במאתים אסור


(ז) היה עובר בכרם ונפלו ממנו זרעים
או שיצאו עם הזבלים
או עם המים
הזורע וסערתו הרוח לאחריו
מתר
סערתו הרוח לפניו
רבי עקיבא אומר
אם עשבים יופך ואם אביב ינפץ
ואם הביאה דגן תדלק


A
(ח) המקים קוצים בכרם
רבי אליעזר אומר קדש
וחכמים אומרים
לא קדש אלא דבר שכמוהו מקימין
B
האירוס והקסוס ושושנת המלך
וכל מיני זרעים
אינן כלאים בכרם
הקנבוס
רבי טרפון אומר אינו כלאים
וחכמים אומרים כלאים
והקנרס כלאים בכרם