מסכת כלאים

פרק ג


A
(א) ערוגה שהיא ששה טפחים
על ששה טפחים
זורעים בתוכה חמשה זרעונים
ארבעה בארבע רוחות הערוגה
ואחד באמצע
B
היה לה גבול גבוה טפח
זורעין בתוכה שלשה עשר
שלשה כל גבול וגבול ואחד באמצע
לא יטע ראש הלפת בתוך הגבול
מפני שהוא ממלאהו
רבי יהודה אומר
ששה באמצע


A
(ב) כל מין זרעים
אין זורעים בערוגה
וכל מין ירקות
זורענין בערוגה
B
החרדל ואפונים השופין
מן זרעים
אפונים הגמלנים
מין ירק


A
גבול שהיה גבוה טפח ונתמעט
כשר
שהיה כשר מתחלתו
B
התלם ואמת המים
שהם עמקים טפח
זורעים לתוכן שלשה זרעונין
אחד מכן ואחד מכן ואחד באמצע


(ג) היה ראש תור ירק נכנס לתוך שדה ירק אחר
מתר
מפני שהוא נראה כסוף שדהו


היתה שדהו זרועה ירק
 והוא מבקש לטע בתוכה שורה שלירק אחר
רבי ישמעאל אומר
 עד שיהא התלם מפלש מראש השדה ועד ראשו
רבי עקיבא אומר
ארך ששה טפחים ורחב מלואו
רבי יהודה אומר
רחב כמלא רחב הפרסה


(ד) הנוטע שתי שורות שלקשואין
שתי שורות שלדלועים
שתי שורות שלפול המצרי
מתר
שורה שלקשואים
שורה שלדלועים
שורה שלפול המצרי
אסור
שורה שלקשואים
שורה שלדלועים
שורה שלפול המצרי
ושורה שלקשואים
רבי אליעזר מתיר
וחכמים אוסרין


(ה) נוטע אדם קשות ודלעת לתוך גמא אחת
ובלבד שתהא זו נוטה לצד זה וזו נוטה לצד זה
ונוטה שער שלזו לכאן ושער שלזו לכאן
שכל מה שאסרו חכמים
לא גזרו אלא מפני מראית העין


(ו) היתה שדהו זרועה בצלים
ומבקש לטע בתוכה
שורות שלדלועים
רבי ישמעאל אומר
עוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת
ומניח קמת בצלים
במקום שתי שורות
ועוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת
רבי עקיבא אומר
עוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות
ומניח קמת בצלים
במקום שתי שורות
ועוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות
וחכמים אומרים
אם אין בין שורה לחברתה
שתים עשרה אמה
לא יקים את הזרע שלבנתים


(ז) דלעת בירק כירק
ובתבואה נותנין לה בית רבע


היתה שדהו זרועה תבואה
ובקש לטע לתוכה
שורה שלדלועין
נותנין לה לעבודתה ששה טפחים
ואם הגדילה יעקר מלפניה
רבי יוסי אומר
נותנין לה עבודתה ארבע אמות
אמרו לו התחמיר זו מן הגפן
אמר להן מצינו שזו חמורה מן הגפן
שלגפן יחידית
נותנין לה עבודתה ששה טפחים
ולדלעת יחידית נותנין לה בית רבע
רבי מאיר אומר משום רבי ישמעאל
כל שלשה דלועין לבית סאה
לא יביא זרע לתוך בית סאה
רבי יוסי בן החוטף אפרתי
אמר משום רבי ישמעאל
כל שלשה דלועין לבית כור
לא יביא זרע לתוך בית כור