מסכת חלה

פרק ד


A
(א) שתי נשים שעשו שני קבין
ונגעו זה בזה
אפלו הם ממין אחד פטורים
ובזמן שהם שלאשה אחת
מין במינו חיב
ושלא במינו פטור
B
(ב) איזה הוא מין במינו
החטים אינן מצטרפות עם הכל
אלא עם הכסמין
השעורים מצטרפות עם הכל
חוץ מן החטים
רבי יוחנן בו נורי אומר
שאר המינים מצטרפין זה עם זה


A
(ג) שני קבים
וקב ארז או קב תרומה באמצע
אינן מצטרפין
דבר שנטלה חלתו באמצע
מצטרפין
שכבר נתחיב בחלה
B
(ד) קב חדש וקב ישן
שנשכו זה בזה
רבי ישמעאל אומר
יטל מן האמצע
וחכמים אוסרים


A
הנוטל חלה מן הקב
רבי עקיבא אומר חלה
וחכמים אומרים אינה חלה
(ה) שני קבין שנטלה
חלתן שלזה בפני עצמו
ושלזה בפני עצמו
חזר ועשאן עיסה אחת
רבי עקיבא פוטר
וחכמים מחיבין
נמצא חמרו קלו
B
(ו) נוטל אדם כדי חלה
מעיסה שלא הורמה חלתה
לעשותה בטהרה
להיות מפריש עליה והולך חלת דמאי
עד שתסרח
שחלת דמאי נטלת
מן הטהור על הטמא ושלא מן המקף


A
(ז) ישראל שהיו אריסין
לגוים בסוריא
רבי אליעזר מחיב פרותיהם
במעשרות ובשביעית
ורבן גמליאל פוטר
רבן גמליאל אומר שתי חלות בסוריא
ורבי אליעזר אומר חלה אחת
אחזו קלו שלרבן גמליאל
וקלו שלרבי אליעזר
חזרו לנהוג כדברי רבן גמליאל
בשתי דרכים
B
(ח) רבן גמליאל אומר
שלש ארצות לחלה
מארץ ישראל ועד כזיב חלה אחת
מכזיב ועד הנהר ועד אמנה
שתי חלות
אחת לאור ואחת לכהן
שלאור יש לה שעור
ושלכהן אין לה שעור
מן הנהר ומן אמנה ולפנים שתי חלות
אחת לאור ואחת לכהן
שלאור אין לה שעור
ושלכהן יש לה שעור
וטבול יום אוכלה
רבי יוסי אומר אינו צריך טבילה
ואסורה לזבים ולזבות לנדות וליולדות
ונאכלת עם הזר על השלחן
ונתנת לכל כהן


(ט) ואלו נתנין לכל כהן
החרמים והבכורות
ופדיון הבן ופדיון פטר חמור
והזרוע והלחיים והקבה
וראשית הגז
ושמן שרפה וקדשי המקדש והבכורים
רבי יהודה אוסר בבכורים
כרשיני תרומה
רבי עקיבא מתיר
וחכמים אוסרים


A
(י) נתאי איש תקוע
הביא חלות מביתר
ולא קבלו ממנו
אנשי אלכסנדריא
הביאו חלותיהן מאלכסנדריא
ולא קבלו מהם
B
אנשי הר הצבועים
הביאו בכוריהם קדם לעצרת
ולא קבלו מהם
מפני הכתוב שבתורה
וחג הקציר
בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה
(יא) בן אנטינוס העלה בכורות מבבל
ולא קבלו ממנו
יוסף הכהן הביא בכורי יין ושמן
ולא קבלו ממנו
אף הוא העלה את בניו ואת בני ביתו
לעשות פסח קטן בירושלם
והחזירוהו שלא יקבע הדבר חובה
אריסטון הביא בכוריו מאפמיא
וקבלו ממנו מפני שאמרו
הקונה בסוריא
כקונה בפרור שבירושלם