מסכת ברכות

פרק ט


A
(א) הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל
אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה
B
מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה
אומר ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו


A
(ב) על הזיקין ועל הזועות
ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות
אומר ברוך שכחו מלא עולם
B
על ההרים ועל הגבעות
ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות
אומר ברוך עושה מעשה בראשית
רבי יהודה אומר
הרואה את הים הגדול
אומר ברוך שעשה את הים הגדול
בזמן שרואה אותו לפרקים


A
על הגשמים
ועל הבשורות הטובות
אומר ברוך הטוב והמטיב
B
ועל שמועות רעות
אומר ברוך דין האמת


A
(ג) בנה בית חדש
וקנה כלים חדשים
אומר ברוך שהחינו
B
מברך על הרעה מעין הטובה
ועל הטובה מעין הרעה
הצועק לשעבר
הרי זו תפלת שוא
כיצד
היתה אשתו מעברת ואמר
יהי רצון שתלד אשתי זכר
הרי זו תפלת שוא
היה בא בדרך
ושמע קול צוחה בעיר ואמר
יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי
הרי זו תפלת שוא


A
(ד) הנכנס לכרך מתפלל שתים
אחת בכניסתו ואחת ביציאתו
בן עזאי אומר ארבע
שתים בכניסתו ושתים ביציאתו
ונותן הודאה לשעבר
וצועק לעתיד לבא
B
(ה) חיב אדם לברך על הרעה
כשם שהוא מברך על הטובה
שנאמר ואהבת את ה' אלהיך
בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך
בכל לבבך בשני יצריך
ביצר טוב וביצר רע
ובכל נפשך אפלו הוא נוטל את נפשך
ובכל מאדך בכל ממונך
דבר אחר
בכל מאדך
בכל מדה ומדה שהוא מודד לך
הוי מודה לו במאד מאד


A
לא יקל אדם את ראשו
כנגד שער המזרח
שהוא מכון כנגד בית קדשי הקדשים
B לא יכנס להר הבית
במקלו ובמנעלו ובפנדתו
ובאבק שעל רגליו
ולא יעשנו קפנדריא
ורקיקה מקל וחומר


A
כל חותמי ברכות שהיו במקדש
היו אומרים מן העולם
משקלקלו המינין ואמרו אין עולם אלא אחד
התקינו שיהו אומרים מן העולם ועד העולם
B
והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם
שנאמר והנה בעז בא מבית לחם
ויאמר לקוצרים ה' עמכם
ויאמרו לו יברכך ה'
ואומר ה' עמך גבור החיל
ואומר אל תבוז כי זקנה אמך
ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתך
רבי נתן אומר
הפרו תורתך עת לעשות לה'