פרק ח

מסכת בבא בתרא


(ב) סדר נחלות כך הוא
איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו
הבן קודם לבת וכל יוצאי ירכו שלבן קודמין לבת
הבת קודמת לאחין יוצאי ירכה שלבת קודמין לאחין
האחין קודמין לאחי האב יוצאי ירכן שלאחין קודמין לאחי האב
זה הכלל
כל הקודם בנחלה יוצאי ירכו קודמין
והאב קודם לכל יוצאי ירכו


(א) יש נוחלין ומנחילין ויש נוחלין ולא מנחילין
מנחילין ולא נוחלין לא נוחלין ולא מנחילין
אלו נוחלין ומנחילין
האב את הבנים והבנים את האב והאחין מן האב
נוחלין ומנחילין
האיש את אמו והאיש את אשתו ובני אחיות
נוחלין ולא מנחילין
האשה את בניה והאשה את בעלה ואחי האם
מנחילין ולא נוחלין
והאחים מן האם לא נוחלין ולא מנחילין


(ד) אחד הבן ואחד הבת בנחלה
אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב
ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם
והבנות נזונות מנכסי האב ואינן נזונות מנכסי האם


(ג) בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים בנחלה
חלק אביהן שהיה עם יוצאי מצרים
וחלקו עם אחיו בנכסי חפר
ושהיה בכור נוטל שני חלקים


A
(ו) האומר
זה בני נאמן
זה אחי אינו נאמן
ונוטל עמו בחלקו
מת יחזרו נכסים למקומן
נפלו לו נכסים ממקום אחר
יירשו אחיו עמו
B
מי שמת
ונמצאת דיתיקי קשורה על ירכו
הרי זו אינה כלום
זכה בה לאחר
בין מן היורשין בין שאינו מן היורשין
דבריו קימין


A
האומר
איש פלוני יירשני במקום שיש בת
בתי תירשני במקום שיש בן
לא אמר כלום
שהתנה על מה שכתוב בתורה
רבי יוחנן בן ברוקה אומר
אם אמר על מי שהוא ראוי לירשה
דבריו קימין
אם על מי שאינו ראוי לירשה
אין דבריו קימין
B
הכותב את נכסיו לאחרים
והניח את בניו
מה שעשה עשוי
אבל אין רוח חכמים נוחה הימנו
רבן שמעון בן גמליאל אומר
אם לא היו בניו נוהגין כשורה זכור לטוב


A
(ה) האומר
איש פלוני בני בכור לא יטל פי שנים
איש פלוני בני לא יירש עם אחיו
לא אמר כלום
שהתנה על מה שכתוב בתורה
B
המחלק נכסיו לבניו על פיו
רבה לאחד ומעט לאחר
והשוה להן את הבכור
דבריו קימין
ואם אמר משום ירשה לא אמר כלום
כתב בין בתחילה בין באמצע בין בסוף
משום מתנה
דבריו קימין


הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו
האב אינו יכול למכור מפני שהן כתובין לבן
והבן אינו יכול למכור מפני שהן ברשות האב
מכר האב מכורין עד שימות
מכר הבן אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב
האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה
ומה שהניח תלוש הרי הוא שליורשין


(ז) הכותב נכסיו לבניו
צריך שיכתב מהיום ולאחר מיתה
דברי רבי יהודה
רבי יוסי אומר אינו צריך


(ח) הניח בנות גדולות וקטנות
אין הגדולות מתפרנסות על הקטנות
ולא הקטנות נזונות על הגדולות
אלא חולקות בשוה
נשאו הגדולות ישאו הקטנות ואם אמרו הקטנות
הרי אנו נושאות כדרך שנשאתן אתן אין שומעין להן
זה חומר בבנות מבבנים
שהבנות נזונות על הבנים ואינן נזונות על הבנות


הניח בנים גדולים וקטנים
אין הגדולים מתפרנסים על הקטנים
ולא הקטנים נזונין על הגדולים
אלא חולקין בשוה
נשאו הגדולים ישאו הקטנים ואם אמרו הקטנים
הרי אנו נושאים כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להם
אלא מה שנתן להם אביהם נתן