מסכת בבא בתרא

פרק ב


A
(א) לא יחפר אדם בור
סמוך לבורו שלחברו
ולא שיח ולא מערה ולא אמת המים
ולא נברכת הכובסין
אלא אם כן
הרחיק מכתל חברו שלשה טפחים
וסד בסיד
B
מרחיקין את הגפת
ואת הזבל ואת המלח
ואת הסיד ואת הסלעים
מכתלו שלחברו שלשה טפחים
וסד בסיד


מרחיקין את הזרעים ואת המחרשה
ואת מי רגלים
מן הכתל שלשה טפחים


A
ומרחיקין את הרחים שלשה מן השכב
שהן ארבעה מן הרכב
ואת התנור שלשה מן הכליא
שהן ארבעה מן השפה
B
(ב) לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית
אלא אם כן יש על גביו גובה ארבע אמות
היה מעמידו בעליה
צריך שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים
ובכירה טפח
ואם הזיק משלם מה שהזיק
רבי שמעון אומר
לא אמרו כל השעורין האלו
אלא שאם הזיק פטור מלשלם


(ג) לא יפתח אדם חנות שלנחתומין ושלצבעין
תחת אוצרו שלחברו
ולא רפת בקר
באמת ביין התירו אבל לא רפת בקר


חנות שבחצר
יכול הוא למחות בידו ולומר לו
איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין
עושה כלים יוצא ומוכר בתוך השוק
אבל אינו יכול למחות בידו ולומר לו
איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הרחים
ולא מקול התינוקות


(ד) מי שהיה כתלו סמוך לכתל חברו לא יסמך לו כתל אחר
אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות
והחלונות מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ארבע אמות


(ה) מרחיקין את הסלם מן השובך ארבע אמות
כדי שלא תקפץ הנמיה
ואת הכתל מן המזחילה ארבע אמות כדי שיהא זוקף את הסלם


A
מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה
ולא יעשה אדם שובך בתוך שלו
אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח
רבי יהודה אומר בית ארבעת כורין מלא שגר היונה
ואם לקחו אפלו בית רבע הרי הוא בחזקתו
B
(ו) נפול הנמצא בתוך חמשים אמה הרי הוא שלבעל השובך
חוץ מחמשים אמה הרי הוא שלמוצאו
נמצא בין שני שובכות קרוב לזה שלו קרוב לזה שלו
מחצה על מחצה שניהם יחלקו
C
(ז) מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה
ובחרוב ובשקמה חמשים אמה
אבא שאול אומר כל אילן סרק חמשים אמה
אם העיר קדמה קוצץ ואינו נותן דמים
ואם האילן קדם קוצץ ונותן דמים
ספק זה קדם ספק זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים


A
(ח) מרחיקין גרן קבועה מן העיר חמשים אמה
לא יעשה אדם גרן קבועה בתוך שלו
אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח
ומרחיק מנטיעותיו שלחברו ומנירו כדי שלא יזיק
B
(ט) מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הברסקי
מן העיר חמשים אמה
אין עושין ברסקי אלא למזרח העיר
רבי עקיבא אומר
לכל רוח הוא עושה חוץ ממערבה ומרחיק חמשים אמה
(י) מרחיקין את המשרה מן הירק
ואת הכרישין מן הבצלים
ואת החרדל מן הדבורים
רבי יוסי מתיר בחרדל
C
(יא) מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה
ובחרוב ובשקמה חמשים אמה בין מלמעלה בין מן הצד
אם הבור קדם קוצץ ונותן דמים ואם האילן קדם לא יקץ
ספק זה קדם וספק זה קדם לא יקץ
רבי יוסי אומר
אף על פי שהבור קדם לאילן לא יקץ
שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו


(יב) לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חברו
אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות
אחד גפנים ואחד כל אילן
היה גדר בנתים
זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן
היו שרשיו יוצאין לתוך שלחברו
מעמיק שלשה טפחים
כדי שלא יעכב את המחרשה
היה חופר בור שיח ומערה
קוצץ ויורד והעצים שלו


(יג) אילן שהוא נוטה לשדה חברו
קוצץ מלא המרדע על גבי המחרשה
ובחרוב ובשקמה כנגד המשקלת
בית השלחין כל האילן כנגד המשקלת
אבא שאול אומר
כל אילן סרק כנגד המשקלת


(יד) אילן שהוא נוטה לרשות הרבים
קוצץ כדי שיהא הגמל עובר ורוכבו
רבי יהודה אומר
גמל טעון פשתן או חבילי זמורות
רבי שמעון אומר
כל האילן כנגד המשקלת מפני הטמאה