מסכת עדיות

פרק ז

1א
(א) העיד רבי יהושע ורבי צדוק
על פדיון פטר חמור שמת
שאין בו לכהן כלום
שרבי אליעזר אומר
חיבין באחריותו
כחמש סלעים שלבן
וחכמים אומרים
אין חיבין באחריותו
אלא כפדיון שלמעשר שני

1ב
A
(ב) העיד רבי צדוק
על ציר חגבים טמאים שהוא טהור
שמשנה ראשונה
חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים
לא פסלו צירן
B
(ג) העיד רבי צדוק
על הזוחלין שרבו על הנוטפים שהם כשרים
מעשה היה בבירת הפליא
ובא מעשה לפני חכמים והכשירוהו
C
(ד) העיד רבי צדוק
על הזוחלין שקלחן בעלה אגוז שהן כשרים
מעשה היה באהליא
ובא מעשה לפני לשכת הגזית והכשירוהו
D
(ה) העיד רבי יהושע
ורבי יקים איש הדר
על קלל שלחטאת שנתנו על גבי השרץ
שהוא טמא
שרבי אליעזר מטהר

1ג
העיד רבי פפיס
על מי שנזר שתי נזיריות
שאם גלח את הראשונה יום שלשים
שמגלח את השניה יום ששים
ואם גלח יום ששים חסר אחד יצא
שיום שלשים עולה לו מן המנין


A
(ו) העיד רבי יהושע ורבי פפיס
על ולד שלשלמים שיקרב שלמים
שרבי אליעזר אומר שולד שלמים לא יקרב
וחכמים אומרים יקרב
אמר רבי פפיס
אני מעיד שהיתה לנו פרה זבחי שלמים
ואכלנוה בפסח ואכלנו ולדה שלמים בחג
B
(ז) הם העידו
על ארוכות שלנחתומים שהן טמאות
שרבי אליעזר מטהר
C
הם העידו
על תנור שחתכו חליות
ונתן חול בין חליא לחליא
שהוא טמא
שרבי אליעזר מטהר
D
הם העידו
שמעברין את השנה בכל אדר
שהיו אומרים עד הפורים


(ח) העיד מנחם בן סגנאי
על מוסף היורה שלשולקי זיתים
שהוא טמא
ושלצבעים שהוא טהור
שהיו אומרים חלוף הדברים


A
(ט) העיד רבי נחוניא בן גדגדא
על החרשת שהשיאה אביה
שהיא יוצאת בגט
B
ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן
שהיא אוכלת בתרומה
C
ואם מתה בעלה יורשה
D
ועל המריש הגזול שבנאו בבירה
שיתן את דמיו
E
ועל החטאת הגזולה שלא נודעה לרבים
שהיא מכפרת מפני תקון המזבח