מסכת בבא קמא

פרק ה

1
(א) שור שנגח את הפרה ונמצא עברה בצדה
ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה
משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק לולד
וכן פרה שנגחה את השור ונמצא ולדה בצדה
ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה
משלם חצי נזק מן הפרה ורביע נזק מן הולד


(ב) הקדר שהכניס קדרותיו לחצר בעל הבית
שלא ברשות
ושברתן בהמתו שלבעל הבית פטור
ואם הזקה בהן בעל הקדרות חיב
ואם הכניס ברשות בעל החצר חיב


הכניס פרותיו לחצר בעל הבית
שלא ברשות
ואכלתן בהמתו שלבעל הבית פטור
ואם הזקה בהן בעל הפרות חיב
ואם הכניס ברשות בעל החצר חיב


(ג) הכניס שורו לחצר בעל הבית
שלא ברשות
ונגחו שורו שלבעל הבית
או שנשכו כלבו שלבעל הבית פטור
נגח הוא שורו שלבעל הבית חיב
נפל לבורו והבאיש את מימיו חיב
היה אביו או בנו לתוכו משלם את הכפר
ואם הכניס ברשות בעל החצר חיב
רבי אומר
בכלן אינו חב עד שיקבל עליו לשמור

3
(ד) שור שהיה מתכון לחברו והכה את האשה ויצאו ילדיה פטור מדמי ולדות
ואדם שהיה מתכון לחברו והכה את האשה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות
כיצד משלם דמי ולדות
שמין את האשה כמה היא יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה
אמר רבן שמעון בן גמליאל אם כן משהאשה יולדת משבחת
אלא שמין את הולדות כמה הן יפין ונותן לבעל ואם אין לה בעל נותן ליורשיו
היתה שפחה ונשתחררה או גיורת פטור


(ה) החופר בור ברשות היחיד
ופתחו לרשות הרבים
או ברשות הרבים ופתחו לרשות היחיד
ברשות היחיד ופתחו לרשות היחיד אחר
חיב


החופר בור ברשות הרבים
ונפל לתוכו שור או חמור ומת חיב
אחד החופר בור שיח ומערה
חריצין ונעיצין חיב
אם כן למה נאמר בור
מה בור שיש בו כדי להמית עשרה טפחים
אף כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים
היו פחותין מעשרה טפחים
ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור
ואם הזק בו חיב


(ו) בור שלשני שתפין
עבר עליו הראשון ולא כסהו
והשני ולא כסהו השני חיב
כסהו הראשון ובא השני ומצאו מגלה
ולא כסהו השני חיב
כסהו כראוי
ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור
לא כסהו כראוי
ונפל לתוכו שור או חמור ומת חיב
נפל לפניו מקול הכריה חיב
לאחריו מקול הכריה פטור
נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו
חמור וכליו ונתקרעו
חיב על הבהמה ופטור על הכלים
נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן חיב
בן או בת עבד או אמה פטור

5
(ז) אחד השור ואחד כל הבהמה לנפילת הבור
ולהפרשת הר סיני ולתשלומי כפל ולהשבת אבדה לפריקה לחסימה לכלאים ולשבת
וכן חיה ועוף כיוצא בהן
אם כן למה נאמר שור או חמור
אלא שדבר הכתוב בהווה