מסכת בבא קמא

פרק י


A
(א) הגוזל ומאכיל את בניו
והניח לפניהם
פטורין מלשלם
ואם היה דבר שיש בו אחריות
חיבין לשלם
B
אין פורטין
לא מתבת המוכסין ולא מכיס שלגבאין
ואין נוטלין מהם צדקה
אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק


A
(ב) נטלו המוכסין את חמורו
ונתנו לו חמור אחר
גזלו הלסטים את כסותו
ונתנו לו כסות אחרת
הרי אלו שלו
מפני שהבעלים מתיאשין מהן
B
המציל מן הנהר
או מן הגיס
או מן הלסטים
אם נתיאשו הבעלים הרי אלו שלו
וכן נחיל שלדבורים
אם נתיאשו הבעלים הרי אלו שלו


A
אמר רבי יוחנן בן ברוקה
נאמנת אשה או קטן לומר
מכאן יצא נחיל זה
ומהלך בתוך שדה חברו להציל את נחילו
ואם הזיק משלם מה שהזיק
אבל לא יקץ את סוכו
על מנת לתן את הדמים
רבי ישמעאל

בנו שלרבי יוחנן בן ברוקה אומר
אף קוצץ ונותן את הדמים
B
(ג) המכיר כליו וספריו ביד אחר
ויצא לו שם גנבה בעיר
ישבע לו הלוקח כמה נתן ויטל
ואם לאו לא כל הימנו
שאני אומר מכרן לאחר ולקחן זה הימנו


(ד) זה בא בחביתו שליין וזה בא בכדו שלדבש
נסדקה חבית שלדבש
ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכו
אין לו אלא שכרו
ואם אמר
אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי
חיב לתן לו


שטף הנהר חמורו וחמור חברו
שלו יפה מנה ושלחברו מאתים
הניח זה את שלו והציל את שלחברו
אין לו אלא שכרו
ואם אמר לו
אני אציל את שלך ואתה נותן לי את שלי
חיב לתן לו


A
(ה) הגוזל שדה מחברו
ונטלוה מסיקין
אם מכת מדינה היא אומר לו
הרי שלך לפניך
ואם מחמת הגזלן
חיב להעמיד לו שדה אחרת
שטפה נהר אומר לו
הרי שלך לפניך
B
(ו) הגוזל את חברו
או שלוה הימנו
או שהפקיד לו
בישוב
לא יחזיר לו במדבר
על מנת לצאת במדבר
יחזיר לו במדבר


A
(ז) האומר לחברו
גזלתיך הלויתני הפקדת אצלי
ואיני יודע
אם החזרתי לך אם לא החזרתי לך
חיב לשלם
אבל אם אמר לו איני יודע
אם גזלתיך אם הלויתני אם הפקדת אצלי
פטור מלשלם
B
(ח) הגונב טלה מן העדר
והחזירו ומת או נגנב
חיב באחריותו
לא ידעו הבעלים
לא בגנבתו ולא בחזירתו
ומנו את הצאן ושלמה היא
פטור


A
(ט) אין לוקחים מן הרועים
צמר וחלב וגדיים
ולא משומרי פרות עצים ופרות
אבל לוקחין מן הנשים כלי צמר ביהודה
וכלי פשתן בגליל ועגלים בשרון
וכלן שאמרו להטמין אסור
ולוקחין ביצים ותרנגולים מכל מקום
B
(י) מוכין שהכובס מוציא
הרי אלו שלו
ושהסורק מוציא הרי אלו שלבעל הבית
הכובס נוטל שלשה חוטין והן שלו
יתר מכן הרי אלו שלבעל הבית
אם היה השחור על גבי הלבן
נוטל את הכל והן שלו
החיט ששיר מן החוט כדי לתפור בו
ומטלית שהיא שלש על שלש
הרי אלו שלבעל הבית
מה שהחרש מוציא במעצד הרי אלו שלו
ובכשיל שלבעל הבית
ואם היה עושה אצל בעל הבית
אף הנסרת שלבעל הבית