מסכת אבות

פרק ה

1א
(א) בעשרה מאמרות
נברא העולם
ומה תלמוד לומר
והלא במאמר אחד
יכול להבראות
אלא להפרע מן הרשעים
שמאבדין את העולם
שנברא בעשרה מאמרות
ולתן שכר טוב לצדיקים
שמקימין את העולם
שנברא בעשרה מאמרות

1ב
A (ב) עשרה דורות
מאדם עד נח
להודיע
כמה ארך אפים לפניו
שכל הדורות
היו מכעיסין ובאין
עד שהביא עליהם
את מי המבול
B עשרה דורות
מנח עד אברהם
להודיע
כמה ארך אפים לפניו
שכל הדורות
היו מכעיסין ובאין
עד שבא אברהם
וקיבל (עליו) שכר כלם

1ג
A (ג) עשרה נסיונות
נתנסה אברהם אבינו
עליו השלום
ועמד בכולם
להודיע
כמה חבתו
שלאברהם אבינו
עליו השלום
B (ד) עשרה נסים
נעשו לאבותינו במצרים
ועשרה על הים
עשר מכות
הביא הקדוש ברוך הוא
על המצריים במצרים
ועשרה על הים

1ד
A עשרה נסיונות נסו אבותינו
את המקום ברוך הוא במדבר
שנאמר וינסו אותי
זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי
B (ה) עשרה נסים
נעשו לאבותינו בבית המקדש
לא הפילה אשה מריח בשר הקדש
ולא הסריח בשר הקודש מעולם
ולא נראה זבוב בבית המטבחים
ולא אירע קרי לכהן גדול
ביום הכפורים
ולא כבו גשמים אש שלעצי המערכה
ולא נצחה הרוח את עמוד העשן
ולא נמצא פסול בעמר
ובשתי הלחם ובלחם הפנים
עומדים צפופים ומשתחוים רוחים
ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים
מעולם
ולא אמר אדם לחברו
צר לי המקום שאלין בירושלים

1ה
(ו) עשרה דברים
נבראו בערב שבת
בין השמשות
ואלו הן
פי הארץ
ופי הבאר
ופי האתון
והקשת והמן והמטה והשמיר
והכתב והמכתב והלוחות
ויש אומרים
אף המזיקין
וקבורתו שלמשה
ואילו שלאברהם אבינו
ויש אומרים
אף צבת בצבת עשויה

2א
(ז) שבעה דברים בגלם ושבעה בחכם
חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה
ואינו נכנס לתוך דברי חברו
ואינו נבהל להשיב
שואל כענין ומשיב כהלכה
ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון
ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי
ומודה על האמת
וחלופיהן בגלם

2ב
(ח) שבעה מני פרעניות באין לעולם על שבעה גופי עברה
מקצתן מעשרין ומקצתן אינן מעשרין רעב שלבצרת בא
מקצתן רעבים ומקצתן שבעים
גמרו שלא לעשר רעב שלמהומה ושלבצרת בא
ושלא לטול את החלה רעב שלכליה בא
דבר בא לעולם  על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין ועל פרות שביעית
חרב באה לעולם על ענוי הדין ועל עוות הדין ועל המורים בתורה שלא כהלכה
(ט) חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא ועל חלול השם
גלות באה לעולם
 על עובדי עבודה זרה ועל גלוי עריות ועל שפיכת דמים ועל השמטת הארץ

3א
בארבעה פרקים
הדבר מתרבה
ברביעית ובשביעית
ובמוצאי שביעית
ובמוצאי החג
שבכל שנה ושנה
ברביעית
מפני מעשר עני שבשלישית
בשביעית
מפני מעשר עני שבששית
ובמוצאי שביעית
מפני פרות שביעית
ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה
מפני גזל מתנות עניים

3ב
A (י) ארבע מדות באדם
האומר שלי שלי ושלך שלך
זו מדה בינונית
ויש אומרים זו מדת סדום
שלי שלך ושלך שלי עם הארץ
שלי שלך ושלך שלך חסיד
שלי שלי ושלך שלי רשע
B (יא) ארבע מדות בדעות
נוח לכעוס ונוח לרצות
יצא שכרו בהפסדו
קשה לכועס וקשה לרצות
יצא הפסדו בשכרו
קשה לכעוס ונוח לרצות חסיד
נוח לכעוס וקשה לרצות רשע

3ג
(יב) ארבע מדות
בתלמידים
מהר לשמע ומהר לאבד
יצא שכרו בהפסדו
קשה לשמע וקשה לאבד
יצא הפסדו בשכרו
מהר לשמע וקשה לאבד
חכם קשה לשמע ומהר לאבד
זה חלק רע

3ד
A (יג) ארבע מדות בנותני צדקה
רוצה שיתן ולא יתנו אחרים
עינו רעה בשלאחרים
יתנו אחרים והוא לא יתן
עינו רעה בשלו
יתן ויתנו אחרים חסיד
לא יתן ולא יתנו אחרים רשע
B (יד) ארבע מדות
בהולכי לבית המדרש
הולך ואינו עושה
 שכר הליכה בידו
עושה ואינו הולך שכר מעשה בידו
הולך ועושה חסיד
לא הולך ולא עושה רשע

3ה
(טו) ארבע מדות
ביושבי לפני חכמים
ספוג ומשפך
משמרת ונפה
ספוג
שהוא סופג את הכל
משפך
שמכניס בזו ומוציא בזו
משמרת
שמוציאה את היין
וקולטת את השמרים
ונפה שמוציאה את הקמח
וקולטת את הסלת

4א
A (טז) כל אהבה שהיא תלויה בדבר
בטל דבר בטלה אהבה
ושאינה תלויה בדבר
אינה בטלה לעולם
איזו היא אהבה התלויה בדבר
זו אהבת אמנון ותמר
ושאינה תלויה בדבר
זו אהבת דוד ויהונתן
B (יז) כל מחלקת שהיא לשם שמים סופה להתקים
ושאינה לשם שמים אין סופה להתקים
איזו היא מחלקת שהיא לשם שמים
זו מחלקת הלל ושמאי
ושאינה לשם שמים
זו מחלקת קרח וכל עדתו

4ב
A (יח) כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו
וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה
משה זכה וזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו
שנאמר צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל
ירבעם חטא והחטיא את הרבים חטא הרבים תלוי בו
שנאמר על חטאות ירבעם (בן נבט) אשר חטא ואשר החטיא את ישראל
B (יט) כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו שלאברהם אבינו
ושלשה דברים אחרים מתלמידיו שלבלעם הרשע
עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו
עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע
מה בין תלמידיו שלאברהם אבינו לתלמידיו שלבלעם הרשע
תלמידיו שלאברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא
שנאמר להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא
אבל תלמידיו שלבלעם הרשע יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת
שנאמר ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם

5א
(כ) יהודה בן תימא אומר
הוי עז כנמר וקל כנשר
ורץ כצבי וגבור כארי
לעשות רצון אביך שבשמים

5ב
הוא היה אומר
עז פנים לגיהנם
ובוש פנים לגן עדן
יהי רצון מלפניך
ה' אלהינו
שתבנה עירך
במהרה בימינו
ותן חלקנו בתורתך

5ג
(כא) הוא היה אומר
בן חמש שנים למקרא
בן עשר שנים למשנה
בן שלש עשרה למצות
בן חמש עשרה לתלמוד
בן שמנה עשרה לחפה
בן עשרים לרדף ב���� שלשים ��כח
בן ארבעים לבינה
 בן חמשים לעצה
בן ששים לזקנה בן שבעים לשבה
בן שמונים לגבורה בן תשעים לשוח
בן מאה
כאלו מת ועבר ובטל מן העולם

5ד
(כב) בן בג בג אומר
הפך בה והפך בה דכלא בה
ובה תחזי וסיב ובלה בה
ומנה לא תזוע
שאין לך מדה טובה הימנה

5ה
(כג) בן הא הא אומר
לפום צערא אגרא