מסכת אבות

פרק ב

1
(א)רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבר לו האדם כל שהיא תפארת לעשיה ותפארת לו מן האדם
והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן שלמצות
והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עברה כנגד הפסדה
והסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת
וכל מעשיך בספר נכתבין


(ב) רבן גמליאל בנו שלרבי יהודה הנשיא אומר
יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ
שיגיעת שניהם משכחת עון
וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון
וכל העמלים עם הצבור
 יהיו עמלים עמהם לשם שמים
שזכות אבותם מסיעתן וצדקתם עומדת לעד
ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאלו עשיתם


(ג) הוו זהירין ברשות
שאין מקרבין לו לאדם אלא לצרך עצמן
נראין כאוהבין בשעת הנאתן
ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו


(ד) הוא היה אומר
עשה רצונו כרצונך
כדי שיעשה רצונך כרצונו
בטל רצונך מפני רצונו
כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך


הלל אומר
אל תפרש מן הצבור
אל תאמן בעצמך עד יום מותך
ואל תדין את חברך
עד שתגיע למקומו
אל תאמר דבר
 שאי אפשר לשמוע
שסופו להשמע
ואל תאמר לכשאפנה אשנה
שמא לא תפנה


(ה) הוא היה אומר
אין בור ירא חטא
ולא עם הארץ חסיד
ולא הבישן למד
ולא הקפדן מלמד
ולא כל המרבה בסחורה מחכים
ובמקום שאין אנשים
השתדל להיות איש


(ו) אף הוא ראה
גלגלת אחת
שצפה על פני המים
אמר לה
על דאטפת אטפוך
וסף מטיפיך יטופון


(ז) הוא היה אומר
מרבה בשר מרבה רמה
מרבה נכסים מרבה דאגה
מרבה נשים מרבה כשפים
מרבה שפחות מרבה זמה
מרבה עבדים מרבה גזל
מרבה תורה מרבה חיים
מרבה ישיבה מרבה חכמה
מרבה עצה מרבה תבונה
מרבה צדקה מרבה שלום
קנה שם טוב קנה לעצמו
קנה לו דברי תורה
קנה לו חיי העולם הבא

4
(ח) רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי
הוא היה אומר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת


A
חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי
 ואלו הן
רבי אליעזר בן הורקנוס
ורבי יהושע בן חנניה
ורבי יוסי הכהן
ורבי שמעון בן נתנאל
ורבי אלעזר בן ערך
B
הוא היה מונה שבחן
רבי אליעזר בן הורקנוס בור סיד שאינו מאבד טפה
רבי יהושע אשרי יולדתו
רבי יוסי חסיד
רבי שמעון בן נתנאל ירא חטא
ורבי אלעזר בן ערך מעין המתגבר


A
הוא היה אומר
אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים
ואליעזר בן הרקנוס בכף שניה מכריע את כלם
B
אבא שאול אומר משמו
אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים
ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם
ואלעזר בן ערך בכף שניה מכריע את כלם


A
(ט) אמר להם צאו וראו
איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם
רבי אליעזר אומר עין טובה
רבי יהושע אומר חבר טוב
רבי יוסי אומר שכן טוב
רבי שמעון אומר הרואה את הנולד
רבי אלעזר אומר לב טוב
אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך
שבכלל דבריו דבריכם
B
אמר להם צאו וראו
איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם
רבי אליעזר אומר עין רעה
רבי יהושע אומר חבר רע
רבי יוסי אומר שכן רע
רבי שמעון אומר הלוה ואינו משלם
אחד הלוה מן האדם כלוה מן המקום ברוך הוא
שנאמר לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן
רבי אלעזר אומר לב רע
אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך
שבכלל דבריו דבריכם

(י) הם אמרו שלשה דברים


רבי אליעזר אומר
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
ואל תהי נוח לכעס
ושוב יום אחד לפני מיתתך
והוי מתחמם
 כנגד אורן של חכמים
והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה
שנשיכתן נשיכת שועל
ועקיצתן עקיצת עקרב
ולחישתן לחישת שרף
וכל דבריהם כגחלי אש


(יא) רבי יהושע אומר
עין הרע
ויצר הרע
ושנאת הבריות
מוציאין את האדם
מן העולם


(יב) רבי יוסי אומר
יהי ממון חברך
חביב עליך כשלך
והתקן עצמך
 ללמוד תורה
שאינה ירשה לך
וכל מעשיך
יהיו לשם שמים


רבי שמעון אומר
הוי זהיר בקרית שמע ובתפלה
וכשאתה מתפלל
 אל תעש תפלתך קבע
אלא רחמים ותחנונים
 לפני המקום ברוך הוא
שנאמר
 כי (אל) חנון ורחום הוא
ארך אפים ורב חסד
 ונחם על הרע
ועל תהי רשע בפני עצמך


(יד) רבי אלעזר אומר
הוי שקוד ללמד תורה
ודע מה שתשיב לאפיקורוס
ודע לפני מי אתה עמל
ונאמן הוא בעל מלאכתך
שישלם לך
 שכר פעלתך

6 א
(טו) רבי טרפון אומר
היום קצר והמלאכה מרבה
והפועלים עצלים
והשכר הרבה
ובעל הבית דוחק

6 ב
(טז) הוא היה אומר
לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חרין לבטל ממנה
אם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה
ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך
ודע מתן שכרן שלצדיקים לעתיד לבא