מסכת יבמות

פרק טז

1 א
(א) האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים
ובאו ואמרו לה מת בעליך
לא תנשא ולא תתיבם עד שתדע שמא מעברת היא צרתה
היתה לה חמות אינה חוששת
יצתה מלאה חוששת
רבי יהושע אומר
אינה חוששת

1 ב
(ב) שתי יבמות זו אומרת מת בעלי וזו אומרת מת בעלי
זו אסורה מפני בעלה שלזו וזו אסורה מפני בעלה שלזו
לזו עדים ולזו אין עדים
את שיש לה עדים אסורה ואת שאין לה עדים מתרת
לזו בנים ולזו אין בנים
את שיש לה בנים מתרת ואת שאין לה בנים אסורה
נתיבמו ומתו היבמין אסורות להנשא
רבי אלעזר אומר
הואיל והתרו ליבמין התרו לכל אדם

2 א
A (ג) אין מעידין אלא על פרצוף הפנים עם החטם
אף על פי שיש סימנין בגופו ובכליו
B אין מעידין אלא עד שתצא נפשו
ואפלו ראוהו מגיד וצלוב והחיה אוכלת בו
C אין מעידין אלא עד שלשה ימים
רבי יהודה בן בבא אומר
לא כל האדם
ולא כל המקומות
ולא כל השעות שוין

2 ב
A (ד) נפל למים בין שיש להן סוף בין שאין להן סוףזו אסורה מפני בעלה שלזו וזו אסורה מפני בעלה שלזו
לזו עדים ולזו אין עדים
את שיש לה עדים אסורה ואת שאין לה עדים מתרת
לזו בנים ולזו אין בנים
את שיש לה בנים מתרת ואת שאין לה בנים אסורה
נתיבמו ומתו היבמין אסורות להנשא
רבי אלעזר אומר
הואיל והתרו ליבמין התרו לכל אדם

2 א
A (ג) אין מעידין אלא על פרצוף הפנים עם החטם
אף על פי שיש סימנין בגופו ובכליו
B אין מעידין אלא עד שתצא נפשו
ואפלו ראוהו מגיד וצלוב והחיה אוכלת בו
C אין מעידין אלא עד שלשה ימים
רבי יהודה בן בבא אומר
לא כל האדם
ולא כל המקומות
ולא כל השעות שוין

2 ב
A (ד) נפל למים בין שיש להן סוף בין שאין להן סוף
אשתו אסורה
אמר רבי מאיר
מעשה באחד שנפל לבור הגדול ועלה לאחר שלשה ימים
B אמר רבי יוסי
מעשה בסומא שירד לטבול במערה וירד מושכו אחריו
ושהו כדי שתצא נפשם והשיאו נשותיהם
C ושוב מעשה בעסיא באחד
ששלשלוהו לים ולא עלה בידם אלא רגלו
אמרו חכמים
מן הארכבה ולמעלה תנשא מן הארכבה ולמטה לא תנשא

3 א
A (ה) אפלו שמע מן הנשים אומרות מת איש פלוני דיו
רבי יהודה אומר
אפלו שמע מן התינוקות אומרים
הרי אנו הולכין לספוד ולקבור את איש פלוני
B בין שהוא מתכון ובין שאינו מתכון
רבי יהודה בן בבא אומר
בישראל עד שיהא מתכון
ובגוי אם היה מתכון אין עדותו עדות

3 ב
A (ו) מעידין לאור הנר ולאור הלבנה
ומשיאין על פי בת קול
מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר
איש פלוני בן פלוני ממקום פלוני מת
הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו
B ושוב מעשה בצלמון באחד שאמר
אני איש פלוני בן איש פלוני נשכני נחש והרי אני מת
והלכו ולא הכירוהו והשיאו את אשתו

4 א
(ז) אמר רבי עקיבא
כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה
מצאתי נחמיה איש בית דלי
אמר לי
שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד
אלא רבי יהודה בן בבא
ונומיתי לו כן הדברים
אמר לי אמר להם משמי
אתם יודעים שהמדינה משבשת בגיסות
מקבלני מרבן גמליאל הזקן
שמשיאין את האשה על פי עד אחד
וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבן גמליאל שמח לדברי
ואמר מצאנו חבר לרבי יהודה בן בבא
מתוך הדברים נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזא
והשיא רבן גמליאל הזקן נשותיהם על פי עד אחד
(והחזקו להיות משיאין על פי עד אחד)

4 ב
והחזקו להיות משיאין עד מפי עד
מפי עבד מפי אשה מפי שפחה
רבי אליעזר ורבי יהושע אומרים
אין משיאין את האשה על פי עד אחד
רבי עקיבא אומר
לא על פי אשה ולא על פי עבד ולא על פי שפחה
ולא על פי קרובים
אמרו לו מעשה בבני לוי שהלכו לצער עיר התמרים
וחלה אחד מהם בדרך והניחוהו בפנדק
ובחזרתם אמרו לפנדקית איה חברנו
אמרה להם מת וקברתיו
והשיאו את אשתו
אמרו לו ולא תהא כהנת כפנדקית
אמר להם לכשתהא הפנדקית נאמנת
הפנדקית הוציאה להם
מקלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו