מסכת יבמות

פרק יג

1 א
(א) בית שמאי אומרים
אין ממאנין אלא ארוסות
ובית הלל אומרים ארוסות ונשואות
בית שמאי אומרים בבעל ולא ביבם
ובית הלל אומרים בבעל וביבם
בית שמאי אומרים בפניו
ובית הלל אומרים בפניו ושלא בפניו
בית שמאי אומרים בבית דין
ובית הלל אומרים בבית דין ושלא בבית דין
אמרו להן בית הלל לבית שמאי
ממאנת והיא קטנה
אפלו ארבעה וחמשה פעמים
אמרו להן בית שמאי אין בנות ישראל הפקר
אלא ממאנת וממתנת
עד שתגדיל ותמאן ותנשא

1 ב
(ב) איזו היא קטנה שצריכה למאן
כל שהשיאוה אמה ואחיה לדעתה
השיאוה שלא לדעתה אינה צריכה למאן
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר
כל תינוקת שאינה יכולה לשמר קדושיה
אינה צריכה למאן

1 ג
רבי אליעזר אומר
אין מעשה קטנה כלום אלא כמפתה
בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה
בת כהן לישראל תאכל בתרומה
(ג) רבי אליעזר בן יעקב אומר
כל עכבה שהיא מן האיש
כאלו היא אשתו
וכל עכבה שאינה מן האיש
כאלו אינה אשתו

2 א
(ד) הממאנת באיש
הוא מתר בקרובותיה והיא מתרת בקרוביו
ולא פסלה מן הכהנה
נתן לה גט הוא אסור בקרובותיה
והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהנה
נתן לה גט והחזירה מאנה בו ונשאת לאחר
ונתארמלה או נתגרשה מתרת לחזור לו
מאנה בו והחזירה נתן לה גט ונשאת לאחר
ונתארמלה או נתגרשה אסורה לחזור לו
זה הכלל גט אחר מאון אסורה לחזור לו
מאון אחר גט מתרת לחזור לו

2 ב
(ה) הממאנת באיש
ונשאת לאחר וגרשה
לאחר ומאנה בו
לאחר וגרשה
לאחר ומאנה בו
כל שיצאת הימנו בגט אסורה לחזור לו
במאון מתרת לחזור לו

2 ג
(ו) המגרש את האשה והחזירה
מתרת ליבם
ורבי אליעזר אוסר
וכן המגרש את היתומה והחזירה
מתרת ליבם
ורבי אליעזר אוסר
קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה
כיתומה בחיי האב
החזירה דברי הכל אסורה ליבם

3 א
(ז) שני אחין
נשואין לשתי אחיות יתומות קטנות
ומת בעלה שלאחת מהן
תצא משום אחות אשה
וכן שתי חרשות
גדולה וקטנה
מת בעלה שלקטנה
תצא הקטנה משום אחות אשה
מת בעלה שלגדולה
רבי אליעזר אומר
מלמדין את הקטנה שתמאן בו
רבן גמליאל אומר
אם מאנה מאנה
ואם לאו תמתין עד שתגדיל
ותצא הלזו משום אחות אשה
רבי יהושע אומר
אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו
מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה

3 ב
(ח) מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת
ביאתה או חליצתה שלאחת מהן
פוטרת צרתה
וכן שתי חרשות
קטנה וחרשת
אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה
פקחת וחרשת
ביאת הפקחת פוטרת את החרשת
ואין ביאת החרשת פוטרת את הפקחת
גדולה וקטנה
ביאת הגדולה פוטרת את הקטנה
ואין ביאת הקטנה פוטרת את הגדולה

3 ג
(ט) מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת
בא היבם על הראשונה
וחזר ובא על על השניה
או שבא אחיו על השניה
לא פסל את הראשונה
וכן שתי חרשות
קטנה וחרשת
בא היבם על הקטנה וחזר ובא על החרשת
או שבא אחיו על החרשת
לא פסל את הקטנה
בא היבם על החרשת וחזר ובא על הקטנה
או שבא אחיו על הקטנה פסל את החרשת
(י) פקחת וחרשת
בא היבם על הפקחת וחזר ובא על החרשת
או שבא אחיו על החרשת
לא פסל את הפקחת
בא היבם על החרשת וחזר ובא על הפקחת
או שבא אחיו על הפקחת פסל את החרשת
(יא) גדולה וקטנה
בא היבם על הגדולה וחזר ובא על הקטנה
או שבא אחיו על הקטנה
לא פסל את הגדולה
בא היבם על הקטנה וחזר ובא על הגדולה
או שבא אחיו על הגדולה פסל את הקטנה
רבי אלעזר אומר
מלמדין את הקטנה שתמאן בו

4 א
(יב) יבם קטן שבא על יבמה קטנה
יגדלו זה עם זה
בא על יבמה גדולה
תגדלנו

4 ב
היבמה
שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי
כופין אותו שיחלץ לה
לאחר שלשים יום מבקשים הימנו שיחלץ לה
ובזמן שהוא מודה
אפלו לאחר שנים עשר חדש
כופין אותו שיחלץ לה

4 ג
(יג) הנודרת הנאה מיבמה
בחיי בעלה
כופין אותו שיחלץ לה
לאחר מיתת בעלה מבקשין הימנו שיחלץ לה
ואם נתכונה לכך אפלו בחיי בעלה
מבקשין הימנו שיחלץ לה