מסכת יבמות

פרק י

1 א
(א) האשה שהלך בעלה למדינת הים
ובאו ואמרו לה מת בעליך ונסת
ואחר כך בא בעלה
תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה
ואין לה כתבה ולא פרות
ולא מזונות ולא בלאות
לא על זה ולא על זה
אם נטלה מזה ומזה תחזיר
והולד ממזר מזה ומזה
ולא זה וזה מטמאין לה
ולא זה וזה זכאין
לא במציאתה ולא במעשה ידיה
ולא בהפרת נדריה
היתה בת ישראל נפסלה מן הכהנה
ובת לוי מן המעשר
ובת כהן מן התרומה
ואין יורשים שלזה ויורשים שלזה
יורשים את כתבתה
ואם מתו אחיו שלזה ואחיו שלזה
חולצין ולא מיבמין
רבי יוסי אומר
כתבתה על נכסי בעלה הראשון
רבי אלעזר אומר
הראשון זכאי במציאתה ובמעשה ידיה
ובהפרת נדריה
רבי שמעון אומר
ביאתה או חליצתה מאחיו שלראשון
פוטרת צרתה ואין הולד ממנו ממזר
ואם נסת שלא ברשות מתרת לחזור לו
(ב) נסת על פי בית דין
תצא ופטורה מן הקרבן
לא נסת על פי בית דין
תצא וחיבת בקרבן
יפה כח בית דין שפטרוה מן הקרבן
הורוה בית דין לנשא והלכה וקלקלה
חיבת בקרבן שלא התרוה אלא לנשא

1 ב
(ג) האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים
ובאו ואמרו לה מת בעליך
ואחר כך מת בנך
ונשאת ואחר כך אמרו לה
חלוף היו הדברים
תצא והולד הראשון והאחרון ממזר
אמרו לה מת בנך ואחר כך מת בעליך
ונתיבמה ואחר כך אמרו לה
חלוף היו הדברים
תצא והולד הראשון והאחרון ממזר
אמרו לה מת בעליך ונסת
ואחר כך אמרו לה קים היה ומת
תצא
והולד הראשון ממזר והאחרון אינו ממזר
אמרו לה מת בעליך ונתקדשה
ואחר כך בא בעלה
מתרת לחזור לו
אף על פי שנתן לה האחרון גט
לא פסלה מן הכהנה
את זו דרש רבי אלעזר בן מתיא
ואשה גרושה מאישה
ולא מאיש שאינו אישה

1 ג
(ד) מי שהלכה אשתו למדינת הים
ובאו ואמרו לו מתה אשתך
ונשא את אחותה ואחר כך באת אשתו
מתרת לחזור לו
הוא מתר בקרובות שניה
והשניה מתרת בקרוביו
ואם מתה הראשונה מתר בשניה
אמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה
ואחר כך אמרו לו קימת היתה ומתה
הולד הראשון ממזר והאחרון אינו ממזר
רבי יוסי אומר
כל שפוסל על ידי אחרים
פוסל על ידי עצמו
וכל שאינו פוסל על ידי אחרים
אינו פוסל על ידי עצמו
(ה) אמרו לו מתה אשתך
ונשא אחותה מאביה
מתה ונשא אחותה מאמה
מתה ונשא אחותה מאביה
מתה ונשא אחותה מאמה
ונמצאו כלן קימות
מתר בראשונה בשלישית ובחמישית
ופוטרות צרותיהן
ואסור בשניה וברביעית
ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה
ואם בא על השניה לאחר מיתת הראשונה
מתר בשניה וברביעית
ופוטרות צרותיהן
ואסור בשלישית ובחמישית
ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה

2 א
A
(ו) בן תשע שנים ויום אחד
הוא פוסל על ידי אחין
והאחים פוסלין על ידו
אלא שהוא פוסל תחלה
והאחין פוסלין תחלה וסוף
B
כיצד
בן תשע שנים ויום אחד
שבא על יבמתו
פסל על ידי אחין
באו עליה אחין ועשו בה מאמר
נתנו גט או חלצו
פסלו על ידו

2 ב
A
(ז) בן תשע שנים ויום אחד
שבא על יבמתו
ואחר כך בא עליה אחיו
שהוא בן תשע שנים ויום אחד
פסל על ידו
רבי שמעון אומר לא פסל
B
(ח) בן תשע שנים ויום אחד
שבא על יבמתו
ואחר כך בא על צרתה
פסל על ידי עצמו
רבי שמעון אומר לא פסל

2 ג
A
בן תשע ויום אחד
שבא על יבמתו ומת
חולצת ולא מתיבמת
נשא אשה ומת הרי זו פטורה
B
(ט) בן תשע שנים ויום אחד
שבא על יבמתו
ומשהגדיל נשא אשה אחרת ומת
אם לא ידע את הראשונה משהגדיל
הראשונה חולצת ולא מתיבמת
והשניה או חולצת או מתיבמת
רבי שמעון אומר
מיבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה
אחד שהוא בן תשע שנים ויום אחד
ואחד שהוא בן עשרים שנה
שלא הביא שתי שערות