מסכת כתובות

פרק יב

1
(א) אלמנה נזונת מנכסי יתומים
מעשה ידיה שלהן ואין חיבין בקבורתה
יורשיה יורשי כתבתה חיבין בקבורתה

2 א
A
(ב) אלמנה בין מן הארוסין בין מן הנשואין
מוכרת שלא בבית דין
רבי שמעון אומר
מן הנשואין מוכרת שלא בבית דין
מן הארוסין לא תמכר אלא בבית דין
מפני שאין לה מזונות
B
וכל שאין לה מזונות לא תמכר אלא בבית דין
(ג) מכרה כתבתה או מקצתה
משכנה כתבתה או מקצתה
נתנה כתבתה לאחר או מקצתה
לא תמכר את השאר אלא בבית דין
וחכמים אומרים
מוכרת היא אפלו ארבעה וחמשה פעמים
ומוכרת למזונות שלא בבית דין
וכותבת למזונות מכרתי
C
וגרושה לא תמכר אלא בבית דין

2 ב
A
(ד) אלמנה שהיתה כתבתה מאתים
ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה
נתקבלה כתבתה
B
היתה כתבתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה
מכרה בטל
אפלו היא אומרת אחזיר את הדינר ליורשין
מכרה בטל
רבן שמעון בן גמליאל אומר
לעולם מכרה קים
עד שתהא שם כדי שתשיר בשדה בת תשעה קבים
ובגינה בת חצי קב
וכדברי רבי עקיבא בית רבע
היתה כתבתה ארבע מאות זוז
ומכרה לזה במנה ולזה במנה
ולאחרון יפה מנה ודינר במנה
שלאחרון בטל וש כלן מכרן קים
C
(ה) שום הדינין שפחתו שתות או הוסיפו שתות
מכרן בטל
רבן שמעון בין גמליאל אומר
מכרן קים
אם כן מה כח בית דין יפה
אבל אם עשו אגרת בקרת
אפלו מכרו שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה
מכרן קים

3
(ו) הממאנת השניה והאילונית
אין להם כתבה ולא פרות ולא מזונות ולא בלאות
ואם מתחלה נשאה לשם אילונית יש לה כתבה
אלמנה לכהן גדול
גרושה וחלוצה לכהן הדיוט
ממזרת ונתינה לישראל
בת ישראל לנתין ולממזר
יש להן כתבה