מסכת יומא

פרק ז

1
(א) בא לו כהן גדול לקרות
אם רצה לקרות בבגדי בוץ קורא
ואם לא
קורא באצטלית לבן משלו


חזן הכנסת נוטל ספר תורה
ונותנו לראש הכנסת
וראש הכנסת נותנו לסגן
והסגן נותנו לכהן גדול
וכהן גדול עומד ומקבל וקורא
(עומד וקורא)
אחרי מות ואך בעשור
וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר
יותר ממהשקראתי לפניכם כתוב כאן
ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה
ומברך עליה שמונה ברכות
על התורה ועל העבודה ועל ההודאה
ועל מחילת העון
ועל המקדש בפני עצמו
ועל ישראל בפני עצמן
(ועל ירושלם בפני עצמה)
ועל הכהנים בפני עצמן
ועל שאר התפלה


(ב) הרואה כהן גדול כשהוא קורא
אינו רואה פר ושעיר הנשרפים
והרואה פר ושעיר הנשרפים
אינו רואה כהן גדול כשהוא קורא
ולא מפני שאינו רשאי
אלא שהיתה דרך רחוקה
ומלאכת שניהן שוה כאחת


(ג) אם בבגדי בוץ קורא
קדש ידיו ורגליו
פשט ירד וטבל עלה ונסתפג
הביאו לו בגדי זהב
ולבש וקדש ידיו ורגליו
ויצא ועשה את אילו ואת איל העם
ואת שבעת כבשים תמימים בני שנה
דברי רבי אליעזר
רבי עקיבא אומר
עם תמיד שלשחר היו קרבין
ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ
היו קרבין עם תמיד שלבין הערבים


(ד) קדש ידיו ורגליו
ופשט וירד וטבל ועלה ונסתפג
הביאו לו בגדי לבן ולבש
וקדש ידיו ורגליו
נכנס להוציא את הכף ואת המחתה


קדש ידיו ורגליו
ופשט וירד וטבל עלה ונסתפג
הביאו לו בגדי זהב ולבש
וקדש ידיו ורגליו
ונכנס להקטיר
את הקטרת שלבין הערבים
ולהטיב את הנרות


וקדש ידיו ורגליו ופשט
הביאו לו בגדי עצמו ולבש
ומלוין אותו עד ביתו
ויום טוב היה עושה לאוהביו
בשעה שיצא בשלום מן הקדש

4
(ה) כהן גדול משמש בשמונה כלים
וההדיוט בארבעה
בכתנת ומכנסים ומצנפת ובאבנט
מוסיף עליו כהן גדול
חשן ואפוד ומעיל וציץבאלו נשאלין באורים ותמים
ואין נשאלין אלא למלך ולבית דין
ולמי שהצבור צריך בו