מסכת ביצה

פרק ד


A
(א) המביא כדי יין ממקום למקום
לא יביאם בסל ובקפה
אבל מביא הוא על כתפו או לפניו
B וכן המוליך את התבן
לא יפשיל את הקפה לאחוריו
אבל מביאה הוא בידו
C ומתחילין בערמת התבן
אבל לא בעצים שבמקצה


A
(ב) אין נוטלין עצים מן הסכה
אלא מן הסמוך לה
B מביאין עצים מן השדה מן המכנס
ומן הקרפף אפלו מן המפזר
C איזהו קרפף
כל שסמוך לעיר
דברי רבי יהודה
רבי יוסי אומר
כל שנכנסין לו בפותחת
ואפלו בתוך תחום שבת


A
(ג) אין מבקעין עצים
לא מן הקורות
ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב
B ואין מבקעין
לא בקרדם ולא במגרה ולא במגל
אלא בקופיץ
C בית שהוא מלא פרות סתום ונפחת
נוטל ממקום הפחת
רבי מאיר אומר
אף פוחת לכתחלה ונוטל


A
(ד) אין פותחין את הנר
מפני שהוא עושה כלי
B ואין עושין פחמין ביום טוב
C ואין חותכין את הפתילה לשנים
רבי יהודה אומר
חותכה באור לשתי נרות


A
(ה) אין שוברין את החרס
B ואין חותכין את הניר
לצלות בו מליח
C ואין גורפין תנור וכירים
אבל מכבשין


A
ואין מקיפין שתי חביות
לשפות עליהן את הקדרה
B ואין סומכין את הקדרה בבקעת
וכן בדלת
C ואין מנהיגין את הבהמה במקל
ביום טוב
ורבי אלעזר ברבי שמעון מתיר


(ו) רבי אליעזר אומר
נוטל אדם קיסם משלפניו
לחצוץ בו שניו
ומגבב מן החצר ומדליק
שכל מה שבחצר מוכן הוא
וחכמים אומרים
מגבב משלפניו ומדליק


(ז) אין מוציאין את האור
לא מן העצים
ולא מן האבנים
ולא מן העפר
ולא מן המים
ואין מלבנין את הרעפים
לצלות בהן


ועוד אמר רבי אליעזר
עומד אדם על המקצה ערב שבת בשביעית
ואומר
מכאן אני אוכל למחר
וחכמים אומרים
עד שירשם
ויאמר מכאן ועד כאן