מסכת סוכה

פרק א


(א) סכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה
פסולה
רבי יהודה מכשיר
ושאינה גבוהה עשרה טפחים
ושאין לה שלש דפנות
ושחמתה מרבה מצלתה
פסולה


סכה ישנה
בית שמאי פוסלין
ובית הלל מכשירין
ואיזו היא סכה הישנה
כל שעשאה קדם לחג שלשים יום
אבל אם עשאה לשם החג
אפלו מתחלת השנה כשרה


(ב) העושה סכתו תחת האילן
כאלו עשאה בתוך הבית
סכה על גבי סכה העליונה כשרה
והתחתונה פסולה
רבי יהודה אומר
אם אין דיורין בעליונה
התחתונה כשרה


(ג) פרס עליה סדין מפני החמה
או תחתיה מפני הנשר
או שפרס על גבי הקינוף
פסולה
אבל פורס הוא על גבי נקליטי המטה


(ד) הדלה עליה
את הגפן ואת הדלעת ואת הקסוס
וסכך על גבה
פסולה
ואם היה הסכוך הרבה מהן או שקצצן
כשרה
זה הכלל
כל שהוא מקבל טמאה ואין גדולו מן הארץ
אין מסככים בו
כל דבר שאינו מקבל טמאה וגדולו מן הארץ
מסככין בו


(ה) חבילי קש
וחבילי עצים
וחבילי זרדין
אין מסככין בהן
וכלן שהתירן כשרות
וכלן כשרות לדפנות


(ו) מסככין בנסרים
דברי רבי יהודה
ורבי מאיר אוסר
נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה טפחים
כשרה
ובלבד שלא יישן תחתיו


(ז) תקרה שאין עליה מעזיבה
רבי יהודה אומר בית שמאי אומרים
מפקפק ונוטל אחת מבנתים
ובית הלל אומרים
מפקפק או נוטל אחת מבנתים
רבי מאיר אומר
נוטל אחת מבנתים ואינו מפקפק


(ח) המקרה סכתו בשפודין
או בארוכות המטה
אם יש רוח ביניהן כמותן כשרה


החוטט בגדיש לעשות בו סכה
אינה סכה


(ט) המשלשל דפנות מלמעלה למטה
אם גבוהה מן הארץ שלשה טפחים פסולה
מלמטה למעלה
אם גבוהה מן הארץ עשרה טפחים כשרה
רבי יוסי אומר
כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים
כך מלמעלה למטה עשרה טפחים
הרחיק את הסכוך מן הדפנות שלשה טפחים
פסולה


(י) בית שנפחת וסכך על גביו
אם יש מן הכתל לסכוך ארבע אמות
פסולה
וכן חצר שהיא מקפת אכסדרה


סכה גדולה
שהקיפוה בדבר שאין מסככים בו
אם יש תחתיו ארבע אמות פסולה


(יא) העושה סכתו כמין צריף
או שסמכה לכתל
רבי אליעזר פוסל
מפני שאין לה גג
וחכמים מכשירין


מחצלת קנים גדולה
עשאה לשכיבה
מקבלת טמאה ואין מסככין בה
לסכוך
מסככין בה ואינה מקבלת טמאה
רבי אליעזר אומר אחת קטנה ואחת גדולה
עשאה לשכיבה
מקבלת טמאה ואין מסככין בה
לסכוך
מסככין בה ואינה מקבלת טמאה